var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=968;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("מינוי מומחים בפורום","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=5360")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר&quot;ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","76"),new MostViewed("107085","בורדרליינית !","מרדכי דב זינגר","30/04/24 13:22","807","63"),new MostViewed("107084","מי שמלווה כסף בריבית לא יקום בתחיית המתי","לינקוש","28/04/24 18:14","58","57")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("968","0","עשרת ימי תשובה וחזקת ג&quot;ש","23/09/09 23:46","ה תשרי","תש&quot;ע","23:46","ברוך","הרמב&quot;ם בהלכות תשובה, פרק ג הלכה ה, מבדיל בין יחיד לציבור לעניין שקילת עוונות למול זכויות. לגבי יחיד, לא מחשבים את העבירה הראשונה והשניה, אלא מהשלישית ואילך (ואם נמצא חייב חוזר ונענש גם על הראשונה והשניה). לגבי רבים, לעומת זאת, אין מחשבים אלא מהרביעית ואילך. הראב&quot;ד על אתר השיג, וסיים שאין הפרש בין יחיד וציבור ואין הוא יודע מניין הרמב&quot;ם לקחו.<br />והנראה לעניות דעתי לבאר על פי הגמרא בריש חזקת הבתים. הגמרא מביאה מרבי יוחנן כי הולכי אושא למדו חזקת ג&quot;ש משור המועד. שואלת הגמרא, אם כך, כפי ששור המועד מתחייב נזק שלם רק מנגיחה רביעית, כך תהיה השדה בחזקת האוכל רק מן השנה הרביעית. מתרצת הגמרא שאין להשוות - בשור אני מחייב על מעשה נגיחה, ורק מעשה הנגיחה הרביעי נעשה בחיוב. בשדה לעומת זאת אני מסתכל על מעמדו של האוכל כמוחזק, וזה משתנה כבר באכילה השלישית.<br />ועל פי זה יש לבאר את חילוקו של הרמב&quot;ם. יחיד שחזר על עבירה ג' פעמים הרי שהמעשה השלישי מחזיק אותו לרשע. ועל כן מתחייב כבר ממעשה שלישי. <br />בציבור, לעומת זאת, לא שייך 'ציבור רשע'. ציבור מורכב תמיד מצדיקים בינוניים ורשעים. אלא שציבור שעוונותיו מרובים מזכויותיו אובד. על כן בציבור איננו מחפשים מעמד ושם (כמו בשדה) אלא מעשה הנעשה מתוך מושרשות בחטא(כמו בשור). ועל כן מונים לציבור דווקא ממעשה רביעי.","86","","5338","True","True","False","","1062","84.228.162.166","0","0","בבא בתרא|כח ע&quot;א",""),new Message("969","968","אבל מניין שמושרשות היא מהפעם הרביעית","24/09/09 00:01","ו תשרי","תש&quot;ע","00:01","רחמים","בשור החיוב תשלום הוא בפעם הרביעית בגלל שרק אז אפשר לחייבו<br /><br />לפני כן הוא לא היה מועד","92","","5337","True","True","False","","146","217.132.60.188","0","968","בבא בתרא|כח ע&quot;א",""),new Message("970","968","רעיון מצויין","24/09/09 08:51","ו תשרי","תש&quot;ע","08:51","בבא רגל","ישר כח על ההברקה.<br /><br />אם כי, מעניין באמת מה המקור של הרמב&quot;ם [האם התפיסה שפירטת בעקבות הסוגיה אצלנו היא שעמדה לרמב&quot;ם ברקע, או שמא יש איזה מקור אחר (אולי משהו בסוגית הגמ' בר&quot;ה) לקביעתו של הרמב&quot;ם].","51","","5337","True","True","False","","187","84.228.130.15","0","968","בבא בתרא|כח ע&quot;א",""),new Message("971","968","[ללא נושא]","24/09/09 09:18","ו תשרי","תש&quot;ע","09:18","חננאל","תירוץ נחמד אבל:<br /><br />א. זה הסבר ולא מקור לדברי הרמב&quot;ם (אני מקווה שזה פשוט).<br /><br />ב. לפי השוואתך, מדוע לא מגלגלים על השור גם את 3 הנגיחות הראשונות?<br /><br />ג. לגבי המקור האמיתי של הרמב&quot;ם, ראה בכס&quot;מ ובלח&quot;מ: <br /><br /><i>פרק בתרא דיומא (דף פ&quot;ו:) תניא ר&quot;י בר יהודה אומר עבר אדם עבירה פעם ראשונה ושניה מוחלין לו שלישית אין מוחלין לו שנאמר הן כל אלה יפעל אל פעמים שלש עם גבר והתניא שלישית מוחלין לו רביעית אין מוחלין לו הא ביחיד הא בצבור, זו היא גירסת הרי&quot;ף והיא גירסת רבינו והראב&quot;ד לא היה גורס כן ולפיכך כתב ואין הפרש בגמרא בין יחיד לצבור ולא ידעתי מאין מצאו.</i>","81","","5337","True","True","False","","187","77.127.63.68","0","968","בבא בתרא|כח ע&quot;א",""),new Message("985","968","תודה לכל מי שהגיב","29/09/09 09:28","יא תשרי","תש&quot;ע","09:28","ברוך","ננסה להשיב על השאלות שעלו:<br /><br />1. את שאלתו של ר' רחמים לא כל כך הבנתי, ואני מקווה שהדברים הבאים פותרים אותה: שור מועד מתחייב בנגיחה הרביעית מכיוון שלאחר שלש נגיחות יודעים אנו שהוא מועד ליגח (כלומר - מושרש בנגיחותיו) ומכאן ואילך חייב בעליו לשמור עליו. אם יגח פעם רביעית - יתחייב.גם לגבי הציבור - עבירה שעברו עליה ג' פעמים היא עבירה שהם מושרשים בה, ומן הפעם הרביעית הרי הם מתחייבים.<br /><br />2. לשאלתו של ר' חננאל, מדוע לא מגלגלים על השור את שלשת הנגיחות הראשונות, יש לענות ששם הבעלים כבר חויב עליהם חצי תשלום, ונפטר מהחצי השני מכיוון שלא ידע שעליו לשמור. לגבי הציבור, לעומת זאת, הקדוש ברוך הוא מוכן להטות כלפי חסד אם זכויתיהם מרובות על עוונותיהם ללא אותן ג' עבירות ראשונות, הרי הם צדיקים והעבירות נמחלות. אך אם עוונתיהם מרובים גם לאחר ההטיה, הרי שאין סיבה שלא יענשו על כל מה שעשו.<br /><br />3. שאלתו של שאינו יודע לשאול היא מסוג השאלות שקשה לענות עליהן עקב חוסר נתונים. אך נראה לי שאפשר לרמוז לתשובה על פי הכיוון שנתחדד בעקבות שאלתו של ר' חננאל. מאחר והראב&quot;ד מפרש שהסוגיה אינה דנה כלל בשיקול העוונות לעומת הזכויות, אלא רק בכך שחטאים ראשונים נמחלים (מעין מאה ימים של חסד), כפי שמפורש בהשגתו שם, הרי שאין לחלק בין יחיד לציבור על פי ההצעה שהעליתי.<br /><br />שוב, תודה לכל מי שהגיב וסייע לחידוד הדברים.","86","","5332","True","True","False","","247","77.126.157.151","0","968","בבא בתרא|כח ע&quot;א",""),new Message("974","971","ומה המקור של ר&quot;י בר יהודה?","24/09/09 19:26","ו תשרי","תש&quot;ע","19:26","שאינו יודע לשאול","יש הבדל בין מקור לדין לסברת הדין.<br /><br />לשיטתך - לא הרמב&quot;ם המציא את הדברים שכתב אלא התבסס על סוגיית הגמרא ביומא. בסדר. לית מאן דפליג (למעט הראב&quot;ד שלא גרס זאת).<br /><br />אבל - מה הסברה / ההגיון / המקור לסוגיית הגמרא ביומא?<br /><br />ר' ברוך הציע רעיון מצויין וחשוב מאוד שעומד על ההבדל בין יחיד לציבור, ועל פיו מבאר היטב את סברת הסוגיה ביומא.<br /><br />אבל כעת שאלה לר' ברוך:<br />מה סברתו של הראב&quot;ד (שלא גרס את הנ&quot;ל בסוגיה)? מדוע הוא אינו מבדיל בין יחיד לציבור? הרי הסברה כל כך חזקה!","48","","5337","True","True","False","","219","84.228.130.15","0","968","בבא בתרא|כח ע&quot;א",""),new Message("976","974","לראב&quot;ד לא אכפת מסברה חזקה","26/09/09 21:52","ח תשרי","תש&quot;ע","21:52","חננאל","כמו לרוב רובם של הראשונים. אילו היה זה כך, הוא לא היה מערער על הרמב&quot;ם.<br /><br />בכל מקום שהראב&quot;ד משיג על הרמב&quot;ם הוא עושה זאת <b>ע&quot;פ סוגיה </b>בלבד.<br /><br />חוץ מזה, עיין בקושייתי ובקושית רחמים על סברה זו.<br /><br />הרמב&quot;ם לא פסק על פי סברה בשום שלב. לכן, מיותר לנסות למצוא את <b>הסברה של הרמב&quot;ם</b>. בדיוק כמו למצוא איזכור של הרמב&quot;ם ברש&quot;י.<br /><br /><b>לאחר מעשה</b>, לאחר שנפסקה ההלכה באופן מסויים, ניתן למצוא הסבר לכך (ואין לי בעיה לקבל את הרעיון של ר' ברוך בנוגע לאין ציבור רשע). אך בשום שלב <b>אין לשלב סברה זו בדיון ההלכתי</b>. וכדאי מאד שלרעיון יהיה כיסוי (שלא ייתקע בפרטים הגדולים).<br /><br />לעניין המקור וההגיון של הסוגיה ביומא: <br /><br />המקור מפורש באיוב (איוב לג, כט-ל): &quot;הֶן כָּל אֵלֶּה יִפְעַל אֵל פַּעֲמַיִם שָׁלוֹשׁ עִם גָּבֶר:  לְהָשִׁיב נַפְשׁוֹ מִנִּי שָׁחַת לֵאוֹר בְּאוֹר הַחַיִּים&quot;. ועל לשון הפסוק יש לשאול: למה פעמיים שלוש? או פעמיים או שלוש! אלא: פעמיים בחטא פרטי ושלוש בחטא הציבור. וכמו בפסוק: &quot;על שלשה פשעי ישראל וגו' &quot;. <br /><br />אבל המקור הבסיסי הוא במסכת ראש השנה דף יז עמוד א: <br /><br /><i>בית הלל אומרים: ורב חסד, מטה כלפי חסד. היכי עביד? רבי אליעזר אומר: כובשו, שנאמר +מיכה ז+ ישוב ירחמנו יכבש עונתינו, רבי יוסי בר חנינא אמר: נושא, שנאמר +מיכה ז+ נשא עון ועבר על פשע. תנא דבי רבי ישמעאל: <b>מעביר ראשון ראשון</b>, וכן היא המדה. אמר רבא: ועון עצמו אינו נמחק, דאי איכא רובא עונות - מחשיב בהדייהו. </i><br /><br />לגבי ההגיון: ראה בע&quot;ז (ד:) סוף העמוד ובתחילת העמוד הבא.","81","","5335","True","True","False","","205","84.228.105.201","0","968","בבא בתרא|כח ע&quot;א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82645);