var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=9881;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("הודעה למגידי שיעורים ולמשתתפי השיעורים","http://www.daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=638")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר"ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","71"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","62"),new MostViewed("107084","מי שמלווה כסף בריבית לא יקום בתחיית המתי","לינקוש","28/04/24 18:14","58","56")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("9881","0","בעלי כשפים ועוד סיפור","13/05/11 03:06","ט אייר","תשע"א","03:06","המכריע","רש"י פירש שאם האור לא ישלוט בו יעשו הן מכשפות וימיתוהו בכל מיתה שיוכלו. והתוס' הביאו בשם גאון שצריכים הבנה בכשפים כדי שיוכלו לדון את המכשף. ויש לומר דהתוס' לא ניחא להו בפירוש רש"י מכיון דמסיקים בריש מכות דרק רוצח (ועיר הנידחת) ממיתין בכל מיתה שבעולם (אם א"א בכתובה בהן) אבל שאר חייבי מיתות אם א"א במיתתן, ממיתין דוקא בא' מד' מיתות. ועל כן לא מסתברא דצריכין לידע לכשף רק לצורך רוצח שיהא גם מכשף. ואולי יש לומר דלא ניחא להו דיצטרכו לידע לכשף וסגי שיידעו מהות הכישוף.

ובשיטת רש"י יש לומר או דפליג על תוס' וס"ל דבכל חייבי מיתות ( כגון שריפה דנקט דזה אינו לא רוצח ולא עיר הנידחת דבסייף), בכל מיתות ממש, ונצטרך ליישב קושיות התוס' שם (מהא דאמרי ' דרוצח וגוה"ד הוו ב' כתובין). או דעל ידי כישוף יהרגוהו בא' מד' מיתות, (או יגרמו לו להישרף ועדיין ייחשב במיתתו, אבל לא משמע כן לשונו).

סיפור מפורסם. המזכיר של מונטיפיורי (אליעזר הלוי) מספר בספרו שאמר לחידושי הרי"ם שמעובדא דמרדכי שידע טורסית שדיברו בה בגתן ותרש, רואים שידיעת שפות היא דבר חיובי והיה מקובל אצל ישראל. וענהו הרי"ם שמשם ראיה להיפך. שמדוע לא חששו שמרדכי יבין? משום שידעו שיהודים לא יודעים שפות... אלא שבמקרה היה מרדכי מיושבי הסנהדרין ולכן בלשן היה.","199","","4740","True","True","False","","1164","95.86.71.147","0","0","מנחות|סה ע"א",""),new Message("9901","9881","ושמעתי קושיא על רש"י","13/05/11 14:14","ט אייר","תשע"א","14:14","מתפעל","דאטו בי"ד בעצמם מוציאים להורג את הנידון?
הרי גם בארבע המיתות הרגילות יש יהודי המיומן ומיוחד שתפקידו לחנוק ולהרוג בסיף וכדומה ולא אחד מן הסנהדרין.
ואם צריך להורגו ע"י כישוף, יביאו מכשף שיעשה זאת או שיהיה אחד מהסנהדרין שיודע זאת ומדוע צריך שכל דיין יהיה גם מכשף.

גם ראיתי סברא שאין הכוונה שיהרגוהו בכישוף אלא שהכישוף יוריד את הכישוף של הנידון ואז יהרגוהו בסיף.","148","","4740","True","True","False","","158","95.86.64.241","0","9881","מנחות|סה ע"א",""),new Message("9902","9881","מה ההיתר לדיינים לכשף?","13/05/11 14:16","ט אייר","תשע"א","14:16","המכריע","שאלו אותי בשיעור, לפי רש"י דהכוונה שהדיינים יעשו כישוף ויהרגוהו בו, הרי כישוף הוא באיסור לאו דחייבין עליו מיתה, ומה ההיתר לכשף כדי לקיים בו דין מיתתו. ואולי מדין עשה דוחה ל"ת אתינן עלה, דעשה דבית דין להרוג דוחה לאו דכישוף ואע"ג דהוי לאו שיש בו מיתה דהכי מסקי' בריש יבמות דגם בזה עדל"ת.

ואולי הכישוף לרש"י הוא רק לבטל כשפיו, וזה אולי שרי. מצינו באיזה מקום דאמרה איהי המכשפה מילתא ואסרה ליה בכישוף ואמר הוא (או אינהו) מילתא ושרו לכישופיה. ובפשטות לא הכוונה שאמרו תפילה או סגולת אין עוד מלבדו, אלא אמרו כישוף לבטל. ואם לא נאמר שהיה בזה פיקוח נפש, הרי ששרי לנטרל כישוף בכישוף. וצל"ע.

אולי עוד יש לומר שרש"י סובר שבכלל ההיתר דאתה למד (כשפים) להבין ולהורות, (מובר כאן בתוס'), כלול גם לא רק להורות אלא לבצע את ההוראה, ולא רק למד להבין אלא גם היתר מיוחד לבצע בכישוף פסקי דין. ויל"ע.

עכ"פ יש לנו עוד כיון מדוע מאסו תוס' בפירש'י בזה, כיון דלא ניחא להו שיהא שרי לדיינים לכשף.","199","","4740","True","True","False","","172","95.86.71.147","0","9881","מנחות|סה ע"א",""),new Message("9903","9881","עוד בענין שבעים לשון","13/05/11 14:18","ט אייר","תשע"א","14:18","המכריע","כאן פירש"י שהכוונה כדי שאם ישמעו טענת הנידון מפי מתווך, זה עלול לעבור לא מדויק, ללא כל מיני ניואנסים, ויגרום לעיוות הדין. דומני שבסנהדרין יש פירוש שזה דין בקבלת העדות, דאין זה נחשב קבלת עדות אם לא מבינים לבד מה הוא אומר, ולא עיינתי כעת.","199","","4740","True","True","False","","162","95.86.71.147","0","9881","מנחות|סה ע"א",""),new Message("9904","9901","חידה בשבילך, מתפעל","13/05/11 14:20","ט אייר","תשע"א","14:20","המכריע","חידה של הגמרא. היכי משכחת לה אדם מביא שני קרבנות בשבת, בראשונה אינו מתכפר ובשניה כן, ואעפ"כ על שחיטת השניה מביא חטאת ועל הראשונה פטור.","199","","4740","True","True","False","","166","95.86.71.147","0","9881","מנחות|סה ע"א",""),new Message("9916","9902","דף שבועי היכלי תורה","14/05/11 21:34","י אייר","תשע"א","21:34","הודו_כי_טוב","ב דף שבועי היכלי תורה רשום שהכוונה להשתמש בשמות קודש .","207","","4739","True","True","False","","218","89.138.116.242","0","9881","מנחות|סה ע"א",""),new Message("9935","9904","יישר כח, חשבתי על זה","15/05/11 07:42","יא אייר","תשע"א","07:42","מתפעל","כשלמדתי את הדף שזו יכולה להיות חידה יפה. שחט שתי בהמות ונשפך דמה של הראשונה, יוצאים ידי חובה בשניה וחייב חטאת על השחיטה.

למעשה קשה לי על זה מאד,
למה שזה לא יהיה מצוה הבאה בעבירה?
הרי סוף כל סוף בבהמה השניה שהיא הקרבן שעולה לשם חובה, השחיטה נעשתה תוך כדי חילול שבת והשוחט חייב חטאת.","148","","4738","True","True","False","","187","94.188.248.70","0","9881","מנחות|סה ע"א",""),new Message("9942","9935","חסר בהשלמת שאלתך","15/05/11 10:44","יא אייר","תשע"א","10:44","המכריע","שאלתך יוצאת מנקודת הנחה שמצוה הבאה בעבירה אין יוצאים בה ידי חובה, אתה צריך לבסס זאת כשאתה שואל. האמת שזו פלוגתא גדולה דרבוותא. ואם חשבונך כאן נכון השאלה היא על הסוברין דלא יצא.
לגוף הענין יש עוד לדון כאן דעיקר המצוה בקרבן הוא הזריקה ובזה אין איסור, רק מצינו דאם תחילת המצוה בעבירה יש בזה עניין של מאיסות, ואכמ"ל.","199","","4738","True","True","False","","134","95.86.120.57","0","9881","מנחות|סה ע"א",""),new Message("9949","9942","פלוגתא גדולה דרבוותא","15/05/11 13:25","יא אייר","תשע"א","13:25","מתפעל","מי אלו החולקים?

תודה.

לגבי הרעיון שלך שעיקר המצוה זה הזריקה, אכן רעיון נאה אבל בהחלט ניתן לחלוק. זו מצוה שמורכבת מכמה עבודות חשובות. הרי מפגלים בכל ד' עבודות ולא ניתן לדלג על השחיטה. נכון שהזריקה היא המכפרת והמתרת אבל זריקה בלי שחיטה אין לה שום משמעות. ולמשל אם בשחיטה נפגם הסכין והבהמה נטרפה, בודאי שלא תעזור זריקה כשרה. כך שלכאורה כל העבודות הם חלק מהמצוה.","148","","4738","True","True","False","","170","94.188.248.70","0","9881","מנחות|סה ע"א",""),new Message("9952","9949","מקורות","15/05/11 15:21","יא אייר","תשע"א","15:21","המכריע","רא"ש פרק לולב הגזול סי טו וכן תוס' שם ל. ד"ה דהוי נקטו דפסול. והאריך בבירור הדבר בנודע ביהודה או"ח סי' קלג שאולי אין זה מוסכם. ועי' שדי חמד מערכת מם כלל עז אות יב שאסף בזה כמה אחרונים שנקטו דתליא במחלוקת אמוראים וכו'. אמנם העולה משם שהמקובל הוא בפשטות דאין יוצא, וכדבריך.

לא עלתה על דעתי דכל דיני הקרבן אינם תלויין אלא בזריקה. חלילה. רק לענין מצוה הבאה בעבירה דעניינה המאיסות של המצוה משום שנעשתה על ידי עבירה, יתכן דזה רק בחלק המרצה והחשוב של המצוה. בזכרוני שיש דוגמאות לכך לסברא זו בקשר למהב"ע, וצריך חיפוש לעת הפנאי.","199","","4738","True","True","False","","179","95.86.120.57","0","9881","מנחות|סה ע"א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82640);