var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=9973;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("מינוי מומחים בפורום","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=5360")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107076","אמר רב חסדא מידת חסידות שנו כאן","לינקוש","22/04/24 15:26","58","49"),new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","43"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","27")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("9973","0","חיים ומוות בידי התנאים?","16/05/11 14:01","יב אייר","תשע&quot;א","14:01","בבא רגל","<span class='darkYellow'><b>יתיב רבי טרפון וקא קשיא ליה ... <br />אמר לפניו יהודה בר נחמיה ... <br />שתק רבי טרפון <br />צהבו פניו של רבי יהודה בן נחמיה <br />אמר לו רבי עקיבא יהודה צהבו פניך שהשבת את זקן תמהני אם תאריך ימים <br />אמר רבי יהודה ברבי אלעאי אותו הפרק פרס הפסח היה כשעליתי לעצרת שאלתי אחריו יהודה בן נחמיה היכן הוא ואמרו לי נפטר והלך לו </b></span><br /><br />כאן, ובעוד מקומות בש&quot;ס מתואר, שעקב הקפדה של תנא/אמורא, מישהו הלך לבית עולמו.<br /><br />איך אפשר לפרש את זה?<br />(אם זה לא הפשט - אז מה הרעיון?  אם זה כן הפשט וכן מה שהתרחש במציאות - אז איך זה קורה?)","51","","4732","True","True","False","","1412","77.127.147.111","0","0","מנחות|סח ע&quot;ב",""),new Message("9974","9973","לחזות את העתיד, אינו שווה לקביעת העתיד","16/05/11 14:11","יב אייר","תשע&quot;א","14:11","Almuaddib","אתה גם יכול לפרש את דברי רבי עקיבא כתחזית: אדם שכך מתנהג כלפי חברו, תמהני אם יוציא את שנתו.<br /><br />צרף זאת לתחביבו של המכריע, וסמן לעצמך כי בימי ספירת העומר לומדים על תלמיד שלא נהג כבוד ברבו - ובספירת העומר נפטר מן העולם - והתמונה תהיה עוד יותר טובה.","107","","4732","True","True","False","","251","81.218.141.168","0","9973","מנחות|סח ע&quot;ב",""),new Message("9977","9973","אפשר לפרש זאת, כמו את הפסוק","16/05/11 15:16","יב אייר","תשע&quot;א","15:16","דוד כוכב","בבראשית יב, ג וַאֲבָרֲכָה מְבָרְכֶיךָ וּמְקַלֶּלְךָ אָאֹר.<br /><br />מדרש תנחומא (ורשא) פרשת וזאת הברכה סימן א:<br />&quot;כיון שבא אברהם אמר הקדוש ברוך הוא אינו דרך כבוד שאהיה אני זקוק לברך את בריותי אלא הריני מוסר את הברכות לאברהם ולזרעו וכל מי שקובעין בו ברכה אני חותם על ידיהם שנאמר (בראשית יב) והיה ברכה, ואברכה מברכיך וגו'&quot;.<br /><br />משלי כו, ב כַּצִּפּוֹר לָנוּד כַּדְּרוֹר לָעוּף כֵּן קִלְלַת חִנָּם (לא) לוֹ תָבֹא.<br />אבן עזרא (ע&quot;פ הגמרא):<br />&quot;לו לכסיל המקלל תבא... וכתיב לא באל&quot;ף להודיע כי למקלל תבא ולאשר יקולל לא תבא&quot;. <br />הוי אומר: אבל קללה שלא בחינם - בא תבא.<br /><br />&quot;קללת חכם אפילו בחנם היא באה&quot; (מסכתות ברכות דף נו ע&quot;א; סנהדרין דף צ ע&quot;ב; מכות דף יא ע&quot;א).<br /><br />&quot;כל מקום שנתנו חכמים עיניהם - או מיתה או עוני&quot; (מסכתות מועד קטן דף יז ע&quot;ב; חגיגה דף ה ע&quot;ב; נדרים דף ז ע&quot;ב; סוטה דף מו ע&quot;ב; בבא מציעא דף קיח ע&quot;ב).","125","","4732","True","True","False","","176","95.86.94.232","0","9973","מנחות|סח ע&quot;ב",""),new Message("9976","9974","שבשפלינו זכר לנו","16/05/11 14:52","יב אייר","תשע&quot;א","14:52","המכריע","יישר כח אלמואדיב.<br /><br />עצם דבריך ודאי נכונים כידוע מהרמב&quot;ם של הידיעה והבחירה בסוף הל' תשובה, וקל וחומר לידעת אדם שרוב ידיעותיו הם נגזרות מתוך חוקי הבריאה הגשמיים והסגוליים ולא ידיעתו יוצרת זאת. ובסוגיא משמע להדיא כדבריך שרק הביע את דעתו שאינו מאמין שיחיה אחר עזות כזו ברבו.<br /><br />עם זאת אין להתעלם שמצינו רב עניש וקטיל, ונהרג טבחא ביומא, ור' כהנא וריש לקיש מקפידתו של ר' יוחנן נסתלקו בסוף ב&quot;ק, ועוד הרבה, שקשה לפרש הכל רק רעיונית. אשתו של ריש לקיש נהפכה לאלמנה. כנראה לפחות בפשוטו הדברים אכן ארעו. איך זה קורה? אין לנו כלים להבין. אך נאמרו בזה דברים רבים, ראה למשל דברי אור החיים הקדוש בענין נתן עיניו בו ונעשה גל של עצמות. ובפשטות זה כח הנמסר לצדיקי הדורות, בבחנת צדיק גוזר, שדעתם נשמעת בעליונים.","199","","4732","True","True","False","","175","95.86.114.142","0","9973","מנחות|סח ע&quot;ב",""),new Message("9994","9974","עונש או קללה","17/05/11 02:06","יג אייר","תשע&quot;א","02:06","דוד כוכב","במקום אחד נזכר לשון זה ומשמע שלא היה מחמת הקללה. במסכת עירובין דף סג ע&quot;א:<br />&quot;ותלמיד אחד היה לו לרבי אליעזר שהורה הלכה בפניו. אמר רבי אליעזר לאימא שלום אשתו: תמיה אני אם יוציא זה שנתו. ולא הוציא שנתו. אמרה לו: נביא אתה? אמר לה: לא נביא אנכי ולא בן נביא אנכי, אלא כך מקובלני: כל המורה הלכה בפני רבו חייב מיתה&quot;. <br /><br />אבל בשאר מקומות לא נראה שהמעשה עצמו היה בו עונש מיתה קרובה, אילולא דלייטו עלהּ.<br />בתוספתא מסכת יומא (כפורים) (ליברמן) פרק א הלכה ח (ובירושלמי מסכת יומא פרק א ה&quot;ה):<br />&quot;למה פורש ובוכה מפני שצריך להשביעו.<br />למה פורשין ובוכין מפני שצרכו להשביעו.<br />ולמה צרכו להשביעו שכבר היה מעשה בביתסי אחד שהקטיר עד שהוא בחוץ ויצאה ענן הקטרת והרתיע את כל הבית שהיו ביתסין או' יקטיר עד שהוא בחוץ שנ' וכסה ענן אמרו להם חכמים והלא כבר נאמ' ונתן את הקטרת על האש לפני ה' הא כל המקטיר אין מקטיר אלא בפנים אם כן למה נאמ' וכסה ענן הקטרת מלמד שנותן בהן מעלה עשן הא אם לא נתן בה מעלה עשן חייב מיתה.<br />כשיצא אמ' לאביו כל ימיכם הייתם דורשין ולא הייתם עושין עד שעמדתי ועשיתי אני אמ' לו אף על פי שאנו דורשין ואין אנו עושין שומעין אנו לדברי חכמים תמהני עליך אם תאריך ימים.<br />לא שהא שלשה ימים עד שנתנוהו בקברו&quot;.<br /><br />ברבי אליעזר בשעת מיתתו, על שנידוהו ולא באו ללמוד לפניו, במסכת סנהדרין דף סח ע&quot;א (ובעוד מקומות): &quot;אמר להן: תמיה אני אם ימותו מיתת עצמן&quot;.<br /><br />דומה לזה מצינו לרבי אליעזר שהמית את ר&quot;ג רק כשנפל על פניו, במסכת בבא מציעא דף נט ע&quot;ב.<br /><br />וכן במסכת בבא קמא דף קיז ע&quot;א: &quot;חזא דפרטיה שפוותיה, סבר אחוך קמחייך ביה, חלש דעתיה ונח נפשיה&quot;.<br />כלומר שהיה מעשה דומה ממש למעשה יהודה בר נחמיה (נחמן). וסבר רבי יוחנן שרב כהנא שוחק עליו על שהצליח להקשות עליו. ומת משום קפידתו עליו, אף שלא שחק ולא חטא כלל.","125","","4731","True","True","False","","168","31.44.136.139","0","9973","מנחות|סח ע&quot;ב","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82563);