var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=88055;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("דף יומי - יתרונות מול חסרונות","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=729")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר"ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","71"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","62"),new MostViewed("107084","מי שמלווה כסף בריבית לא יקום בתחיית המתי","לינקוש","28/04/24 18:14","58","55")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("88055","0","אֵי זֶהוּ כַּרְכּוֹב הַמִּזְבֵּחַ.","12/04/21 10:11","ל ניסן","תשפ"א","10:11","עלי","אֵי זֶהוּ כַּרְכּוֹב הַמִּזְבֵּחַ. אַמָּה בֵין קֶרֶן לַקֶּרֶן. מְקוֹם הִילּוּךְ רַגְלֵי הַכֹּהֲנִים.
כך בכל הדפוסים. עיינו בעיונים בשטיינזלץ ובפרשנים.
לענ"ד הנוסח הזה פשוט משובש שיבוש של השמטת מילה אחת ( כך השיבוש קיים גם בכל כתבי היד ) וצ"ל :
אֵי זֶהוּ כַּרְכּוֹב הַמִּזְבֵּחַ. אַמָּה בֵין קֶרֶן לַקֶּרֶן. [ ואמה ] מְקוֹם הִילּוּךְ רַגְלֵי הַכֹּהֲנִים.
כי מקום המערכה היה אמה על אמה וסביבו היתה אמת הילוך רגלי הכהנים, והאמה סביבה שגם היא היתה משמשת להילוך רגלי הכהנים אך בזוויותיה מצויות היו ארבע הקרנות נקראת האמה שבין קרן לקרן או בקיצור אמת הקרנות. ס"ה אורך ורוחב המזבח במשכן היה חמש אמות. הכרכוב ( לדעת ת"ק בזבחים סב,א ) היה גג המזבח בהיקף סביב מקום המערכה ( ולדעת רבי גם קיר המזבח המקושט בכיור בגובה שלוש אמות משפת סובב עד הגג, ולרבי יוסי ברבי יהודה גם הסובב האופקי עצמו ). מה שהוגדל בביהמ"ק הוא רק שטח מקום המערכה אך לא שתי האמות שסביבה.
ופשוט, ומוזר שעדיין לא טרחו לתקן את הנוסח ולו להשלים בסוגריים את המילה החסירה - ואמה.
אגב, במקום המערכה במזבח המשכן לא היה המשטח של גג המזבח שהוא הכרכוב ( ורש"י כנראה כלל לא ידע זאת בהעדר מקור האומר זאת במפורש, אך כך הבין בפשטות רס"ג וכך הביא ר' אברהם בן הרמב"ם וכך תיאר יוסף בן מתתיהו ) אלא רק רשת המכבר שהיה כמין מסגרת מתכת כמין כלוב חזק עשוי רשת, שעליו 'הולבש' הכרכוב מעליו, והגיע עד גובה מחצית המזבח, בעוד הכרכוב מגיע לשיטת רבי ורבי יוסי ברבי יהודה רק אמה יותר גבוה, וכל הנפח של המכבר שבמחצית העליונה של המזבח היה חלול. ראו במאמרי על השינויים במבנה מזבח העולה שכבר נמצא במסכתנו.","209","","1117","True","True","False","","458","84.110.114.25","0","0","שקלים|כב ע"א",""),new Message("88072","88055","ובאמת מתאים להיום שהוא ר"ח","12/04/21 19:58","ל ניסן","תשפ"א","19:58","עלי","כך שנינו במסכת זבחים סב
ת''ר איזהו כרכוב בין קרן לקרן מקום הילוך רגלי הכהנים אמה אטו הכהנים בין קרן לקרן הוו אזלי אלא אימא ומקום הילוך רגלי הכהנים אמה
כלומר ואמה מקום הילוך רגלי הכהנים.
ופירש"י :ה''ק בין קרן לקרן ומקום הילוך רגלי הכהנים. כמין חריץ עמוק ממקום המערכה משפת המזבח סביב ומקיף את מקום המערכה ורחבו של חריץ שני אמות, אמה של בין הקרנות ואמה של מקום הילוך ( הכהנים ).
רש"י לא ידע שבמקום המערכה לא היה כלל גג המזבח ולכן חשב שהכרכוב הוא המשכי לגג שבמקום המערכה אלא שבכרכוב הוא שקוע מעט כמין חריץ ושקע ובליטה בשוליו. ועיקר שמו בא לו בגלל שפתו המוגבהת בשוליים החיצוניים של שפת גג המזבח, וזהו שמובא בזבחים סב שהוא מפרש "וחד ( כרכוב ) לכהנים דלא נשתרקו. ולמעלה בראש המזבח העמיקו סובב כמין חריץ עמוק דבר מועט להיות להם שפתו היקף מעקה קטן סביב שלא יחליקו" ואילו עיקר הכרכוב לשיטתו שם : תרי הוו. שני סובבין היו לו למזבח שעשה משה: חד לנוי וחד לכהנים דלא נשתרקו. ( זה שלנוי -) סביב הקיר משעלה שש אמות גובה לרבי יוסי דאמר לעיל (דף נט:) י' אמות גובהו היה היקף הבליטה קטנה חוגרתו סביב לנוי וזהו סובב וכיור דאפליגו ביה רבי ור' יוסי בר' יהודה לעיל...
לכן במסכת סוכה נד,ב כתב רש"י על ציטוט המשנה משקלים אצלנו - חֶלְבֵי תָּמִיד שֶׁל שַׁחַר נִיתָּנִין מֵחֲצִי כֶּבֶשׁ וּלְמַטָּה בַּמִּזְרָח וְשֶׁל מוּסָפִין נִיתָּנִין מֵחֲצִי כֶּבֶשׁ וּלְמַטָּה בַּמַּעֲרָב וְשֶׁל רֹאשׁ חֹדֶשׁ נִיתָּנִין תַּחַת כַּרְכּוֹב הַמִּזְבֵּחַ לְמַטָּה ( כך גרס וראה שהתוספות על אתר מעירים 'ואמאי - תדיר ושאינו תדיר תדיר קודם. בלא רב ספרא יכול להקשות כן: דתניא אברי תמיד ניתנין מחצי כבש ולמטה במערב ושל מוספין ניתנין מחצי כבש ולמטה במזרח ושל ראשי חדשים ניתנין על כרכוב המזבח ולמעלה. והיא שנויה כן בסוף מסכת שקלים (פ''ח מ''ח) ואין גירסת הספרים שלפנינו נכונה', וקשה היה כנראה לרש"י לגירסתו, שאם צריך לתת תחת הכרכוב איך יתכן למעלה דלכאורה הוו תרתי דסתרי, וכנראה לכן גרס רש"י למטה, וגם לפי הפסוק לגבי המכבר בו כתוב 'תחת כרכוב המזבח מלמטה' שאולי ציטוטו הוא הסיבה לשיבוש, והתוספות לא דנו בזה ), בהסבר של 'תחת הכרכוב למטה' :
ושל ראשי חדשים. אברים של מוספי ראשי חדשים נתנין היו בכבש סמוך לכרכוב המזבח למטה הימנו מעט דהיינו 'בחצי העליון של כבש' שכל הכבש אורכו שלשים ושתים ואינו משפע ועולה אלא תשע אמות השש אמות מן הארץ לסובב והשלש מן הסובב ולמעלה נמצאו שני שלישי אורך הכבש מן הארץ לסובב.
כלומר רש"י מסביר שהכרכוב כאן אינו בגג המזבח כלל כת"ק בזבחים כי הרי לשיטתו היו שני כרכובים וכשכתוב 'תחת כרכוב המזבח למטה' משמע תחת הכרכוב השני - שלמטה, שהוא היקף המזבח והכבש בגובה שש אמות כבמשכן ( כפי שהוא מסביר בזבחים סב ), ולכן לדעתו הניחו את של ר"ח למטה מאמה זו כלומר באמה החמישית כלומר 'בחצי העליון של הכבש',
אבל התוספות לא הסבירו היכן יש להניח את של ר"ח לפי גרסתנו שהיא - על כרכוב המזבח למעלה.","209","","1117","True","True","False","","76","87.70.18.118","0","88055","שקלים|כב ע"א",""),new Message("88075","88072","המשך","12/04/21 21:41","ל ניסן","תשפ"א","21:41","עלי","רק הרמב"ם שג"כ גרס כך, הסביר ופסק שהכוונה היא על כרכוב המזבח למעלה, כלומר 'ושל ראשי חדשים נותנין על המזבח מלמעלה בין קרן לקרן במקום הילוך רגלי הכהנים כדי לפרסמו שהוא ראש חדש' ( תמידין ומוספים, ו,ג, ואינו קובע רוחב אמה בדווקא ושמא באמת גם הוא לא חשב שצריך או אפשר לדייק בזה ), ולכאורה צריך היה הרמב"ם לכתוב 'נותנין על המזבח מלמעלה בין קרן לקרן [ובאמה] של מקום הילוך רגלי הכהנים...( ופלא שלא העירו נושאי כליו על חוסר הדיוק לכאורה...) וכנראה מפני שהוא ציטוט הגמרא שגם לשונה נראית לכאורה מקוצרת ובלתי מדויקת כדי כך שהיתה הגמרא בזבחים צריכה לכאורה לתקן את הגירסה...אבל באמת דייק הרמב"ם בלשונה שכוונת הגמרא שאין נותנים את של ר"ח גם באמה הפנימית של הילוך רגלי הכהנים הצמודה למקום המערכה אלא רק באמה החיצונית של מקום הילוך רגלי הכהנים - שבין הקרנות !
אלא כפי שכבר ראינו, יש ברייתא הקובעת שבמבט על, כך יש לתאר את המזבח של המשכן 'אמה יסוד אמה סובב אמה קרנות אמה כרכוב אמה מקום המערכה' ואם כן הכרכוב הוא גם האמה הפנימית של מקום הילוך הכהנים ולא רק החיצונית ולא ברור אם דיוקו של הרמב"ם נכון היה שאת של ר"ח הניחו רק באמה החיצונית, או שהרמב"ם לא פסק כהסבר הגמרא לפי רש"י וכברייתא זו שהבאתי אלא כפשט מילות הגמרא בשקלים וזבחים, וצ"ע מדוע, אך אני מעדיף לומר שבאמת לפי מסקנת הגמרא בזבחים ולפי הברייתא שהבאתי, הגירסה של הגמרא בשקלים משובשת בהשמטת המילה - ואמה, ואפשר שהרמב"ם יסביר את הגמרא בזבחים סב, א כך :
ת''ר איזהו כרכוב בין קרן לקרן מקום הילוך רגלי הכהנים אמה.
אטו הכהנים בין קרן לקרן הוו אזלי ? אלא אימא ומקום הילוך רגלי הכהנים אמה,
כלומר הגמרא שואלת : וכי הכהנים הילכו רק באמה שבין קרן לקרן [ והרי גם באמה הפנימית לה הם הילכו והרי הן שתי אמות ?! כי אם נאמר שהשאלה היתה : וכי הכהנים הילכו בין קרן לקרן, הרי פשוט שגם באמת הקרנות בין הקרנות הם הילכו, אם כן שאלת הגמרא אינה זו, אלא - מדוע הברייתא נוקטת שהכרכוב הוא באמה שבין הקרנות במקום בו הילכו הכהנים אם הן שתי אמות ] אלא אמור שהכרכוב שעליו הניחו את של ר"ח הינו באמה שבין קרן לקרן בשטח בו הילכו הכהנים.
ושמא הדברים נובעים מהשוני בין נוסח הגמרא בשקלים לנוסח שבזבחים, כי בשקלים הנוסח הוא
אֵי זֶהוּ כַּרְכּוֹב הַמִּזְבֵּחַ. אַמָּה - בֵין קֶרֶן לַקֶּרֶן. מְקוֹם הִילּוּךְ רַגְלֵי הַכֹּהֲנִים....
ואילו בזבחים הנוסח הוא
איזהו כרכוב .....בין קרן לקרן מקום הילוך רגלי הכהנים - אמה.
כי בנוסח שבשקלים ניתן להחזיר את השמטת המילה 'ואמה' כך
אֵי זֶהוּ כַּרְכּוֹב הַמִּזְבֵּחַ. אַמָּה בֵין קֶרֶן לַקֶּרֶן. ואמה מְקוֹם הִילּוּךְ רַגְלֵי הַכֹּהֲנִים
אבל בנוסח שבזבחים הדבר אינו אפשרי, אלא שלא ברור אם בנוסח בזבחים נשמטה ג"כ המילה אמה כך : איזהו כרכוב [ אמה ] בין קרן לקרן [ו]מקום הילוך רגלי הכהנים אמה.
ושמא בשל הנוסח שהיה לאמוראי בבל שלפנינו לכן שאלו והשיבו ולכן הבין הרמב"ם בשקלים כפי שהבין בזבחים ופסק.
וצריך להחליט מה ההסבר הנכון בגמרא...וקטונתי
ואשמח אם מי מבין הקוראים הבין את הדיון ויגיב...","209","","1117","True","True","False","","62","87.70.18.118","0","88055","שקלים|כב ע"א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82634);