var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=92642;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("על מעלת הפורום","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=9140")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107155","אדם שכר רכב באילת ","מנחת טנא","13/05/24 00:58","49159","63"),new MostViewed("107157","הגהות הגר"א בבא מציעא עא, עב, עג","אוריאל שלמוני","13/05/24 17:21","605","41"),new MostViewed("107177","הערה ברש״י","שמואל דוד","16/05/24 05:35","595","38")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("92642","0","מיהו בעל הלכות גדולות בה"ג?","15/08/21 22:20","ז אלול","תשפ"א","22:20","אליצפן","וכן יסד רב יהודאי גאון בעל הלכות גדולות. (רש"י מסכת סוכה דף לח עמוד ב )
וכן יסד רב יהודאי גאון בה"ג כדפירש בקונטרס (תוספות מסכת סוכה דף לח עמוד ב )
ובה"ג דרב יהודאי גאון (תוספות מסכת בבא מציעא דף פא עמוד ב )
וכן מצאתי לרב שמעון בעל הלכות גדולות ז"ל (חידושי הרמב"ן מסכת שבת דף קטו עמוד א )
ותמהני על ר' שמעון בעל הלכות גדולות ז"ל שכתב בפסק הלכה (חידושי הרמב"ן מסכת קידושין דף נא עמוד א )
ואחריהם רבי שמעון קיירא שחבר הלכות גדולות והיה בשנת ד' אלפים ותק"א (בית הבחירה למאירי מסכת אבות פתיחה )
וכן פסק רבי שמעון קיירא בעל הלכות ז"ל (בעל המאור מסכת ביצה דף ח עמוד א )
פי' רב שמעון בעל הלכות ז"ל (ר"ן על הרי"ף מסכת חולין דף א עמוד ב )","502","","1008","True","True","False","","498","84.229.47.232","0","0","סוכה|לח ע"ב",""),new Message("92644","92642","מצאתי","15/08/21 22:29","ז אלול","תשפ"א","22:29","יחיה","הדעה הרווחת היא, שהספר חובר על ידי חכם בשם רבי שמעון קיירא, ואילו בעל הסמ"ג ורש"י סברו שחובר על ידי רב יהודאי גאון, ולא פירשו באיזה רב יהודאי מדובר, רב יהודאי גאון, או רב יהודאי הכהן גאון.
בעל ספר הכרוניקה צמח דוד כתב, כי לא ייתכן שהסמ"ג ורש"י התכוונו לרב יהודאי גאון בן נחמן, שכן חכם זה מוזכר בספר השאילתות של רב אחאי משבחא, המוקדם לספר הלכות גדולות. מכאן הסיק בעל הצמח דוד, כי לפי דעתם, הספר נתחבר על ידי רב יהודאי הכהן גאון סורא.","1493","","1008","True","True","False","","90","188.120.129.7","0","92642","סוכה|לח ע"ב",""),new Message("92645","92642","אזכיר קצת נשכחות","15/08/21 22:41","ז אלול","תשפ"א","22:41","אור חדש","כאן","458","","1008","True","True","False","","78","77.139.145.160","0","92642","סוכה|לח ע"ב",""),new Message("92649","92644","כל חכמי ספרד ופרובנס - ר' שמעון קיירא","16/08/21 07:56","ח אלול","תשפ"א","07:56","אליצפן","חכמי אשכנז - רב יהודאי גאון (ללא תוספת הכהן)
חכמי ספרד ופרובנס - ר' שמעון קיירא.
איך הזיהוי מיהו בה"ג קשור למקום מגוריו של החכם המזכיר אותו?","502","","1007","True","True","False","","83","84.229.47.232","0","92642","סוכה|לח ע"ב",""),new Message("92650","92649","מסורות מקומיות שונות","16/08/21 13:07","ח אלול","תשפ"א","13:07","יחיה","מסורת מקומית של אשכנז ייחסה אותו לרב יהודאי, מסורת מקומית של ספרד ופרובנס לר' שמעון קיירא.
מסורת מקומית, נקבעת ומשתרשת לעיתים, ע"פ חכם אחד קדום באותו מקום, בעקבותיו הולכים כל בני אותו מקום.
לדוגמא, אחרי שרש"י ייחס אותו לרב יהודאי, טבעי הוא שיימשכו אחר דעתו בני אשכנז. צרפת צפונית ואשכנז, גובלות ודומות דרך כלל.
אגב, מסתבר שבמקרה הזה, הצדק דווקא עם חכמי פרובנס וספרד, הקרובים יותר אל מסורת של גאונים מבבל, כשהטעות של אשכנז אירעה, לפי שרב יהודאי אכן חיבר ספר אחר דומה: הלכות פסוקות. מכאן לבלבול!","1493","","1007","True","True","False","","56","188.120.129.7","0","92642","סוכה|לח ע"ב",""),new Message("92651","92650","יש לזיהוי השלכות הלכתיות?","16/08/21 13:19","ח אלול","תשפ"א","13:19","אליצפן","אם חכמי אשכנז היו יודעים שבה"ג זה לא רב יהודאי גאון האם המסקנות ההלכתיות שלהם היו משתנות, כי המשקל ההלכתי של בה"ג היה אז שונה, ופחות יותר מאשר עם זה רב יהודאי גאון?","502","","1007","True","True","False","","73","84.229.47.232","0","92642","סוכה|לח ע"ב",""),new Message("92782","92650","לכן הרבה פעמים אין משמעות למספר הראשונים","18/08/21 15:38","י אלול","תשפ"א","15:38","איתיאל","כשאומרים למשל שעשרה ראשונים פירשו את הסוגיה אותו דבר.
אבל אותם ראשונים הם הרמב"ן, הרשב"א, הריטב"א, הר"ן, המאירי, רבינו יונה, הרא"ה.
אבל כולם אותו בית מדרש ומעתיקים זה את זה, כך שלמעשה זו אותה סברה.
כמו למשל שלא מוסיף שגם הגרע"י זצ"ל וגם הראשל"צ הגר"י יוסף שליט"א אמרו דבר אחד. פשיטא, הם אותו בית מדרש. כל מה שאומר הרב יעקב יוסף הוא מתורת אביו.","842","","1005","True","True","False","","61","","0","92642","סוכה|לח ע"ב",""),new Message("92652","92651","לענ"ד לא","16/08/21 13:28","ח אלול","תשפ"א","13:28","יחיה","ספר בה"ג, דהיינו "בעל הלכות גדולות", שלפני עידן הרי"ף, והרמב"ם אחריו, התקבל כ"ספר שולחן ערוך" בימינו בכל מקום!
לא המחבר שלו התקבל אלא הספר.
ממילא, אין נ"מ, מי מהגאונים עומד מאחוריו בדיוק.","1493","","1007","True","True","False","","60","188.120.129.7","0","92642","סוכה|לח ע"ב",""),new Message("92653","92652","הרמב"ם ואפילו הרי"ף חולקים בגדול על בה"ג","16/08/21 14:08","ח אלול","תשפ"א","14:08","אליצפן","דוגמא מהרמב"ם.
חולק בגדול על מנין המצוות של בה"ג:
ספר המצוות לרמב"ם הקדמה
והוא במה שמונין מן המצוות הנה נשתבשו בו רבים בענינים לא אוכל לספר גודל גנותם. כי כל מי שהשתדל למנותם או לחבר ספר בדבר מהכוונה הזאת נמשכו כלם אחר דברי בעל הלכות גדולות ולא נטו מכוונתו במספרם כי אם נטיה קטנה כאילו השכלים עמדו אצל מאמר האיש הזה. עד שבעל ספר המצוות המפורסם ראיתי שהרגיש על חלק קטן משבושי בעל הלכות גדולות ...
וכן כל מה ששמעתי האזהרות רבות המספר המחוברות אצלנו בארץ ספרד נהפכו צירי עלי למה שאראה אותו מפרסום הענין והגלותו. ואם אין להאשימם כי מחבריהם היו משוררים לא רבנים והראוי להם מצד מלאכתם השלימוהו מערבות המאמר ויופי הסידור, אבל במובן מהדברים נמשכו בו אחר בעל הלכות גדולות וזולתו מן הרבנים המתאחרים.
רי"ף מסכת שבת דף נו עמוד א
והאי דכתב בעל הלכות טעותא הוא ולא תסמוך עילויה:
והרמב"ם מעיד על הרי"ף:לעומת בה"ג:
הקדמת הרמב"ם למשנה
וכן חברו (=הגאונים) חבורים בפסקי הלכות מהם בערבית ומהם בעברית, כגון הלכות גדולות, והלכות קטועות, והלכות פסוקות, והלכות רב אחא משבחא, וזולתם. וההלכות שעשה הרב הגדול רבינו יצחק זצ"ל הספיקו במקום כולם, לפי שהם כוללים כל תועליות הפסקים והמשפטים הנצרכים בזמננו זה כלומר זמן הגלות, וכבר בירר בהם כל השגיאות שנפלו בפסקי קודמיו, ולא הוקשו לנו בהם אלא הלכות מעטות לא יגיעו לעשר בשום פנים. אבל המצוים לכל הגאונים הרי הם נבדלים כפי הבדל בינתם, והאיש הנבון הבקי בתלמוד יכול להכיר תכונת כל גאון וגאון מדבריו ופירושיו.","502","","1007","True","True","False","","81","84.229.47.232","0","92642","סוכה|לח ע"ב",""),new Message("92654","92653","לא הבנתי כוונתך","16/08/21 14:29","ח אלול","תשפ"א","14:29","יחיה","לכן?","1493","","1007","True","True","False","","50","188.120.129.7","0","92642","סוכה|לח ע"ב",""),new Message("92655","92653","גם ברשי ותוס'","16/08/21 14:31","ח אלול","תשפ"א","14:31","אור חדש","בהג אינו סמכות מוחלטת
דבריו מובאים, נדונים ומתקבלים או נדחים
חלילה לנו לחשוד בגדולי רבותנו שקיבלו שקרים רק מפני אומרם במקום לסמוך על הכלל היחיד 'קבל האמת ממי שאמרה'
וכן מצוי ברש"י שחולק אף על רבותיו המובהקים במקום שלא נראו לו דבריהם
על התוס' אין מה לדבר, כולם חלקו על כולםואף על רש"י עצמו אע"פ שהיום יש החושבים זאת לכפירה דאו'","458","","1007","True","True","False","","78","147.236.159.194","0","92642","סוכה|לח ע"ב",""),new Message("92656","92655","רש"י ותוספות לא העזו לחלוק על בה"ג","16/08/21 15:08","ח אלול","תשפ"א","15:08","אליצפן","גם אם פסק ההלכה המובא בשמו לא נראה להם.
דוגמא:
תוספות מסכת מנחות דף סו עמוד א
עוד פסק בהלכות גדולות שאם הפסיק יום אחד ולא ספר שוב אינו סופר משום דבעיא תמימות ותימה גדולה הוא ולא יתכן.
רא"ש מסכת פסחים פרק י סימן מא
ועוד כתב בה"ג שאם הפסיק יום אחד ולא סיפר שוב אינו סופר דבעינן תמימות. ואין נראה לר"י דכל לילה ולילה מצוה בפני עצמה היא.
ואעפ"כ: הם נכנעים לו ופוסקים שאסור לאחר מכן לברך באותה שנה, בכל הלילות שנותרו.","502","","1007","True","True","False","","71","84.229.47.232","0","92642","סוכה|לח ע"ב",""),new Message("92657","92656","צריך לדייק","16/08/21 15:15","ח אלול","תשפ"א","15:15","אבי גרינבלט","בה"ג פסק שאינו ממשיך לספור ואנחנו כידוע פוסקים שממשיכים לספור.
כוונתך מן הסתם רק לענין הברכה אבל היא לא מה"ת ולכן המחבר לא פסק כבה"ג.
היכן ראית שתוס' פוסק כדעת בה"ג ?
בנוסף , יש מצב אמנם מיוחד שבו גם אם שכח בוודאות לספור כל היום , ממשיך הלאה לספור בברכה.","539","","1007","True","True","False","","75","77.126.91.236","0","92642","סוכה|לח ע"ב",""),new Message("92658","92656","אתה מפליא אותי כל","16/08/21 15:16","ח אלול","תשפ"א","15:16","אור חדש","פעם מחדש
"ותימה גדולה הוא ולא יתכן"
"ואין נראה לר"י"
זה מה שנקרא בעברית התלמודית ובכלל 'לחלוק על פלוני'
לגבי הכרעה סופית בדבר שיש בו סב"ל נטיית הפוסקים לחוש גם לדעה דחויה למנוע ברכות לבטלה
אגב, היכן ראית שהם פסקו כמותו?","458","","1007","True","True","False","","68","147.236.159.194","0","92642","סוכה|לח ע"ב",""),new Message("92660","92656","ראה","16/08/21 16:05","ח אלול","תשפ"א","16:05","יחיה","https://bit.ly/2VQjFJT","1493","","1007","True","True","False","","56","188.120.129.7","0","92642","סוכה|לח ע"ב",""),new Message("92661","92658","בנושא זה הרמב"ם מתעלם כליל מבה"ג.","16/08/21 16:33","ח אלול","תשפ"א","16:33","אליצפן","לא מוזכר ולו ברמז שיש בעיה למי ששכח לספור לילה אחד.
וראה בנושא זה בהרחבה בספר עץ ארץ חלק ב'","502","pdf","1007","True","True","False","","119","84.229.47.232","0","92642","סוכה|לח ע"ב","0-pdf"),new Message("92662","92661","הרמב"ם מאן דכר שמיה?","16/08/21 16:49","ח אלול","תשפ"א","16:49","אור חדש","והיכן הרמבם מתייחס למחברים אחרים?!?
ספר הלכה נפוץ זה משהו שבד"כ מתייחסים אליו כשבאים לפסוק הלכה, פשוט שככל שהספר נפוץ ומקובל יותר יתיחסו אליו יותר בכובד ראש (במיוחד פוסקים מזן 'סיני')
אומנם פוסקים 'עוקרי הרים' יטו יותר אחר התלמוד עצמו ופחות אחר חבריהם אך כ"א ומעלתו וענוותו ויראת הוראתו, אין זו הוראה כלשהי אלא הנהגה אישית לכל פוסק
אציין רק שאין שום קשר ישיר מוכרח בין מידת תפוצת הספר למידת עמקותו של מחברו, פופולריות מושגת בד"כ בכלים אחרים דווקא
יצא לי שבוע שעבר לפתוח ספר של דיין, ראש מכון הוראה ודיינים, ספרים בסט יפה ומהודר שנתרמו ככל הנראה לבתי הכנסת ע"י בעלי עניין בהפצת שמו וכבודו
נאלצתי לסגור הספר עוד לפני ערבית! האיש כתב ברמה של בחור בתחילת ש"ב, בקצת שקראתי היו סתירות פנימיות ובורות במציאות שגרמה לי לאי נוחות ובושה על שהבלים כאלה מוצגים לראווה בחזית בהכ"נ
עם זאת ברור לי שבציבור מסויים לא יעלה על הדעת לחבר חיבור מעתה בלי להתייחס לאותו מחבר וכדי בזיון וקצף","458","","1007","True","True","False","","50","147.236.159.194","0","92642","סוכה|לח ע"ב",""),new Message("92784","92782","נדמה לי","18/08/21 16:52","י אלול","תשפ"א","16:52","יחיה","שזה נגד המקובל בפוסקים. למשל, בעל משנה ברורה, הינו רגיל למנות מספר ראשונים, בלי הבחנה הזו.
הסיבה היא מאחר שבכל אופן, הרשב"א חולק נגד הרמב"ן לעיתים, ריטב"א על הרשב"א, ר"ן נגד ריטב"א, וכעזה"ד.
הוי אומר, שכל אחד מהם אוטוריטה עצמאית, מייצג דעתו האישית, שהיא בלתי משועבדת אל בית מדרשו ומושב חייו.
ח"ו, זלזול בראשונים, לומר שאינם אלא מעתיקים בעלמא.","1493","","1005","True","True","False","","50","141.226.162.158","0","92642","סוכה|לח ע"ב",""),new Message("92785","92782","ספציפית","18/08/21 16:55","י אלול","תשפ"א","16:55","אור חדש","הרב יצחק בילקוט יוסף חולק הרבה על (הקולות של) אביו
הרב יעקב זצ"ל גם חלק עליו בכמה דברים יסודיים מאד
לגבי המניין של הדעות- יש שתי גישות בלימוד התורה
מקובל לחלקן ל'סיני' ו'עוקר הרים'
וכן מקובל לטעון שהסיני באמת פוסקים כרוב אלא ש:
סיני אומנם מעריכים במיוחד ליקוט דברי קודמיהם וסידורם, אך לגבי פסיקה 'עפ"י רוב דעות' לא מכיר מישהו שעשה זאת למעשה. למשל שני 'נושאי הדגל של השיטה', הב"י והגרע"י:
הב"י בחר לעצמו מראש לפסוק כרי"ף נגד פסיקת חכמי אשכנז המרובים ופשוט קרא לכולם 'רא"ש' ואילו את הרי"ף פיצל לשנים- ריף+רמבם (שהעיד על עצמו שכמעט לא חלק על הריף)) והנה קיבל רוב דעות לשיטתו
כך גם הרב עובדיה ז"ל- ברור לי שכשרצה להגיע למסקנה מסויימת צמצם דעות החולקים וכפל הדעה הנראת לו ופסק כ'רוב' שמצא
ברור שבקרב חכמי 'עוקר הרים' זה בכלל לא היה מתחיל, מביאים סברות ודעות ודנים בהם ולא נכנסים בכלל לחשבונות
לגבי מנין דעות בסנהדרין- יש בזה קצת סתירה וחוסר בהירות, מצד א לא מונים אותה דעה מכמה דיינים ומצד שני כן, ונראה שההבדל נעוץ בשלבים שונים של הדיון","458","","1005","True","True","False","","73","77.139.145.160","0","92642","סוכה|לח ע"ב",""),new Message("92931","92785","הרב יעקב יוסף שיטה אחרת לגמרי","22/08/21 09:27","יד אלול","תשפ"א","09:27","איתיאל","זה דבר ידוע, שהרב יעקב יוסף זצ"ל הינו שיטת פסיקה אחרת משל אביו.
הרב יצחק יוסף הוא המסדר והמוציא והמביא של פסקי אביו. דומני שאין למצוא ביניהם מחלוקת, אלא בהנהגה למעשה הרב יצחק נוטה להחמיר יותר.
לעניין הב"י - שים לב שגם הרא"ש הוא למעשה פוסק עם זיקה ספרדית, שהרי ברח מאשכנז לספרד, והפסקים שלו משקפים את המפגש בין אשכנז לספרד. ויכוחים שהיו לו עם הרשב"א וכו'. בין הרי"ף לרמב"ם יש חילוקים בפסיקה (למשל שהרי"ף קיבל את הבבלי נגד הירושלמי ואצל הרמב"ם זה לא מוחלט).
הב"י כותב בהקדמתו שאכן אינו יכול להכריע בסברות ולכן עלה בדעתו להכריע במניין:
ועלה בדעתי, שאחר כל הדברים אפסוק הלכה ואכריע בין הסברות, כי זהו התכלית, להיות לנו תורה אחת ומשפט אחד. וראיתי שאם באנו לומר שנכריע דין בין הפוסקים בטענות וראיות תלמודיות, הנה התוספות וחידושי הרמב"ן והרשב"א והר"ן ז"ל מלאים טענות וראיות לכל אחת מהדעות, ומי זה אשר יערוב לבו לגשת להוסיף טענות וראיות, ואיזהו אשר ימלאנו לבו להכניס ראשו בין ההרים הררי אל להכריע ביניהם?
ואכן זה חידוש של מרן הב"י, ועד ימיו לא מצאנו שיפסקו באופן של רוב, אלא באופן של סנהדרין שעמדו למניין. ואכמ"ל.","842","","1001","True","True","False","","78","213.151.52.27","0","92642","סוכה|לח ע"ב",""),new Message("92935","92931","במה אתה חלוק עלי?","22/08/21 09:38","יד אלול","תשפ"א","09:38","אור חדש","רק חיזקת הטענה שלי שהמצאתו של הב"י לפסוק כ'רוב' חסרת כל קשר למציאות, הרמב"ם מעיד ע"ע שחלק על הרי"ף רק ב3 מקרים
הרא"ש הינו היותר ספרדי מחכמי אשכנז כפי שציינת ובכ"ז הב"י סופר את כל מאות בעלי התוס' האשכנזים כרא"ש 1 בלבד
לכן כתבתי שברור שהפיכת הריף ל2 עי חלוקתו עם הרמבם ואיחוד מאות חכמי אשכנז לראש 1 זה וודאי לא פסיקה עפ"י רוב ופשוט שגם הב"י ידע זאת
ולמה כתב מה שכתב על שיטת פסיקתו?
לא יודע, אבל המציאות של פסיקתו עפ"י שיטת רבותיו ומסורתם ולא עפ"י רוב חכמים הינה מציאות בלתי ניתנת לערעור","458","","1001","True","True","False","","41","147.236.159.194","0","92642","סוכה|לח ע"ב",""),new Message("93004","92931","לפסוק כפי הרוב","22/08/21 20:25","יד אלול","תשפ"א","20:25","יחיה","מצוי כבר בראשונים רבים מקודם לב"י.
החידוש של ב"י הוא להתעלם משאר ראשונים, מצד ריבוי הדעות, ולהתחשב ב"עמודי ההוראה", ה"ה הרי"ף רמב"ם ורא"ש, בלבד!","1493","","1001","True","True","False","","54","141.226.162.158","0","92642","סוכה|לח ע"ב",""),new Message("92950","92935","לא חולק. רק מדייק","22/08/21 11:05","יד אלול","תשפ"א","11:05","איתיאל","רבים דנו בחידושו של הב"י. לא חידוש הוא ששיטתו למעשה מזניחה את הפסיקה האשכנזית, ועל זה התרעם הרמ"א.
בפשטות שיטתו משקפת את מנהג הקהילות שבהם חי, שבהם פסקו כהני תלת רבוותא.
אציין יש פעמים שהב"י מניח מסורת פסיקה של בית המדרש הספרדי בגלל כמה מבעלי התוס' (למשל בעניין בדיקת שבעה נקיים שהכריע לחומרא שלא תפחות מראשון ושביעי, דלא כרוב הראשונים דסגי בדיעבד באחת. עי' יו"ד קצו, ד).
או שהניח פסיקת הרי"ף והרמב"ם מפני שהם יחידאים.
בקיצור, זו סוגיה מורכבת. ואה"נ שהפסיקה ע"פ מניין היא חידוש לא קל.","842","","1001","True","True","False","","67","37.60.47.86","0","92642","סוכה|לח ע"ב",""),new Message("92952","92950","הטענה הינה שאין דבר כזה","22/08/21 11:21","יד אלול","תשפ"א","11:21","אור חדש","פסיקה עפ"י מניין כלל ובטח לא בב"י
המושג של פסיקה עפ"י רוב לקוח מהלכ' סנהדרין אבל אין לנו שום תיעוד על הלכה כלשהי שהתקבלה בדרך זו (יש ארוע לא לגמרי ברור שעמדו למניין ב"ה וב"ש וגזרו גזרות ) התושב"ע ככללה מסורה בידנו כסברות תנאים בודדים שהגמרא ביררה בינהם את סברותיהם ומידת הקושי שבהן
בכלל המושג 'הלכה' היה מאד לא מאוחד עד ימי רבי ונראה שכל בית מדרש דרש באופן עצמאי לגמרי (כמות ההלל"מ מאד מצומצמת)
בשלב א' ההלכה נקבעה לפי מה ש'סתמו רבי ובית דינו מבין כל התנאים שמצאו'- כלומר הכרעת סברא מבוררת
רק בשלב ב' התחילו לפסוק לפי אומר ההלכה (כי התקבל שזה משקף את הכרעת רבי של א'..)
בדורות הבאים הענין שוב הפך להיות לא מוגדר היטב","458","","1001","True","True","False","","57","176.12.243.167","0","92642","סוכה|לח ע"ב",""),new Message("93055","93004","שוב לא מדויק","23/08/21 12:37","טו אלול","תשפ"א","12:37","איתיאל","עיין בהקדמת הבית יוסף:
א. הפסיקה על פי שלושת עמודי ההוראה מותנית אם לא שרוב הפוסקים חלקו (ויש כמה דוגמות כאלה).
ב. במקום שאין הכרעה ע"פ שלושת עמודי ההוראה - יש רשימה של שישה פוסקים נוספת שמהם פוסקים לפי הרוב.
עיין לשונו הזהב:
ולכן הסכמתי בדעתי, כי להיות שלושת עמודי ההוראה אשר הבית - בית ישראל - נשען עליהם בהוראותיהם, הלא המה הרי"ף (רבי יצחק אלפסי) והרמב"ם והרא"ש (=רבנו אשר), אמרתי אל לבי, שבמקום ששניים מהם מסכימים לדעה אחת - נפסוק הלכה כמותם, אם לא במקצת מקומות שכל חכמי ישראל או רובם חולקים על הדעת ההוא, ולכן פשט המנהג בהפך. ומקום שאחד מן השלושה העמודים הנזכרים לא גילה דעתו בדין ההוא, ושני העמודים הנשארים חולקים בדבר - הנה הרמב"ן והרשב"א והר"ן והמרדכי וסמ"ג ז"ל לפנינו, אל מקום אשר יהיה שמה הרוח רוח אלהים קדישין נלך, כי אל הדעת אשר ייטו הרוב כן נפסוק הלכה. ובמקום שלא גילה דעתו שום אחד מן השלושה עמודים הנזכרים, נפסוק כדברי החכמים המפורסמים שכתבו דעתם בדין ההוא.","842","","1000","True","True","False","","64","213.151.52.27","0","92642","סוכה|לח ע"ב",""),new Message("93068","93055","לא הבנת","23/08/21 22:32","טו אלול","תשפ"א","22:32","יחיה","כוונתי הייתה למקד ולתקן, היכן החידוש של מרן.
לא בהליכה אחר רוב פוסקים! בצורה זו ואחרת, שבכל אלה קדמוהו הראשונים מכבר, אלא בהעדפת והבלטת שלושה הגדולים מתוכם.
לא ירדתי אל הפרטים.","1493","","1000","True","True","False","","69","141.226.162.158","0","92642","סוכה|לח ע"ב",""),new Message("93165","93068","לענ"ד לא סתם לא נבחרו שלושת אלו","25/08/21 16:39","יז אלול","תשפ"א","16:39","איתיאל","בדרך כלל הרמב"ם, הרי"ף והרא"ש מבטאים את הפסיקה המקובלת. כלומר: הם ראשי בתי מדרשות, שעליהם רבים ממשיכים ומעתיקים ופוסקים כמותם.
נמצא שאין כאן העדפה דווקא שלהם על פני האחרים, אלא שהם מבטאים את שיטת רוב הפוסקים, כל ההולכים בדרכם. ובפרט שהם מבטאים את מנהג הארצות למעשה.
ומכאן ההסתייגות של הב"י, שאם מצאנו מקרה שאין זה ככה, שהמנהג והפסיקה הרווחת אינה כמותם - אין העדפה אישית שלהם על האחרים.
ולעניין זה, הבית יוסף החשיב וייצג את שיטות הפסיקה במקומו - גולי ספרד. ועל זה התרעם בדרכי משה, שבאשכנז פוסקים אלו אינם מבטאים את הפסיקה המקובלת, אלא בעלי התוס' וממשיכיהם.","842","","998","True","True","False","","70","213.151.52.27","0","92642","סוכה|לח ע"ב",""),new Message("93167","93165","אבל לענ"ד","25/08/21 17:01","יז אלול","תשפ"א","17:01","יחיה","מלשון מרן גופו: ולכן הסכמתי בדעתי, כי להיות שלושת עמודי ההוראה, אשר הבית, בית ישראל, נשען עליהם בהוראותיהם, הלא המה הרי"ף והרמב"ם והרא"ש ז"ל, אמרתי אל ליבי, שבמקום ששנים מהם מסכימים לדעה אחת - נפסוק הלכה כמותם...
משמע טעמו מפני ששלושה הללו, הכי "מוסמכים" שיש, לא בגלל שהם מבטאים את שיטת רוב הפוסקים.","1493","","998","True","True","False","","66","141.226.162.158","0","92642","סוכה|לח ע"ב","")];var iTotalPages=811;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82910);