var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=92047;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("מעלת הפורום - ע\"פ ר' נחמן מברסלב","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=348")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107076","אמר רב חסדא מידת חסידות שנו כאן","לינקוש","22/04/24 15:26","58","47"),new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","30"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","0")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("92047","0","האם רבי עקיבא חלק","02/08/21 11:01","כד אב","תשפ"א","11:01","עלי","על רבי יוסי הגלילי שקבע העוסק במצוה פטור מן המצוה, שהרי בעת שהלך עם שאר גדולי הדור חכמי ישראל במצות שתדלנות לחו"ל בספינה בסוכות לא פטר עצמו מניסיון להקים סוכה בספינה ואף הם לא חשבו שפטור בגלל שהוא שלוח מצוה אלא מסיבות אחרות שהם ציינו ( בבבלי רבן גמליאל ובירושלמי רבי אלעזר בן עזריה כ"א בשיטתו, עיינו שם, ובאמת אני תמה מדוע לא מביאים מקרה זה לדון ממנו בעניין זה ) רק מאחר ואני עסוק במצוה כעת ( רפואת החולים ) אני פוטר עצמי מלעסוק בעניין בכל עומקו כרגע ומבקש סיועכם...","209","","1000","True","True","False","","337","84.110.114.25","0","0","סוכה|כו ע"א",""),new Message("92049","92047","כבר סיכם רב אשי","02/08/21 12:18","כד אב","תשפ"א","12:18","אור חדש","שפטור אין משמעו אסור
אומנם היו שסברו שאין לחייב עצמו במקרה שפטור אך וודאי שהיו שחלקו בזה","458","","1000","True","True","False","","70","80.178.208.231","0","92047","סוכה|כו ע"א",""),new Message("92070","92047","סיבת הפטור בשלוחי מצוה ביום ובלילה","02/08/21 22:41","כד אב","תשפ"א","22:41","חננאל","היא כדי לא לגרום להם שום עכוב במצוה (ריטב"א, ר"א מן ההר, בית הבחירה). אבל כשהם כבר בספינה, ובניית הסוכה לא תעכב אותם כלל - אינם פטורים. שאל"כ המניח תפילין יהיה פטור מתפילה מצד העוסק במצוה פטור מן המצוה.","81","","1000","True","True","False","","51","46.120.57.10","0","92047","סוכה|כו ע"א",""),new Message("92074","92047","מסתבר שהמעשה היה כשחזרו","02/08/21 23:42","כד אב","תשפ"א","23:42","איתיאל","יש כמה וכמה מעשים בש"ס מנסיעה זו בספינה.
ביעור מעשרות ע״י זיכוי, ירידה מהספינה שנכנסה לתחום בין השמשות, שימוש בכבש שעשה הגוי בשבת, נטילת לולב בזה אחר זה במתנה ע"מ להחזיר.

מעשרות - היה בפסח. ולולב וסוכה בסוכות.

והיות ולא מסתבר לצאת לשוט בים לקראת החורף, מסתבר שיצאו בניסן וחזרו מהשליחות ברומא בסוף הקיץ, עד סוף סוכות.

ובחזרתם כבר אינם שלוחי מצווה.","842","","1000","True","True","False","","70","","0","92047","סוכה|כו ע"א",""),new Message("92075","92074","לא מבין","03/08/21 00:07","כה אב","תשפ"א","00:07","עלי","מדוע חזרו בסוכות הרי החזרה ודאי שלא היתה בדחיפות כנסיעה אם כן מדוע יצאו דווקא בחג, ניחא ר"ע שחשב גם בספינה לעשות סוכה אבל הרי רבן גמליאל חשב שפטור מסוכה בספינה וא"כ עלול היה להפסיד את המצוה לגמרי. לא השתכנעתי עדיין ששבו ארצה דווקא ולא שנסעו בסוכות כי אם נסעו בדחיפות לשתדלנות ודאי לא יכלו להתמהמה ולהמתין עד לאחר החג !","209","","999","True","True","False","","53","87.70.117.124","0","92047","סוכה|כו ע"א",""),new Message("92077","92075","לא הבנתי כל השאלה","03/08/21 01:09","כה אב","תשפ"א","01:09","יחיה","הרי מפורש לעיל בהתחלה: הכונס את הבתולה - פטור, ואת האלמנה - חייב... מאי בשבתך ובלכתך - בלכת דידך הוא דמיחייבת, הא בלכת דמצוה - פטירת. - אי הכי, אפילו כונס את האלמנה נמי! - כונס את הבתולה - טריד, כונס אלמנה - לא טריד. - וכל היכא דטריד הכי נמי דפטור? אלא מעתה טבעה ספינתו בים דטריד, הכי נמי דפטור?... הכא טריד טירדא דמצוה, התם - טריד טרדא דרשות.
מפורש שדווקא בטריד טרדת מצווה הוא פטור, אך כונס אלמנה חייב, מפני שאינו טרוד כלל במצוותו.
ממילא, זקני ישראל שבאו בספינה, והנסיעה ארכה אולי כחודשיים, לפי הרגיל בימיהם, אשר כל אותם ימים ישבו "באפס מעשה" המצווה, ודאי אינם בגדר טרודים במצווה, ודומים לכונס אלמנה!","1493","","999","True","True","False","","49","212.76.124.114","0","92047","סוכה|כו ע"א",""),new Message("92094","92077","במה זה שונה","03/08/21 08:40","כה אב","תשפ"א","08:40","עלי","מהדין של :
הוֹלְכִין לִדְבַר מִצְוָה פְּטוּרִין בֵּין בַּיּוֹם וּבֵין בַּלַּיְלָה כִּי הָא דְּרַב חִסְדָּא וְרַבָּה בַּר רַב הוּנָא כִּי הֲווֹ עָיְילִי בְּשַׁבְּתָא דְרִגְלָא לְבֵי רֵישׁ גָּלוּתָא הֲווֹ גָּנוּ אַרַקְתָּא דְסוּרָא אָמְרִי אֲנַן שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֲנַן וּפְטוּרִין.
וכי החכמים הללו היו עסוקים ב'משהו' מסויים שגרם לפטור שלהם חוץ ממצוות עליה לרגל לראש הגולה עד שלא יכלו למצוא זמן לבנות סוכה וכי חוץ מללמוד כל היום הם עשו משהו שלא יכלו בגללו להתפנות ?","209","","999","True","True","False","","45","84.110.114.29","0","92047","סוכה|כו ע"א",""),new Message("92109","92094","שם ברש"י","03/08/21 18:46","כה אב","תשפ"א","18:46","יחיה","הולכים לדבר מצוה פטורין ביום ובלילה - אף על פי שאין הולכין אלא ביום, ומשום דטרידים ודואגים במחשבת המצוה ובתיקוניה - פטורין מן המצוה...

חכמי ישראל אלה היו הולכים משך כל היום, אולי משך כמה ימים, לקיים אותה המצווה, ובלילה נחו וישנו על שפת הנהר, ולא בסוכה.
המבואר כאן הוא, אשר אינם חייבים לבנות כל לילה סוכה חדשה לישון עד מחר בבוקר שימשיכו בדרכם, אך פטורים לגמרי, מפני שהלילה היא סתם "עצירה" ובאמצע דרכם, אשר בוודאי שכל מחשבתם וטרדת דאגתם בלילה, היא על המשך דרכם למחרת מיד על הבוקר בלבד, ואין לדמות כלל מי ש"תקוע" באנייה חודשיים אליהם!","1493","","999","True","True","False","","38","141.226.13.82","0","92047","סוכה|כו ע"א",""),new Message("92111","92109","ההסבר שלך יפה מאד אבל","03/08/21 19:25","כה אב","תשפ"א","19:25","עלי","א. לא ראיתי מי שהסביר זאת כך.
ב. חשבתי שכאשר הגיעו לעירו ומקומו של ראש הגולה ישנו שם בלילות על שפת הנהר ולא עשו לעצמם סוכה ולא חשבתי שהכוונה בהיותם בדרך. האם יש מישהו שהסברך היפה מבוסס עליו או שפשוט השכל הישר שלך וההיגיון הם מקור הדברים ?","209","","999","True","True","False","","43","87.70.117.124","0","92047","סוכה|כו ע"א",""),new Message("92119","92111","לכאורה","04/08/21 00:01","כו אב","תשפ"א","00:01","יחיה","הפשטות שבלשון: הולכין לדבר מצוה - פטורין בין ביום ובין בלילה. כי הא דרב חסדא ורבה בר רב הונא... מורה שהולכין לדבר מצווה היו.

וגם לעיל במשנה, לשון רש"י הוא: שלוחי מצוה - הולכי בדרך מצוה, כגון ללמוד תורה ולהקביל פני רבו ולפדות שבויים.
מסתבר שמוצאו בגמרא שלנו, וממילא משמעות שלדעתו מדובר ב"הולכי בדרך מצווה", הולכים ממש.

בתוספות שם: ועוד עובדא דרב חסדא ורבה בר רב הונא דגנו ארקתא דסורא, ותימה, אם יכולין לקיים שניהם אמאי פטורין... וצריך לומר דהכא נמי איירי בכי האי גוונא, דאי מיטרדי בקיום מצות סוכה, הוו מבטלי ממצות.

בחדושי הריטב"א: תנו רבנן הולכי דרכים ביום כו' הולכי לדבר מצוה פטורים בין ביום בין בלילה. פי' כשהוא בענין שאם יתעכבו לישב בסוכה שמא יארע להם ביטול במצוה. כי הא דרב חסדא ורבה בר רב הונא דגנו על שפת הנהר, כדי שימהרו לבא בבקר לבית המדרש, לשמוע דרשא דרגלא.

בית הבחירה למאירי: ומ"מ יש אומרים שאף הולכי לדבר מצוה, דוקא כל שאם ישבו בסוכה יארע להם קצת בטול באותה מצוה, וכמעשה שהוזכר ברב חסדא ורבה בר רב הונא, דכי הוו עיילי בשבתא דרגלא, פי' לשבת של רגל, שהיו באים לשמוע הדרשה, הוו גנו ארקתא דסורא, כדי שיהא מעברם מצוי להם, ומזומן שם...

חדושי הרא"ה: והולכי לדבר מצוה פטורין בין ביום בין בלילה. והוא שיהיה ענין שאם יתעכבו לישב בסוכה יתבטלו מאותה מצוה. כי הא [ד]רב חסדא ורבה בר רב הונא כי עיילי לשבתא ברגלא, גאנו ארקתא דנהרא. פי' על שפת הנהר, כדי שיהיו מהר בבקר לדרשא, אמרי שלוחי מצוה אנן ופטרינן.

המכתם: והיינו דרב חסדא ורבה הוו אמרי אנן שלוחי מצוה אנן ופטרינן. ומכל מקום יש תימה על זה... ויש לומר דהכא נמי בכי האי גונא איירי, דאי מטרחי לחזר אחר סוכה, דילמא מפגרי מן המצוה. וכן כתוב בתוס'. ורב חסדא ורבה נמי, היו ממתינין שם [על] ספינה, ולא היו יכולין לפנות משם, ולחזר אחר סוכה.

אמנם מצאנו פירושים ושיטות שונות מאלו, ועכ"פ בדעת רש"י מסתבר כדברינו, ועיין לעיל בדף י, ב.","1493","","998","True","True","False","","123","141.226.13.82","0","92047","סוכה|כו ע"א",""),new Message("92151","92119","הכל לכאורה טוב, אבל","04/08/21 10:33","כו אב","תשפ"א","10:33","עלי","יוצא שכל מיהורם ואי התעכבם להקים סוכה היה כדי להגיע לדרשת הרגל. אבל הרי דרשת הרגל לא נמשכה שבוע ימים, ומיד בסיומה היו כבר חופשיים. מדוע אז לא הקימו סוכה, הרי אם הקימו אז סוכה יוצא שלא נמנעו מלקיימה אם כן מה הדיוק לומר ששלוחי מצוה פטורים מלהקימה, הרי אין זה פטור אלא דחיה בלבד ?
וחוץ מזה, הדרשה התקיימה ביו"ט ראשון של סוכות והם הגיעו לשם בערב החג. האם לא יכלו בשעה קלה עד היכנס ליל החג להקים לעצמם סוכה ? ועוד, וכי היתה זו הפעם הראשונה שבאו לשם - מדוע לא בקשו בפעם הקודמת שיקימו להם סוכה ( בשכר לבונים ) ויישבו בה ? וכי מרגע שהגיעו לא יכלו לעשות דבר חוץ מלהתכונן ( כיצד ? ) לדרשת הרגל ? ( באמת, אם ת"ח היו והכינו את מראי המקומות לדרשה כדי שיוכלו להקשות ולתרץ כראוי, היו צריכים לשבת בביהמ"ד, אבל למה רק ברגע האחרון ?)
( כשאתה קורא או כותב תשובה בדוק לעצמך האם אמנם התשובה באמת עונה על השאלה מכל צדדיה...וכבר אתה צריך להכירני מעט, שאם תענה תשובה חלקית אקיפך בשאלות כעכנאי...)
נ. ב : מדוע לא לומר שבהיותם מחוץ לביתם לעת הרגל, לא היה נוח להם כלל לשבת בסוכה, אעכו"כ לישון בסוכה, וכדי להגיע בנוח ובמצב רוח שמח ובישוב הדעת ובטוב לדרשה ובכלל לישיבה של ראש הגולה ברגל, חשו שעליהם לישון היטב באויר טוב כמו על יד הנהר, ולכן נעשו פטורים לגמרי לכל החג ?","209","","998","True","True","False","","72","87.70.117.124","0","92047","סוכה|כו ע"א",""),new Message("92164","92151","בַּסֻּכֹּ֥ת תֵּשְׁב֖וּ שִׁבְעַ֣ת יָמִ֑ים","04/08/21 11:55","כו אב","תשפ"א","11:55","יחיה","מצווה היא על כל רגע ורגע בשבעת ימים אלו, וממילא לא שייך כלל מושג "דחייה". הפָטור יום אחד מסוכה, ואפילו שעה אחת, נחשב פְטור גמור, מפני שאין חובה העתידה, נקשרת ומתייחסת כלל, לפְטור רגע זו.

"הדרשה התקיימה ביו"ט ראשון של סוכות, והם הגיעו לשם בערב החג".
ידיעות אלו מניין?

העיקרון המפורש ברש"י הוא, אשר גם אם יש "זמן" הפנוי מהמצווה הפוטרת אותם ממצווה האחרת, כל ש"הלב" אינו פנוי ממנה, והוא טרוד ו"תפוס" עִמה, ומלשונו: ומשום דטרידים ודואגים במחשבת המצוה ובתיקוניה - פטורין מן המצוה!
חתן דומה למלך, יש לו זמן רב פנוי, אבל "ליבו בל עמו".

מאחר שפטרה התורה העוסק במצווה מן המצווה האחרת, שוב אינו מחויב בחיפוש עצות ותחבולות כיצד לקיימה, וכל ההצעות אינם רלוונטיות, שכבר פטורם נקבע בתורה.

הנני מתנצל על תגובותיי הלא שלימות, אני משתדל בס"ד.","1493","","998","True","True","False","","46","141.226.13.82","0","92047","סוכה|כו ע"א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82534);