var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=989;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("מכיר סיפור לחיזוק לומדי הדף היומי?","http://daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=19605")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107076","אמר רב חסדא מידת חסידות שנו כאן","לינקוש","22/04/24 15:26","58","52"),new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","49"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","32")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("989","0","מוחזק בסוכתו","29/09/09 11:07","יא תשרי","תש&quot;ע","11:07","ברוך","נחלקו חכמים ורבי אליעזר (סוכה כז.) כמה סעודות מחוייב אדם לאכול בסוכה. לדעת רבי אליעזר שתי סעודות בכל יום, וסך הכל ארבע עשרה סעודות. לדעת חכמים החיוב הוא על סעודה אחת בלבד, בליל סוכות, וכל שאר הימים – רצה לאכול אוכל בסוכה, רצה שלא לאכול אינו מחויב לאכול.<br />האחרונים דייקו, כי יש מן הראשונים שסברו שאף לדעת חכמים אין להסתפק בסעודת הלילה הראשון בלבד. לדוגמא, הריטב&quot;א (שם) כותב שצריך 'לעשות שאר עניין בסוכה' (ועיין אנצק' תלמודית ערך 'ישיבת סוכה', הערה 92 לדיוקים נוספים).<br />מניין נולד חיוב זה, מעבר למצות האכילה בלילה הראשון?<br />התשובה תימצא בפרק בו אנו אוחזים כעת בדף היומי, פרק חזקת הבתים. בפרק זה אנו למדים, כי על מנת להחשיב אדם כמוחזק בקרקע, לא מספיק כי הוא לא יאכל במקום אחר. עליו להחזיק בקרקע במעשה חיובי. כך גם לגבי דירה בבית – אין אדם נחשב דר, עד שלא יעשה בבית מעשה דירה. על כן, פוטרים חכמים מהצורך לאכול בדווקא, שכן גם בביתו אין הוא חייב בדווקא לאכול. אך ודאי צריך הוא לעשות מעשה חיובי, אשר יגדיר אותו כדר בסוכה, ואת הסוכה – כדירתו.","86","","5326","True","True","False","","1089","77.126.157.151","0","0","בבא בתרא|כח ע&quot;א",""),new Message("990","989","ישר כח על קישור הדברים ועל האקטואליה","29/09/09 12:13","יא תשרי","תש&quot;ע","12:13","אבינועם","רעיון יפה ונחמד.<br />ודבר בעיתו מה טוב.<br /><br />אמנם, לכאורה הדברים פשוטים שיש חובה להיות שבעה ימים בסוכה לכו&quot;ע, והתנאים נחלקו רק בדין אכילה האם יש חיוב חיובי/קיומי לאכול או לא. - כך שלא ברור לי מה הדיוק של האחרונים (אולי קיצרת קצת בדבריהם?), הרי פשיטא שיש לשבת בסוכה שבעה ימים, לא?<br /><br />הברייתא מפורשת:<br /><i>תנו רבנן: כל שבעת הימים אדם עושה סוכתו קבע וביתו עראי. כיצד? היו לו כלים נאים - מעלן לסוכה, מצעות נאות - מעלן לסוכה. אוכל ושותה ומטייל בסוכה. מנא הני מילי? דתנו רבנן: תשבו כעין תדורו. מכאן אמרו: כל שבעת הימים עושה אדם סוכתו קבע וביתו עראי. כיצד? היו לו כלים נאים - מעלן לסוכה, מצעות נאות - מעלן לסוכה, אוכל ושותה ומטייל בסוכה, ומשנן בסוכה. </i><br /><br />ואגב, שמעתי בעבר שיש אולי מחלוקת/התייחסות לשאלה הבאה:<br />האם יש עניין/מצוה להיות כמה שיותר בסוכה במהלך סוכות [מעבר לדין של &quot;משבח אני את העצלנים&quot; וכו'] או שהעניין/החיוב הוא להיות בסוכה במקום הזמן שבו ביום רגיל הייתי אמור להיות בבית, אבל אין עניין מיוחד להיות &quot;היסטרי&quot; ולשהות בסוכה כמה שיותר ולמעט יציאות החוצה.<br />האם מוכר למישהו משהו בנושא זה? האם יש בכך תועלת אם אשתדל להיות כמה שיותר זמן ספון בסוכה ואשתדל למעט את יציאותיי מהסוכה?","45","","5326","True","True","False","","411","77.126.64.229","0","989","בבא בתרא|כח ע&quot;א",""),new Message("4029","989","לא קשור למושג קרקע","25/09/10 19:57","יז תשרי","תשע&quot;א","19:57","משיב מאורות דף היומי","וחזקת הבתים, כי גם בסוכה על עגלה או ספינה הדין כן אליבא דהריטב&quot;א.<br /><br />מועדים לשמחה","142","","4965","True","True","False","","185","85.130.130.141","0","989","בבא בתרא|כח ע&quot;א",""),new Message("991","990","תוספת ביאור והרחבה","29/09/09 13:45","יא תשרי","תש&quot;ע","13:45","ברוך","יש להבדיל בין החיוב שפעולות מסויימות יעשו דווקא בסוכה, אך אם אינו רוצה אינו עושה אותן כלל, שזוהי מצות גברא,<br />לבין החיוב לעשות כל מיני פעולות בסוכה, אף אם האדם לא תכנן כלל לעשות, על מנת להגדיר את הסוכה כדירתו, שזוהי מצות בחפצא של הסוכה.<br />האחרונים חידשו את החיוב השני, שאכן משתמע גם מן הברייתא, אך לא בהכרח (ניתן להסביר אותה גם על פי החיוב הראשון). אני הסברתי שחיוב זה נובע מאותה נקודה ממנה נובעת גם חזקה - הפיכת הקרקע או הסוכה ל'דירתו' של האדם.<br /><br />לתועלת הציבור, אני מצרף את הקטע מהאנציקלופדיה התלמודית העוסק בכך.<br /><br />לגבי השאלה הנוספת שהעלית, גם היא נידונית באותו הערך, ובעז&quot;ה אצרף בהמשך היום.","86","doc","5326","True","True","False","","252","77.126.157.151","0","989","בבא בתרא|כח ע&quot;א","0-doc"),new Message("995","990","שהיה בסוכה","29/09/09 21:14","יא תשרי","תש&quot;ע","21:14","ברוך","אני מצרף את הקובץ עם הדברים הרלוונטיים מתוך האנציקלופדיה התלמודית.<br /><br />בנוסף, כדאי לראות את הדברים הבאים, שנאמרו על ידי הרב אהרן ליכטנשטיין, ראש ישיבת הר עציון:<br />&quot;הגרש&quot;ז אהב מאוד לצטט מ&quot;יסוד ושורש העבודה&quot;, הכותב שאיננו יודעים להעריך מצווה. לו היינו יודעים את חשיבותה של הישיבה בסוכה בסוכות – לא היינו יוצאים מהבית כלל בשבוע זה. התווכחתי איתו על מצוות סוכה. לדעתי, סוכה אינה בית כלא. המצווה היא &quot;לדור&quot; בסוכה, ואין כל צורך להימצא בה כל הזמן. המצווה אינה נמדדת כאילו כל דקה ודקה היא מצווה נפרדת.&quot;<br />המאמר המקורי עוסק בהיתר לצאת מארץ ישראל לצרכים שונים, וניתן לראותו <a target='_blank' rel='nofollow' href='http://www.etzion.org.il/dk/1to899/874mamar.htm'>כאן.</a>","86","doc","5326","True","True","False","","341","77.126.157.151","0","989","בבא בתרא|כח ע&quot;א","0-doc"),new Message("996","990","לחטוף מצוות","29/09/09 22:13","יא תשרי","תש&quot;ע","22:13","אבי פ","זה  פשוט שכל שהייה בסוכה מהווה לכל הפחות מצוה קיומית ועל כן מצד &quot;חטיפת מצוות&quot; בודאי שראוי שתהיה קצת היסטריה גם אם אין חובה.<br />כמו כן המונח &quot;מטייל&quot; בסוכה אומר דורשני. שמא נעיז לפרש שהגמרא השתמשה במונח זה לרמוז שיבא יום ורבים יצאו מהסוכה כדי לערוך טיולים בחול המועד ומכוונת הגמרא שאין לעשות כן? (ברור שאין זה פשט הגמרא). <br />בשיעור מפי רב היישוב שלי לפני כמה שנים הוא התייחס לנושא זה ולמרות שלא זכור לי איסור מפורש מסקנתו היתה שבודאי שאין רוח חכמים נוחה מיציאה רבה מהסוכה כדי לטייל ולכאורה הוא הדין לשאר דברים.","89","","5326","True","True","False","","142","95.86.66.14","0","989","בבא בתרא|כח ע&quot;א",""),new Message("4007","995","נראה שאין סתירה.","24/09/10 01:56","טז תשרי","תשע&quot;א","01:56","דוד כוכב","כדברי הרב ליכטנשטיין הסוכה אינה בית כלא.<br />אבל כוונת יסוד ושורש העבודה, שלו היינו יודעים את חשיבותה של הישיבה בסוכה בסוכות, לא היינו <b>חפצים </b>לצאת, מרוב העונג והשמחה. לא מחמת אילוץ עצמי כפוי, חלילה, הרי באופן זה אין כלל מצוה, שכן זהו מצטער.<br /><br />גם נכון שהמצווה אינה נמדדת כאילו כל דקה ודקה היא מצווה נפרדת. ואף על פי כן כל רגע של קיום המצוה יש בו זכות ומצוה. תדע, שלרמב&quot;ם והגר&quot;א מברכים בכל כניסה לסוכה.","125","","4966","True","True","False","","109","213.151.43.103","0","989","בבא בתרא|כח ע&quot;א",""),new Message("997","996","בעניין מטייל בסוכה","29/09/09 22:31","יא תשרי","תש&quot;ע","22:31","לינקוש","ראה <a target='_blank' rel='nofollow' href='http://www.daat.co.il/daat/kitveyet/pardes/pardes14.pdf'>במאמר כאן</a> בעמוד 169-170 ובמאמרים שלהלן<br /><br /><b>כתובות אינטרנט נלוות:</b><br /><a target='_blank' rel='nofollow' href='http://www.biu.ac.il/JH/Parasha/sukot/ben.html'>מאמר של מנחם בן ישר</a><br /><a target='_blank' rel='nofollow' href='http://www.biu.ac.il/JH/Parasha/sukot/sok.html'>מאמר תגובה של מיכאל סוקולוף</a>","58","","5326","True","True","False","","207","77.126.64.229","0","989","בבא בתרא|כח ע&quot;א",""),new Message("4028","4007","לא קשור לפטור מצטער","25/09/10 19:54","יז תשרי","תשע&quot;א","19:54","משיב מאורות דף היומי","אלא לדין דכעין תדורו, דכמו שאדם יוצא מביתו כל השנה כך מותר לצאת מהסוכה. <br /><br />פטור מצטער הוא ענין אחר, שאדם שמצטער בתוך הסוכה ואינו מצטער בתוך הבית, מותר לצאת מהסוכה לבית כדי להינצל מהצער.","142","","4965","True","True","False","","198","85.130.130.141","0","989","בבא בתרא|כח ע&quot;א",""),new Message("4036","4028","דין מצטער יוצא מדין תדורו","26/09/10 00:41","יח תשרי","תשע&quot;א","00:41","דוד כוכב","אדם אינו נשאר בביתו אם הוא מצטער בו.<br />וכן אינו נשאר בביתו כבבית כלא.<br /><br />וכשם שהאוכל בסוכה כאשר יורד עליו גשם שוטף אינו מקיים מצוה,<br />כך השוהה בסוכה בתנאי בית סוהר ומצטער בכך, אינו מקיים מצוה.","125","","4964","True","True","False","","99","95.86.112.35","0","989","בבא בתרא|כח ע&quot;א",""),new Message("4048","4036","תלי תניא בלא תניא","26/09/10 12:35","יח תשרי","תשע&quot;א","12:35","משיב מאורות דף היומי","א. בוודאי שפטור מצטער הוא מכעין תדורו, אבל המושג שלך <i>שסוכה היא לא בית כלא</i>, הוא קשור לפן אחר של כעין תדורו, ולא לפן של מצטער, ועל זה טענתי שערבבת בין ההגדרות: <br /><br />ב. פטור מצטער הוא ענין אחר, שאדם שמצטער בתוך הסוכה ואינו מצטער בתוך הבית, מותר לצאת מהסוכה לתוך הבית כדי להינצל מהצער של הסוכה. <br /><br />ג. הסיבה למה מותר לצאת מהסוכה לטיול הוא לא בגלל שאתה מצטער להישאר בסוכה, אלא גם אם אתה לא מצטער להישאר בסוכה מותר לצאת לטייל, בגלל שסוכה היא כעין דירה וגם בדירה לא נשארים כל הזמן, ואוכלים אכילת עראי מחוץ לבית, זה לא קשור למושג צער. <br /><br />ד. לסיכום, <br />האב הוא כעין תדורו, והוא מוליד כמה דינים: <br /> <br />ד.א. פטור מצטער, שמותר לצאת מסוכה לבית ולאכול בבית כדי להנצל מצער, כגון אם בסוכה חם מאוד ואין שם מזגן, ובבית יש מזגן. <br /><br />ד.ב. וגם אם אין לאדם צער להישאר בתוך ביתו, אבל מותר לו לצאת מהסוכה בכדי לעשות דברים שעושים כל השנה מחוץ לבית, כמו ללכת למכולת, או לבית הכנסת, אפ' אין לו צער להתפלל בתוך הסוכה, אבל מכיון שגם בביתו של השנה הוא יוצא לבית הכנסת להתפלל, מותר גם בסוכה מהדין דכעין תדורו. <br /><br />שוב, השימוש בפטור מצטער לגבי לטייל מחוץ לסוכה אינו מדויק, כי היתיר הטיול אינו תוצאה מהצער של העדר הטיול, אלא מצורת חיים רגילה בתוך סוטכה כבתוך בית, וזהו כעין תדורו.","142","","4964","True","True","False","","211","85.130.130.141","0","989","בבא בתרא|כח ע&quot;א",""),new Message("4063","4048","ביאור","26/09/10 18:51","יח תשרי","תשע&quot;א","18:51","דוד כוכב","א. המושג: <i>'שסוכה היא לא בית כלא' </i>אינו שלי אלא של הרב ליכטנשטיין. כפי שצוטט לעיל.<br /><br />ב. גם אותו אדם שתיאר הרב ליכטנשטיין, הוא מרגיש כמו בבית כלא דוקא בסוכה, ואינו מרגיש כך בבית.<br /><br />ג. לא עסקתי בטעם ההיתר לטייל חוץ לסוכה. רק אמרתי שאותו אדם שתיאר הרב ליכטנשטיין, שמאלץ את עצמו להשאר בסוכה למרות שהוא חש כבבית כלא, לא רק שהשבית את שמחת החג, אלא שכלל לא קיים אז מצוות סוכה, שכן היה אז <b>מצטער</b>.","125","","4964","True","True","False","","103","95.86.112.35","0","989","בבא בתרא|כח ע&quot;א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82563);