var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=94410;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("למי שלא לומד דף יומי","http://daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=31807")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107076","אמר רב חסדא מידת חסידות שנו כאן","לינקוש","22/04/24 15:26","58","45"),new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","24")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("94410","0","מימות עזרא ... לא מצינו אלול מעובר-נס?","28/10/21 22:54","כב חשון","תשפ&quot;ב","22:54","שי ואלטר","<u> 'מימות עזרא ואילך לא מצינו אלול מעובר' – המציאות האסטרונומית</u> <br />האם הדבר אפשרי שבמשך תקופה כה ארוכה מימות עזרא עד ימות רב יהיה אלול תמיד מעובר? ולפי לשון הירושלמי עוד יותר קשה, שם נשללים לחלוטין עיבור אלול ואדר הסמוך לניסן! <br />כפי שהודגש לעיל (4.2.1), המציאות האסטרונומית היא שבין שתי ראיות ראשונות עוקבות אין מספר קבוע של ימים. מחבר בן זמננו, ר' פנחס מאיר רוזנבוים, כתב:  <br />והדבר צריך עיון לכאורה אמאי לא מצינו אלול מעובר מזמן עזרא. הרי בשלמא בזמנינו שהלוח קבוע אין אלול מעובר. אבל בזמן המקדש ועד תקופת הגמרא קידשו על-פי הראייה, ואם כן תחילת החודש היה תלוי בביאת העדים, ואיך יתכן שלא מצינו אלול מעובר בכל השנים. ואולי היה בדרך נס.<br />הדברים אינם מתקבלים על הדעת. ברור, כי בית הדין התערב על מנת לאפשר את ידיעת קביעת המועד מראש. חיסור אלול ואדר אינו אלא תוצאה של התערבות של בית הדין בקביעת החודש, בין שהדבר תואם את הראייה ובין שלא. לפתרון זה בדיוק כוונו ראשונים ואחרונים: <br />ר' יצחק הישראלי, בעל 'יסוד עולם' כתב:<br />והרבה היו משתדלין לעשות כל אלול וכן אדר הסמוך לניסן חסירים לעולם וקובעים ר&quot;ה ביום ל' באלול כמו שאמר מימות עזרא ואילך לא מצינו אלול מעובר וכו' כי זה לא יתכן להיות נוהג כן תמיד על פי הראייה רצוני לומר שנה אחר שנה אלא ע&quot;י איום ... <br />כך כתב גם ר' משה סופר (1839-1762):  '... דבית דין עושין כל טצדקי כל חדשי הקיץ לאיים על העדים דלא יארע להם אלול מעובר וכן עלתה בידם מימות עזרא עד רב'.  וגם ר' יהודה אריה ליב אלתר (1905-1847) מחבר 'שפת אמת' כתב: 'נראה דלא קשיא מידי כי הב&quot;ד מעברין החדשים שמקודם כדי שביום ל' דאלול תהי' בודאי נראית הלבנה'. <br /><br /><u>השיטה שבה השתמש בית הדין כדי לחסר את אלול ואדר  <br /></u>כאשר מעיינים בירושלמי, ניתן למצוא את השיטה בה פעל בית הדין כדי לגרום לאלול ולאדר הסמוך לניסן להיות חסרים תמיד. הירושלמי (ר&quot;ה ג:א, נח ע&quot;ג, עמ' 673) מציג שתי מימרות סותרות בשם ר' יהושע בן לוי:<br />ר' זעורה רבי אמי בשם רבי יהושע בן לוי <br />מעמעמין על הנראה לעברו <br />אין מעמעמין על שלא נראה לקדשו <br />רבי בא ורבי חייה בשם רבי יהושע בן לוי <br />מעמעמין על שלא נראה לקדשו <br />ואין מעמעמין על הנראה לעברו <br />לפי המימרה הראשונה מאיימים על עדים שראו את הירח החדש בליל ל' כדי לבטל את עדותם, וכתוצאה מכך יתעבר החודש ור&quot;ח יקבע ביום ל&quot;א לחודש הקודם. אבל אסור לאיים על עדים שלא ראו את הירח החדש בליל ל' שיאמרו שראו אותו כדי לקבוע את ר&quot;ח ביום ל'. לעומת זאת לפי המימרה השנייה הדברים הפוכים, וכיוון ששני המימרות נאמרו בשמו של ר' יהושע בן לוי מצויה כאן סתירה. הסתירה מיושבת באופן הבא:<br />הוון בעיי מימר ולא פליגין <br />מה דאמר רבי זעורה בשאר כל החדשים <br />מה דאמר רבי בא על ניסן ועל תשרי <br />פירוש: איום על מנת לעבר נעשה בכל החודשים מלבד ניסן ותשרי, איום על-מנת לחסר נעשה רק בחודשים ניסן ותשרי. <br />העקרון שהתווה ה'חתם סופר' והסוברים כמותו מתממש בסוגיה זו: עיבור מלאכותי של אחד חודשי הקיץ שלפני אלול יוביל לכך שראש חודש אלול יקבע יום אחד מאוחר מהראייה. לדוגמה: הרי שראיית אב ביום ב' בשבוע, ראיית אלול ביום ג', וראיית תשרי ביום ה'. אם נקבע את כל החודשים לפי הראייה יהיה אב בן 29 יום ואלול בן 30 יום. באמצעות עיבור פיקטיבי של אב, היינו, איום על עדים שראו את החודש של אלול ביום ג' בשבוע על-מנת לבטל את עדותם, יידחה את ראש חודש אלול ליום ד', יום אחד אחרי הראייה בפועל. לפי קביעה זאת, החודש של תשרי שיופיע בליל ה', יחול כעת ביום השלושים של חודש אלול, וכך יקבע אלול חסר. באופן זה ניתן גם להבין את הכלל ההפוך של חיסור תשרי וניסן: במקרה שבית הדין משום מה לא הצליח לעבר את חודשי הקיץ ולגרום לירח החדש להופיע בליל ל' באלול, רשאי בית הדין לאיים על עדים פיקטיביים שיאמרו שראו את החודש בליל ל' למרות שלא ראו. באופן זה מובטח שאלול וכן אדר הסמוך לניסן יהיו תמיד חסרים.","948","","912","True","True","False","","515","87.70.46.192","0","0","ראש השנה|יט ע&quot;ב",""),new Message("94413","94410","מדוע לחסר את אלול ולא לעברו?","28/10/21 23:35","כב חשון","תשפ&quot;ב","23:35","שי ואלטר","<u>מדוע לחסר את אלול ולא לעברו? </u><br />לכאורה, עומדות לפני בית הדין שתי דרכים לעשות את אלול קבוע: להימנע מקידוש החודש ביום ל' באלול ועל ידי כך יהיה אלול מעובר, או לקדש את החודש ביום ל' גם כאשר הירח לא נראה (לאיים על עדים פיקטיביים כנ&quot;ל, או לקדש ללא עדים). לכאורה האפשרות הראשונה פשוטה יותר שכן בית הדין צריך לחדול מקידוש החודש ואלול יתעבר מאליו. אולם מסתבר שאפשרות זו תביא בצידה לעז על בית הדין, שכן בחודשים שבהם ייראה הירח בליל ל' באלול יגיעו עדים לבית דין (ואולי אף יחללו את השבת!) ועל בית הדין יהיה לאיים עליהם כדי לדחות את עדותם. <br />יתירה מזאת, העם עשוי לראות את הלבנה החדשה ולתמוה על מה ראה בית הדין לעבר את החודש. בעייה זו עולה מהתייחסות התלמוד לדברי רב דימי מנהרדעא:<br />רב דימי מנהרדעא מתני איפכא: מאיימין על העדים על החדש שלא נראה בזמנו לקדשו, <br />ואין מאיימין על העדים על החדש שנראה בזמנו לעברו. <br />מאי טעמא? האי - מיחזי כשקרא, האי - לא מיחזי כשקרא. <br />רש&quot;י מסביר שהעם עשוי לגלות שבית הדין קובע נגד הראייה.  אולם כאשר בית דין מאיים על עדים פיקטיביים שלא ראו שיאמרו שראו לעם אין יכולת לדעת שהעדים לא ראו את הלבנה.  נראה שזהו השיקול המרכזי בהעדפת חיסור אלול על עיבורו.  היותם של העדים פיקטיביים עולה בבירור מדברי ר' יהודה נשיאה: <br />שלח ליה רבי יהודה נשיאה לרבי אמי: הוו יודעין שכל ימיו של רבי יוחנן היה מלמדנו: מאיימין על העדים על החדש שלא נראה בזמנו לקדשו, אף על פי שלא ראוהו – יאמרו ראינו!  <br />זאת כנגד דברי רבינו חננאל שכתב:  'שאע&quot;פ שלא ראו בעליל אלא כעין כיכיתא  יעידו כי ראינו', והדוחק שבדברים אלו ברור.","948","","912","True","True","False","","40","87.70.46.192","0","94410","ראש השנה|יט ע&quot;ב","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82528);