var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=93507;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("מעלת הפורום - ע\"פ ר' נחמן מברסלב","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=348")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר&quot;ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","72"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","63"),new MostViewed("107085","בורדרליינית !","מרדכי דב זינגר","30/04/24 13:22","807","57")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("93507","0","מסכת ביצה","31/08/21 22:50","כג אלול","תשפ&quot;א","22:50","הצטטן","<span class='bordeaux'><b>מסכת ביעא</b></span><br />&quot;המסכת הזאת קראוה האחרונים ביעא, מדמתחלת עם מלת ביצה. אמנם למה החליפו מלת ביצה שהוא לה&quot;ק, שבה רוב לשון המשנה עם מלת ביעא ארמית. כבר כתב רמג&quot;א [בא&quot;ח ססקנ&quot;ו], מדאל יוציא אדם דבר מגונה מפיו. ובעניי לא ידענא מי סני ביצה כדכתוב בספר אורייתא דמשה, מביעא ארמית שאין מה&quot;ש מכירין אותה [שבת י&quot;ב ב']. או מי סני אות צ שרומזת לצדיק תמים [כשבת ק&quot;ד א'], מע' תלויה דמתלי תלי וקאי במלת רשע. וברוך ה' שהאיר עיני, מדאמרינן [סנהדרין ד&quot;ה ב'], דתלמיד אחד דרש מי ביצים אינו מכשיר, וטעו דסברו שאמר דמי בצעים אינו מכשיר ונכשלו בזה [ועי' תוס' שם] : ולהכי מדאירע כבר קלקול בזה לכן הנהיגו לומר בלשון חכמים ביעא במקום ביצה כדי שלא יכשלו עוד&quot;.<br />(תפארת ישראל)                                   <br /><br /><span class='bordeaux'><b>ביצה יכולה להיות גם קלה וגם קשה</b></span><br />בזכות גודל חריפותו וחכמתו של הגאון הגדול ר' יהונתן אייבשיץ זצ&quot;ל בעל &quot;האורים ותומים&quot;, קנה לעצמו שם של &quot;חכימא דיהודאי&quot;. עוד בהיותו צעיר לימים, התפרסם הילד יהונתן ונודע שמו ברבים כילד גאוני אשר הפליא את שומעיו בתפיסתו המהירה ובתשובותיו השנונות. <br />לימים, כששכר לו אביו תלמיד חכם שילמדו, שאל אביו את המלמד, כשהילד יהונתן ניצב לצידו וממתין לתחילת הלימודים: &quot;איזו מסכת כוונתך ללמדו?&quot; ענה לו המלמד: &quot;מסכת ביצה&quot;. שאל אביו: &quot;כלום אין מסכת ביצה קלה מידי לילד גאוני שכמותו?&quot; שמע הילד את השאלה והשיב מיניה וביה: &quot;ביצה יכולה להיות גם קלה [רכה] וגם קשה, ואין הדבר תלוי אלא באופן הכנתה&quot;.<br />(עלון מאורות הדף היומי)<br /><br /><span class='bordeaux'><b>תוספות על מסכת ביצה</b></span><br />המגיני שלמה (לג ע&quot;ב) כתב שדברי התוס' במסכת זו באים ומעורבים מפירושים אחרים, והרבה דברים לא יצאו מפיהם.<br />והמהר&quot;ם מלובלין (ז ע&quot;ב) כתב שכל לשון התוספות במסכת זו מגומגם ואינו מדוקדק.<br />והחת&quot;ס (יב ע&quot;ב) כתב שידוע שתוס' של מסכת ביצה אינם אותם תוס' הקדמונים שהוציאו מהם פסקי תוס'.<br /><br /><span class='bordeaux'><b>לימוד מסכת ביצה ערב סוכות</b></span><br />בספר מועד לכל חי (סימן כ אות א) הביא בשם ספר מעשה הצדקה, דראוי ונכון בערב חג הסוכות שיתקבצו עשרה תלמידי חכמים בבית הכנסת וילמדו בעד אנשי העיר סדר קרבנות, דהיינו פרשות ויקרא-צו, ומסכת חגיגה ומסכת יום טוב.<br /><br /><span class='bordeaux'><b>מה שנקראת מסכת זו בשם ביצה... </b></span><br />שביצה בא לרמז על יו&quot;ט, שזה כמו גלגל שחוזר בעולם, שיו&quot;ט חוזר כל פעם ופעם, משא&quot;כ חול המועד שיש רק ב' פעמים בשנה, ונפ&quot;מ שצריך ללמוד הלכות יו&quot;ט כל פעם ופעם כי שוכחים את ההלכות, ועוד שהם טמונים ונסתרים כמו תוכן הביצה שטמון בתוכה, משא&quot;כ הלכות שבת שהם גלויים ואדם לומד אותם כל השנה כי יש שבת כל הזמן, אבל יו&quot;ט זה נולד כמו ביצה שנולדה ומספיקים לשכוח את הלכותיו, וכן צריך לשבור את הביצה כדי להגיע לתוכן שלה וזה לימוד ההלכות ולהבין את הלכות יו&quot;ט. <br />(תורת האגדה, אפרים עובד)<br /><br /><span class='bordeaux'><b>בחרו לקרותה בשם ביצה בתיבה הראשונה של המשנה</b></span><br />לרמוז כמו שהתרנגולת דרכה להוליד ביצה בכל יום כן הלומד מסכתא יוליד ממנה חידושי תורה בכל יום, וכמו שהביצה נולד ממנה אפרוח כן חידושי תורה חידוש נולד מחידוש.  <br />(בן יהוידע)<br /><br /><span class='bordeaux'><b>שם המסכת</b></span><br />מסכת ביצה נקראת כך על שם המילה הראשונה שבה היא פותחת, אבל יש שקוראים לה &quot;מסכת יום טוב&quot; בגלל שעוסקת בהלכות יום טוב.<br /><br /><span class='bordeaux'><b>מיקום המסכת</b></span><br />הרמב&quot;ם (בהקדמתו לפירוש המשניות) מבאר שמסכת סוכה קודמת לפני מסכת ביצה בגלל ריבוי המצוות שיש בסוכות.<br /><br /><span class='bordeaux'><b>59 דפי גמרא</b></span><br />במסכת ביצה שבדפוס שונצינו יש 59 דפי גמרא במקום 39 דפי גמרא שבדפוס וילנא.","68","","977","True","True","False","","623","141.226.79.197","0","0","ביצה|ב ע&quot;א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82640);