var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=94819;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("מכיר סיפור לחיזוק לומדי הדף היומי?","http://daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=19605")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107155","אדם שכר רכב באילת ","מנחת טנא","13/05/24 00:58","49159","40"),new MostViewed("107157","הגהות הגר&quot;א בבא מציעא עא, עב, עג","אוריאל שלמוני","13/05/24 17:21","605","22"),new MostViewed("107163","הגהות הגר&quot;א בבא מציעא עו","אוריאל שלמוני","14/05/24 18:18","605","13")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("94819","0","אם כן לימא קרא או הסך הסך או נסך נסך","15/11/21 08:22","יא כסלו","תשפ&quot;ב","08:22","איתן","למדנו בדף היום<br /><span class='darkYellow'><b>תַּנְיָא רַבִּי נָתָן אוֹמֵר</b></span> <span class='lightYellow'><b>בַּקֹּדֶשׁ הַסֵּךְ נֶסֶךְ שֵׁכָר לַה' </b></span><span class='darkYellow'><b>בִּשְׁנֵי נִיסּוּכִין הַכָּתוּב מְדַבֵּר אֶחָד נִיסּוּךְ הַמַּיִם וְאֶחָד נִיסּוּךְ הַיַּיִן. אֵימָא תַּרְוַיְיהוּ דְּחַמְרָא? אִם כֵּן לִכְתּוֹב קְרָא אוֹ 'הַסֵּךְ הַסֵּךְ' אוֹ 'נֶסֶךְ נֶסֶךְ', מַאי 'הַסֵּךְ נֶסֶךְ' - שָׁמְעַתְּ מִינַּהּ חַד דְּמַיָּא וְחַד דְּחַמְרָא</b></span><br />כלומר בניגוד לר' עקיבא שלמד שני ניסוכים מ <span class='lightYellow'><b>וּנְסָכֶיהָ </b></span>שנאמר בשישי של סוכות - למד ר' נתן מ <span class='lightYellow'><b>הַסֵּךְ נֶסֶךְ שֵׁכָר</b></span> שנאמר בקרבן התמיד. ופירש המלבי&quot;ם (על הפסוק בפרשת פינחס) מזה שהכתוב פרט  &quot;הסך נסך שכר&quot; - משמע שיש נסך נוסף שאינו של שכר.<br />שאלת הגמרא &quot;אימא תרוויהו דחמרא&quot; פירושה א&quot;כ לפי המלבי&quot;ם &quot;אולי שכר הוא לגופו, שצריך להיות משקה משכר, ו'הסך נסך' אכן בא לרבות ניסוך שני אבל אולי שווה לראשון?&quot;<br />תשובת הגמרא היא שלמדים זאת מהשינוי 'הַסֵּךְ נֶסֶךְ', ולא 'הַסֵּךְ הַסֵּךְ' אוֹ 'נֶסֶךְ נֶסֶךְ'.<br /><br />כעין אמירה זו יש במקומות נוספים בש&quot;ס, רעק&quot;א כאן מונה את חלקם:<br /><b>ב&quot;ק ס&quot;ה ע&quot;א</b> בפרק מרובה <span class='lightYellow'><b>אִם הִמָּצֵא תִמָּצֵא ביָדוֹ הגניבה</b></span> - שני לימודים, אחד לרבות שאם נמצאה בגגו חצירו וקרפיפו גם אז חייב הגנב כפל, והשני - שדוקא אם נמצאה בעדים, פרט למרשיע את עצמו. והגמ' אומרת שניתן ללמוד שני דינים ולא רק אחד, לֵימָא קְרָא אוֹ הִמָּצֵא הִמָּצֵא אוֹ תִּמָּצֵא תִמָּצֵא מִדְּשַׁנִּי קְרָא שְׁמַע מִינַּהּ תַּרְתֵּי<br /><b>ב&quot;ק פ&quot;ה ע&quot;ב </b>בפרק החובל - אמירה דומה לגבי <span class='lightYellow'><b> ורפוא ירפא</b></span>,<br /><b>מנחות י&quot;ט ע&quot;ב</b> לגבי <span class='lightYellow'><b>אם האכל יאכל מבשר זבח שלמיו ביום השלישי</b></span>,<br />וכן <b>פסחים מ&quot;א ע&quot;ב </b>לגבי <span class='lightYellow'><b>ובשל מבושל במים</b></span>.<br />ב<b>כתובות ל&quot;ט ע&quot;ב</b> זה כבר התוס' ד&quot;ה אין שאומר זאת לגבי <span class='lightYellow'><b>אם מאן ימאן אביה לתיתה לו</b></span>.<br /><br /><b>תוס' </b>- נמצא בחלק מהמקומות האלה - משמע שמבין את הדברים כפשוטם: הגמ' סבורה ששינוי הלשון בא לדרשה. (והתקשו מהלימוד במסכת סנהדרין לגבי שבע חקירות, ותירצו, ע' תוס' בפרק מרובה, ובמהר&quot;ם). זאת למרות שהם יודעים שזו דרך הכתוב, כגון האמור בעבד עברי &quot;העניק תעניק&quot; &quot;נתון תתן&quot;.<br /><br />ב<b>מלבי&quot;ם </b>נלע&quot;ד שהוא סבור שהמקור לדרשה הוא כללי הלשון: מקור שבא לפני הפועל - פירושו שהפועל צריך לקרות בכל אופן, לאו דוקא בדרך הספציפית הכתובה. הוא אומר זאת בקצרה לגבי <span class='lightYellow'><b>אִם הִמָּצֵא תִמָּצֵא ביָדוֹ הגניבה</b></span>, וכמדומה שזו גם כוונתו כאן בפרשת פינחס.<br /><br />אפשרות אחרת נלע&quot;ד שכוונת הגמרא - לפחות אצלנו - היא לא כמו שמנוקד לעיל, להכפיל את המילה, אלא<br />אִם כֵּן לִכְתּוֹב קְרָא אוֹ 'הַסֵּךְ הֵסֶךְ' אוֹ 'נַסֶּךְ נֶסֶךְ'.<br />אבל לא בכל המקומות ניתן לומר כך.<br /><br />הרקע של כל זה הוא כמובן הקושי לקבל את צורת הדרשה הזו: כדובר עברית מלידה אני לא רואה בפסוקים אלו שום ייתור אלא זו דרך הלשון. לכן אני מאריך בכל זה.<br />אשמח למי שיוכל להוסיף על הדברים.","123","","912","True","True","False","","363","95.86.80.184","0","0","תענית|ג ע&quot;א",""),new Message("94829","94819","גם אני עומד משתומם...","15/11/21 11:17","יא כסלו","תשפ&quot;ב","11:17","אריה א","גם קשה לי למה צריך לרבות מכח מה שלא נאמר הסך הסך... למה לא לדרוש ממה שלא כתוב רק הסך שכר... גם המילה נסך בפסוק אינה שם הפועל אלא שם הכולל כל מיני נסכים.","1068","","912","True","True","False","","42","79.77.124.109","0","94819","תענית|ג ע&quot;א",""),new Message("94839","94819","מיושב","15/11/21 15:11","יא כסלו","תשפ&quot;ב","15:11","אביגדור","ע&quot;פ הדעות שדרשות חזל אינן המקורות ממש אלא מעין אסמכתא לזכור את הדינים וכד'.<br /><br />נכון שמפשטן של הגמרות לא משמע כך, אבל היו שאמרו זאת.","571","","912","True","True","False","","52","213.151.61.85","0","94819","תענית|ג ע&quot;א",""),new Message("94860","94819","לענ&quot;ד","15/11/21 18:19","יא כסלו","תשפ&quot;ב","18:19","יחיה","נוכל לבאר בפשטות, ולשאול להיפך! <br /><br />לכאורה, הלא מדרך לשון הקודש להכפיל, כגון &quot;הענק תעניק&quot;, &quot;נתון תתן&quot;. <br />האם המקרא &quot;מנצל&quot; דרך כפילות כזאת תמיד? האם בכל מקום, בו יכול להכפיל מילים, אמנם מכפילה? <br />ודאי שלא! <br />א&quot;כ ברור, שמוכרחים לספק הסבר, מדוע לפעמים מכפילה, ולפעמים לא מכפילה המילים?!<br /><br />בדיוק כאן, נכנס מדרש רבותינו ז&quot;ל;<br /> <br />אם במקום מסוים דווקא, מנצל לשון המקרא את אפשרותה ואת רשותה לכפול, בוודאי שכוונה <b>נוספת</b> כאן, לבד העניין הלשוני, היינו ה&quot;ריבוי&quot;.<br /><br />אך ריבוי כזה, הרי יכלה להילמד, ע&quot;ד רבי עקיבא, מן הכתוב: ונסכיה - בשני ניסוכין הכתוב מדבר. <br />כפל לשון &quot;הסך נסך&quot;, לא מתיישב אפוא לצורך ריבוי גרידא, אלא בוודאי ש<b>עוד כוונה נוספת</b> נמצאת כאן, היינו &quot;הגיוון הלשוני&quot;: הסך - נסך, ללמד על גיוון הניסוכים: אחד ניסוך המים ואחד ניסוך היין.  <br /><br />הוי אומר, שאם מצד דרך לשון הקודש בעלמא, לא ברור מתי המקרא משתמש בזה, ומתי אינו משתמש בזה.<br />ואם מתכוון לרבות דבר, גם בלשון רבים בלי כפילות תוכל לרבות (כמו ונסכיה).<br />הכפל לשון המשונה, ודאי אפוא מכוון לרבות דבר שונה ואחר.<br /><br />מכאן רמז לניסוך המים מן התורה!","1493","","912","True","True","False","","102","188.120.128.3","0","94819","תענית|ג ע&quot;א",""),new Message("94873","94819","אפשר ליישב לשונית לפחות כאן","16/11/21 09:22","יב כסלו","תשפ&quot;ב","09:22","איתיאל","אכן המבנה של כפל פועל מצוי במקרא. אך יש להעיר:<br /><br />א. צורת הכפל המצוייה היא ע&quot;י שימוש בצורת מקור מוחלט לצד צורת העתיד (זכור תזכור, הענק תעניק וכו').<br /><br />כאן לא מדובר בצורה זו. אין כאן &quot;היסוך ייסוך&quot;. יש כאן ציווי לצד שם עצם: הסך (את ה)נסך. לכן יש לנתק את הדיון ב&quot;הסך נסך&quot; מהדיון על &quot;המצא תמצא&quot; ודומיו.<br /><br />ב. ידוע מהראב&quot;ע שבכל פועל חבויה בתוכו הפעולה. כלומר: כשהפסוק אומר &quot;ויאמר ה'&quot;, הכוונה היא &quot;ויאמר ה' (אמירה זו)&quot;. או &quot;וילך&quot; היינו &quot;וילך (הליכה)&quot;. אם כן ציון המושא כשהוא הפעולה השייכת בתוך הפועל - מיותר. כל &quot;הסך&quot; כולל בתוכו &quot;נסך&quot;.<br /><br />ג. יתירה מזו - היינו מצפים ששם העצם יהיה שם הפעולה התואם לבניין. כלומר: ל&quot;הסך&quot; בהפעיל יש להצמיד את שם הפעולה &quot;הֶסֶּך&quot;. אולם הפסוק בחר לומר שם עצם אחר שאינו שם הפעולה - נסך. לפיכך הפסוק אומר דרשני: יש כאן הֶסֶּך ולצידו נסך. זה יין וזה מים.","842","","911","True","True","False","","70","","0","94819","תענית|ג ע&quot;א",""),new Message("94914","94819","טעות","17/11/21 11:34","יג כסלו","תשפ&quot;ב","11:34","מרדכי דב זינגר",".","807","","910","True","True","False","","47","212.76.98.172","0","94819","תענית|ג ע&quot;א",""),new Message("94855","94829","ממה שלא כתוב רק הסך שכר","15/11/21 17:46","יא כסלו","תשפ&quot;ב","17:46","יחיה","אין ראיה לשוני הניסוכים משני מינים: אימא תרוייהו דחמרא!","1493","","912","True","True","False","","66","188.120.128.3","0","94819","תענית|ג ע&quot;א",""),new Message("94867","94860","יישר כח. אבל ...","15/11/21 22:03","יא כסלו","תשפ&quot;ב","22:03","איתן","הסבר יפה מאוד. אנא נסה להמשיך דרך זו גם לדרשות האחרות.","123","","912","True","True","False","","59","95.86.80.184","0","94819","תענית|ג ע&quot;א",""),new Message("94870","94867","ראיתי","16/11/21 00:27","יב כסלו","תשפ&quot;ב","00:27","יחיה","הגמרא בבא קמא: אם המצא - תמצא. <br /><br />אותו רעיון;<br /><br />השאלה הראשונה היא, מדוע דווקא בזה ננקט לשון הכפול.<br /><br />שאלה השנייה היא, אם ריבוי הוא בעלמא, א&quot;צ דווקא להוסיף ולהכפיל אותה המילה, הכול ע&quot;ד הנ&quot;ל.","1493","","911","True","True","False","","80","188.120.128.3","0","94819","תענית|ג ע&quot;א",""),new Message("94888","94873","נדמה לי","16/11/21 17:05","יב כסלו","תשפ&quot;ב","17:05","יחיה","ש&quot;הסך&quot; כאן, לא ציווי הוא אלא מקור.","1493","","911","True","True","False","","71","141.226.170.13","0","94819","תענית|ג ע&quot;א","")];var iTotalPages=811;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82818);