בפירש"י : בדבבי. בפרכות שכנגד הפתחים דלצניעותא עבידי ואינן תחת בנין אבל כל צורך בנין כגון פרכות המבדילות בין היכל לקדשי הקדשים שהיו במקדש שני במקום אמה טרקסין שעשה שלמה בבנין ראשון ואנשי הגולה עשו את ההיכל גבוה מאד ולא יכול בנין בעובי אמה להתקיים בגובה כזה ולהרחיבו לא יכלו לפי שמקצרים את ההיכל או את קדשי הקדשים ועשו שתי פרכות וביניהם אמה כדאמרינן במסכת יומא (דף נא:) ואותן פרכות נעשו מקדשי בדק הבית: ז' שערים. לעזרה: שתים בדביר. תחת אמה טרקסין:
זו שיטת רש"י כידוע שגם בבית ראשון היתה מחיצת טרקסין בין ההיכל לקה"ק נוסף לחללים אלו ( כלומר איתה יחד אורך המקדש חוץ מהאולם היה 61 אמה ) אלא שהיתה כותל, ואילו בית שני בו ההיכל נעשה גבוה יותר, לא יכלו לעשותו כותל כ"כ גבוה ולכן עשו שתי פרוכות לסימון מקום האמה טרקסין.
אבל הרמב"ם כתב בפירוש המשנה וגם במשנה תורה הלכות ביה"ב ד, ג, ש
בבית ראשון היה כותל מבדיל בין הקודש ובין קודש הקודשים, עובייו אמה. וכיון שבנו בית שני, נסתפק להם אם עובי הכותל היה ממידת הקודש או ממידת קודש הקודשים ( ואורך המקדש ללא האולם היה רק 60 אמה ) ; לפיכך עשו קודש הקודשים עשרים אמה תמימות, ועשו הקודש ארבעים אמה תמימות, והניחו אמה יתרה בין הקודש וקודש הקודשים. ולא בנו כותל בבית שני, אלא עשו שתי פרוכות--אחד מצד קודש הקודשים, ואחד מצד הקודש, וביניהן אמה, כנגד עובי הכותל שהיה בראשון; אבל במקדש ראשון, לא הייתה שם אלא פרוכת אחת בלבד--שנאמר "והבדילה הפרוכת, לכם . . ." (שמות כו,לג).
וא"כ הם נחלקו הן בשאלה אם בבית ראשון הטרקסין היה חלק מאחד החללים או נוסף להם, וגם בשאלה מדוע עשו בבית שני שתי פרוכות, האם בשל גובהו או מפני שהסתפקו לגבי המקום בו עמד מבחינת קדושתו.
ואפשר לבאר הרבה מה יסוד כל שיטה ( למשל האם רש"י סובר שהכותל הוא במקום הפרוכת והרמב"ם שבמקום עמודי הפרוכת ) אולם בלי להיכנס להוכחות שהרמב"ם כנראה צדק, נראה שבתחילת בית שני בתקופת עזרא, גובה הבית היה רק שלושים אמה ורק הורדוס הגביהו לארבעים אמה וד"ל...ואכמ"ל כי הנושא מורכב מכדי שיידון כאן.
רש"י הבין שה'דביר' הוא הטרקסין ואילו הרמב"ם הבין שהכוונה לפתח הדביר שהוא השליש התחתון של קדש הקדשים...וגם בזה צדק הרמב"ם ואכמ"ל...