var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=9114;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("למי שלא לומד דף יומי","http://daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=31807")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107076","אמר רב חסדא מידת חסידות שנו כאן","לינקוש","22/04/24 15:26","58","47"),new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","30"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","6")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("9114","0","קושיה בנוגע לסדר ברכות השחר","20/04/11 20:06","טז ניסן","תשע&quot;א","20:06","שאינו יודע לשאול","<i>תניא היה ר''מ אומר חייב אדם לברך שלש ברכות בכל יום אלו הן <br />שעשאני ישראל (=שלא עשני גוי)<br />שלא עשאני אשה <br />שלא עשאני בור <br />רב אחא בר יעקב שמעיה לבריה דהוה קא מברך שלא עשאני בור אמר ליה כולי האי נמי <br />אמר ליה ואלא מאי מברך שלא עשאני עבד <br />היינו אשה עבד זיל טפי </i><br /><br />בסידורי התפילה שלנו סדר הברכות הוא כך:<br />שלא עשני גוי<br />שלא עשני עבד<br />שלא עשני אשה<br /><br />מדוע הסדר שונה מהסדר שבגמרא?","48","","4757","True","True","False","","1200","84.228.142.14","0","0","מנחות|מג ע&quot;ב",""),new Message("9115","9114","הסדר לא שונה <img src='/icon/6.gif'>","20/04/11 22:12","טז ניסן","תשע&quot;א","22:12","דוד שפירא","הסדר לא שונה פשוט שמים בין 'שלא עשאני גוי' ל'שלא עשאני אשה' את 'שלא עשאני עבד', השאלה היא למה לא מברכים 'שלא עשאני בור'.","180","","4757","True","True","False","","259","212.76.118.157","0","9114","מנחות|מג ע&quot;ב",""),new Message("9130","9114","אין הנחתום מעיד על עסתו","21/04/11 08:44","יז ניסן","תשע&quot;א","08:44","הודו_כי_טוב","כמדומני מפורש שם שאיך אדם יברך שלא עשני בור מהיכן הוא כל כך בטוח שהוא לא  <img src='/icon/3.gif'>","207","","4756","True","True","False","","196","89.138.26.168","0","9114","מנחות|מג ע&quot;ב",""),new Message("9116","9115","אתה בטוח?","20/04/11 23:02","טז ניסן","תשע&quot;א","23:02","שאינו יודע לשאול","לא משמע כל כך כדבריך מפשטות לשון הסוגיה - לענ&quot;ד. עיין שוב.","48","","4757","True","True","False","","257","84.228.142.14","0","9114","מנחות|מג ע&quot;ב",""),new Message("9143","9115","ברוך שלא עשני עבד","21/04/11 11:55","יז ניסן","תשע&quot;א","11:55","הודו_כי_טוב","גם לי קראו פעם אליעזר","207","","4756","True","True","False","","177","89.138.26.168","0","9114","מנחות|מג ע&quot;ב",""),new Message("9117","9116","צודק.","20/04/11 23:09","טז ניסן","תשע&quot;א","23:09","דוד שפירא","","180","","4757","False","True","False","","206","212.76.118.157","0","9114","מנחות|מג ע&quot;ב",""),new Message("9152","9117","דוקא","21/04/11 14:11","יז ניסן","תשע&quot;א","14:11","דוד כוכב","לי נראה כמו שכתבת בתחילה, שהגמרא לא עסקה בסדר. אמנם ברכת בור היא לאחר אשה. אבל לאחר שהוציאו בור והכניסו עבד, הקדימוהו לאשה. וזהו שאמרו &quot;עבד זיל טפי&quot;, כי הסדר הוא בסגנון לא זו אף זו קתני, אילו לא עשנו גוי דיינו, ואילו לא עשנו עבד דיינו.<br /><br />ואגב, רש&quot;י פירש: &quot;היינו אשה - דאשה נמי שפחה לבעלה כעבד לרבו ל&quot;א היינו אשה דלענין מצות אשה ועבד שוין דגמרינן לה לה&quot;.<br />אבל בתוספתא מסכת ברכות פרק ו הלכה יח:<br />&quot;ר' יהודה או' שלש ברכות חייב אדם לברך בכל יום ברוך שלא עשני גוי ברוך שלא עשאני בור ברוך שלא עשאני אשה ... אשה שאין הנשים חייבות במצות&quot;. <br />והיינו כפירוש שני דרש&quot;י.","125","","4756","True","True","False","","198","95.86.72.237","0","9114","מנחות|מג ע&quot;ב",""),new Message("9177","9130","הברכות הן בהדרגה","21/04/11 19:09","יז ניסן","תשע&quot;א","19:09","איתן","אחרי שרב אחא בר יעקב החליף את &quot;שלא עשני בור&quot; ב&quot;שלא עשני עבד&quot; - הרי שהברכות הן בהדרגה: ע' בטור ובית יוסף (סי' מ&quot;ו), שהביא את פירוש רש&quot;י שהברכות הללו הן להודות לקב&quot;ה על מעלתנו ועל חיובינו במצוות, ולכן תחילה &quot;שלא עשני גוי&quot;, אח&quot;כ &quot;שלא עשני עבד&quot; שאמנם חייב במצוות כאישה אך &quot;זיל טפי&quot;, שהעבד מזולזל יותר מהאישה, ועוד, הוסיף הב&quot;י, שהוא חשוד על הגזל ואסור בבת ישראל, ואח&quot;כ &quot;שלא עשני אישה&quot; שהאנשים חייבים במצוות עשה שהזמן גרמן.<br />הב&quot;ח הוסיף, שאם יברך &quot;שעשני ישראל&quot; הרי שכבר כלל בזה את כל המעלות ואילו אנו רוצים להרבות ולספר בשבחו של מקום.<br />(הפוסקים לא הביאו את פירושו השני של רש&quot;י).<br /><br />נהגו הנשים לברך &quot;שעשני כרצונו&quot;. וכתב הטור שנראה לו שזה כמצדיק עליו את הדין ומודה על הרעה.<br />אך עם השינויים הרבים במהלך הדורות, ובכללן השינויים במעמד האישה - חיפשו הסבר אחר. וכמדומני שר הרש&quot;ר הירש, או הרב צבי יהודה, מסבירים ש&quot;שעשני כרצונו&quot; פירושו &quot;כמו שרצה לברוא את האדם&quot;, דהיינו שנשים פטורות ממצוות שהזמן גרמן כיון שמעלתן הרוחנית גבוהה דיה ואינן זקוקות למצוות אלו. (חיפוש קצר בגוגל יביא קישורים רבים העוסקים בכך).<br />מה שהופך את &quot;שלא עשני אישה&quot; של הגברים לברכה כמצדיק עליו את הדין ומודה על הרעה...","123","","4756","True","True","False","","322","95.86.102.133","0","9114","מנחות|מג ע&quot;ב",""),new Message("9144","9143","אליעזר","21/04/11 12:09","יז ניסן","תשע&quot;א","12:09","המכריע","אליעזר עבד אברהם היה דולה ומשקה מתורת רבו. הוא היה איש מאד מיוחד. רק מוצאו היה מחם. אבל אליעזר מזרע ישראל הלא זה מזכיר דוקא את רבי אליעזר הגדול בן הורקנוס שהחל ללמוד תורה בגיל 28 והגיע לאחת הדרגות הגבוהות ביותר בעם ישראל שמישהו העפיל אליה אי פעם. אמנם כמו שסיפרת לנו אמש זה לא שמך המדויק, אבל כנראה הכינוי שלך בכל זאת בא מן השם הזה.","199","","4756","True","True","False","","175","95.86.103.26","0","9114","מנחות|מג ע&quot;ב",""),new Message("9153","9144","גם שמי דוד אליעזר","21/04/11 14:19","יז ניסן","תשע&quot;א","14:19","דוד כוכב","<b>בָּרוּךְ </b>שֶׁבְּרָאָנוּ לִכְבוֹדוֹ וְנָתַן לָנוּ תּוֹרַת אֱמֶת, הוּא יִפְתַּח לִבֵּנוּ בְּתוֹרָתוֹ <b>לְעָבְדוֹ </b>בְּלֵבָב שָׁלֵם.","125","","4756","True","True","False","","109","95.86.72.237","0","9114","מנחות|מג ע&quot;ב",""),new Message("9163","9152","הרחבה בכיוון זה + שיטת הרמב&quot;ם","21/04/11 17:21","יז ניסן","תשע&quot;א","17:21","הראל","בית יוסף אורח חיים סימן מו, לאחר שהביא את פירוש רש&quot;י:<br />משמע מדבריו דהני ברכות על חיוב המצות הן דגוי לא נתחייב במצות כלל ואשה ועבד אע&quot;פ שנתחייבו בקצת מצות לא נתחייבו בכולן ויש להקדים שלא עשני עבד שבתחלה אנו מברכין שלא עשני <span class='bordeaux'><b>גוי </b></span>שאינו בר מצות כלל ואח&quot;כ אנו מברכין שלא עשני <span class='bordeaux'><b>עבד </b></span>אף על פי שישנו בקצת מצות זיל טובא והוא חשוד על הגזל כדתנן (אבות פ&quot;ב מ&quot;ח) מרבה עבדים מרבה גזל וגם דומה לגוי שאין לו זכות אבות ועוד שאסור בבת ישראל ואח&quot;כ אנו מברכים שלא עשני <span class='bordeaux'><b>אשה </b></span>שאע&quot;פ שהיא חשובה מן העבד מכל מקום אינה חייבת בכל המצות: <br /><br />ואילו הרמב&quot;ם (הלכות תפילה ונשיאת כפים פרק ז הלכה ו):<br />ומברך אדם בכל יום ברוך אתה יי' אלהינו מלך העולם שלא עשני <span class='bordeaux'><b>גוי</b></span>, ברוך אתה יי' אלהינו מלך העולם שלא עשני <span class='bordeaux'><b>אשה</b></span>, ברוך אתה יי' אלהינו מלך העולם שלא עשני <span class='bordeaux'><b>עבד</b></span>. <br /><br />וכתב על דבריו בלחם משנה:<br />רבינו כתב הסדר בראשונה שלא עשאני גוי ואחר כך אשה ואח&quot;כ כך עבד והרי משמע בגמרא שבמקום שלא עשאני בור אמר שלא עשאני עבד ושלא עשאני בור הוי בברייתא אחר אשה. אבל ראיתי בב&quot;י שכתב שבתחלה מברך עבד ואחר כך אשה מפני שהעבד מזולזל יותר כדאמרו בגמרא וא&quot;כ מתחילין מן היותר פחות קודם ותחלה קאמר עכו&quot;ם שהוא פחות מכולם ואח&quot;כ עבד שהוא מזולזל טפי ואח&quot;כ אשה וכן בדין שמתחלה יברך שלא עשאני עכו&quot;ם ואח&quot;כ יברך עבד שאפילו עבד שהוא טוב ממנו לא עשאו. ורבינו ז&quot;ל נראה שלא הקפיד בזה ואולי שהוא מפרש כפירוש אחר של רש&quot;י ז&quot;ל ואם כן כיון דעבד ואשה שוים נקט אשה תחלה כמו שאמר בברייתא:","46","","4756","True","True","False","","240","77.124.125.213","0","9114","מנחות|מג ע&quot;ב",""),new Message("9185","9163","דרשה בדברי הרמב&quot;ם","21/04/11 20:30","יז ניסן","תשע&quot;א","20:30","ברוך","שמא יש להציע באופן הבא - <br />רבי מאיר הביא כברכה האחרונה את שלא עשני בור. זאת כיון שבתורתו של רבי מאיר, כידוע, לא הולכים אחר העור, כי אם אחר האור. ועל כן טוב ממזר תלמיד חכם מכהן גדול עם הארץ. הברכה האחרונה בסדרה נועדה לומר כי אף מי שהוא איש ישראלי, אם הוא בור אין מעלתו הנובעת מייחוס שווה דבר.<br />אמנם, מתוך רצון שאדם לא יחזיק טובה לעצמו במה שלמד תורה, שינו חז&quot;ל את נוסח הברכה ל'שלא עשני עבד'. ולדעת רוב המפרשים חזרו בכך למעין הברכה שלא עשאני גוי או אשה, שהוא עניין של חיוב המצוות הנובע מן הלידה.<br />אמנם, ניתן להבין כי חז&quot;ל רצו לרמוז כאן על עניין אחר הידוע בעבדים, ואף עבדים משוחררים, שבהפקרותא ניחא להו. ואם כן אף כאן יש למעשה רמז למידותיו של האדם, אלא שטמנוהו בעניין המעמד. וכיון שכך שם תיקן הרמב&quot;ם את הברכה שלא עשאני עבד אחרונה. שכן, כפי שביארנו לעיל בשיטת רבי מאיר, עיקר ברכה זו בא לומר שאין זה משנה מה גובה מעמדו של האדם, אם מידותיו מושחתות, הרי ש'ממזר תלמיד חכם' טוב הימנו.","86","","4756","True","True","False","","403","89.139.220.89","0","9114","מנחות|מג ע&quot;ב",""),new Message("9208","9177","הוזכר באשכול קודם","22/04/11 03:59","יח ניסן","תשע&quot;א","03:59","דוד כוכב","<a target='_blank' rel='nofollow' href='http://www.daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=3027'>כאן</a>.","125","","4755","True","True","False","","124","95.86.72.237","0","9114","מנחות|מג ע&quot;ב",""),new Message("9292","9185","עבדא בהפקירא ניחא ליה","24/04/11 15:11","כ ניסן","תשע&quot;א","15:11","דוד כוכב","הרב ברוך הזכיר את דברי הגמרא במסכתות גיטין דף יג ע&quot;א וכתובות דף יא ע&quot;א שעבדא בהפקירא ניחא ליה. ודרך אגב טען שמדובר גם בעבד משוחרר.<br />ראייתו היא מכך שמבואר בגמרא שם שהעבד רוצה להשאר עבד, ואינו מעוניין להשתחרר, אם כן הוא יודע שלאחר שחרורו לא ישתנו רצונותיו.<br /><br />לא הסכמתי לראיה זו. הזכיה לעבד תלויה ברצונו של העבד עתה שאינו תלוי ברצונותיו בעתיד. הוא אפילו לא מודע לשאיפותיו בעתיד לאחר 'חינוכו מחדש'.<br />דומה לזה מצינו במסכת נדרים דף צא ע&quot;ב:<br />&quot;מהו דתימא איסורא עבד, והאי דאמר ליה, דניחא ליה דלא לימות בעל, דתהוי אינתתיה עלויה מים גנובים ימתקו ולחם סתרים ינעם, קא משמע לן&quot;. <br />וכתב תוספות:<br />&quot;קמ&quot;ל דנואף אינו יודע זה וניחא ליה דלימות בעל כדי שישאנה בפרהסיא&quot;.<br />כלומר שקיים פער בין מה שהחוטא מפנטז לבין המציאות.<br /><br />הביא הרב ברוך בהתכתבות פרטית ראיה מהתנהלות בנ&quot;י הרגילים בעבדות, שלכן (נקרא זאת בתורה מחר בשמות יג, יז) לֹא נָחָם אֱלֹהִים דֶּרֶךְ אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים כִּי קָרוֹב הוּא כִּי אָמַר אֱלֹהִים פֶּן יִנָּחֵם הָעָם בִּרְאֹתָם מִלְחָמָה וְשָׁבוּ מִצְרָיְמָה.<br />השבתי שאמנם החינוך אורך זמן. ובבנ&quot;י כתוב בתהלים צה, י אַרְבָּעִים שָׁנָה אָקוּט (אקוץ) בְּדוֹר, וָאֹמַר עַם תֹּעֵי לֵבָב הֵם, וְהֵם לֹא יָדְעוּ דְרָכָי. אולם באדם פרטי התהליך מהיר הרבה יותר כי הוא מושפע מחבריו הקרובים המתנהגים כישראלים בני חורין. ובודאי ש'לא פלוג', ואין היחס למשוחרר משתנה לא לאחר מ' שנה ולא לאחר שנה או חודש, אלא שמיד חזקתו כרוב המשוחררים שאינם שונים מגרים וישראלים.","125","","4753","True","True","False","","834","212.76.118.51","0","9114","מנחות|מג ע&quot;ב","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82534);