var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=8812;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("מכיר סיפור לחיזוק לומדי הדף היומי?","http://daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=19605")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107076","אמר רב חסדא מידת חסידות שנו כאן","לינקוש","22/04/24 15:26","58","52"),new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","48"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","31")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("8812","0","היכן המקור שמזוזה היא מפני המזיקין?","10/04/11 22:55","ו ניסן","תשע&quot;א","22:55","שיננא","רש&quot;י בד&quot;ה סכנה הזכיר זאת (ותוס' השיא את דברי הגמרא לסכנה אחרת),<br />אך היכן הוזכר הדבר קודם לכן?","146","","4768","True","True","False","","1211","77.127.6.21","0","0","מנחות|לב ע&quot;ב",""),new Message("8816","8812","לא מפני המזיקין, אבל מגינה מפניהם","10/04/11 23:26","ו ניסן","תשע&quot;א","23:26","דוד כוכב","בדף הבא לג ע&quot;ב.<br /><br />אולם לא עבור כך בלבד מקיימים את המצווה.<br />כמו שהדגיש הרמב&quot;ם.","125","","4768","True","True","False","","124","95.86.81.184","0","8812","מנחות|לב ע&quot;ב",""),new Message("8817","8812","וראה גם - ע&quot;ז יא ע&quot;א","10/04/11 23:42","ו ניסן","תשע&quot;א","23:42","student","ומעשיו המפורסמים של אונקלוס הגר שם. וראה דברי הרד&quot;כ <a target='_blank' rel='nofollow' href='http://www.daf-yomi.com/DYItemDetails.aspx?itemId=8061'>על אתר</a>.","177","","4768","True","True","False","","168","46.120.93.62","0","8812","מנחות|לב ע&quot;ב",""),new Message("8819","8812","שאלה עצומה, והצעת תשובה","11/04/11 01:47","ז ניסן","תשע&quot;א","01:47","משיב מאורות דף היומי","א. גדר בית הוא מה ששומר על האדם ומגן עליו מפגעים חיצונים, וכו'.<br /><br />ב. גדר מצות מזוזה, הוא לומר שמה ששומר באמת על האדם, זה ההכרה והכנעה ליחוד ד'. ולא קירות הבית. וזו כוונת הרמב&quot;ם: לזכור את יחוד ד' אהבתו ועבודתו. <br /><br />ג. וממילא גדר השמירה הוא מרכזי במצות מזוזה, כי תוכן המצוה הוא שאדם ייחס את הגנת ביתו כלפי הדיירים, לקעמ&quot;ש.<br /> <br />ד. וכוונת הרמב&quot;ם לשלול פירוש מוטעה בגדר השמירה, והוא, להפוך את המזוזה לכלי הגנה נוסף לצורך האדם, כמו הבית עצמו. כלומר לייחס למזוזה כח הגנה עצמי, ללא ויתור על הביטחון בהגנת הבית לטובת התלות ביחוד ד', אלא להפוך את המזוזה לכלי חולין סגולי לשימוש הגנת האדם. <br /><br />והוא ממש היפך כוונת המצוה, שכוונת המצוה הוא שרק הקשר עם יחוד ד' הוא המגן האמיתי ולא כח הקירות מצד עצמו, כלומר ההודאה בתלות של כח ההגנה של הבית בקבעמ&quot;ש, ובמקום זה, המזוזה משמשת להם ככלי להגנה גשמית נוספת, ככלי נוסף לכוחי ועוצם ידי. <br /><br />ה. ומדויק בלשון הרמב&quot;ם:<br />שאלו הטפשים לא די להם שבטלו המצוה, אלא שעשו מצוה גדולה שהיא יחוד השם של הקדוש ברוך הוא ואהבתו ועבודתו כאילו הוא קמיע של הניית עצמן, כמו שעלה על לבם הסכל שזהו דבר המהנה בהבלי העולם&quot;.<br /><br />ואין משמעות דבריו, שזו סכלות להתייחס למזוזה כגורמת הנאה לבני הבית ושומרת עליהם, אלא שזה חילול המצוה, להפוך אותה לאמצעי הגנה של כוחי ועוצם ידי, כשהתוכן הוא שרק הזיקה וההכרה של יחוד ד' [באופן מעשי], מגן עלינו ולא הבית כשלעצמו. <br /><br />ו. ובזה מיושב כל הראיות שהשמירה היא בגדר המצוה, גם אם אינו מעכב בדיעבד, דחז&quot;ל הבינו או קיבלו, שגדר המצוה הוא לייחס אל הקב&quot;ה את השמירה שהבית נותן לאדם באופן טבעי.","142","","4767","True","True","False","","363","82.242.204.206","0","8812","מנחות|לב ע&quot;ב",""),new Message("8822","8812","עוד מקורות הביא במהדורת שטיינזלץ","11/04/11 02:06","ז ניסן","תשע&quot;א","02:06","דוד כוכב","","125","jpg","4767","False","True","False","","131","95.86.81.184","0","8812","מנחות|לב ע&quot;ב","0-jpg"),new Message("8829","8822","באשכנז נהגו לכתוב שמות מלאכים במזוזה","11/04/11 14:52","ז ניסן","תשע&quot;א","14:52","איתן","החריפות בה הרמב&quot;ם מדבר היא נגד חסידי אשכנז שהיו כותבים שמות מלאכים במזוזה.<br />גם רש&quot;י מזכיר זאת <a target='_blank' rel='nofollow' href='http://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=252'>בסידורו</a>, בעמ' 230-231, סימן תנ&quot;ה.","123","","4767","True","True","False","","389","213.151.52.12","0","8812","מנחות|לב ע&quot;ב",""),new Message("8830","8829","רשי מזכיר את זה לטובה, כמובן! <img src='/icon/1.gif'>","11/04/11 15:17","ז ניסן","תשע&quot;א","15:17","דוד שפירא","הרי הוא מחסידי אשכנז","180","","4767","True","True","False","","209","95.86.106.118","0","8812","מנחות|לב ע&quot;ב",""),new Message("8839","8830","אלא שיש לדייק,","11/04/11 23:49","ז ניסן","תשע&quot;א","23:49","עמדן","ראשית רש&quot;י איננו מחסידי אשכנז, חסידי אשכנז הוא הכינוי המקובל לחוגו של ר' יהודה החסיד שנולד ב1150, כמה עשרות שנים טובות אחרי מות רש&quot;י.<br />שנית - סידור רש&quot;י איננו מרש&quot;י, אלא - כמבואר בהקדמה המפורטת - מחוג תלמידיו (ממילא יש בו מסורות גם מרש&quot;י, אך לא בדווקא). <br />ועוד מסורות אשכנזיות שיש לכתוב שמות מלאכים במזוזה - ביראים סי' י&quot;ח 'ולבד ההלכות של מזוזה האמורות במנחות הורגלו העולם לתוספת שמירת הבית לכתוב בסוף השורות חותמות ושמות המלאכים אינו לעיכובא אלא מצוה אך תוספת שמירה'. וכן בפרדס (אותו כנ&quot;ל כמו סידור רש&quot;י), בויטרי ובראבי&quot;ה.","116","","4767","True","True","False","","127","84.111.73.245","0","8812","מנחות|לב ע&quot;ב","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82563);