var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=97998;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("המלצה לגולשים","http://www.daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=1505")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107155","אדם שכר רכב באילת ","מנחת טנא","13/05/24 00:58","49159","57"),new MostViewed("107157","הגהות הגר&quot;א בבא מציעא עא, עב, עג","אוריאל שלמוני","13/05/24 17:21","605","38"),new MostViewed("107177","הערה ברש״י","שמואל דוד","16/05/24 05:35","595","30")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("97998","0","מאי נפקא מינא היכן נאמרו הפרטות?","17/02/22 00:16","טז אדר א","תשפ&quot;ב","00:16","איתן","<span class='darkYellow'><b>דתַנְיָא רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר כְּלָלוֹת נֶאֶמְרוּ בְּסִינַי וּפְרָטוֹת בְּאֹהֶל מוֹעֵד וְרַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר כְּלָלוֹת וּפְרָטוֹת נֶאֶמְרוּ בְּסִינַי וְנִשְׁנוּ בְּאֹהֶל מוֹעֵד וְנִשְׁתַּלְּשׁוּ בְּעַרְבוֹת מוֹאָב</b></span><br />לדעת ר' ישמעאל היה מתן התורה הדרגתי: לא כל פרטי המצוות נאמרו למשה בסיני, אלא חלק מהפרטים - מאוחר יותר, באוהל מועד, אחרי שהוקם המשכן. לעומתו ר' עקיבא חולק וסובר שכל פרטי התורה נאמרו למשה מיד בסיני, גם אם חלקם נכתבו בתורה מאוחר יותר, בויקרא במדבר או אף בדברים.<br />מקורו של ר' עקיבא הוא בהלכות שמיטה: בפרשת משפטים נאמרו דיני המצוה הכלליים  (שמות כג י) <span class='lightYellow'><b>וְשֵׁשׁ שָׁנִים תִּזְרַע אֶת אַרְצֶךָ וְאָסַפְתָּ אֶת תְּבוּאָתָהּ: </b></span>{יא} <span class='lightYellow'><b>וְהַשְּׁבִיעִת תִּשְׁמְטֶנָּה וּנְטַשְׁתָּהּ וְאָכְלוּ אֶבְיֹנֵי עַמֶּךָ וְיִתְרָם תֹּאכַל חַיַּת הַשָּׂדֶה כֵּן תַּעֲשֶׂה לְכַרְמְךָ לְזֵיתֶךָ:</b></span>  ואילו בסוף חומש ויקרא, בפרשת בהר - שאף היא נאמרה בסיני, כפי ששמה מעיד עליה - שם כידוע נאמרו כל פרטיה. כלורמ מצוות שמיטה נאמרה כלליה ופרטיה בסיני. ומכאן בנין אב גם לשאר כל המצוות, אף אם נאמרו בפרשת משפטים בצורה כללית - נאמרו עמן כל פרטיהן. (ע' ריש בהר, בספרא וברש&quot;י ורמב&quot;ן ועוד).<br />אבל לדעת ר' ישמעאל  - וכנראה גם דעת ר' יוסי הגלילי - שהציווי היה רק במקום בו הוא כתוב. ולכן קרבן עולה כתוב בסוף יתרו  <span class='lightYellow'><b>מִזְבַּח אֲדָמָה תַּעֲשֶׂה לִּי וְזָבַחְתָּ עָלָיו אֶת עֹלֹתֶיךָ וְאֶת שְׁלָמֶיךָ</b></span>  אבל רק בחומש ויקרא כתוב <span class='lightYellow'><b>וְהִפְשִׁיט אֶת הָעֹלָה וְנִתַּח אֹתָהּ לִנְתָחֶיהָ</b></span> - לדעת ר' ישמעאל ור' יוסי הגלילי לא הצטוו אבותינו בהפשט וניתוח כבר מסיני אלא רק באוהל מועד.<br /><br />אם נעיין נמצא שלא מדובר בשאלה הסטורית בלבד, לדבר יש השלכות מרחיקות לכת.<br />בפרשת תצווה הצטוו אבותינו על קרבן התמיד. ונאמר בו לא רק הבהמה אלא גם הנסך שאיתה:<br /><span class='lightYellow'><b>אֶת הַכֶּבֶשׂ הָאֶחָד תַּעֲשֶׂה בַבֹּקֶר וְאֵת הַכֶּבֶשׂ הַשֵּׁנִי תַּעֲשֶׂה בֵּין הָעַרְבָּיִם: וְעִשָּׂרֹן סֹלֶת בָּלוּל בְּשֶׁמֶן כָּתִית רֶבַע הַהִין וְנֵסֶךְ רְבִיעִת הַהִין יָיִן לַכֶּבֶשׂ הָאֶחָד:</b></span><br />ציווי זה על נסכים נאמר כאן רק לציבור. ליחיד נאמר בפרשת שלח<br /><span class='lightYellow'><b> וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם כִּי תָבֹאוּ אֶל אֶרֶץ מוֹשְׁבֹתֵיכֶם אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם: וַעֲשִׂיתֶם אִשֶּׁה לַה' עֹלָה אוֹ זֶבַח ... וְהִקְרִיב הַמַּקְרִיב קָרְבָּנוֹ לַה' מִנְחָה סֹלֶת עִשָּׂרוֹן בָּלוּל בִּרְבִעִית הַהִין שָׁמֶן:  וכו'</b></span> <br />אך מהו הביטוי הפותח <span class='lightYellow'><b>כִּי תָבֹאוּ אֶל אֶרֶץ מוֹשְׁבֹתֵיכֶם</b></span>? מה מוסיפה לנו אמירה זו?                                                                                         <br />ברובד הפשט התשובה היא שהדברים נאמרים אחרי חטא המרגלים, והקב&quot;ה רצה לעודד את רוחם  &quot;אתם עוד תיכנסו לארץ בסופו של דבר&quot;. אבל ברובד הדרש - דרש ההלכה - מה אנו למדים מזה?<br />ובכן, לאור מחלוקת ר' ישמעאל ור' עקיבא הנ&quot;ל הדברים ברורים:<br />לפי ר' עקיבא נצטוו היחידים בסיני על נסכים, כמו כל שאר כללתיה ופרטותיה, אלא שהציווי היה על אוהל מועד, במת ציבור, ו<span class='lightYellow'><b>מוֹשְׁבֹתֵיכֶם</b></span> מוסיף לנו שגם בבמה קטנה, בנוב ובגבעון, חייבים בנסכים,<br />ואילו לר' ישמעאל הציווי נאמר כאן לישראל לראשונה, ו<span class='lightYellow'><b>מוֹשְׁבֹתֵיכֶם</b></span> פירושו שכשתבואו לארץ - תהיו חייבים בנסכים, אבל רק בבמה גדולה כדוגמת אוהל מועד שבמדבר.","123","","821","True","True","False","","256","95.86.83.74","0","0","חגיגה|ז ע&quot;א",""),new Message("97999","97998","המשך - וההשלכה לגבי חדש","17/02/22 00:21","טז אדר א","תשפ&quot;ב","00:21","איתן","הדברים מפורשים בברייתא שבזבחים קי&quot;א ע&quot;א<br />... <span class='darkYellow'><b>והני תנאי - כהני תנאי, דתניא {במדבר טו-ב} כִּי תָבֹאוּ להטעינה נסכים בבמה גדולה הכתוב מדבר; אתה אומר בבמה גדולה - או אינו אפי' בבמה קטנה? כשהוא אומר {במדבר טו-ב} אֶל אֶרֶץ מוֹשְׁבֹתֵיכֶם אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם הרי בבמה הנוהגת לכולכם הכתוב מדבר, דברי רבי ישמעאל; <br />ר''ע אומר כִּי תָבֹאוּ להטעינה נסכים בבמה קטנה הכתוב מדבר; אתה אומר לבמה קטנה - או אינו אלא לבמה גדולה? כשהוא אומר אֶל אֶרֶץ מוֹשְׁבֹתֵיכֶם הרי בבמה הנוהגת בכל מושבות הכתוב מדבר.<br />כשתמצא לומר לדברי רבי ישמעאל לא קרבו נסכים במדבר ולדברי ר''ע קרבו נסכים במדבר:</b></span><br />המחלוקת בין ר' ישמעאל ור' עקיבא לגבי הפרטות מולידה מחלוקת מה פירוש <span class='lightYellow'><b>מוֹשְׁבֹתֵיכֶם</b></span>: לפי ר' עקיבא הציווי מרבה <b>כל מושבות</b>, לפי ר' ישמעאל - <b>לאחר ירושה וישיבה</b>.<br /><br />אמרתי לעיל כי המחלוקת האם הצטוו על הפרטות בסיני אינה הסטורית בלבד. בנתים רק ראינו מחלוקת לגבי הנסכים, האם קרבו או לא קרבו במדבר ובבמה קטנה. וההשלכה של מחלוקת זו היא: אם קרבו נסכים בבמה קטנה - הרי שהקרבת נסכים כשרה אף בלא כלי שרת, שהרי אין כלי שרת בבמה, וממילא נלמד מכאן שגם המנסך במשכן או במקדש שלא בכלי שרת - בדיעבד הורצה, ולכן - אף המנסך בחוץ ללא כלי שרת חייב כרת, שכן זה נחשב &quot;ראוי לפתח אוהל מועד&quot;, ראו רש&quot;י הראשון שם בזבחים קי&quot;א ע&quot;א.<br /><br />אבל הנפקא מינא המשמעותית ביותר היא לגבי חדש, כי גם לגבי חדש כתוב &quot;מושבות&quot;: <span class='lightYellow'><b>וְלֶחֶם וְקָלִי וְכַרְמֶל לֹא תֹאכְלוּ עַד עֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה ..חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתֵיכֶם בְּכֹל משְׁבֹתֵיכֶם: </b></span>, מה שגורר מחלוקת האם <u>חדש אסור מן התורה בכל מקום</u>, &quot;בכל מושבות&quot;, <u>או רק בארץ.</u> ראו קידושין ל&quot;ז ע&quot;א","123","","821","True","True","False","","53","95.86.83.74","0","97998","חגיגה|ז ע&quot;א",""),new Message("98002","97999","נלענ&quot;ד","17/02/22 07:59","טז אדר א","תשפ&quot;ב","07:59","עלי","שכמו במקומות רבים קיימת סברא בסיסית מתרחבת להרבה תחומים ועניינים, זו של ר&quot;ע היא שהתורה עדיין אלוקית וממילא אין הבדל בין כללים ופרטים ולר&quot;י לא בשמים היא ודברה תורה בלשון בני אדם וממילא יש הפרדה ושוני ביניהם.","209","","821","True","True","False","","41","87.71.127.250","0","97998","חגיגה|ז ע&quot;א","")];var iTotalPages=811;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82873);