var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=88101;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("האם אתה פנוי לסייע בהפצת תורה?","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=5084")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר"ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","76"),new MostViewed("107085","בורדרליינית !","מרדכי דב זינגר","30/04/24 13:22","807","63"),new MostViewed("107084","מי שמלווה כסף בריבית לא יקום בתחיית המתי","לינקוש","28/04/24 18:14","58","57")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("88101","0","אבקש מאבי גרינבלט הסבר","13/04/21 23:31","א אייר","תשפ"א","23:31","עלי","כזכור לך העליתי אשכול לגבי שיטתייהו של מחלוקות ר' יאשיה ור' יונתן לפני מספר חודשים בשבת קלט,א ודנו בה ועתה שוב אנו נתקלים במחלוקת שלהם
דְּתַנְיָא קַח לְךָ מִשֶּׁלְּךָ וַעֲשֵׂה לְךָ מִשֶּׁלְּךָ וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ מִשֶּׁל צִבּוּר דִּבְרֵי רַבִּי יֹאשִׁיָּה רַבִּי יוֹנָתָן אוֹמֵר בֵּין קַח לָךְ בֵּין וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ מִשֶּׁל צִבּוּר וּמָה תַּלְמוּד לוֹמַר קַח לְךָ כִּבְיָכוֹל מִשֶּׁלְּךָ אֲנִי רוֹצֶה יוֹתֵר מִשֶּׁלָּהֶם
הרבי מלובביץ כתב שבד"כ ר' יאשיה נוקט בגישה המתיחסת לדברים ממבט הציבור והכלל ואילו ר' יונתן ממבט של יחידים ופרטים. ראה בספר הליקוטי שיחות לשיטתייהו עמ 219 ואילך.
אודה לך אם תשאל את גדולי חסידי חב"ד אם הרבי הסביר גם דבר מה במחלוקת הנוכחית וכיצד הלשיטתייהו מסתדר כאן או גם אם לא כיצד הם מסבירים את המחלוקת, ואם הדברים נראים הפוכים - מדוע.","209","","1118","True","True","False","","408","87.70.18.118","0","0","יומא|ג ע"ב",""),new Message("88114","88101","איפה בדיוק הליקוטי שיחות?","14/04/21 02:41","ב אייר","תשפ"א","02:41","אריה א","","1068","","1117","False","True","False","","39","79.77.105.45","0","88101","יומא|ג ע"ב",""),new Message("88125","88101","זוכר","14/04/21 10:17","ב אייר","תשפ"א","10:17","אבי גרינבלט","שיחת השבוע
תשובתי שנמסרה לאחר בירור מול אחד מגדולי המשפיעים בחב"ד , לא הניחה את דעתך בלשון "המעטה" ....","539","","1117","True","True","False","","136","77.124.115.70","0","88101","יומא|ג ע"ב",""),new Message("88136","88125","האם תוכל בבקשה להסביר עפי"ז גם כאן","14/04/21 13:21","ב אייר","תשפ"א","13:21","עלי","בדף שלנו ? כאן הדברים לא כ"כ ברור לי כיצד הם דומים למקומות שהובאו בשיחה שהובאה אף כי ברור שהמחלוקת נוגעת ליחיד ולציבור. להיפך : כאן רבי יאשיה טוען שכל מקום נדון כמו שהוא כתוב, לך - מהכסף הפרטי שלך, אליך - יביאו אליך כלומר משל הצבור וזה פשוט והגיוני. אבל ר' יונתן סבור שגם כשכתוב 'לך' הכוונה משל ציבור והכוונה לצורך העניין המיוחד שלך אבל הכסף יבוא מהציבור. והרי לפי מה שאמרנו ר' יונתן מעדיף את היחיד, א"כ כיצד זה בא לידי ביטוי כאן אם תמיד הכסף בא מהציבור ואיך זה דומה למקומות האחרים שהובאו בשיחה ( קשה לראות את החוט המקשר והחורז העובר בכל המחלוקות לשיטתו[ סליחה על שעד כה למרות שאני מתייגע להבין עדיין לא האיר לי הקב"ה את העניין ואינני מבין, אולי תוכל אתה או אחד מחכמי הפורום לסייע ולפתוח לי ת'שכל )) ?
בכל אופן תודה וייש"כ על הבאת השיחה שמקבילה למובא במקור שציינתי וממקדת ומרחיבה.","209","","1117","True","True","False","","77","87.70.18.118","0","88101","יומא|ג ע"ב",""),new Message("88142","88136","אולי","14/04/21 14:33","ב אייר","תשפ"א","14:33","עלי","צ"ל שהכוונה שלר' יונתן גם כשמדובר בעניין ציבורי אך יש מרכיב מיוחד ליחיד, ולכן גם כשאת הכסף מביאים מהציבור אבל כשזה לצורך יחיד מסוים כמו משרע"ה אזי עושים באופן מיוחד ולכן כתבה התורה 'לך'.","209","","1117","True","True","False","","85","87.70.18.118","0","88101","יומא|ג ע"ב",""),new Message("88174","88142","לאחר רוב העיון","15/04/21 15:07","ג אייר","תשפ"א","15:07","עלי","נראה לי שעם כל הכבוד וההערצה, אינני מקבל את הסברו של הרבי מלובביץ זצ"ל למחלוקות התנאים ר' יאשיה ור' יונתן ע"ה.
ראשית, אני סבור שהסבר המחלוקות אינו ברור דיו. לעתים כותבים מאמר שלם והמון הסברים לעניין כלשהו אבל הדברים 'מוחלקים' וההסבר שטחי משהו ואתה מרגיש ש'מורחים' אותך ב'מלים מכובסות' ואינך מבין עד הסוף את ההסבר וההגדרות אינן מתאימות בכל מאת האחוזים. כך הרגשתי גם לאחר שקראתי את המאמר ואת 'שיחת השבוע' כמה פעמים. לכן התחלתי לבחון בכל המחלוקות המובאות ובעוד נוספות אם באמת ההסבר הוא כפי שכתב הרבי או שההסבר שונה. אני מוכרח להודות שאינני מן החריפים הפקחים וזריזי השכל, וגם אין לי הרגלי לימוד, וגם לא למדתי הרבה בישיבה או באקדמיה, וכל סוגיה מצריכה השקעה לא קטנה מצידי, אבל שמא דווקא בשל כך כשעניין כלשהו אינו פשוט לחלוטין ומובן מיידית ובבהירות אני מרגיש בזה יותר.
אעבור אפוא לציטוט והסבר כמה מהן :
א. סנהדרין סו :
"אֲשֶׁר יְקַלֵּל אֶת אָבִיו וְאֶת אִמּוֹ" - אֵין לִי אֶלָּא אָבִיו וְאִמּוֹ, אָבִיו שֶׁלּא אִמּוֹ, אִמּוֹ שֶׁלּא אָבִיו, מִנַּיִין? תַּלְמוּד לוֹמַר: "אָבִיו וְאִמּוֹ קִלֵּל דָּמָיו בּוֹ" אָבִיו קִילֵּל, אִמּוֹ קִילֵּל, דִּבְרֵי רַבִּי יאשִׁיָּה. רַבִּי יוֹנָתָן אוֹמֵר: מַשְׁמַע שְׁנֵיהֶן כְּאֶחָד וּמַשְׁמַע אֶחָד בִּפְנֵי עַצְמוֹ, עַד שֶׁיִּפְרוֹט לְךָ הַכָּתוּב: "יַחְדָּו".
הדיון עוסק במי שקלל את שני הוריו לעומת מי שקלל רק את אחד מהם. ר' יאשיה סבור שלמרות שמתחילת הפסוק בויקרא נראה שמדובר רק במי שקלל את שניהם, כאומר 'את אביו וגם את אמו', בא המשך הפסוק ולימד שאם קלל כל אחד מהם לחוד ג"כ חייב.
ר' יונתן עונה שאין לדייק מתחילת הפסוק שמדובר רק במי שקלל את שניהם, כי לו היה מדובר רק במי שקלל את שניהם, היה הדבר מחייב שייכתב בתורה 'אֲשֶׁר יְקַלֵּל אֶת אָבִיו וְאֶת אִמּוֹ יחדו' והיות שלא כך כתוב בתורה, הרי שגם מי שקלל רק את אחד מהם חייב. ממילא שאר הפסוק בא ללמד לימוד אחר.
אין בזה שום דיבור על יחיד לעומת רבים, או פרט לעומת כלל, אלא רק דיון באופן הלימוד מהכתוב בתורה, האם ניתן לדייק ממנו פשוטו כמשמעו או שיש במשמעו אפשרויות הסבר נוספות. יוצא שהשוני בין ר' יאשיה לר' יונתן הוא שר' יונתן נוטה לפרש את הכתוב באופן רחב ור' יאשיה באופן מצומצם ודווקני.
ב. סנהדרין טו . ( מחלוקת זו היא גם מחלוקת ר' יהודה ור' נחמיה במנחות).
"עַד כַּמָּה עוֹשִׂין עִיר הַנִּדַּחַת? מֵעֲשָׂרָה וְעַד מֵאָה, דִּבְרֵי רַבִּי יאשִׁיָּה. רַבִּי יוֹנָתָן אוֹמֵר: מֵאָה וְעַד רוּבּוֹ שֶׁל שֵׁבֶט.
הגדרת 'עיר' לעניין עיר הנידחת היא שאינה כרך כלומר עיר גדולה אלא עיר קטנה שבימינו היתה נחשבת כפר לא גדול, שכונה קטנה.
במה נחלקו התנאים ? בגודל האוכלוסיה הכלולה בה כדי שתוכל להיחשב כעיר הנידחת. יחידים אינם יכולים להיחשב כמובן 'עיר'. כשרובו של שבט עובר עבירה כמו ע"ז לא ניתן לנהוג בו כבעיר הנידחת, אין זו בעיה מקומית, כת סוטה, אלא ציבור שלם שטועה ולא ניתן להשיבו בכח הזרוע לדרך הישר או להשמידו ( ח"ו ). רק קבוצה מוגבלת, כת סוטה סגורה העלולה להתרחב ניתנת לטיפול שורש לפני שפגיעתה הרעה תתרחב לממדי מגיפה. ברור שהמחלוקת במקרה זה היא בסברה ולא בדיוק בכתוב עצמו. בדיוק כמו במחלוקת הקודמת, גם כאן ר' יאשיה הוא מצמצם ודווקן. אין מדובר ביחידים, אך גם לא במרובים, רק ממניין עד עשרה מניינים. עוד קודם שהבעיה תתרחב צריך לחסל את הנגע. ר' יונתן מרחיב. כת שנחשבת עיר אינה מקרה של בודדים שהצטרפו זה לזה. מדובר בקבוצה שהתרחבה כבר והפכה לכת בעלת השפעה מסוכנת ונרחבת. לכן כבר יש בה לפחות עשרה מניינים ואולי כבר היא מתרחבת ועוד מעט תיהפך לרוב השבט. בשל גודל הסכנה יש צורך בנקיטת אמצעים קיצוניים. אין כאן עניין של יחידים מול רבים או פרט לעומת כלל.","209","","1116","True","True","False","","87","87.70.18.118","0","88101","יומא|ג ע"ב",""),new Message("88175","88174","המשך","15/04/21 15:19","ג אייר","תשפ"א","15:19","עלי","ג. מנחות צ
'לעשות ריח ניחוח לה' מן הבקר או מן הצאן מה ת''ל לפי שנאמר עולה שומע אני אפי' עולת העוף במשמע ת''ל מן הבקר או מן הצאן דברי ר' יאשיה רבי יונתן אומר אינו צריך הרי הוא אומר זבח ועוף אינו זבח אם כן מה ת''ל מן הבקר או מן הצאן לפי שנאמר {ויקרא א-ב} אדם כי יקריב מכם קרבן לה' מן הבהמה מן הבקר ומן הצאן יכול האומר הרי עלי עולה יביא משניהם ת''ל מן הבקר או מן הצאן רצה אחד מביא רצה שנים מביא ורבי יונתן למה לי קרא האמר עד שיפרוט לך הכתוב יחדו איצטריך סלקא דעתך אמינא הואיל וכתיב ומן הצאן כמאן דכתיב יחדו דמי ולרבי יאשיה דאמר אע''ג דלא כתיב יחדו כמאן דכתיב יחדו דמי ליבעי קרא הכתיב {ויקרא א-ג} אם עולה קרבנו מן הבקר {ויקרא א-י} ואם מן הצאן קרבנו ואידך איצטריך ס''ד אמינא הני מילי במפרש אבל בסתמא לייתי מתרוייהו קמ''ל.
המחלוקת בסוגיה זו היא האם המביא עולת עוף חייב בנסכים. ר' יאשיה סובר שיש לדייק שרק בקרבנות בקר וצאן יש להביא נסכים כפשט משמעות הכתוב ואילו ר' יונתן סבור שלולא היה כתוב שנסכים מביאים רק בזבחים ניתן היה להרחיב את משמעות הכתוב בנסכים גם לעוף, כי בקר וצאן הן רק דוגמאות לצורך הסבר עניין אחר ורק מפני שעוף אינו זבח אין מביאים נסכים לעוף. כלומר עוף הוא יצור קטן ואין מביאים יין לארוחה דלה אלא רק לזבח שהוא כארוחה דשנה.
שוב ניכר מהדיון שר' יאשיה מדייק ומצמצם לפשוטו כמשמעו ור' יונתן מרחיב במשמעות האפשרית של הסבר הכתובים. אין כאן עניין של פרט וכלל או יחיד ורבים או ציבור.","209","","1116","True","True","False","","70","87.70.18.118","0","88101","יומא|ג ע"ב",""),new Message("88178","88175","המשך","15/04/21 16:41","ג אייר","תשפ"א","16:41","עלי","ד. בבא מציעא נד
ויסף חמישיתו עליו שיהא הוא וחומשו חמשה דברי רבי יאשיה ר' יונתן אומר חמישיתו חומשו של קרן.
לשיטת ר' יאשיה יש להוסיף 25% על הקרן. לר' יונתן - 20%.
לר' יאשיה יש לדייק באופן מצמצם ודווקני ולומר שתהא התוספת של חמישיתו נמדדת כשהיא כבר 'עליו' כלומר כבר חלק ממנו, כלולה בתשלום כי אילו רצה לומר שנפרדת היה לו לכתוב ויסף עליו חמישיתו, ואילו ר' יונתן סבור שחמישיתו מתייחס לקרן עצמה ואין לדייק במילה עליו ומיקומה במשפט.
ברור שאין כאן פרט וכלל ולא יחיד ורבים. יש כאן רק שיטות ניתוח ולימוד שונה של הכתוב, דווקני או לא דווקני, מצמצם או מרחיב.
ה. סוטה מו
ת''ר {דברים כא-ד} אשר לא יעבד בו ולא יזרע לשעבר דברי רבי יאשיה רבי יונתן אומר להבא רבא אמר להבא דכ''ע לא פליגי דכתיב ולא יזרע כי פליגי לשעבר רבי יאשיה סבר מי כתיב ולא יעובד ורבי יונתן מי כתיב אשר לא נעבד ורבי יאשיה אשר לשעבר משמע ור' יונתן אשר רבויא הוא
רואים שהמחלוקת נוגעת רק לגבי העבר, האם צריך לקחת את העגלה אל נחל איתן שלא ניתן לעבדו ולזורעו כלל, ככפרה לארץ על דם הנרצח.
ר' יאשיה סבור שמשמעות הריבוי 'אשר' עם ההטיה 'ייעבד' משמעם שהנחל אינו מתאים כלל לעיבוד. אילו היה כתוב 'יעובד' היה אפשר עוד לחשוב שבעבר הוא עובד ואפשר לעבדו אילולא האיסור אבל ייעבד משמע שגם בעתיד לא יהיה ניתן לעבדו כפי שהיה בעבר.
ר' יונתן סבור שאילו היתה הכוונה לנחל שאינו מתאים לעיבוד באופן פסקני ודווקני, היה הכתוב יכול להתייחס לעבר ולא לעתיד - לא נעבד, והמילה 'אשר' אין משמעה בהתייחס דווקא לריבוי מסויים כמו המילה 'גם' אלא היא לשון ריבוי כללית יותר לגבי העבודות שלא יבוצעו - ששום עבודה לא תבוצע שם ואינה מכוונת דווקא לעניין ריבוי בזמן.
כלומר פרשנותו של ר' יונתן למילה אשר אינה דווקנית פסקנית ומצמצמת אלא נשארת רחבה בניגוד לר' יאשיה. אין כאן שום קשר ליחיד ורבים או לכלל ופרט אלא רק לאופן ניתוח הכתוב האם הוא מצמצם לפשוטו כמשמעו באופן פסקני ודווקני מסויים או שומר על אפשרויות רחבות יותר. קשה אפילו לומר כאן שר' יאשיה מצמצם ור' יונתן מרחיב כי מצמצם כאן הכוונה באפשרויות הפרשניות, כי הלכה למעשה דווקא ר' יונתן מצמצם את תכולת הדין לעתיד ור' יאשיה מרחיב וכולל גם את העבר.","209","","1116","True","True","False","","83","87.70.18.118","0","88101","יומא|ג ע"ב",""),new Message("88180","88178","המשך","15/04/21 17:17","ג אייר","תשפ"א","17:17","עלי","ו. ספרי מסעי
כל מכה נפש לפי עדים ירצח את הרוצח – למה נאמר? לפי שהוא אומר ולא ימות הרוצח... גואל הדם הוא ימיתנו, שומע אני יהרגנו בינו לבין עצמו? ת"ל כל מכה נפש לפי עדים, מגיד שאין הורגים אלא בעדים, דברי ר' יאשיה.
ר' יונתן אומר: כל מכה נפש – למה נאמר? לפי שהוא אומר ולא ימות הרוצח, שומע אני יהרגנו בב"ד ושלא בעדים? ת"ל כל מכה נפש לפי עדים, מגיד שאין הורגו אלא בב"ד ובעדים".
ר' יאשיה מדייק באופן מצמצם שגואל הדם ש'תפס' את הרוצח בשגגה מחוץ לעיר מקלטו, צריך להורגו בעדים כפשט הכתוב ואין לדרוש ממנו שיביאנו פעם נוספת לבי"ד כי זה לא כתוב בפסוק. ר' יונתן אינו מקבל צמצום פרשני כזה וסובר שיש לקרא את הפסוק כחלק מפרשה שלמה ממנה עולה שיש להמית רוצחים רק בבי"ד וכפי שבתחילת הדרך אין זכות לגואל הדם להרוג רוצח בשגגה לפני דיון משפטי בבי"ד כך גם במקרה כזה ואין הכתוב בא להקל אלא להחמיר עליו שצריך גם עדים כבכל משפט.
אין שום קשר ליחיד ורבים או כלל ופרט אלא רק לאופן דרשת הכתובים האם להיצמד למשמעות הפסוק או להיות במבט יותר רחב
ז. יומא ג
דְּתַנְיָא קַח לְךָ מִשֶּׁלְּךָ וַעֲשֵׂה לְךָ מִשֶּׁלְּךָ וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ מִשֶּׁל צִבּוּר דִּבְרֵי רַבִּי יֹאשִׁיָּה רַבִּי יוֹנָתָן אוֹמֵר בֵּין קַח לָךְ בֵּין וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ מִשֶּׁל צִבּוּר וּמָה תַּלְמוּד לוֹמַר קַח לְךָ כִּבְיָכוֹל מִשֶּׁלְּךָ אֲנִי רוֹצֶה יוֹתֵר מִשֶּׁלָּהֶם
ר' יאשיה דורש את הכתוב פשוטו כמשמעו. ר' יונתן סבור שגם לשון לך יכולה להיות משל ציבור כי אין הכרח להתייחס באופן דווקני ואפשר להתייחס לכך כצורת דיבור של חיבה ולאו דווקא כדבר מחייב באופן שונה.","209","","1116","True","True","False","","72","87.70.18.118","0","88101","יומא|ג ע"ב","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82645);