ר''ש בן לקיש אמר לשון שבדו להם חכמים להיות נודר בו וכן הוא אומר {מלכים א יב-לג} בחדש אשר בדא מלבו ובר"ן שבדו להם חכמים. שחדשו מלבם. עיין בשיטה מקובצת לעוד שהקשו מאי וכן הוא אומר דמייתי ראיה על מילה 'שבדו' שאומר ולא על ההלכה.
ואולי יש לומר שהמילה שבדו אינו שורש שלעצמו אלא מורכב מהאות ד' של שחדשו ואות ב' של מלבם ומפרש ריש לקיש שכמו שהמילה בדא הוא כעין עירבב אותיות כן בדו חכמים כנויי כמו קונך מלשון קרבן וכו'
ואבקש מהלומדים החשובים שיעיינו בזה אם יש בו ממש ואם כבר מובא באיזה מקום הצלחה