var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=9551;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("על מעלת הפורום","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=9140")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107085","בורדרליינית !","מרדכי דב זינגר","30/04/24 13:22","807","64"),new MostViewed("107091","המתרגם ומזרעך לא תתן להעביר למולך ...","איתן","02/05/24 02:13","123","45"),new MostViewed("107089","הגהות הגר"א ב"מ סג","אוריאל שלמוני","01/05/24 10:28","605","45")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("9551","0","מנין שכל המנחות באות מצה","02/05/11 00:29","כח ניסן","תשע"א","00:29","המכריע","א. בסוגיא נראה כאילו ר' פרידא שאל מנין שמצה לעיכובא ור' אמי השיב לו לא תיאפה חמץ ואז באו ג' קושיות האמוראים לדורותיהם, והמסקנה כנראה רק בתר רבינא על פי ברייתא מקרא אחרינא תהיה, שלא היתה ידועה לקדמאי עד סוף אמוראי, והוא זר במקצת.

אולי אפשר להציע להיפך. ר' פרידא ידע את הברייתא הזו ואליה חתר. ור' אמי הותירו בקושיא הרי מספיק לא תיאפה ללא דרשה מיוחדת. וג' המתקיף לה הם בעצם יישובים מדוע מלא תיאפה לא סגי, ולכן טרחו אמוראי בכמה אנפי בזה, ושלכן הוצרכה הברייתא לדורשה מתהיה. ובזה יובן מדוע הגמרא מתאמצת כביכול להעמיד את ההתקפות של ר' חסדא ורנב"י שיושבו בטוב טעם לכאורה. בדרך כלל מיישבים בדוחק, לא שואלים בדוחק. אלא שהיא הנותנת, יישוב כאן ולא קושיא.

ב. מסק' הגמ' בדברי חסדא שיאור דר"י לר"י. מבואר שם בסוגיא בפסחים שעל קרני חגבין לר"י ללא נתערבו הסדקים אין לוקים, (והגהת הצ"ק בתוס' לכ' צ"ב). וזו הכוונה שנימא שהעיקר שלא תיאפה חמץ ממש (דלוקין עליו בפסח) שהוא רק מסידוק דתנערבו ומעלה, אבל קרני חגבים שרי במנחות, כי אינו חמץ ואע"פ שגם מצה אינו.

ג. כל הסיפור של ר' עזרא (אגב בעל הבן איש חי לא גורס "רבי" כי אם כך הציגוהו מה שאל אם הוא בר אוריין, דלא כזמנינו ש"רבי" רק מראה שאינו גוי או אשה). מה הקשר לסוגיא. נכון שר' פרידא אמר כאן משהו, את האמירה של בר אבהן ואת הדרוש של אמרה כנסת ישראל, אבל האם זה מוצדק רק מפני שהביאו ב' בעיות של ר' פרידא להביא סיפור ארוך שפותח בפגישה של ר' פרידא עם חכם מסויים. אולי מפני שמימרותיו של ר' פרידא נדירות יחסית. או שיש קשר יותר מהותי.

ד. בדברי ר' פרידא אולי יש לפרש שהוה עכירא דעתיה דר' עזרא מפני ששמע שר"פ מיקל ראש בייחוסו. ועל זה דרש לו ר"פ שאף הקב"ה כביכול לא החזיק טובה לישראל למרות ייחוסם ואדרבא ייחוסם היה בעקיפין הסיבה לכך.","199","","4752","True","True","False","","1153","95.86.92.183","0","0","מנחות|נג ע"א",""),new Message("9556","9551","מעניין זה, חתם סופר שמות פרק יג פסוק יג","02/05/11 01:13","כח ניסן","תשע"א","01:13","דוד כוכב","ר"פ כל המנחות באות מצה. בעי' מני' ר' פרידא מר' אמי מנ"ל שכל המנחות באות מצה וכו' עיכובא מנ"ל א"ל לא תאפה חמץ, מתקיף לי' ר"ח אימא לא תאפה חמץ אלא שיאור וכו', א"ל לר' פרידא ר' עזרא קאי אבבא דהוא עשירי לר"א ב"ע דהוא עשירי לעזרא, א"ל מאי כולי האי אי בר אוריין יאי אי בר אבהן ובר אוריין יאי ואי לאו בר אוריין אישא תיכליה א"ל בר אוריין כי אתי חזי' שהיה צעור א"ל אמרת לה' אדוני אתה טובתי בל עליך אמרה כ"י לפני הקב"ה החזק לי טובה שהודעתי טבעך בעולם א"ל הקב"ה טובתי בל עליך אלא לקדושי' אשר בארץ המה שכבר הודיעוני אבותך בעולם ואדירי כל חפצי בם, כיון דשמעי' דאמר אדיר פתח הוא ואמר יבוא אדיר ויפרע לאדיר מאדירים באדירים, יבוא הקב"ה שנקרא אדיר במרום ה' ויפרע לישראל שנקראו אדירי' ואדירי כל חפצי בם, מהמצריים שנקראו צללו כעופרת במים, אדירים, במה נפרע להם באדירים משברי ים ע"ש והוא תמוה. והנה מפלוגתתם נראה דפשיטא לר' פרידא דשיאור נקרא מצה גבי תודה ומנחות וכמו שהקשה תו' באמת מנ"ל שיהי' חמץ, ורק גבי פסח כיון שהכסיפו פניו פסול, והטעם נהי דבעלמא מצה הוה מ"מ הכא רמז שלא הספיק בצקם להחמיץ אפי' כשיעור הכספת פנים עד שנגלה עליהם ממ"ה הקב"ה וגאלם שאילו שהו אפי' כרגע היו נופלים בשער נו"ן שבטומאה ונשארו שם לעולם ח"ו, וזה נ"ל פי' ההגדה מה נשתנה וכו' הלילה הזה כלו מצה, עפ"י פי' האברבנאל ז"ל שבכל הלילות היינו כשאנו אוכלין קרבן תודה ליום ולילה אוכלי' חמץ ומצה שכן מצות תודה והלילה שאנו מקריבי' פסח שהוא תודה על הגאולה יהי' כלו מצה ע"ש ולפע"ד בכלל שאלתו מ"ט בתודה גם המצה הותרה בקצת חמוץ כשיעור הכספת פנים והלילה הזה כלו מצה יהי' המצה כלו מצה בלי שום נדנוד חמוץ אפי' כשיעור הכספת פנים, ובאה התשובה אלו לא הוציא אבותינו הרי אנו ובנינו וכו' רומז לחפזון הנ"ל שלא הי' שיעור להמתין אפי' כדי הכספת פנים. ואמנם ר"ח פשיטא לי' דגם במנחות ותודה בעי' מצה גמורה, ונ"ל דס"ל לר"ח בטעם חלות מצות וחמץ בתודה כמ"ש במקום אחר עפ"י מ"ש מג"א [סי' קנ"ו] שלא יאמר אדם זכותי גרמה לי כל זאת, וגם לא יאמר אינני כדי, כי הקב"ה אינו וותרן אבל יאמר אני איני כדי אך זכות אבותי,","125","","4752","True","True","False","","184","31.44.143.153","0","9551","מנחות|נג ע"א",""),new Message("9557","9556","המשך","02/05/11 01:14","כח ניסן","תשע"א","01:14","דוד כוכב","ולמד כן מקרא טובתי בל עליך שהפשוט כ"י אמרה להקב"ה אני איני כדי בטובתי רק לקדושים אשר בארץ המה זכות אבותי, והנה החמץ רומז לשאור שבעיסה יצר הרע ומצה רומז למעשים טובים ע"כ מקריב גבי תודה חמץ לרמז על מעשה עצמו שאינו כדי, רק ג' מיני מצה היינו זכות אבות ואין קוראין אבות אלא לשלשה [ברכות ט"ז ע"ב], נמצא לפ"ז המצה ראוי שתהי' מצה גמורה ולא יזלזל בכבוד אבות ח"ו לומר שלא הי' זכותם שלימה זה נ"ל בטעמא של ר"ח דפשיטא לי' דשיאור פסול למצות תודה מטעם הנ"ל וילפי' מנחות מני', וא"כ ר' פרידא דלא ס"ל טעם הנ"ל לטעמי' דמפרש קרא דטובתי בל עליך באופן אחר שהקב"ה אמר לכ"י טובתי בל עליך שכבר הודיעוני אבותיך בעולם וליתא לדינו של מג"א ז"ל ומצה וחמץ דתודה גז"ה לשום טעם ושיאור כשר וא"ש דסמיך לזה הך דר' עזרא. והנה חזי' לר' עזרא דהוא צעור ולכאורה מה הי, לו צער הרי באמת הי' בר אוריין ולא פגע ר' פרידא בכבודו כלל, וי"ל דמלשון משמע שיותר הי' טוב אי הי' בר אוריין ולא בר אבהן שכן אמר ע"ד לא זו אף זו אי בר אוריין יאי אי בר אבהן ובר אוריין נמי יאי ע"כ הי' מצטער על זה, והשיב לו ר' פרידא כשיטתי' דכ"י אמרה החזק לי טובה שהודעתי טבעך בעולם וא"ל הקב"ה איני מחזיק לך טובה שכבר הודיעוני אבותיך א"כ יותר טוב מי שאינו בר אבהן והוא מתחיל לעבוד את ה' מעצמו ולא למדוהו אבותיו, ואין לו להתפאר במה שהוא עשירי לראב"ע ולעזרא. כיון דשמעי' דאמר אדיר אמר יבוא אדיר וכו' דהנה דבר גדול הוא שיווי השמות מי שנקרא שמו על שם רשע אין סופו טוב כדאחז"ל [יומא ל"ח ע"ב] על דואג בן יוסף, וכן נ"ל בקרח שנקרא כשם אלוף קרח ולא הי' סופו טוב, ומכ"ש מי שנקרא בשם הצדיק שיהי' טוב ומוטב שהרי מדה טובה מרובה, ומכ"ש אם יהי' גם ממשפחתו, ויש לו להתפאר במה שנקרא הוא ר' עזרא כמו זקנו ר' אלעזר ב"ע כי אלעזר הוא נגזר משם עזר וכן אביו עזרי' וכן הוא עשירי לעזרא, והבי' על זה ראי' משיווי האותיו' שהקב"ה השרה שכינתו והושיע לישראל על שנקראו אדיר כמותו, ושילם למצרים במים אדירים כמותם א"כ מאותו פסוק בעצמו מוכח שיש לו להתפאר בשמו ושם אבותיו ובשגם שהוא ג"כ ד"פ עזר כנגד ד' אותי' הוי' ית"ש כמו ד' פעמי' אדיר הנ"ל וק"ל. ויש בזה ג"כ רמז כי ב"פ אדיר גמטרי' ת"ל שנה שנשתעבדו במצרי' ישראל ושכינתא שנקראו שניהם אדיר גמטרי' ת"ל ולסוף ת"ל שנה נפרע לאדירי' במים אדירים ג"כ ב"פ אדיר כנ"ל וק"ל. [תקס"ט]:","125","","4752","True","True","False","","165","31.44.143.153","0","9551","מנחות|נג ע"א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82645);