הגמ' בסוף עמוד א'-תחילת עמוד ב' אומרת "שאם ישמע אדם דבר שאינו הגון יניח אצבעו באזנו"

וזה הזכיר לי רעיון ששמעתי לפני הרבה שנים, שמתקשר בדיוק לפרשת השבוע - פנחס, דבר בעתו מה טוב.

שתי פעמים בתורה מפרטים את שמות בני השבטים - בפרשת ויגש ובפרשת פנחס.

והנה, בפרשת ויגש מופיעים שמות בני גד (בראשית מ"ו, ט"ז) "וּבְנֵי גָד, צִפְיוֹן וְחַגִּי שׁוּנִי וְאֶצְבֹּן, עֵרִי וַאֲרוֹדִי, וְאַרְאֵלִי" ובפרשה שלנו מופיעים שמות בני גד (במדבר כ"ו, ט"ו-י"ז) "בְּנֵי גָד, לְמִשְׁפְּחֹתָם--לִצְפוֹן מִשְׁפַּחַת הַצְּפוֹנִי, לְחַגִּי מִשְׁפַּחַת הַחַגִּי; לְשׁוּנִי, מִשְׁפַּחַת הַשּׁוּנִי. לְאָזְנִי, מִשְׁפַּחַת הָאָזְנִי; לְעֵרִי, מִשְׁפַּחַת הָעֵרִי. לַאֲרוֹד, מִשְׁפַּחַת הָאֲרוֹדִי; לְאַרְאֵלִי--מִשְׁפַּחַת, הָאַרְאֵלִי".

יש שם אחד שיש בו הבדל מהותי, בפרשת ויגש הוא נקרא "אצבון" ובפרשת פנחס הוא נקרא "אזני".

מכאן רמז הוא שכאשר שומע אדם דבר שאינו הגון - יניח אצבעו ('אצבון') באזנו ('אזני).