var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=9898;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("המלצה לגולשים","http://www.daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=1505")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","71"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","60"),new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר&quot;ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","59")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("9898","0","גוי שנתגייר האם עיסתו פטורה","13/05/11 12:56","ט אייר","תשע&quot;א","12:56","הודו_כי_טוב","גוי שהתגייר הרי הוא כנולד מחדש אפילו הוריו לא הוריו אז עיסתו לא כל שכן ?","207","","4738","True","True","False","","1060","217.132.3.85","0","0","מנחות|סז ע&quot;א",""),new Message("9922","9898","בעניין ממון","15/05/11 00:04","יא אייר","תשע&quot;א","00:04","דוד כוכב","הממון שהיה שלו לפני הגיור נשאר שלו לאחר הגיור.","125","","4736","True","True","False","","115","95.86.94.232","0","9898","מנחות|סז ע&quot;א",""),new Message("9978","9922","וההורים הם לא קניין ?","16/05/11 15:52","יב אייר","תשע&quot;א","15:52","הודו_כי_טוב","אז למה ההורים שהיו לו לפני הגיור אינם הוריו עוד?","207","","4735","True","True","False","","164","89.138.116.242","0","9898","מנחות|סז ע&quot;א",""),new Message("9979","9978","משום שהגרות נחשבת ללידה מחדש.","16/05/11 17:13","יב אייר","תשע&quot;א","17:13","יאירה","גר מקבל נשמה חדשה ומתחיל חיים חדשים, המושתתים על שמירת תורה ומצוות השם.<br />אם הוריו הביולוגיים לא רודפים אותו ולא מערימים לו מכשולים הוא יכול שלא לנתק את קשריו איתם.","192","","4735","True","True","False","","228","95.86.93.52","0","9898","מנחות|סז ע&quot;א",""),new Message("9984","9978","ההורים שלך הם רכושך?","16/05/11 20:21","יב אייר","תשע&quot;א","20:21","Almuaddib","","107","","4735","False","True","False","","169","77.126.166.226","0","9898","מנחות|סז ע&quot;א",""),new Message("10026","9979","[ללא נושא]","17/05/11 16:14","יג אייר","תשע&quot;א","16:14","הודו_כי_טוב","כן אבל הם כבר לא הוריו , נכון ? <br />מה יותר חשוב ההורים או הממון ?","207","","4734","True","True","False","","124","89.138.116.242","0","9898","מנחות|סז ע&quot;א",""),new Message("10024","9984","כבוד הרב מכיר מסכת קידושין ?","17/05/11 16:07","יג אייר","תשע&quot;א","16:07","הודו_כי_טוב","האם אשתך היא רכושך ?","207","","4734","True","True","False","","156","89.138.116.242","0","9898","מנחות|סז ע&quot;א",""),new Message("10035","10024","הפטיש שלי - הוא רכושי","17/05/11 21:07","יג אייר","תשע&quot;א","21:07","Almuaddib","את הפטיש שלי אני יכול לקנות כנגד רצונו.<br /><br />הפטיש שלי, לא יכול לטעון כלפי &quot;מאיס עלי&quot;.<br /><br />אין לי שום מחוייבות, כספית או אחרת, כלפי הפטיש שלי.<br /><br /><br /><br /><br />למדתי מסכת קידושין, ולכן אני יודע היטב שאשתי אינה רכושי. בדבר הנימוקים - עיין לעיל שוב.","107","","4734","True","True","False","","156","77.126.166.226","0","9898","מנחות|סז ע&quot;א",""),new Message("10029","10026","יש הבדל","17/05/11 16:56","יג אייר","תשע&quot;א","16:56","דוד כוכב","גופו וממונו לא השתנו.<br />אבל הוריו הם אלו שהעניקו לו את מורשתו ואת עמו, והוא הרי התנתק ועבר לעם אחר.","125","","4734","True","True","False","","98","31.44.136.139","0","9898","מנחות|סז ע&quot;א",""),new Message("10031","10026","נכון.","17/05/11 17:13","יג אייר","תשע&quot;א","17:13","יאירה","הנשמה יותר חשובה וכן שמירת תורה ומצוות.<br />גר מקבל הורים חדשים: אבא שלו קב&quot;ה יתברך ואימו השכינה.<br />גר מסתופף תחת כנפי השכינה בעוה&quot;ז אם הוא שומר תורה ומצוות (שזה החלק המהותי של הגרות: לכן הוא נקרא גר צדק) ולאחר מותו נשמתו מתחברת לכנפי השכינה.","192","","4734","True","True","False","","228","213.151.58.29","0","9898","מנחות|סז ע&quot;א",""),new Message("10178","10031","שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה' אֱלֹהֵינוּ ה' אֶחָד","20/05/11 15:18","טז אייר","תשע&quot;א","15:18","הודו_כי_טוב","ברור שלא התכוונת אבל משהוא יכול להבין את דבריך שלא כהלכה <br />ולחשוב ח&quot;ו שתי רשויות בשמיים .<br />אמנם רבי חיים ויטל בשערי קדושה כותב כדבריך אבל <br />ברמח&quot;ל זה מוסבר הרבה יותר מפורט .<br />צירפתי דף אחד משערי רמח&quot;ל<br />בעמוד  הימני בתחילתו מקושרת ספירת המלכות לשכינה .<br />בעמוד השמאלי בסופו רשום שאין בעולם האצילות מלבדו .<br />כל ההשתלשלות בעולמות המשתלשלים ממנו הם בריאותיו הרוחניים / הגשמיים .","207","jpg","4731","True","True","False","","174","217.132.245.146","0","9898","מנחות|סז ע&quot;א","0-jpg"),new Message("10038","10035","קושיות לראיות","17/05/11 22:28","יג אייר","תשע&quot;א","22:28","דוד כוכב","א. ומה עם יבמה?<br />ב. העיקר שבטענת מאיס רק מאבדת מיד את כל הכתובה, אבל אינה יכולה לכוף לגט. ותקנת הסבוראים היתה במציאות מיוחדת, למנוע ממזרים.<br />ג. יש מחויבות גם להאכיל את בהמתו.<br /><br />אבל עזוב, נפגש במסכת קדושין.","125","","4734","True","True","False","","138","31.44.136.139","0","9898","מנחות|סז ע&quot;א",""),new Message("10049","10038","לא קושיות, אלא חיזוק לדברי!","18/05/11 09:42","יד אייר","תשע&quot;א","09:42","Almuaddib","כדי שמשהו יענה על הקריטריון של &quot;רכושי&quot; באופן מוחלט, הוא צריך לענות על כל, אבל כל התנאים הללו.<br /><br />ברגע בו הוא עונה על פחות מאשר כולם, יש מגבלה על הבעלות שלי.<br /><br /><br />1. יבמה:<br /><br />האם ניתן לייבם בעל כרחה? כלומר, במלים פחות מכובסות, מותר לייבם לאנוס את יבימתו?<br /><br />2.<br />בטענת מאיס עלי, נפטרת האשה מחובותיה בלי להיחשב למורדת. כלומר, גם בלי נושא הכתובה, בעלה לא יכול לכופה וכו'. האם זו דרך של &quot;רכוש&quot;? האם יכול השור לסרב לחרוש את הקרקע, ועל בעליו ייאסר לייסרו?<br /><br />3.<br />אדם חייב לזון גם את בנו - וזה אינו רכושו. המחוייבות לזון את הבהמה, כמו גם האיסור להתעלל בה, הם אכן מגבלות מסויימות על שלמות הבעלות, אך עדיין - יכול וכו'.<br /><br /><br /><br /><br /><br /><br />נקטתי כאן רק כמה מההבדלים, יש עוד כמה וכמה, ובראשם - היכולת לקנות ולמכור. רכוש נקנה ונמכר, בעוד האשה אינה מתקדשת אלא לרצונה, ודוק בלשון התנא בפרק הראשון של המסכת.<br /><br /><br />כל אחד מהדברים שכתבתי לעיל, ועוד אחרים, כשהם באים אחד-אחד, תוכל לטעון כלפי שהם מגבלה על הבעלות, אך לא שבירה של העקרון הקנייני. בבואם כולם ביחד - כמו במקרה של נישואין - על כרחך האשה אינה רכושו של הבעל, ושוב אחזיר לדברי האמוראים בפרק הראשון של מסכת קידושין.","107","","4733","True","True","False","","188","81.218.141.168","0","9898","מנחות|סז ע&quot;א",""),new Message("10053","10049","חידוד נוסף בסוגיית הבעלות","18/05/11 12:01","יד אייר","תשע&quot;א","12:01","המכריע","א. גם אם נקבל את הנחת היסוד של אלמואדיב (אם הבנתי נכון) שהגדרת &quot;בעלות&quot; יסודה ב&quot;מחוייבות&quot; (כביכול) של החפץ כלפי בעליו, וללא מחוייבות של הבעלים כלפי החפץ, כלומר היכולת של הבעלים לעשות בחפץ ככל אשר יעלה על רוחו ללא זכות התנגדות של החפץ זו מהות הבעלות. עדיין צריך לעשות אבחנה חשובה. מדובר על יכולת ומחוייבות ממונית. (למכור, לתת, להפקיר, להקדיש וכדומה). מחוייבות על בסיס מוסרי אינה רלוונטית לענין. תיכף אעשה שימוש בהקדמה זו.<br /><br />ב. לגבי אישות. הדיון הראשוני הוא האם ישנו &quot;קנין אישות&quot; כלומר קנין לגבי מצב האישות. מעשה הנקרא אמנם &quot;קנין&quot; אבל הוא קצת בהשאלה. ועניינו מעשה המחיל את מצב האישות. כך ודאי מקובל להבין לפחות בישיבות. נהוג אפילו להסביר שזה כוונת הרש&quot;י הראשון בקידושין. האשה נקנית - &quot;לבעלה&quot;. מה בא לומר? שלא דנים בקנין אשה לשפחות? כוונתו לומר שקנין אשה הוא לבעלה, כלומר להיהפך לבעלה ולאישה. ה&quot;אשה&quot; כאשה קניינה כך וכך. אם זה נכון. הרי סילקנו את כל הקושי מהלשון קנין. נשאר רק הדיון המהותי האם אשה אכן קנויה לבעלה. יש לציין שקנין אישות צריך דעת האשה. אע&quot;פ שנאמר כי יקח ולא תקח, ואת המעשה הוא העושה והיא סבילה, אבל צריך הסכמתה לעצם ההתקדשות. (ידוע ההסבר של הר&quot;ן בנדרים שהיא כאילו מפקירה עצמה לקניינו). וזה כבר מדבר בעד עצמו. זה מורה שמדובר על התקשרות הדדית דו צדדית.<br /><br />ג. לגבי חפצים דוממים, לעולם אין לי כל מחוייבות לפטיש שלי. ולעולם אני יכול לעשות בו הכל, ללא הגבלה. גם אם אסור לי להשחיתו מדין בל תשחית זו התחייבות מוסרית.<br /><br />ד. כנ&quot;ל לגבי צומח שלי. בל תשחית את עצה המקורי. זו התחייבות מוסרית. מבחינה ממונית אין לי שום הגבלה.<br /><br />ה. גם לגבי בהמתי. אין לי שום הגבלה. אני יכול לעשות בה הכל, והיא לא יכולה למחות כנגדי בשום דרך. לה אין שום זכויות. זו בעלות. אני גם לא חייב לזונה. היא לא יכולה לתבוע אותי. יש לי חוב מוסרי לא לאכול טרם האכלתיה. אגב הרמב&quot;ם כותב שהחיוב לזון את עבדו הכנעני הוא רק על בסיס זה. אבל ללא זה קיי&quot;ל כרב (בגיטין יב) יכול הרב לומר לעבד עשה עמי ואיני זנך. גם לר' יוחנן שאין יכול, זה חוב מוסרי. אתה לא יכול להעביד את עבדך למוות מבחינה אנושית. אבל אין זו הגבלה בבעלות. לכן לדעתי אלמואדיב היה נדיב מדי בכותבו שהמחוייבות לזון בהמה (או בן, שאגב זו רק תקנה) היא מגבלה מסויימת בבעלות. ולא היא.<br /><br />ו. בעלות על אדם. על הוריי בכלל לא הבנתי על מה דיברתם. על ילדיי לכאורה גם אין שום בעלות. אמנם לגבי בתו הקטנה, יש לדון. יש בעלות מסויימת כגון על מעשי ידיה וכל שבח נעוריה וניתן למוכרה לאמה.וודאי אין זו בעלות שלימה ללא הגבלות, אבל בעלות מסויימת לכאורה יש כאן (למרות שזה רעיון לא אהוד ומקובל לרוח הזמן). על עבד כנעני ושפחה כנענית יש בעלות שלימה עם הגבלות מוסריות שונות בלבד. על עבד עברי אמנם יש בקידושין טז עבד עברי גופו קנוי, אבל זו בעלות חלקית מאד, לאדון יש מגבלות רבות כלפי עבדו העברי, ולא רק מגבלות מוסריות. אבל בזה ניתן לדון. <br /><br />ח. לגבי האשה כאמור אין כאן שום בעלות במובן המקובל. יש כאן התקשרות דו צדדית. צריך את הסכמת שני הצדדים להתקשרות, וכל צד יש לו מחוייבויות ממוניות, על בסיס של הסכם שותפות. כמו כל התחייבות שאני מתחייב במסגרת התקשרות עסקית, שאינה פוגמת בבעלותי על עצמי. לעומת זה פטורה על ידי מאיס עלי, הוא גם פטור מוסרי. מסתבר שזו תקנת חכמים. מצד ההתקשרות הממונית, במדה ויש מחוייבות ממונית כל צד לרעותו, לא היה אפשר להיפטר על ידי טענת מאיס. שותף לא יכול להפסיק את התחייבותו כי נמאס לו משותפו. ואכן סביר מאד שדוקא מפני שיסוד ההתקשרות היא לא ממונית אלא על בסיס אישות (והחיובים הממוניים שאפשר לתובעם בבית דין) הם רק נלוים לאישות ותוצאה ממנה, לכן תיקנו חכמים כך. בשותפים אחרים והתחייבויות אחרות לא מצינו דבר כזה. <br /><br />ט. לגבי יבמה. אילו אישות היתה בעלות. אכן אפשר לאנוס את היבמה. לא אפשר מוסרי (זה גם אצל האשה אסור, כאן זה אסור יותר, מכיון שהאשה כבר מחוייבת עונה לבעלה, והיא עדיין לא מחוייבת) אבל ההלכה שהבא על שומרת היבם בעל כרחה וללא דעתה (ואגב גם ללא דעתו) קונה אותה. מכיון שברגע שהאח מת, אשה אקנו ליה מן שמיא, ונוצרת זיקה מסויימת שמתחילה את ההתקשרות והביאה גומרת אותה להיות כאשתו לכל דבר. אבל ראשית, מכיון שגם בעל כרחו הוא קונה על ידי ביאה, אין רא","199","","4733","True","True","False","","178","212.76.110.54","0","9898","מנחות|סז ע&quot;א",""),new Message("10060","10049","תשובות","18/05/11 13:45","יד אייר","תשע&quot;א","13:45","דוד כוכב","1. כמו שכתב המכריע, באופן פורמלי קנייני, כן. והאיסור הוא 'מוסרי', ואהבת וכו'.<br />2. זה לא נכון ש&quot;בטענת מאיס עלי, נפטרת האשה מחובותיה בלי להחשב למורדת&quot; (אם כי יש שהבינו כך). הפשט העיקרי הוא שאדרבה, היא מורדת מוחלטת. אלא שאין צורך לנקוט נגדה באמצעי לחץ ולהפחית כל שבוע מעט מכתובתה, כי היא כבר ממילא ויתרה על כל כתובתה וזכויותיה. ואין חובה לגרשה.<br />כדי שלא להחשב למורדת וכן לאכוף גט, היא זקוקה לטענה מוחשית מהמוזכרות במשנה, כגון שנעשה בורסקי.<br />3. כמו שכתבת פה, המחויבויות אינן סמן ואנדיקציה לבעלות או אי בעלות.<br /><br />כמו שהזכיר המכריע עבד כנעני ודאי גופו קנוי. ויש מחלוקת אביי ורבא אם עבד עברי גופו קנוי.<br />ואשה אין גופה קנוי כמפורש בבמסכת גיטין דף פה ע&quot;ב:<br />&quot;א&quot;ל רבינא לרב אשי: ת&quot;ש, דתנן: גופו של גט שחרור הרי את בת חורין, הרי את לעצמך; ומה עבדא דקני ליה גופיה, כי א&quot;ל הרי את לעצמך - קני גופיה, אשה דלא קני גופה - לא כ&quot;ש&quot;.<br />לכן לשון התוספות במסכת בבא בתרא דף מח ע&quot;ב ד&quot;ה קדיש &quot;גופה שקנוי לו&quot; - לאו בדווקא. אלא שיש לו קניין בזכויות בה. גם בעה&quot;ב יש לו קניין מסויים בפועל כדעת שו&quot;ת מהר&quot;ם מרוטנבורג חלק ד (דפוס פראג) סימן פה: &quot;[וכל] פועל שהשכיר עצמו לזמן, דינו כעבד עברי לכל מילי&quot;.","125","","4733","True","True","False","","136","31.44.136.139","0","9898","מנחות|סז ע&quot;א",""),new Message("10056","10053","סיום הנושא","18/05/11 12:08","יד אייר","תשע&quot;א","12:08","המכריע","- לאחר שזה עלה ראיתי שהתוים נגמרו לי באמצע.<br />הצעת ייעול נחוצה - התראה תוך כדי כתיבה שהמקום נגמר.<br /><br />בכל אופן סיימתי שמכך שקונה בעל כרחו על ידי הביאה לכשעצמה, כבר אי אפשר להביא שום ראיה מזה שבעל כרחה קונה. ומלבד זה הרי כבר אמרנו שאישות היא לא בעלות, והרי ביבמה כל הנידון הוא להיהפך לאשתו לכל דבר, שגם אז היא רק אשתו ולא בבעלותו.<br /><br />(היה עוד המשך וחבל על דאבדין. הלך המרץ לכתוב..).","199","","4733","True","True","False","","180","212.76.110.54","0","9898","מנחות|סז ע&quot;א",""),new Message("10066","10060","מהן ההגדרות של משהו שהוא רכושי?","18/05/11 15:41","יד אייר","תשע&quot;א","15:41","Almuaddib","כדי למקד את הדיון, ולא לגלוש לצדדים מסוג &quot;האם יש איסור חובל במייבם בעל כורחה&quot;, הבה נחזור צעד אחורה:<br /><br />מהי ההגדרה ההלכתית של רכוש? כיצד נקבע אם משהו הוא רכושו הבלעדי של מישהו?","107","","4733","True","True","False","","136","81.218.141.168","0","9898","מנחות|סז ע&quot;א",""),new Message("10081","10066","שאלה טובה מאוד","18/05/11 23:15","יד אייר","תשע&quot;א","23:15","דוד כוכב","וכנראה שאין הגדרה מדוייקת אלא רק נפקא מינות, אילולא כן לא היו אביי ורבא חולקים אם עבד עברי גופו קנוי, במסכת בבא קמא דף קיג ע&quot;ב. ולפחות היו מקשים זה על זה מתוך הלכות עבד עברי.<br />דומה לזה מחלוקת רבי יוחנן ור&quot;ל אם קנין פירות כקנין הגוף דמי (למשל במסכת יבמות דף לו ע&quot;ב). גם עניין זה חמקמק. האם זכות השימוש זה הכל, או שקיימת גם בעלות ב'גוף החפץ' עצמו.","125","","4733","True","True","False","","133","31.44.136.139","0","9898","מנחות|סז ע&quot;א",""),new Message("10083","10081","ודאי שזכות השימוש אינה בעלות!","19/05/11 00:30","טו אייר","תשע&quot;א","00:30","Almuaddib","שאם לא כן, שואל ושוכר היו הבעלים, והרי לא כך הוא.<br /><br />אשאלך אך על כמה דברים: האם מסכים אתה כי בעלות על רכוש חייבת לכלול לפחות את כל המפורטים להלן:<br /><br />1. זכות שימוש<br /><br />2. זכות למכור<br /><br />3. זכות להפקיר","107","","4732","True","True","False","","137","87.68.56.183","0","9898","מנחות|סז ע&quot;א",""),new Message("10084","10083","לא","19/05/11 00:42","טו אייר","תשע&quot;א","00:42","דוד כוכב","עבד עברי גופו קנוי, למרות שאינו עונה לדרישות דלעיל.<br /><br />ולדעת רבי יוחנן זכות השימוש היא דוקא כן בעלות.","125","","4732","True","True","False","","93","31.44.136.139","0","9898","מנחות|סז ע&quot;א",""),new Message("10101","10083","בקשת הבהרה מאלמואדיב","19/05/11 10:26","טו אייר","תשע&quot;א","10:26","המכריע","אני דוקא מקבל מאד את גישתך לנושא הבעלות באופן כללי.  אך דבריך נראין כסיתראי. מחד גיסא אתה כותב בנחרצות שזכות שימוש אינה בעלות ומביא ראיה משוכר ושואל. וכמעט בנשימה אחת אתה שואל האם נוכל להסכים שבעלות חייבת לכלול את זכות השימוש. הרי מטונך. המשכיר והמשאיל אין להם זכות שימוש בתקופת ההשאלה וההשכרה, ואעפ&quot;כ הן בעלים. הרי אין כוונתך לומר שבתקופה זו אין לחפץ בעלים.<br /><br />לדעתי אנחנו מתעלמים מעובדת יסוד אחת או שתים. השימוש אינו המגדיר של בעלות. אלא תוצאה שלו. הבעלות עצמה היא מושג לכשעצמו שאכן לא קל להגדרה. אבל יסודו שהחפץ הוא &quot;שלי&quot;. וכתוצאה מזה אני רשאי למוכרו להפקירו ולהשתמש בו. אפשר לבדוק אם אני רשאי לכל זה כדי לבחון מקרה מסויים אם אני אכן בעלים.<br /><br />עובדה שניה היא שיש דרגות שונות של בעלות. ישנה בעלות מלאה וישנה בעלות חלקית. ולפעמים משתמשים במילה קנין בהשאלה מסויימת. כמו קנין באשתו, ואפילו בעבדו העברי ובבתו. בעבדו ובתו יש בעלות חלקית. חלקים מסויימים (באיכות כמובן) הן שלי. וכמו שרואים בקנין פירות ועוד הרבה. אני יכול להיות בעלים לגבי היביטים מסויימים.<br /><br />השוכר זכה בשימוש מכח הבעלים, על כן אין זה סותר את הבעלות של המשכיר. להיפך כל שימוש של השוכר, מכיון שבא מכח הבעלים שהעביר לו זמנית את זכות השימוש, רק מצביע על בעלות המשכיר.<br /><br />עובדה שלישית שאולי אנו מתעלמים ממנה היא שיש ספרות של עשרות אחרונים שמילאו מאות דפים בנושא זה בדיוק, בצורה מאירת עיניים. וזה קשור לסוגיות של בעלות על המחר, ראה סוגיית אחריך, האם יש הקנאה גמורה לזמן שאחריה זה חוזר לבעלים ללא מעשה קנין, האם משכיר שהקדיש את ביתו בזמן השכירות נאסר על השוכר להשתמש או שההקדש לא חל עד כמה שהשימוש מוקנה לשוכר (רמב&quot;ן ותוס' בשני מקומות) ועוד הרבה. הגדיל לעשות ר' שמעון שקופ בספרו המופלא &quot;מערכת הקניינים&quot; שכולו מוקדש לנושא זה בדיוק. לא השאירו נושא כל כך יסודי ללא טיפול עד אלינו.","199","","4732","True","True","False","","157","212.76.105.208","0","9898","מנחות|סז ע&quot;א",""),new Message("10094","10084","ומה כן?","19/05/11 09:06","טו אייר","תשע&quot;א","09:06","Almuaddib","אניח בצד את דבריך אלו, משום שאינני רוצה לגלוש לדיון צדדי.<br /><br />אינך מקבל את הקריטריונים שהצעתי, מה אם כן ההגדרה שלך לקניין/רכוש?","107","","4732","True","True","False","","126","81.218.141.168","0","9898","מנחות|סז ע&quot;א",""),new Message("10100","10094","כמ&quot;ש, צ&quot;ע.","19/05/11 10:16","טו אייר","תשע&quot;א","10:16","דוד כוכב","","125","","4732","False","True","False","","83","31.44.136.139","0","9898","מנחות|סז ע&quot;א",""),new Message("10107","10101","מסכים לדבריך","19/05/11 11:54","טו אייר","תשע&quot;א","11:54","Almuaddib","ואף מלה על מכירה על מנת להחזיר של הלולב...","107","","4732","True","True","False","","155","81.218.141.168","0","9898","מנחות|סז ע&quot;א",""),new Message("10109","10107","תנאי מילתא אחריתי..","19/05/11 12:43","טו אייר","תשע&quot;א","12:43","המכריע","","199","","4732","False","True","False","","107","212.76.105.208","0","9898","מנחות|סז ע&quot;א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82625);