var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=9923;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("לוח דף יומי לשימוש באאוטלוק או בג'ימייל","http://daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=21228")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר&quot;ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","71"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","62"),new MostViewed("107084","מי שמלווה כסף בריבית לא יקום בתחיית המתי","לינקוש","28/04/24 18:14","58","55")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("9923","0","הודעה &quot;מספר&quot; 765 - בדיני הספירה הנוהגים","15/05/11 00:34","יא אייר","תשע&quot;א","00:34","המכריע","א. הקורא פסוק בזמנו עליו הכתוב אומר דבר בעיתו מה טוב. היות שזכינו שדיני הספירה בגמרא ובתוס' נזדמנו בדף היומי של היום האמצעי של הספירה, אמרתי מה טוב לסכם את הדינים העולים מהגמרא והתוס'.<br /><br />ב. לאביי מצוה למימני יומי ומצוה למימני שבועי. וכך נהגו למעשה רבנן דבי רב אשי לעומת אמימר שהיה סופר רק יומי. ראשית יש מחלוקת ראשונים אם המצוה כמנהגנו לומר כל יום גם את חשבון השבועות והעודף, או רק ביומא דמישלם שבועי, לומר היום שבוע אחד, היום שני שבועות.<br /><br />ג. עוד נחלקו הראשונים אי אביי אולי אמר את הדין מדאורייתא ואין הכרח שחולק על אמימר. ובמיוחד הנידון מה דעת רבנן דר' אשי. האם פליגי ומני גם שבועי משום דס&quot;ל דספירה בזמן הזה דאורייתא או דמודו דהוי רק דרבנן כיון דאין עומר אלא דרבנן כעין דאורייתא תקון. התוס' שלנו דנקטו מתוך אמימר למעשה דהוי דרבנן, אף דלכ' הלכה כרבים, ועכ&quot;פ היה להם לומר מדוע לדעתם הלכה כאמימר, משמע דס&quot;ל דכו&quot;ע מודו דהוו דרבנן.<br /><br />ד. התוס' פסקו דאפשר לספור בבין השמשות כיון דהוי דרבנן.<br /><br />ה. עוד הביאו דאומר (לא ברור מי) דגם המתפללים מפלג המנחה כר' יהודה יכולים לספור סמוך לבין השמשות מבעוד יום ועדיף הכי משום תמימות, אבל התוס' לא מסכימים לזה, דמשום תמימות לא שייך לספור ביום הלא נכון. <br /><br />ו. יש מי שכתב בליל שבועות לא להתחיל מעריב עד חשיכה גמרה לא לקלקל את התמימות, ואף שהאחרונים נתקשו בזה מכמה סיבות, הכי נהוג.<br /><br />ז. הבה&quot;ג פסק דמי שלא ספר בלילה יספור ביום, ולדעתו בברכה, ור&quot;ת האריך לחלוק. ולמעשה נקטו הפוסקים דיספור ביום מספק ללא ברכה.<br /><br />ח. עוד פסק הבה&quot;ג דמי שלא ספר כלל לא יספור עוד, דשוב לא הוי תמימות. והתוס' תמהו בזה. ולמעשה נקטו הפוסקים דמי שלא ספר בלילה, אם לא ספר אף ביום עליו לחוש לשיטת הבה&quot;ג ולא יספור עוד בברכה, אבל יספור לחוש לשיטת ר&quot;ת. וישתדל לספור באותו יום, ואז יוכל להמשיך לספור בברכה, דיש ספק ספיקא, אפשר דאף מי שלא ספר כלל הלכה כר&quot;ת דממשיך בברכה, ואפי' את&quot;ל דלא, אבל עדיין אם ספר ביום לבה&quot;ג יכול להמשיך לספור. ובפרט דיש כאן ממ&quot;נ, לבה&quot;ג סופר שאר הימים בברכה מצד מה שספר ביום, ולר&quot;ת מצד מה שלא הפסיד אף אם לא ספר כלל (ואף שאין קשר לכאורה בין שתי המחלוקות).<br /><br />ט. הפוסקים כתבו לגבי נשים שמדינא הן פטורות דהוי זמן גרמא. האם יספרו בברכה למנהג אשכנז דנשים מברכות. וכתבו דלא כדאי שיברכו מכיון דאין מתפללות במנין ועל פי רוב ישכחו יום, ואז לבה&quot;ג לא הוי תמימות, והוברר למפרע דברכותן לבטלה. אלא שלגבי אנשים אף אם יהא חשש סביר שישכח לא נאמר כן כיון דמחוייב מדינא לא חיישינן בזה להבה&quot;ג לגבי למפרע. ועיין.<br /><br />י. ציינתי שההודעה היא מספר 765, מכיון דעולה בגימטריא &quot;בדיני ספירה הנוהגים אף בזמן הזה&quot;. וגם מכיון שבהודעה זו &quot;עברתי&quot; את מספר ההודעות של המשיב, והגעתי למקום לפני הראשון ששמור לדוד כוכב, שאותו כמובן זה לא מציאותי לעבור. ואולי כעת אחרי שהשבעתי את יצר הכתיבה של אותו זקן המפטפט שיחה בטילה שלו, שוב אולי אפשר יהיה להצטמצם קצת בכתיבת הודעות...","199","","4737","True","True","False","","1131","95.86.120.57","0","0","מנחות|סו ע&quot;א",""),new Message("9926","9923","האם ספירת העומר היא מ&quot;ע שהזמן גרמא","15/05/11 00:46","יא אייר","תשע&quot;א","00:46","איתן","לכאורה מובן מאליו שהזמן גורם למצווה זו שתבוא, אבל הרמב&quot;ן (בקדושין דף ל&quot;ג ע&quot;ב) מפתיע אותנו בכך שמנה את ספירת העומר בין מצוות עשה שלא הזמן גרמא.<br />לא יפתיע אתכם אם אספר לכם שרבים דנו בדברים, ומן הסתם הרב כוכב, או משיב, או המכריע, או אחרים, יוכלו לציין למקורות או להרחיב בכך.","123","","4737","True","True","False","","215","213.151.46.251","0","9923","מנחות|סו ע&quot;א",""),new Message("9932","9923","בעניין ספירה בבין השמשות","15/05/11 03:35","יא אייר","תשע&quot;א","03:35","דוד כוכב","כיון שאני מסופק מאוד אם אספיק להביא מאמר מסודר אכתוב פה בקיצור.<br /><br />מקור התוספות במשנה בפ&quot;ב בשבת שמלאכות דרבנן מותרות בביה&quot;ש.<br />אלא ששם נחשב ביה&quot;ש מעיקר הדין ליום, וכאן לתוספות נחשב ללילה.<br />כעין דברי התוספות האלו כתב הרא&quot;ש במסכת שבת פרק ב סימן כג: &quot;יחיד שקבל עליו תענית דבין השמשות שלו מותר&quot;.<br />אבל בעל התיו&quot;ט על הרא&quot;ש, והגר&quot;א (או&quot;ח סימן רסא סע' ב ד&quot;ה שהוא ג') הקשו על הרא&quot;ש כנ&quot;ל שהקילו בבין השמשות רק לעניין שיחשב כיום, כי רבי יוסי ורבי יהודה הלכה כרבי יוסי, לכן העיקר שביה&quot;ש כהרף עין בצה&quot;כ, אלא שהחמירו גם כרבי יהודה. וגם לרבי יהודה עיקר תחילת היום בצה&quot;כ, כמו שאמרו במסכתות ברכות דף ב ע&quot;ב; ומגילה דף כ ע&quot;ב. וכמו שכתב הרמב&quot;ם (הלכות קדוש החדש פרק ב הלכה ט; ובפירוש המשניות ר&quot;ה פ&quot;ג מ&quot;א; מגילה פ&quot;ב, מ&quot;ד; ובמהדורא קמא שלו בסוף פ&quot;ב דשבת). וכ&quot;כ בשו&quot;ת רדב&quot;ז חלק ה סימן ו' שבין השמשות הוי דרבנן, ודלא כר&quot;ן (על הרי&quot;ף מסכת שבת דף טו ע&quot;א ד&quot;ה בר משדה) וביאור הלכה (סימן רסא סעיף ב) שכתבו שהוא ספק דאורייתא. אמנם בשני כוכבים הוא ספק דאורייתא אפילו לרבי יוסי.<br /><br />בעניין מספר ההודעות, הנראה שהרב המכריע כותב יותר הודעות ליום ממני, לכן זה רק עניין של זמן לעבור אותי. ואדרבה, יגדיל תורה ויאְדּיר.","125","","4737","True","True","False","","133","95.86.94.232","0","9923","מנחות|סו ע&quot;א",""),new Message("9928","9926","הרמב&quot;ן דעת יחיד בזה","15/05/11 02:56","יא אייר","תשע&quot;א","02:56","המכריע","לא מצינו לו חבר בזה. כמפורש ברי&quot;ף ובר&quot;ן סוף פסחים וכן ס&quot;ל לכל הפוסקים המובאים בר&quot;ן שם  ובכ&quot;מ פ&quot;ז מתמידין ומוספין ובב&quot;י סי תפ&quot;ט ובשו&quot;ע שם ובנו&quot;כ. ועי' כמה אחרונים שנסתבכו מאד בהבנת הרמב&quot;ן, מצויינים במנ&quot;ח מהד' מכון ירושלים מצוה שו הערה ד.<br /><br />יצויין שהמג&quot;א כתב שנשים קיבלו עליהן חובה לספור, והפמ&quot;ג מדמה לערבית, אבל כל האחרונים הק' דלא דמי דשם זה מח' הפוסקים (וכעין זה פת בסעודה ג) ונקטו להחמיר אבל לא במקום דלכו&quot;ע פטורות ודעת הרמב&quot;ן התמוהה לא נחשבת לשיטה לחוש לה. אמנם בשדי חמד הביא אחרונים שהעירו ממוסף ומשופר ועוד. אבל עכ&quot;פ למעשה נדחו דברי המג&quot;א על ידי רוב ככל הפוסקים.<br /><br />עכ&quot;פ תודה לאיתן על הרחבת היריעה מעניינא דיומא.<br /><br />בזכרוני שהסבר האחרונים לרמב&quot;ן הוא על פי המבואר דנשים מוזהרות בדיני פירות שביעית ולא אמרינן דזה זמן גרמא, כיון דהזמן רק גורם לשנת השביעית לקדש פירותיה, אבל אחרי דהחפצא קדוש, מצוות גם נשים, וכעין זה בעוד עניינים. כך בדוחק אולי ס&quot;ל להרמב&quot;ן דקצירת העומר ויום הבאתו תלויין בזמן, אבל הספירה שתלויה בהן כבר אינה נחשבת לזמן גרמא. אבל החילוקים ברורים למעיין ועל כן כו&quot;ע פליגי עליו בזה.","199","","4737","True","True","False","","162","95.86.120.57","0","9923","מנחות|סו ע&quot;א",""),new Message("9929","9926","מדברי המחברים על שיטת הרמב&quot;ן","15/05/11 03:10","יא אייר","תשע&quot;א","03:10","דוד כוכב","שרידי אש מסכת קידושין סימן יז:<br />הרמב&quot;ן בחידושיו על קידושין ל&quot;ד, ב חישב מצות ספירת העומר כמצות עשה שלא הזמן גרמא, והגאון בעל אבני נזר באו&quot;ח שפ&quot;ד נתקשה מאוד לבאר דבריו, יעו&quot;ש. ולענ&quot;ד הוא פשוט, שמצוה שהזמן גרמא היא מצוה שיש לה זמן קבוע, הזמן הוא המסגרת של המצוה, כמו מצה, לולב וסוכה וכו', משא&quot;כ בספירת העומר, שהזמן הוא עצמותו של המצוה, הוא מחוייב למנות אותם הימים שבין פסח לשבועות, ולא שייך לומר על זה מצוה שהזמן גרמא, ודו&quot;ק כי עמוק הוא, והרבה יש לי להאריך בזה.<br /><br />ביאור על ספר המצוות לרס&quot;ג (הרב פערלא) מבוא פרק יב:<br />ומעתה לפי זה ממילא מבואר, דמצות עשה דספירת העומר נמי כיון דטעמא דזמן המצוה הוקבע באותו הזמן, היינו רק משום שתלויה בעומר כדכתיב מיום הביאכם את עומר התנופה וגו' וכתיב מהחל חרמש בקמה תחל לספור וגו', וא&quot;כ לא הזמן מצד עצמו גורם שלא תתקיים המצוה בזמן אחר, אלא דבר אחר הוא שגורם לקביעות זמן זה, הילכך אין זו בכלל מצות עשה שהזמן גרמא, ואית לן למימר שהנשים חייבות בה. כן נראה מוכרח בכוונת הרמב&quot;ן ז&quot;ל, ולשיטתו אזיל דקחשיב גם הבאת ביכורים בכלל המצוות שאין הזמן גרמא, וכדמוכח ממתניתין דפ&quot;א דביכורים. <br /><br />דברי ירמיהו הלכות עבודה זרה פרק יב (רבי ירמיהו לעוו - נולד בשנת תקע&quot;א):<br />וי&quot;ל כמ&quot;ש בבכורים שזה שהעומר מחדש אינו תליא בהזמן רק דהחדש מצוי אז וכמו כן הספירה דתליא בו.<br /><br />שו&quot;ת אבני נזר חלק אורח חיים סימן שפד:<br />ואפשר סבירא לי' לרמב&quot;ן דעומר לא תלתה תורה בזמן עצמו שמקריבין בו. היינו שיקריבו העומר בט&quot;ז בניסן. רק ממחרת השבת מתרגמינן מבתר יומא טבא. אם כן אין זמן ט&quot;ז בניסן גורם.<br /><br />שו&quot;ת ציץ אליעזר חלק ב סימן יא:<br />וכבר כתב לתמוה בזה בספר שו&quot;ת דברי מלכיאל (ח&quot;ג סי' ה'), וכותב שפשוט שיש ט&quot;ס ושייך למקודם למ&quot;ע שהז&quot;ג, ע&quot;ש מ&quot;ש עוד בזה. <br />אבל לפי דברי הנ&quot;ל יש ליישב דברי הרמב&quot;ן ולומר שלהכי ס&quot;ל להרמב&quot;ן שספירת העומר לא הו&quot;ל מ&quot;ע שהז&quot;ג, די&quot;ל דס&quot;ל להרמב&quot;ן כדעת הרבה מהפוסקים הסוברים שבזה&quot;ז דליכא עומר ושתי הלחם אין מצות ספירה מדאורייתא, ויוצא שלא עצם הזמן כלשעצמו גורם לחיוב הספירה כי אם העומר ושתי הלחם.","125","","4737","True","True","False","","207","95.86.94.232","0","9923","מנחות|סו ע&quot;א",""),new Message("9930","9929","מקורות נוספים","15/05/11 03:13","יא אייר","תשע&quot;א","03:13","המכריע","ראה במנ&quot;ח הנ&quot;ל בשם דברי מלכיאל ובשם מהר&quot;ם חלאוה.","199","","4737","True","True","False","","128","95.86.120.57","0","9923","מנחות|סו ע&quot;א",""),new Message("9931","9930","ועוד מקורות","15/05/11 03:26","יא אייר","תשע&quot;א","03:26","המכריע","ראה גם  שו&quot;ת קנין תורה ח&quot;ה סי' מד. ומקראי קדש ח&quot;ב סי סז.<br /><br />ולמעשה בענין נשים בספירת העומר, בזוה&quot;ק כתב שזה לא שייך לנשים, והבינו שם בדבריו דאסור להם (גם המג&quot;א ציין לו). באבני נזר סי' שפד הנ&quot;ל פוסק כן להלכה וכן בדעת תורה למהרש&quot;ם על סי' תפט. וכ&quot;כ האר&quot;י מובא בשו&quot;ת רב פעלים (להבן איש חי) ח&quot;א סי' יב. אמנם כמדומה דנשים נהגו לספור בלא ברכה ולא חששו לזה.","199","","4737","True","True","False","","156","95.86.120.57","0","9923","מנחות|סו ע&quot;א",""),new Message("9933","9931","בעניין ברכת נשים במצוות עשה שהזמן גרמא","15/05/11 03:38","יא אייר","תשע&quot;א","03:38","דוד כוכב","בתוספתא משמע כדעת הרמב&quot;ם השו&quot;ע והגר&quot;א שלא תברכנה.","125","","4737","True","True","False","","108","95.86.94.232","0","9923","מנחות|סו ע&quot;א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82634);