var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=94511;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("על מעלת הפורום","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=9140")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","53"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","34"),new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר&quot;ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","23")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("94511","0","תצפית תורה ואסטרונומיה: גמ' ר&quot;ה ובכלל","02/11/21 22:59","כז חשון","תשפ&quot;ב","22:59","ינון גלעדי","בעזרת ה' ביום חמישי הקרוב, נצא לתצפית+הרצאה בנושא אסטרונומיה ותורה, בהר הטייסים [באמצע הדרך בין ירושלים לבית שמש].<br /><br />הערב יכלול:<br /><br />•	היכרות עם כיפת השמים, וניווט בסיסי,הסברים מדעיים-תורניים על הכוכבים, קבוצות הכוכבים, ומבנה היקום.<br />•	צפייה בטלסקופ בצדק וירחיו, שבתאי וטבעותיו, ואם נספיק גם בצביר הכוכבים M13. תמונות באיכות טובה [יותר ממה שנראה בשטח] מצורפות במודעה.<br />•	שאלות ותשובות על נושאי [וקושיות] אסטרונומיה ותורה, אסטרונומיה וקבלה וחסידות [בדגש על מסכת ראש השנה].<br /><br />הידעת למשל ש:<br />האבן עזרא רומז בבירור שהגודל הזוויתי של כוכבי הלכת משתנה בתקופות שונות [הרבה לפני המצאת הטלסקופ]? <br />או שלמזל 'תרנגולת' [בפי הערבים - שהוא מזל 'ברבור' בשם המודרני] יש שם בתנ&quot;ך לפי אחד הפרשנים, אך האבן עזרא שקורא למזל ברבור מזל תרנגולת חולק על אותו פרשן בפירוש השם התנכ&quot;י? <br />או שהזוהר כותב שיש כוכבים קטנטנים שמופיעים רק אחרי שעתיים ושלוש רבעים מהשקיעה - שרק אז יש כבר חושך מוחלט? <br />או שרשב&quot;י אומר בזוהר שישנם 7 כוכבי שביט מחזוריים [הרבה לפני מגלה מחזוריות השביטים מר אדמונד האלי]?<br /><br />פרטים טכניים במודעה המצורפת כאן ובגוגל דרייב:<br />https://docs.google.com/document/d/1jB4H1n1hMRMbcfzckijvF49HxFgQuszV/edit?usp=sharing&ouid=112973379746803501088&rtpof=true&sd=true<br /><br />ינון גלעדי","2740","docx","909","True","True","False","","344","95.86.74.40","0","0","ראש השנה|כד ע&quot;א","0-docx,1-pdf"),new Message("94516","94511","השביט של האלי כבר מוזכר במשנה","03/11/21 07:16","כח חשון","תשפ&quot;ב","07:16","Almuaddib","למה ללכת עד הזוהר?","107","","908","True","True","False","","85","87.70.72.189","0","94511","ראש השנה|כד ע&quot;א",""),new Message("94530","94511","הזוהר","03/11/21 15:18","כח חשון","תשפ&quot;ב","15:18","אביגדור","כל מה שכתוב בזוהר נכתב ע&quot;י רשב&quot;י לפני כ-1900 שנה (ברוח הקודש)?<br /><br />גם זה שהכוכבים משפיעים על המתכות? <br />שהגלגלים נמצאים זה בתוך זה כגלדי בצלים (ביטוי ערבי במקורו, שהשתמש בו הרמב&quot;ם)?<br />שיש באדם ארבע מרות? (בסיס הרפואה היוונית)<br />העולם מחולק לארבעה יסודות? (רעיון יווני שלא מוזכר בחזל בשום מקום למיטב ידיעתי)<br />[כל אלה הוזכרו בזוהר, ולא מעידים על מדע אמיתי. הם כן מעידים על מדע יווני מוסלמי וכו' שחדר ליהדות בעיקר בתקופת הגאונים והראשונים]<br /><br />אגב, ממש בשולי הדברים<br />הסינים תיעדו שביטים מהמאה ה-9 לפנה&quot;ס, והיו להם ידיעות לגביהם. הבבלים תיעדו את שביט האלי (היילי) בשנת 164 לפנה&quot;ס. ופליניוס (בספרו &quot;תולדות הטבע&quot; ספר 2 פרק 22 (24)) תיאר שביטים שונים, את ההבדלים ביניהם בצורה ובצבע, ואת אורכי הזמן שבהם נצפו.<br /><br />ואשמח לציטוט מדויק של דברי הזוהר בעניין השביטים","571","","908","True","True","False","","60","213.151.61.85","0","94511","ראש השנה|כד ע&quot;א",""),new Message("94570","94511","מפורש בגמרא ברכות נ''ח","04/11/21 14:49","כט חשון","תשפ&quot;ב","14:49","אליעזר מ ש","בעניין השביט, ''רב אשי אמר כוכבא הוא'' - מה בא להשמיענו? התשובה, להוציא מהדעה שהיתה מקובלת בימיהם ע''פ חכמי יון, שהשביט אד ולא כוכב. כי לומר שהוא כוכב , לא מסתדר עם תיאוריית הגלגלים שלהם. וכפי שמציין שם ב'מעדני יום טוב' על הרא''ש.[וטעות זו של אריסטו והיונים הייתה מקובלת במדע דורות רבים. עד שהתחילו עם האסטרונומיה המודרנית, ובא היש''ר מקנדיא ואח''כ ניוטון, ודחו טעות זו, וקבעו שהשביט כוכב כמו שאכן ידוע בימינו] ו''שביט''בגימטריה: ''קרח אחד''...<br />2]וממשיך רב אשי:''דעקר לה מהאי גיסא דכסלא, ומחזי ליה חבריה מאידך גיסא דכסלא ומבעית ומחזי כדעבר איהו''. הלשון : ''דעקר לה'', מצינו על ''בני חבורה שעקר אחד מהם ממקומו'', מי שעוקר מהקבוצה שלו. כלומר, אם השביט הוא כוכב, הוא היה קיים לפני שראינוהו, מהיכן בא? ולכן אומר רב אשי, שהוא עקר ממקומו בקבוצת כוכבי שביט כמוהו רחוקים, ומתקרב במסלולו אלינו, וכשהוא חולף סמוך אלינו, סמוך לכדור הארץ, אנו רואים אותו לזמן מה, עד שהוא מתרחק יותר ושוב נעלם.<br />3] ''מהאי גיסא דכיסלא ומחזי ליה חבריה ומבעית'' וכו'. רב אשי בא לענות על השאלה על ה''גמירי דלא עבר כסלא'' שפירושו, תצפית למקומו של השביט על רקע מזל ''כסיל'', קבוצת הכוכבים שבלב מזל: ''עקרב'' מהי''ב המזלות הידועים. שהוא גדול ומאיר, ונח לצפות בעזרתו למקומו ומסלולו של כוכב לכת(ביחס לאופק דרום, גובהו מעל האופק) .שלא נראה לעולם כוכב שביט במסלולו הנצפה, שיעבור  מ''תחת'' ל''כסיל'' אל ''מעליו'', או איפכא. כלומר, ממסלול ממזרח למערב קרוב לאופק דרום,קרוב ל'שיפולי רקיע' למסלול בגובה רקיע, או להיפך. והקשו על זה, שראו לזמן מה כוכב שביט במסלולו הלילי ממזרח למערב קרוב לשיפולי רקיע, ואח''כ, כוכב שביט במסלולו הלילי ממזרח למערב ברום רקיע, [או הפוך, הראשון ברום רקיע והשני קרוב לשיפולי רקיע] ונמצא, שהוא ''עבר כסלא''. ועל זה עונה רב אשי, שהכוכב שביט שראו אחר כך, הוא אחר. <br />4]ועל השאלה, למה לא ראו את שניהם ביחד בלילה, זה במסלולו קרוב לשיפולי רקיע וזה במסלולו קרוב לרום רקיע. עונה רב אשי, שכשהכוכב הראשון עקר מהקבוצה לצאת למסלולו שכשהוא יעבור ליד הארץ, נראהו ברום רקיע, הכוכב השני המתין עד שהראשון יתרחק. ואז יצא גם הוא למסלולו, שכשיעבור ליד הארץ, נראהו קרוב לשיפולי רקיע. כי יש רתיעה בין הכוכבים מלהתקרב מדאי זה לזה. וכן רואים בימינו, בכוכבים הקטנים ירחים שביטים ואסטרואידים. [בדרך כלל, ''אין התנגשויות''. ה' -הבורא ית' , מנהל שם את כל התנועה הרבה של המון כוכבי לכת ואסטרואידים וירחים, ולמעלה ממיליארד שביטים...]<br />5]נמצא, שגם  כאן, אנו רואים שרז''ל הבינו וידעו בנושא הזה, הרבה יותר מחכמי האומות שבזמנם, חכמי האסכולה המדעית היונית. שחכמינו  אמרו  שהשביט 'כוכב' ולא: 'אד'. וגם, שיש במרחק קבוצה של שביטים, ומדי פעם, אחד מהם עוקר משם ונע במסלול שיעבור קרוב אלינו לכדור הארץ, ונראהו מצד זה או מצד זה. היום ידוע שיש שביטים באיזור:  ''חגורת האסטרואידים''. ויש יותר משבעים אלף בקבוצת: ''חגורת קויפר''. ויותר רחוק, סביב: 'מערכת השמש', עוטרת אותנו סביב: ''ענן אורט'', ובו למעלה ממליארד שביטים.(יש עוד הסברים מדעיים, לנאמר שם בברכות בשביט והשובל המאיר שלו. והרקע לדברים שם, שאריסטו ועוד התלבטו בתחילה מהו השביט. ויש עוד הרבה להסביר בזה)","610","","907","True","True","False","","61","199.203.37.197","0","94511","ראש השנה|כד ע&quot;א",""),new Message("94524","94516","אין שום הוכחה לכך. אשמח לקבל הוכחה....","03/11/21 12:55","כח חשון","תשפ&quot;ב","12:55","ינון גלעדי","המקור המפורסם הוא סברת הרב בא גד בספרו:<br />על הגמרא/ברייתא המביאה את דברי רבי יהושע ש<br />&quot;כוכב אחד עולה אחד ל70 שנה ומטעה את הספנים&quot;<br />הוא טוען שזה כוכב השביט האלי.<br />אבל...<br />2 קושיות [לפחות] בדבר:<br />1. המחזוריות של כוכב השביט האלי הוא 76 שנה ולא 70, ובתורתנו כשמעגלים מספר ,מעגלים למספר הקרוב ולכן אם ר' יהושע עיגל, היה צריך לעגל ל80 שנה, או לדייק - 76. [ההוכחה לכך שכך שיטת העיגול בש&quot;ס - בפעם אחרת - למעט יוצאים מן הכלל שיש בהם סיבה מיוחדת - ואין כאן מקומו].<br />2. לדעתי [מתוך ידע אסטרונומי] כוכב שביט הוא הכוכב שהכי לא 'מטעה את הספנים' - מכיוון שיש לו זנב, אי אפשר אפילו בטעות להתבלבל בו עם שום כוכב אחר - וממילא אין מקום לטעות. יודעים שהוא משהו זמני שלא רלוונטי בניווט, ומתעלמים ממנו. גם אם נטען שזנבו מסתיר אזור מסויים בשמים - הנווט ידע פשוט להזהר מלסמוך על אותו איזור, ופשוט להסתכל לאזור אחר בשביל לנווט. [הזנב של האלי לא מסתיר יותר מדאי אורך זוויתי בשמים].<br />3. קושיא שצריכה בירור נוסף [שאולי כבר מישהו עשה]: האם בחיי ר' יהושע [בשלב בו כבר נקרא 'רבי', ועסק בעסקנות הכלל עם גדולי ישראל - היתה הופעה של כוכב השביט האלי, שבפועל הטעה את הספן של הספינה של גדולי ישראל בסיפור? אם לא - זו קושיא מוחצת יותר מ2 הקודמות. האם מישהו מבאי הפורום בדק או מכיר מישהו שבדק?<br />אם יש מקור אחר ב'נגלה' המביא כוכב שביט ספציפי [האלי או אחר], אשמח מאוד לדעת. תודה","2740","","908","True","True","False","","59","213.151.42.173","0","94511","ראש השנה|כד ע&quot;א",""),new Message("94527","94524","אני מציע לך להיות פחות נחרץ, ויותר לחשב","03/11/21 14:28","כח חשון","תשפ&quot;ב","14:28","Almuaddib","אני לא מכיר את ספרו של בא גד, אבל אין שום תופעה אסטרונומית אחרת, שיכולה להתאים לסיפור במסכת הוריות.<br /><br />אה יכול להסביר אחרת את המעשה הזה?","107","","908","True","True","False","","77","87.70.72.189","0","94511","ראש השנה|כד ע&quot;א",""),new Message("94528","94527","אני מסכים איתך בטענה, אך לא בהכרח במסקנה","03/11/21 14:55","כח חשון","תשפ&quot;ב","14:55","ינון גלעדי","ברור בכללי הקושיות והתירוצים הפרשנויות והאוקימתות. שלא מספיק להטיל ספק באחת, אלא צריך לתת אחת אחרת פחות דחוקה.<br />ואף על פי כן, גם אם אין אחת אחרת פחות דחוקה, יש רף מסויים שהדוחק של הפרשנות הבודדת כל כך גדול, שהיא כנראה לא נכונה גם אם אין לנו בנתיים פרשנות יותר טובה.<br />[בהמשך אנסה לתת כמה כיוונים אסטרונומיים אחרים - לא וודאיים כלל כמובן, אבל גם אם כולם יידחו - עדיין לדעתי פרשנות הרב בא גד לא מסתדרת].<br />חז&quot;ל הכירו טוב טוב את מציאותם של כוכבי השביט [גם אם לא הבינו אותם לעומק - ראה שמואל האמורא]. במשנה בברכות פרק תשיעי ובעוד מקומות. הם גם קראו להם בשם מיוחד - 'כוכב שביט' [או 'שרביט' בזוהר - עיין רש&quot;ש במסכת ר&quot;ה על דרשת רבי יוסי שור-פר=שופר - על הוספת האות ר' במילה בין פ' הפועל ל-ע' הפועל].<br />וממילא הייתי מצפה מר' יהושע שבוודאי היה בקי גם תורה וגם באסטרונומיה [כפי שמוכיח הסיפור - אותו לא הצליח הכוכב להטעות], שאם זה כוכב שביט שיאמר: &quot;אחת לשבעים שנה עולה כוכב שביט ומתעה את הספנים&quot; [אפשר להתווכח על טיעון זה מציטוטים של תנאים בכל הש&quot;ס ובכל זאת אני חושב שניתן להוכיח שהכלל הוא שהתנאים דייקו בלשונם כשיש צורך להבחין בין שני מושגים דומים שיש להם שם אחר בלה&quot;ק ורק באופן של יוצא מן הכלל לא דייקו [עיין רמב&quot;ם על ההבדל בין 'אזוב' בלי שם לוואי לבין 'אזוב ...' עם  שם לוואי - ועד&quot;ז 'כוכב' בלי שם לוואי, ו'כוכב שביט' עם שם לוואי.<br />אין לי הסבר מושלם לאיזו תופעה אסטרונומית התכוון ר' יהושע אבל יש לי כמה כיווני חשיבה.<br />1.הכוכב 'עולה'. למיטב ידיעתי [המוגבלת מאוד כמובן - תמיד אשמח שיעמידו אותי על טעותי] אין הלשון הזה מופיע בחז&quot;ל על כוכב שהכוונה היא עצם ה'הארה' של הכוכב = שלפני זה לא ראו אותו באותו מיקום בשמים ועכשיו לא. כן בהחלט מופיע הלשון בחז&quot;ל לגבי עלייה מעל האופק. וזה גם מסביר מדוע זה 'מתעה את הספנים':<br />אם סתם נוסף לו איזה כוכב בשמים [ללא פרט נוסף בסיפור] - הוא לא ישר יטעה. הוא יטעה רק נווט עלוב, ורק בהסתכלות ראשונית לאזור בודד בשמים. כי תמיד אפשר להשוות את הכוכב החדש לצורות הכוכבים [קבוצות הכוכבים] הלא משתנות, ולהבין שהוא לא רלוונטי. מתי הוא יכול להתעות [ולהטעות]? כאשר הוא סמוך לאופק לאחר הזריחה, במקום קרוב לכוכב חזק אמיתי שעוד לא זרח!!!!. למשל שבמזרח המדוייק [90 מעלות מצפון] אמור לזרוח עוד 5/10/20 דקות כוכב חזק, ומעט לפניו זורח כוכב חזק רמאי [חדש], בזוית של 1/3/5/10 מעלות כלפי צפון. במקרה כזה רוב הנווטים יפלו בפח, יחשבו שזה המזרח המדוייק, ויכוונו לפי את הספינה, בשעה שהם מכוונים ל:מזרח-צפון מזרח בלי ידיעה.<br />כוכב שביט לא יטעה אותם כמובן - כי יש לו זנב. הם הכירו כוכבי שביט ולא התבלבלו בינם לבין כוכבים רגילים. לא חושב שיש איזשהו תיעוד אסטרונומי היסטורי לא בחזל ולא באומות העולם שחשבו שכוכב שביט זה אחד מכוכבי השבת הרגילים שמשום מה הצמיח זנב.<br />המשך בקרוב בעזרת ה'...","2740","","908","True","True","False","","62","213.151.42.173","0","94511","ראש השנה|כד ע&quot;א",""),new Message("94560","94527","יש","04/11/21 11:14","כט חשון","תשפ&quot;ב","11:14","שי ואלטר","נאמן, אסטרונומיה בישראל, עמ' 19-18, מביא שתי הצעות זיהוי: לפי ברודצקי מדובר על כוכב השביט האלי שמחזורו נמשך כ-76 שנה. אך נאמן שם מצביע על חסרונות בזיהוי זה, מבחינת אי-התאמה לזמנו של ר' יהושע. לפי ורון מדובר על כוכב משתנה ארוך מחזור (הכוכב המכונה 'מיירה', אומיקרון בקבוצת לוייתן) אך מחזורו של זה הוא 331 יממות בלבד.  ניתן להטיל ספק אם 'אחת לשבעים שנה' מציין פרק זמן מדויק. אפשר שזהו ביטוי הפלגה לזמן ארוך. <br />מפי ת&quot;ח חשוב שמעתי שייתכן שכוכב מסוים התבהר (נובה), והספנים החליפו אותו בכוכב נוגה העולה בבוקר מהמזרח, כאשר הכוכב שהתבהר עלה בכיוון אחר ולכן ניווטו בטעות לפי כוכב זה כאילו היה בכיוון מזרח.","948","","907","True","True","False","","26","87.71.106.119","0","94511","ראש השנה|כד ע&quot;א",""),new Message("94550","94530","כנראה לא הבנת מה הדגשתי בנושא השביטים...","03/11/21 21:18","כח חשון","תשפ&quot;ב","21:18","ינון גלעדי","הדגש הוא על שביטים '''מחזוריים'''<br />אכן הסינים היונים והבבלים כולם תיעדו שביטים [כולל השביט שלימים נקרא האלי].<br />אך הם לא ידעו שחלק מהשביטים שבהם הם צפו הם בעצם אותו שביט שבא פעם נוספת. ובוודאי  שבשום פנים לחזות מתי השביט הבא יגיע [בניגוד לליקויי חמה ולבנה]. במילים אחרות הם לא קלטו שיש שביטים מחזוריים שבאים בהפרשי זמן קבועים.<br />הגאונות של אדמונד האלי הייתה שהוא בדק רשימות הופעות שביטים 2000 שנה לפניו, והזיהוי שבין חלק מהם יש רווח זמן קבוע של 76 שנה. ולפי זה הוא ניבא/חזה הגעה של שביט בשנה מסויימת [לא זוכר כרגע מה היא - אך היא 76 שנה לאחר הפעם הקודמת אותה זיהה ברשומות], וכשכך היה בפועל והגיע שביט - הוא נקרא על שמו 'האלי' ואדמונד זכה לתהילת עולם בתור מגלה/מזהה הרעיון שיש שביטים מחזוריים. גם הכופרים בקדמות הזוהר, מסכימים שהוא הודפס הרבה לפני אדמונד האלי [כ400-500 שנה - אין לי זמן כרגע לבדוק בדיוק]. ולכן הרעיון שיש שביטים מחזוריים קדם בהרבה להאלי.<br /><br />את המקור קראתי לפני שנים וכנראה לא זכרתיו במדוייק, כרגע עיינתי שוב במקור וראיתי הבנה קצת שונה ממה שטענתי לכתחילה:<br /><br />זוהר חדש בראשית [הסוגריים בהוספות שלי]: <br />ר' אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן [בר יוחאי], אָזַל לְמֶחֱמֵי לְר' יוֹסֵי בְּר' שִׁמְעוֹן בֶּן לָקוֹנְיָיא חָמוֹי. סָמוּךְ לְקִרְיָיתָא, רָמַשׁ לֵילְיָא. אֲמַר לְר' יוֹסֵי  [לא ברור האם זה רבי יוסי חמיו המוזכר לפני רגע או ר' יוסי אחר] דְּהֲוָה אָזִיל עִמֵּיהּ, חָמִית אִלֵּין כּוֹכְבַיָא דִּנְהִירִין. אֲמַר [רבי יוסי] חָמֵי אֲנָא דָא כּוֹכְבָא דְּשַׁרְבִיטָא עִידְנָא סַגִּיאָה הוּא דַּאֲנָא מַשְׁגַּחְנָא בֵּיהּ, וּמִן יוֹמָאי לָא אֲמָרוּ לִי עַל דָּא כְּלוּם.<br /><br />אָמַר לֵיהּ [ראב&quot;ש לר' יוסי] תְּרֵי עִנְיָינֵי שְׁמַעְנָא. חָדָא הִיא, דְּכָל מַה דַּעֲבַד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בֵּין שְׁמַיָא, וְכוֹכְבַיָא וּמַזָּלַיָא, אִית בְּהוּ יְדִיעָא וְסוּכְלְתָנוּ. וְכָלְהוֹן עָבְדֵי שְׁלִיחוּתָא דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. וְהַאי כּוֹכְבָא דְּאַתְּ אֲמַרְתְּ, לָא תֵימָא וְלָא תִיסַק עַל דַּעְתָּךְ דְּחַד הוּא, אֶלָּא סַגִּיאִין אִינוּן, דְּחַד תֶּחֱמֵי בְּהַאי גִיסָא, וְחַד בְּהַאי גִיסָא, וְזִמְנִין דְּכָלְהוֹן בְּחַד שַׁעֲתָא.<br /><br />וַאֲנָא שְׁמַעְנָא מֵאַבָּא [מרשב&quot;י], דְּשֶׁבַע אִינוּן. וּבְזִמְנָא דְּמָטָא עִידָנָא דְּכָל חַד מִנְּהוֹן לְמֵימַר שִׁירָתָא, מִסְּגִיאוּת חֶדְוָותָא דְּאִית בְּהוֹן, שָׁלְחִין זִיוַותְהוֹן וְאָזְלִין לְמֵימַר שִׁירָתָא.<br /><br />וְעִנְיָנָא אַחֲרִינָא, דְּאִלֵּין שֶׁבַע כּוֹכְבַיָא, לָא אָזְלִין וְלָא נָטְלִין מֵאַתְרֵיהוֹן, בַּר בְּעִידָנָא דְּקָרֵי לְחַד מִנְּהוֹן רִבּוֹן עָלְמָא לְמִנְהַר בַּאֲתַר דְּהוּא צָבֵי. דִּכְתִיב, (ישעיה, מ) לְכֻלָּם בְּשֵׁם יִקְרָא. וְכַד נָטְלִין, שָׁלְחִין זִיוַתְהוֹן עִמְּהוֹן לְמֵיזַל.<br /><br />זאת אומרת [אם פענחתי נכון מי אומר מה] שראב&quot;ש אומר מדעת עצמו שלא תחשוב שכל כוכבי השביט הם רק אחד שבא שוב ושוב [בזמנים לא צפויים], אלא רבים הם, וההוכחה היא: שרואים אותם במקומות שונים ולפעמים יותר מאחד בו זמנית [דבר נכון לפי המדע כמובן]. ואז מוסיף בשם אביו [רשב&quot;י] [שלא תחשוב שמספר כוכבי השביט הוא כמספר הפעמים שתועדו כוכבי שביט [עשרות  לפחות] אלא 7 הם. מסקנה [שלי לפחות]: הם מחזוריים [ללא תלות בשאלה האם זה מחזור סדיר או לא].  אינני יודע מתי הודפס הזוהר חדש לראשונה אך נראה לי שלפני אדמונד האלי.<br /><br />תודה למגיב היקר שעזר לי לפתוח שוב את המקור. <br /><br />אשמח לקבל הערות והארות על הנ&quot;ל<br /><br />לגבי שאר הטענות, יש עוד הרבה מה להאריך - חלק מהטענות המצוטטות מהזוהר מופיעות בעוד מקומות בחז&quot;ל. אשתדל למצוא זמן.<br />ינון","2740","","908","True","True","False","","45","95.86.74.40","0","94511","ראש השנה|כד ע&quot;א",""),new Message("94572","94530","ראיתי מרבי ישראל מרוזי'ן שחלו ידים בזוהר","04/11/21 15:12","כט חשון","תשפ&quot;ב","15:12","אליעזר מ ש","כך כתוב בשמו. כנראה, שעל דברי הרשב''י, ועוד תנאים, וכמה אמוראים שיש בו, אולי יש גם הוספות מאוחרות.<br />2] גם כמדומני  שקראתי בשם רבי יצחק אייזיק מקומרנא זצ''ל, שיש כמה חלקים בזוהר שנכתבו או נערכו על ידי כמה סופרים. ושיש קטע חשוב שנמסר במסורת בעל פה והועלה על הכתב רק בתקפות רבנן סבוראי. איני מתמצא בכל הפרטים, אך באופן כללי זה מה שכתוב משמו.  וקראתי, שחלק מהזוהר כתוב בארמית בבלית, וחלק בארמית ירושלמית. <br />(3] וראיתי שהמכחישים מביאים טענה, שבזוהר כתוב הביטוי: ''לעשות שמחה'' וטענתם, שזה מהלשון הספרדית. אבל הם בורים, כי הביטוי הזה כתוב במקרא בספר עזרא ונחמיה)<br />4]וקראתי בשם הרצי''ה קוק זצ''ל, שיש לו הרבה הוכחות לקדמות הזוהר. וידוע, שהרמ''א כתב בשולחן ערוך להאמין בקדושת הזוהר.<br />5] חלק מהזוהר הוא כמדרש אגדה כמו מדרש רבה ומדרש תנחומא. ויתכן שלקחו מושגים שהיו מקובלים בימיהם, כמשל למשהו. כמו כן, ארבע היסודות הם ארבעה מצבי צבירה של החומר, יסוד המים-מימי. יסוד העפר- חומר יבש , יסוד הרוח- גזים. יסוד האש - מצב של התכה והשתנות,[וריאקציה] ויצירת אנרגיה מחומר. וידוע בקבלה, שיש כנגד ארבעת היסודות האלו, ארבעה יסודות רוחניים. זה כנראה עומק, שאולי נוכל להבין אי''ה.","610","","907","True","True","False","","58","199.203.37.197","0","94511","ראש השנה|כד ע&quot;א",""),new Message("94553","94550","לא הבנת את הזוהר בכלל. השבעה - כוכבים","04/11/21 08:24","כט חשון","תשפ&quot;ב","08:24","Almuaddib","לא שביטים.<br /><br />&quot;...אלין שבע כוכביא&quot; !","107","","907","True","True","False","","77","87.70.72.189","0","94511","ראש השנה|כד ע&quot;א",""),new Message("94556","94553","לדון לכף זכות","04/11/21 09:48","כט חשון","תשפ&quot;ב","09:48","אביגדור","אינני יודע בכלל מה כוונת הזוהר ולא נכנסתי לזה.<br />אני רק יכול לדון לכף זכות (ומצווה לדון לכף זכות בפרט ת&quot;ח)<br />ולהעתיק לכאן את דברי &quot;קו התאריך הישראלי&quot; עמוד 46,<br />שכנראה נכונים לעוד מקרים רבים:<br /><br /><b>&quot;אמנם במח&quot;כ רואה אני שמרוב צדקתו השתוקק תמיד למצוא בדברי חז&quot;ל ובספרי הראשונים והאחרונים שכיוונו לכל הגילויים שגילו בעלי המחקר בימינו, ולכן שמח למצוא בזוהר הנ&quot;ל גם שיטת קופרניקוס, אולם נכשל להוסיף בטעות בהעתקתו את הזוהר מילה אחת שנותנת אותה הכוונה שהוא רוצה למצוא בזוהר...&quot;<br /></b>","571","","907","True","True","False","","69","213.151.61.85","0","94511","ראש השנה|כד ע&quot;א",""),new Message("94559","94553","שתי הערות:","04/11/21 11:08","כט חשון","תשפ&quot;ב","11:08","שי ואלטר","1. בטקסט מופיע בפירוש חָמֵי אֲנָא דָא כּוֹכְבָא דְּשַׁרְבִיטָא. <br /><br />2. ראוי להשתמש בביטויים מכובדים יותר מאשר &quot;לא הבנת כלל&quot;.","948","","907","True","True","False","","44","87.71.106.119","0","94511","ראש השנה|כד ע&quot;א",""),new Message("94574","94556","ברור ששיטת קופרניקוס היא בזוהר והיא דעת","04/11/21 15:35","כט חשון","תשפ&quot;ב","15:35","אליעזר מ ש","חכמי ישראל במחלוקת הראשונה בינם לחכמי אומות העולם בפסחים צ''ד , כפי שכבר הסברתי כאן בפורום, בהודעות שפרסמתי בעבר. וזו הייתה התיאוריה השניה, שחכמי יון החליטו לדחות, בגלל שהיו להם יותר קושיות עליה מאשר על תיאורית הגלגלים שלהם. ולכן, הברייתא והגמרא בפסחים צ''ד לא מאריכה להסביר מהם דעות ח''י וחכמאה''ע, רק מציינת להם בלשון קצרה, כי היו דברים ידועים. וכתובים כבר בספר: 'אלמגסט' לבטולימיוס[תלמי קלאודיוס פטולימיוס- ג' תתל''ט - ג' תתקכ''א  79 - 161 לספה''נ] שהיה בזמן רבי עקיבא ותלמידיו. <br />2]ובזוהר ויקרא י' כתוב בשם ספרו של רב המנונא סבא דכולי ישובא מתגלגלא בעיגולא ככדור,איליין לעילא ואילין לתתא, כד נהיר לאיליין חשיך לאיליין וכו' - סיבוב כדור הארץ סביב צירו למול השמש, שהוא הסיבה לחילופי יום ולילה סביבו. וכפי שכתב הרב הגדול היש''ר זצ''ל שזו כוונת הזוהר. וכפי שמסביר שם בפירוש: 'זיו הזוהר', כפל הלשון: ''מתגלגלא בעיגולא'', שתוך כדי סיבוב הארץ סביב צירה ביממה, היא מקיפה בעיגולא את השמש בשנת החמה. והוא כתב, שאם קופרניקוס וגליליאו היו יודעים מהזוהר הזה הם לא היו מחשים מלפרסם את דעתם. [ודרך אגב, הרב הגדול היש''ר זצ''ל, היה גם מתלמידי גליליאו בחוכמות, והיה מראשוני האסטרונומיה המודרנית]<br />3]אמנם, לא טענתי, ולא ידוע לי,[אולי בעתיד נדע יותר, אי''ה] שכל המצאות המדע המודרני כבר כתובים או רמוזים בדברי חכמינו. אך יש בזה כמה דברים מעניינים.","610","","907","True","True","False","","63","199.203.37.197","0","94511","ראש השנה|כד ע&quot;א",""),new Message("95403","94556","היש''ר מקנדיא פירש שקופרניקס זו דעת ח''י","01/12/21 12:48","כז כסלו","תשפ&quot;ב","12:48","אליעזר מ ש","במחלוקת הראשונה בין חכמי ישראל לחכמי אומות העולם בפסחים צ''ד. שהרי הוא היה, בנוסף להיותו רב גדול בתורה, גם איש מדעי הטבע ואסטרונום חשוב מראשוני האסטרונומיה המודרנית . וכתב, שצדקו חכמינו, ואולי קבלו במסורת מהנביאים.[גבורות ה' = אלים חלק ד' - המדרגה הח']<br /><br />2] ספור מעניין, שהרב היש''ר כנה את קופרניקוס [ ב'גבורות ה' התחלת המדריגה הט''ז] כאחד מ'המאורות הגדולים'. [במדע האסטרונומיה- כמובן . לא בתורה , שהרי קופרניקוס היה גוי] ואילו רבנים אחרים, מאד התנגדו לקופרניקוס ולשיטתו.  בכל הנושא הזה של האסטרונומיה, אני הולך לפי הרב היש''ר, שהיה גם אסטרונום חשוב, ובקי גם באסטרונומיה יונית. <br /><br />3] הבדלי הגישות בקשר לקופרניקוס ושיטתו, נובעים גם מזה, שהרב היש''ר שהיה מראשוני האסטרונומיה המודרנית, הבין, שקופרניקוס צדק, והובן נכון שזו שיטת חכמי ישראל. [ואפילו, ששיטתם, מכמה בחינות מתקדמת יותר משיטתו, שידעו מהמסורת שיש למעלה למעלה עוד המון כוכבים וגדודיהם בלי שעור למספר] [כפי שהסברתי באריכות בהודעה ראשית שפרסתי כאן בי''ב כסלו השנה] ואילו רבנים אחרים הלכו עדיין לפ האסטרונומיה הישנה, ופרשו פירוש אחר - לא נכון- כנראה ,  בח''י.","610","","880","True","True","False","","91","199.203.37.197","0","94511","ראש השנה|כד ע&quot;א",""),new Message("94580","94559","שתי תגובות:","04/11/21 21:40","כט חשון","תשפ&quot;ב","21:40","Almuaddib",".<br /><br />1. <br />שים לב מתי מוזכרים כוכבי השביט, ומתי כוכבים סתם. הדברים בדיוק כפי שכתבתים.<br /><br />2.<br />ראוי לא להוכיח אנשים, שאינם בני ביתך, על דרך ההתנסחות שלהם. זה לא מכובד, לא מכבד ולא עומד בכללי נימוס בסיסיים.","107","","907","True","True","False","","75","87.70.72.189","0","94511","ראש השנה|כד ע&quot;א",""),new Message("95412","95403","על סמך מה אתה קובע שהרב מקנדיאה היה","01/12/21 18:09","כז כסלו","תשפ&quot;ב","18:09","Almuaddib","&quot;אסטרונום חשוב&quot; ?<br /><br />על בסיס מה קבעת שהיה &quot;שהיה מראשוני האסטרונומיה המודרנית&quot;?<br /><br />הפכתי וחפרתי בספרי האסטרונומיה שלי, ולא מצאתי שם - ברשימת גדולי האסטרונומים, או בתוך ראשוני האסטרונומים המודרנים, את הרב מקנדיאה.<br /><br />היאך קבעת את דבריך?","107","","880","True","True","False","","80","176.228.41.150","0","94511","ראש השנה|כד ע&quot;א",""),new Message("95416","95412","עיינתי בספרו גבורות ה' ובתולדות חייו","02/12/21 14:48","כח כסלו","תשפ&quot;ב","14:48","אליעזר מ ש","שהיה מתלמידי גלילאו הידוע. <br />2]גם בספרו 'אילם'   [תשובה ס', כמדומני] הוא כותב על טעותו של אריסטו בכוכבים הזנביים [= השביט] ואריסטו טעה שזה 'אד', אבל השביט הוא כוכב, והוא מסביר את זה מדעית.  והנה, בהסטוריה של המדע המודרני מופיע שהטעות הזו שהשביט הוא אד היתה מקובלת, עד שניוטון קבע סופית שהשביט הוא לא אד אלא כוכב. והנה בספר זה של היש''ר שיצא לאור בשפ''ט = 1629 יותר מ10 שנים לפני שניוטון נולד, כבר מופיע התיקון החשוב הזה. גם יש בספרו עוד דברים חשובים ומבהירים בכל הנושא של האסטרונומיה הישנה וגם החדשה. <br />3]גם קראתי במקור חשוב, שנשאר חיבור בכתב יד של היש''ר בלטינית באופטיקה, שיש לו חשיבות בהסטוריה של המדע, כיון שהוא המעבר מהמדע הישן למדע המודרני. [אנסה בלי נדר אם אוכל ויהיה לי זמן לחפש ולמצוא את המקור לזה]","610","","879","True","True","False","","66","62.0.102.58","0","94511","ראש השנה|כד ע&quot;א",""),new Message("95420","95416","אז הוא הבין","02/12/21 17:31","כח כסלו","תשפ&quot;ב","17:31","אור חדש","יותר טוב מכל הראשונים שלפניו את חזל כי הוא למד אצל גלילאו?","458","","879","True","True","False","","64","147.161.13.172","0","94511","ראש השנה|כד ע&quot;א",""),new Message("95448","95420","תגובה להודעת ''אור חדש''","05/12/21 13:35","א טבת","תשפ&quot;ב","13:35","אליעזר מ ש","1] כולם [או - כמעט כולם] מפרשים, שהכוונה במחלוקת הראשונה בין ח''י לחכאה''ע בפסחים צ''ד,שחז''ל - התנאים והאמוראים, חלקו על תיאוריית הגלגלים של חכמי יון. והרי זה מפורש ברמב''ם במו''נ [בחלק ב']והביאו ממנו בהערות שם בש''ס שוטנשטיין על הדף. [לא שאני מסכים לכל ההערות שכתובות שם, אך אכמ''ל].וגם בפי' רש''י שם כתוב, שרק לפי לפי דעת  חכאה''ע שייך לומר לשון זריחה ושקיעה ב'גלגל', אך לדעת ח''י לא שייך לומר כך אלא ב'מזלות'. כלומר, כשאנו רואים במהלך הלילה, עוד: 'מזל' - קבוצה של: ''כוכבי שבת'' עולה לאיטו, וזורח מעל אופק מזרח, לפי דעת חכאה''ע, אנו רואים עוד קטע מכדור השמים הענקי שקיים לפי דעתם [=התיאוריה שלהם] ושבו קבועים כל הכוכבים שבמזלות, שעולה מעל אופק מזרח. [במהלך סיבובו המתמיד להקיף אותנו סביב] אך לדעת ח''י, שהכוכבים מרחפין פורחין במרחבי השמים - וכפי שאומר רשב''י ב'מדרש רבה'. [ וגם בדבריו, ובצדדי ספקותיו,יש כמה גירסאות ופירושים -ואכמ''ל]המראה שאנו רואים אין משמעו כך, אלא, שאנו רואים עוד קבוצה של כוכבים שמרחפים בשמים,[מרחפין , פורחין, מהלכין] שעולה לאיטה מעל אופק מזרח. [וכך גם מפרש ברש''י הרב ד''ר ניסים וידל - אסטרונום בכיר בימינו. (וגם על חלק מפירשיו אפשר להשיג, ומכל מקום, הוא ידוע] <br />2] אך, בתוך הפירוש הכללי הזה, יש כנראה כמה פירושים, מה הדעה הכוללת של חכמי ישראל.  ואני בחרתי בפירוש שאמרוהו חלק חשוב מאד מהחכמים וגדולים, גם בגלל שעל הפרושים האחרים יש קושיות. גם הרמ''א בספר ת''ה כתב שחכמי ישראל ידעו את האסטרונומיה היונית, ובכמה דברים היו להם דרכים נכונות שידעו יותר מחכמי יון. והוא היה לפני שהתחילה האסטרונומיה החדשה, ולפני המצאת הטלסקופ, ומנסה לשער דרכי חכמי ישראל. ומכל מקום, כמה עשרות שנים אחריו, הומצא הטלסקופ, והתחילה ממש האסטרונומיה החדשה, והתבררו יותר הדברים. הרי תראה בש''ס שוטנשטיין, שם בהערה הארוכה, מביאים גם שהרב דוד גנז הראה לטיכו ברהה ולקפלר את את דברי חכמי ישראל האלה.[ טיכו ברהה  היה ראש מצפה הכוכבים החדש בפרג, שבו התחילו להשתמש בטלסקופ בסביבות שנת ה' ש''ס 1600. שני עוזריו היו, קפלר - המפורסם מ'חוקי קפלר', והרב דוד גנז היהודי בעל ''צמח דוד''  ו''נחמד ונעים''.] <br />3] כמובן, שעם כל הדברים האלה, אף אחד לא טוען שכל הרבנים והמפרשים האלה היו כאילו ה'סנהדרין הגדולה' ושאסור לחלוק על פירושיהם למאמר חז''ל זה. אך, לגופו של עניין, הסברתי לעיל. ואם יש למישהו קושיות ענייניות, או ראיות והוספות, מוזמן לכתוב.<br />[4] המו''מ אתי, יהיה איטי מכמה סיבות]","610","","876","True","True","False","","65","62.0.102.58","0","94511","ראש השנה|כד ע&quot;א",""),new Message("95452","95448","איך אתה מרשה לעצמך","05/12/21 14:44","א טבת","תשפ&quot;ב","14:44","אור חדש","לשקר בדבר שככ נקל לכולם לגלות שקרך<br /><br />הרי מלבד השקר שבדבריך אתה בעצמך מוכיח שמה שקבעו חזל ש'בדבר העשוי להתגלות לא משקרי' ואף פסקו זאת להלכה, אינו אמת לפחות לגביך<br />ואם אתה מוכיח שאף בקביעה הלכתית לא צדקו ב100% כ&quot;ש שלא תוכל לטעון לעולם שצדקו לחלוטין בענייני מדע","458","","876","True","True","False","","66","147.161.9.143","0","94511","ראש השנה|כד ע&quot;א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82563);