var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=94534;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("האם אתה פנוי לסייע בהפצת תורה?","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=5084")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","71"),new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר&quot;ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","64"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","60")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("94534","0","קידוש החודש על פי ראיית סוף יום 30","03/11/21 15:56","כח חשון","תשפ&quot;ב","15:56","שי ואלטר","ראיית הירח הראשונה אפשרית רק בתחילת ליל שלושים או בתחילת ליל שלושים ואחד. זמן הראייה הינו בסמוך לשקיעת השמש, ובדרך כלל אחריה, אולם לעיתים רחוקות ניתן לראות את הירח החדש דקות ספורות בטרם שקיעת השמש.<br />המשנה בראש פרק שלישי (ג, א) קובעת: 'ראוהו בית דין וכל ישראל נחקרו העדים ולא הספיקו לומר מקודש עד שחשיכה - הרי זה מעובר'. <br />ברור, שהמשנה מתארת מקרה בו הגיע בית הדין לסוף יום שלושים ולא הספיק לקדש את החודש, ולכן החודש התעבר. גם חקירת העדים הנזכרת הייתה ביום שלושים, מהסיבה שבית הדין לא יושב בלילה לחקור את העדים.  המשנה עוסקת במקרה שלא הספיקו לעבור לשלב ההכרזה, ולכן החודש התעבר. פחות ברור מתי ראו את הירח החדש. היו מהמפרשים שהסבירו שהראייה הייתה ביום שלושים.  עם זאת, המפרשים שמדובר על ראייה ביום שלושים על כרחם חייבים לפרש שמדובר ממש סמוך לשקיעה, שהרי ראיית הירח לא תתכן באמצע היום. לכאורה, פשט המשנה מסייע לפירוש זה, שכן משמע מהמשנה שמדובר במקרה של דוחק זמן. המאירי סירב לקבל את הפשט הזה וכתב:<br />וראיה זו שאנו דנין עליה יש מפרשים שהיא ביום שלשים בערב קודם שנראו הכוכבים של ליל שלשים ואחד ולא הספיקו לומר מקודש עד שנראו הכוכבים. <br />ויש מומים בפירוש זה, שאם כן אפילו הספיקו לומר 'מקודש' - האיך יקדשו יום שלשים? והרי ראיה זו מערב של שלשים ואחד היא, אע&quot;פ שלא נראו הכוכבים! <br />ומפרשים שהראיה בליל שלשים ר&quot;ל ליל שמחרתו שלשים ולמחר נשתהו כל היום ולא הספיקו לומר מקודש עד שנכנס ליל שלשים ואחד, נחקרו העדים וכו' כלומר או שלא ראוהו בית דין אלא שבאו עדים על זה ונחקרו במתון ומתוך אריכות החקירה חשך היום ולא הספיקו לומר מקודש עד שחשיכה, ונכנס תחום יום שלשים ואחד הרי זה מעובר ומונין לכל המועדות מיום שלשים ואחד שלא הראיה מקדשת אלא קריאת הבית דין מקדשת ביום שלשים ואע&quot;פ שהתחילו החקירה ביום שלשים והיה לנו לומר שהחקירה תחלת דין ואמירת מקודש כגמר דין ויקדשוהו בלילה כמו שאמרו בדיני ממונות דנין ביום וגומרין בלילה. למדנו כאן שאמירת 'מקודש' צריכה להיות ביום שלשים. <br />טענת המאירי היא שהראייה של סוף יום שלושים 'שייכת' כבר לליל שלושים ואחד.  על דברי המאירי יש להוסיף, כי לא סביר להניח שהבדל של דקות ספורות בראיית הירח ישנה את קביעת היום. למשל, אם צאת הכוכבים הוא כעבור עשרים דקות משקיעת החמה, הרי שאם ייראה הירח אחרי צאת הכוכבים יתעבר החודש, ואם ייראה קודם לצאת הכוכבים (או קודם השקיעה) יקודש החודש בו ביום.   על טענות אלו יש להוסיף טענות אחרות:<br />1) אם מדובר בראייה של סוף יום ל', חייבים להעמיד משנה זו רק במקרה של עדים שסמוכים מאוד לבית הדין, ולא על עדים רחוקים שיכולים לחלל את השבת מהלך לילה ויום (משנה ראש השנה א, ט), שהרי מרגע הראייה עד רגע הקידוש יש דקות ספורות בלבד.<br />2) אם יקודש החודש על פי ראייה של סוף יום שלושים לא תהיה לכך כל תועלת מבחינת עבודת המקדש, שהרי קרבו כבר כל הקרבנות של אותו היום. הדבר משתמע מן התקנה שיהיו מקבלים את העדים מן המנחה למעלה (משנה ר&quot;ה ד, ד) שארעה בשל קלקול בשירת הלווים, וייתכן שאף בסדרי הקרבת הקרבנות (בבלי ר&quot;ה ל ע&quot;ב, לפי דברי רבי זירא לבנו). מכאן מוכח שמדובר על עדים שבאים על ראייה של ליל אמש.<br />3) בפסיקתא דרב כהנא פרשת החודש (פיסקא ה', עמ' 78) מצויה דרשה של ר' שילה דכפר תמרתה שהחודש נקבע גם לפי הירח וגם לפי השמש: <br />א&quot;ר יוחנן: לא נברא להאיר אלא גלגל חמה בלבד, 'יהי מאורות' מארת כתב. אם כן למה נבראת הלבנה, אלא לקדש בה ראשי חדשים וראשי שנים. <br />ר' שילה דכפר תמרתה בשם ר' יוחנן: אף על פי כן, 'שמש ידע מבואו', מיכן שאין מונין ללבנה אלא אם כן שקעה החמה. <br />המשמעות הקלנדרית של הדרשה היא שגם אם הירח כבר נראה לפני השקיעה, ראש החודש איננו נמנה אלא מתחילת הלילה הבא. נראה שדרשה זו מכוונת בדיוק למקרה בו נראה הירח לפני השקיעה, ומטרתה לשלול את הדעה שראיית הירח שייכת ליום שעבר, ועם שקיעת החמה מתחיל היום השני למניין הלבנה.<br />4) אפשרות קידוש החודש על פי ראייה של סוף יום שלושים, משמעה מתן &quot;מועד נוסף&quot; לעדות החודש. אם נאמר כן, מעתה, אם הוחטאה הראייה של ליל שלושים, ישנה אפשרות נוספת לקדש את החודש על ראיית סוף יום שלושים (שאף תהיה ראייה קלה יותר, כיון שחלפה יממה נוספת בה הספיק הירח להגדיל את מרחקו הזוויתי מהשמש). ואף שבדרך כלל 'אין למדים מן השתיקה' –   לא מצאנו בכל ספרות חז&quot;ל דיון במקרה כזה, שאמור להתרחש לרוב שהרי הירח פעמים רבות נראה בליל עיבורו לפני צאת הכוכבים. <br />בשל טענות אלו, יש להסיק שבית הדין לא היה מקדש את יום ל' על סמך ראיית סוף ל' (כפי שכתב המאירי וכפי המשתמע מדברי הרמב&quot;","948","","911","True","True","False","","456","87.71.106.119","0","0","ראש השנה|כה ע&quot;ב",""),new Message("94632","94534","סיכום והרחבה","08/11/21 22:31","ד כסלו","תשפ&quot;ב","22:31","איתן","אם נסכם את הדברים של הרב שי הרי מדובר בראיה של ליל ל', מוצאי  כ&quot;ט, לא רק של העדים אלא אף של בית הדין ושל אנשים רבים מאוד (=&quot;כל ישראל&quot;), ולמרות הכל לא הספיקו להכריז במהלך כל יום שלושים על ראש חודש - הרי חודש זה מעובר.<br /><br />זה המקום להפנות לשני מקומות בדברי הרמב&quot;ם:<br />ב<a target='_blank' rel='nofollow' href='https://beta.hebrewbooks.org/rambam.aspx?sefer=3&rtype=%D7%A6%D7%95%D7%A8%D7%AA%20%D7%94%D7%93%D7%A3&hilchos=19&perek=2&halocha=9'>פרק ב' מהל' קידוש החודש הלכה ט'</a>  רָאוּהוּ בֵּית דִּין עַצְמָן בְּסוֹף יוֹם תִּשְׁעָה וְעֶשְׂרִים. אִם עֲדַיִן לֹא יָצָא כּוֹכַב לֵיל שְׁלֹשִׁים. בֵּית דִּין אוֹמְרִים מְקֻדָּשׁ שֶׁעֲדַיִן יוֹם הוּא.<br />הלבנה של מוצאי כ&quot;ט נראתה כבר ביום כ&quot;ט לפני שקיעה - יכולים בית הדין בו במקום לקדש את יום המחרת, יום השלושים - ולקבעו ר&quot;ח.<br /><br />עדים שבאו באיחור<br /><a target='_blank' rel='nofollow' href='https://beta.hebrewbooks.org/rambam.aspx?sefer=3&rtype=%D7%A6%D7%95%D7%A8%D7%AA%20%D7%94%D7%93%D7%A3&hilchos=19&perek=3&halocha=10'>פרק ג' הלכה טו</a> והלאה עד סוף הפרק <br /><b>טו </b> בֵּית דִּין שֶׁיָּשְׁבוּ כָּל יוֹם שְׁלֹשִׁים וְלֹא בָּאוּ עֵדִים וְהִשְׁכִּימוּ בַּנֶּשֶׁף וְעִבְּרוּ אֶת הַחֹדֶשׁ כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ בְּפֶרֶק זֶה. וְאַחַר אַרְבָּעָה אוֹ חֲמִשָּׁה יָמִים בָּאוּ עֵדִים רְחוֹקִים וְהֵעִידוּ שֶׁרָאוּ אֶת הַחֹדֶשׁ בִּזְמַנּוֹ שֶׁהוּא לֵיל שְׁלֹשִׁים. וַאֲפִלּוּ בָּאוּ בְּסוֹף הַחֹדֶשׁ <b>...</b> מְקַדְּשִׁין אוֹתוֹ וְחוֹזְרִין וּמוֹנִין לְאוֹתוֹ הַחֹדֶשׁ מִיּוֹם שְׁלֹשִׁים הוֹאִיל וְנִרְאֶה הַיָּרֵחַ בְּלֵילוֹ: <br /><b>יז </b> וְאִם הֻצְרְכוּ בֵּית דִּין לְהַנִּיחַ חֹדֶשׁ זֶה מְעֻבָּר כְּשֶׁהָיָה קֹדֶם שֶׁיָּבוֹאוּ הָעֵדִים אֵלּוּ מַנִּיחִין. <br />כלומר גם אם באו העדים באיחור - ניתן לקדש את החודש רטרואקטיבית.<br />ע&quot;ש ברמב&quot;ם פרטים רבים בהלכה זו.","123","","906","True","True","False","","44","212.76.102.73","0","94534","ראש השנה|כה ע&quot;ב",""),new Message("94649","94632","מדובר על ראייה של ליל 31","09/11/21 08:35","ה כסלו","תשפ&quot;ב","08:35","גדי איידלהייט","אבל היא הייתה כל כך קלה שראו אותה בסוף יום 30, וגם אז זה נניח כרבע שעה לפני השקיעה.","2663","","905","True","True","False","","37","192.116.83.2","0","94534","ראש השנה|כה ע&quot;ב",""),new Message("94655","94632","אמת.","09/11/21 09:39","ה כסלו","תשפ&quot;ב","09:39","שי ואלטר","","948","","905","False","True","False","","29","212.179.174.238","0","94534","ראש השנה|כה ע&quot;ב",""),new Message("94654","94649","לא, מדובר על ראייה של ליל 30. איתן צודק","09/11/21 09:37","ה כסלו","תשפ&quot;ב","09:37","שי ואלטר","לפי שיטת הרמב&quot;ם ראיית ליל 31 לא משנה לכלום כי הרמב&quot;ם פוסק כראב&quot;צ שקידשוהו שמיים.","948","","905","True","True","False","","32","212.179.174.238","0","94534","ראש השנה|כה ע&quot;ב",""),new Message("94656","94654","טעות ניסוח שלי. היה צריך להוסיף המילה לא","09/11/21 09:46","ה כסלו","תשפ&quot;ב","09:46","גדי איידלהייט","לפני הכל<br />עיקר הנושא הוא למה אי אפשר להעמיד את המשנה בראייה של סוף ל<br />ויותר מכך<br />במקרים בהם הייתה ראייה של סוף ל למה לא מקדשים לפיה.","2663","","905","True","True","False","","37","192.116.83.2","0","94534","ראש השנה|כה ע&quot;ב",""),new Message("94657","94656","יישר כח. מודים דרבנן היינו שבחייהו.","09/11/21 09:51","ה כסלו","תשפ&quot;ב","09:51","שי ואלטר","","948","","905","False","True","False","","65","212.179.174.238","0","94534","ראש השנה|כה ע&quot;ב","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82625);