var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=93634;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("מינוי מומחים בפורום","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=5360")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107076","אמר רב חסדא מידת חסידות שנו כאן","לינקוש","22/04/24 15:26","58","45"),new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","24")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("93634","0","ראש השנה בא' וב' תשרי..","05/09/21 11:12","כח אלול","תשפ&quot;א","11:12","אריה א","למה לא קבעו ר''ה בל' אלול ובא' תשרי כימי הספקות?","1068","","965","True","True","False","","379","79.77.125.31","0","0","ביצה|ה ע&quot;א",""),new Message("93641","93634","כי","05/09/21 12:49","כח אלול","תשפ&quot;א","12:49","יחיה","אין ל' אלול!","1493","","965","True","True","False","","84","141.226.10.246","0","93634","ביצה|ה ע&quot;א",""),new Message("93655","93634","אם הבנתי נכון את שאלתך","06/09/21 00:00","כט אלול","תשפ&quot;א","00:00","יום יום ידרשון","בזמן המקדש - אם באו עדים מן המנחה ולמעלה היו מקדשים את שני הימים, <b>הראשון ל' והשני א'</b>, כמו שאתה אומר.<br />אבל מתקנת ריב&quot;ז - היו מקבלים עדות גם מן המנחה ולמעלה, והיה <b>היום הראשון מקודש כא' תשרי</b>, ואעפ&quot;כ עושים את היום הבא קודש, ב' תשרי (לדעת רבא בסוף עמוד ב).","919","","964","True","True","False","","167","95.86.103.203","0","93634","ביצה|ה ע&quot;א",""),new Message("93643","93641","הא גופא קשיה...","05/09/21 12:54","כח אלול","תשפ&quot;א","12:54","אריה א","חמה לא תקנו ל' אלול כצדדי הספק? מה העניין לעשות ר''ה בב' תשרי שבוודאי לא עשו יום זה יו''ט בזמנם...?","1068","","965","True","True","False","","64","79.77.125.31","0","93634","ביצה|ה ע&quot;א",""),new Message("93647","93643","מקובל לומר","05/09/21 13:03","כח אלול","תשפ&quot;א","13:03","אור חדש","שב' ימי ר&quot;ה אינם מצד הספק אלא מצד המציאות<br />הסבר:<br />בניגוד לכל יתר המועדות החלים באמצה החודש או בסך ימים קבוע אחר מולד קודם (וממילא לפחות במקום מושב הב&quot;ד אין מניעה לקיימם ביום מוגדר ו'נכון') ר&quot;ה חל בהגדרה ב'כסה' כלומר ביום שלא ניתן בד&quot;כ לזהותו שהרי כבר נעלם הירח של אלול ומולד תשרי לא תמיד ניתן לזיהוי בזמן<br />כלומר התורה מראש ציוותה לשמור את המועד ביום שלא ניתן לדעת מתי הוא חל (למעשה גם אם יראו את המולד זה תמיד יהיה בדקות האחרונות של א' אלול) וממילא זה מחייב כמעט תמיד שהמועד הזה יקויים יומיים ברצף<br />מכיוון שאנו מאמינים שהדבר לא קרה בטעות אלא מכוון מאת הבורא הרי שאף שהחליטו האמוראים לקדש לוח שנה קבוע ללא ספקות עדיין שימרו בתוכו את המנהג המחוייב שנמשך החג יומיים, א וב לתשרי","458","","965","True","True","False","","76","77.139.145.160","0","93634","ביצה|ה ע&quot;א",""),new Message("93650","93643","נדמה לי","05/09/21 13:25","כח אלול","תשפ&quot;א","13:25","יחיה","ששגיאה היא! <br />בוודאי ששני ימי ר&quot;ה הם בספק יו&quot;ט. <br />ל' אלול או א' תשרי - היינו הך (לעניין הספק). לא משַנה איך תקרא לזה.","1493","","965","True","True","False","","77","141.226.10.246","0","93634","ביצה|ה ע&quot;א",""),new Message("93651","93650","מה","05/09/21 13:28","כח אלול","תשפ&quot;א","13:28","אור חדש","<a target='_blank' rel='nofollow' href='http://daf-yomi.com/DafYomi_Page.aspx?vt=2&id=1323&str=%d7%90%d7%9c%d7%95%d7%9c+%d7%9e%d7%a2%d7%95%d7%91%d7%a8&source=1&urlId=0'>לא מצאנו</a> ל אלול מימות עזרא","458","","965","True","True","False","","88","77.139.145.160","0","93634","ביצה|ה ע&quot;א",""),new Message("93656","93655","תודה! וודאי אתה צודק!","06/09/21 03:13","כט אלול","תשפ&quot;א","03:13","אריה א","","1068","","964","False","True","False","","72","79.77.125.31","0","93634","ביצה|ה ע&quot;א",""),new Message("93657","93655","ייש&quot;כ","06/09/21 07:42","כט אלול","תשפ&quot;א","07:42","מרדכי דב זינגר","","807","","964","False","True","False","","81","213.151.52.241","0","93634","ביצה|ה ע&quot;א",""),new Message("93658","93655","אך ברש&quot;י מפורש","06/09/21 10:42","כט אלול","תשפ&quot;א","10:42","יחיה","ש<b>גם מתקנת ריב&quot;ז ואילך</b>, שייך כאן &quot;ספיקא דיומא&quot;, ע&quot;ד כל הימים טובים בדיוק!<br /><br />רש&quot;י: אמר רבה גרסינן, <b>מתקנת רבן יוחנן בן זכאי</b> - שהחזיר הדבר ליושנו, לקבל עדותן כל היום ולקדש היום - נמצא שאין בית דין עושין שני ימים, <b>והרחוקים העושים שני ימים - אינו אלא מספק, שאין יודעין אם נתקדש ביום שלשים אם בשלשים ואחד, והרי הן כשאר יום טוב של גליות</b>, וביצה שנולדה בזה מותרת בזה ממה נפשך, דחד מינייהו חול...<br /><br />גם לרבא, שפירש רש&quot;י: מי לא מודה כו' - אף על גב דתקן לקבל עדות החדש כל היום, <b>הני מילי</b> להיות מונין למועדות מן הראשון, ואפילו באו עדים לאחר המנחה, <b>אבל מלעשות יום טוב שני - לא נעקרה תקנה ראשונה ממקומה</b>.<br /><br />הכוונה היא שעדיין עושים שני ימים בבית דין. <br /><br />עכ&quot;פ, מדובר באותם שני ימים בדיוק! אשר במקומות רחוקים, ודאי שייך בהם ספק, אלא ש<b>נוסף על הספק, כמו בכל שני י&quot;ט</b>, יש <b><u>גם</u></b> תקנת ודאי אף בבית דין, לכן הביצה אסורה.","1493","","964","True","True","False","","75","141.226.10.246","0","93634","ביצה|ה ע&quot;א",""),new Message("93659","93658","צודק","06/09/21 11:23","כט אלול","תשפ&quot;א","11:23","מרדכי דב זינגר","","807","","964","False","True","False","","78","212.76.98.75","0","93634","ביצה|ה ע&quot;א",""),new Message("93660","93658","וביו&quot;כ?","06/09/21 15:10","כט אלול","תשפ&quot;א","15:10","shneior","","1361","","964","False","True","False","","34","141.226.12.229","0","93634","ביצה|ה ע&quot;א",""),new Message("93662","93658","נהרדעי אמרי:","06/09/21 17:00","כט אלול","תשפ&quot;א","17:00","יחיה","אף בביצה, דמה דעתיך - דילמא מעברי ליה לאלול, <b>הא אמר רב חיננא בר כהנא אמר רב: מימות עזרא ואילך לא מצינו אלול מעובר</b>... <br />רבינא הוה יתיב קמיה דרב אשי, בשני ימים טובים של ראש השנה, חזייה דהוה עציב, אמר ליה: אמאי עציב מר? - אמר ליה: דלא אותיבי עירובי תבשילין. - אמר ליה: ולותיב מר האידנא, מי לא אמר רבא: מניח אדם עירובי תבשילין מיום טוב לחבירו ומתנה! - אמר ליה: אימר דאמר רבא בשני ימים טובים של גליות, בשני ימים טובים של ראש השנה מי אמר? - והא אמרי נהרדעי: אף ביצה מותרת. - אמר ליה רב מרדכי: <b>בפירוש אמר לי מר דלא סבר להא דנהרדעי</b>. <br /><br />הוי אומר שאין הלכה כנהרדעי. יש לחשוש לעולם לאלול מעובר.<br />מ&quot;מ, לנהדרדעי ג&quot;כ, בוודאי ששני ימי ר&quot;ה, הם במקום ל' אלול - א' תשרי, אלא ש&quot;לא מצינו אלול מעובר&quot;, וממילא עיקר ר&quot;ה הוא ביום ראשון.","1493","","964","True","True","False","","78","141.226.10.246","0","93634","ביצה|ה ע&quot;א",""),new Message("93669","93658","זו לא דעת רש&quot;י","09/09/21 15:03","ג תשרי","תשפ&quot;ב","15:03","אור חדש","לפי רש&quot;י התקנה הראשונה שגם המשיכה הינה שאע&quot;פ שנקבע הראשון להיות א תשרי בכ&quot;ז נוהגים קדושה גם ביום שאחריו, כלומר בב' תשרי, רק מכח זה שהיה ה&quot;ת שיהיה א', כלומר מייחסים קדושה לב ולא רק לא, וכמו שנהוג בישראל מאות בשנים כעדות הרא&quot;ש שמקדשים א וב<br />ל אלול לא התקדש בפועל מדין ל מימות עזרא<br />אם עשו יומיים עדו תמיד א וב<br />ההגיון המהותי בזה הסברתי לעיל","458","","961","True","True","False","","51","77.139.145.160","0","93634","ביצה|ה ע&quot;א",""),new Message("93661","93660","יש סכנה","06/09/21 16:47","כט אלול","תשפ&quot;א","16:47","יחיה","ידיד נפש (מפרש תלמוד הירושלמי) מסכת חלה פרק א הלכה א<br />תִמַן בבבל <br />חָשִׁין לְצוֹמָא רַבָּא תְרֵין יוֹמִין היו צמים צום יו&quot;כ שני ימים משום ספיקא דיומא <br />אָמַר לוֹן רַב חִסְדָא, לָמָה אַתֶּם מָכְנִיסִין עַצְמְכֶם לְמִסָפֵק הַזֶּה הַמְרוּבֶּה? מדוע אתם מכניסים עצמכם לספק שיש בו סכנת נפשות <br />חֲזָקָה שֶׁאֵין ב&quot;ד מִתְעָצְלִין בּוֹ! חזקה שאין בי&quot;ד עושים חודש אלול מעובר כדי שאנשי בבל לא יכניסו עצמם לספק ויגיעו לכלל סכנה. <br />אָבוּי דִּשְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק חָשׁ חשש לספיקא דיומא עַל גָרְמֵיהּ <br />וְצָם תְרֵין יוֹמִין וצם שני ימים <br />אִיפְסַק כְּרוּכָה וְדָמֵךְ נפסק לו קנה במעיו ומת.<br /><br />כוח&quot;ט, לחיים טובים ולשלום!!","1493","","964","True","True","False","","124","141.226.10.246","0","93634","ביצה|ה ע&quot;א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82528);