var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=8713;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("דף יומי - יתרונות מול חסרונות","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=729")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר&quot;ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","72"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","63"),new MostViewed("107085","בורדרליינית !","מרדכי דב זינגר","30/04/24 13:22","807","57")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("8713","0","שאלה על דף כז,ב","07/04/11 15:34","ג ניסן","תשע&quot;א","15:34","עלי","במחלוקת רבנן ורבי יהודה, שואלים רבנן על רבי יהודה, שלפי שיטתו, שהנכנס להיכל ביאה ריקנית וגם הנכנס לקה&quot;ק ביאה ריקנית אך לא אל פני הכפרת, בשני המצבים הוא חייב רק מלקות, ויוצא שלא מתקיים &quot;והבדילה הפרכת לכם בין הקדש ובין קדש הקדשים&quot;.<br />לא ראיתי שיש תשובה בגמרא על עצם שאלתם זו. אם כן מה באמת יענה רבי יהודה לשיטתו על שאלה זו ?","209","","4776","True","True","False","","1057","212.117.142.227","0","0","מנחות|כז ע&quot;ב",""),new Message("8716","8713","יש דברים אחרים שיש בהם הבדל בין הקדש לקד","07/04/11 17:30","ג ניסן","תשע&quot;א","17:30","דוד שפירא","בין הקדש לקדש הקדשים כמו שלקדש הקדשים נכנסים רק ביום כפור.<br />נראה לי שזה מה שיש לר' יהודה לענות.","180","","4776","True","True","False","","205","95.86.78.161","0","8713","מנחות|כז ע&quot;ב",""),new Message("8723","8713","שאלת הגמרא","07/04/11 19:54","ג ניסן","תשע&quot;א","19:54","דוד כוכב","הגמרא הביאה את הפסוק: &quot;והבדילה הפרכת לכם בין הקודש ובין קדש הקדשים&quot; רק כדי להוכיח שהמקום שלפני הפרוכת נקרא קודש.<br /><br />אין ראיה מפסוק זה שהפרוכת מבדילה בין שני עבריה גם בעניין עונשו של העובר ונכנס.","125","","4776","True","True","False","","127","213.151.37.56","0","8713","מנחות|כז ע&quot;ב",""),new Message("8724","8713","היכן הגמרא שואלת זאת?","07/04/11 19:59","ג ניסן","תשע&quot;א","19:59","המכריע","לעלי<br />אתה בטוח שישנה שאלה כזו?<br />הגמרא אומרת שהוכחת רבנן שלא יכתוב מבית לפרוכת,<br />ר' יהודה ענה שאז הוה אמינא שה&quot;קדש&quot; בפסוק זה דלא יבוא, הכוונה למבית לפרוכת<br />על זה חזרו רבנן ואמרו שע&quot;כ היכל נקרא קודש כמפורש בפסוק שהבאת.<br />אבל מעולם לא נשאלה השאלה שהבאת.","199","","4776","True","True","False","","163","95.86.92.195","0","8713","מנחות|כז ע&quot;ב",""),new Message("8740","8713","תוספת הסבר לשאלה נוכח התגובות","07/04/11 22:50","ג ניסן","תשע&quot;א","22:50","עלי","לפני השאלה הנ&quot;ל אומרת הגמרא שלשיטת רבי יהודה, אילו היה כתוב רק &quot;אל הקדש&quot; ולא היה כתוב &quot;מבית לפרכת&quot;, היינו סוברים ש&quot;הקדש&quot; הוא כינוי לקדש הקדשים כלומר הוא עצמו &quot;מבית לפרכת&quot;, והיה יוצא שהנכנס לקדש הקדשים בלאו ו&quot;אל פני הכפרת&quot; במיתה אבל הנכנס להיכל אינו אפילו בלאו. <br />אפשרות זאת דוחים רבנן בקביעה שההיכל ודאי קרוי &quot;הקדש&quot; כנלמד מהפסוק &quot;והבדילה הפרכת לכם בין הקדש ובין קדש הקדשים&quot;, ואם כן ברור ש&quot;הקדש&quot; אינו &quot;מבית לפרכת&quot;, וממילא הנכנס להיכל בלאו ואילו הנכנס אל &quot;מבית לפרכת&quot; במיתה, כשיטתם. <br />בהמשך, עונה הגמרא לפי שיטת רבי יהודה, שאם כשיטת רבנן, די היה לכתוב &quot;אל הקדש&quot; ללמד איסור לאו לנכנס להיכל, ו&quot;מבית לפרכת&quot; לאיסור במיתה לנכנס לקה&quot;ק, ולא היה צריך לכתוב &quot;אל פני הכפרת&quot; שהינו כבר מיותר.  <br />על זה שאלתי, הרי מהפסוק &quot;והבדילה הפרכת לכם בין הקדש ובין קדש הקדשים&quot; בכל אופן מוכח שיש הבדל בקדושת החללים הללו, ומסתבר יהיה גם לומר שיהיה הבדל בחומרת הכניסה הריקנית אליהם וכך בהתאם בענישת הנכנס. מה זה משנה שהמשך הפסוק &quot;אל פני הכפרת&quot; מיותר, הרי בכל אופן החילוק קיים ועומד גם אם צריך לתרץ את היתור, כפי שיעשו רבנן להלן, שהמשפט המיותר כביכול נועד ללמד שהחיוב במיתה הוא רק אם הנכנס מכוון אל מזרחו של הארון !  <br />נכון שלשיטת רבי יהודה שאינו מדייק לימוד זה היתור נשאר מיותר, אך כיצד יסביר את הצורך להבדיל בין ההיכל לקה&quot;ק ? נראה כאילו בקביעה לשיטתו &quot;שמע מינה :<br />אל פני הכפרת במיתה מבית לפרכת באזהרה&quot; כוונתו לשוב וללמוד כאילו כתוב &quot;[אל הקדש] מבית לפרכת&quot; באזהרה, כאשר &quot;אל הקדש מבית לפרכת&quot; הוא כאילו כתוב &quot;אל הקדש ומבית לפרכת&quot;. וז עצם שאלתי : איך אפשר ללמוד כך הרי אין חיבור ביניהם, כי ההיכל וקדש הקדשים נפרדים ע&quot;י הפרכת ?","209","","4776","True","True","False","","288","213.151.61.173","0","8713","מנחות|כז ע&quot;ב",""),new Message("8734","8724","בקשה לעיון בפירוש שטיינזלץ לפני תגובה","07/04/11 21:44","ג ניסן","תשע&quot;א","21:44","עלי","אבקש מהמגיבים לעיין תחילה בפירוש שטיינזלץ לדף המדובר. באתר של הפירוש מדובר בעמ' הרביעי. שם בראש העמוד הסוגיה מבוארת לכאורה בטעות. האמנם ?<br />רבנן סוברים שהנכנס להיכל בלאו והנכנס לקדש הקדשים במיתה, ואילו רבי יהודה סובר שהנכנס להיכל וגם הנכנס מבית לפרכת בלאו ורק הנכנס אל מול הכפרת במיתה, ולא כך מבואר שם, שכן כתוב שם בפירוש ואני מצטט:&quot;מאי טעמא דרבנן [מה טעמם של חכמים] הסבורים שמבית לפרכת <b>בלאו  </b>( וצ&quot;ל: במיתה )?<br />ומסבירים : אי סלקא דעתך כדקאמר [אם עולה על דעתך כמו שאומר] ר' יהודה, שמבית לפרכת <b>במיתה</b> ( וצ&quot;ל : בלאו )וכו'.<br />נא לדקדק בדברי הפירוש. תקנו אותי אם אני טועה. אח&quot;כ אענה על דבריכם. <br />סליחה ותודה","209","","4776","True","True","False","","154","213.151.61.173","0","8713","מנחות|כז ע&quot;ב",""),new Message("8743","8740","תוספת הסבר לתגובות","08/04/11 01:16","ד ניסן","תשע&quot;א","01:16","המכריע","א. ראשית נעמיד דברים על דיוקם. יש כאן שני מסלולים שלא קשורים. המסלול הראשון הוא מה טעם רבנן, כלומר מהיכן מקור שיטתם. זה כבר סוכם לעיל, טענתם שאם כר' יהודה הרי מבית לפרוכת מיותר, ר' יהודה עונה דהו&quot;א מאי קדש מבית לפרוכת. ורבנן משיבים לא ס&quot;ד דקדש לאו היכל. ובזה נגמר חלק א' של הויכוח, כמו כל ויכוח. זו נקודת המחלוקת. לר' יהודה בא בחשבון שקדש זה מבית לפרוכת ולרבנן לא.<br />חלק ב'. התחלה חדשה (לא ר' יהודה עונה). מנין לקח ר' יהודה את שיטתו. טענתו דאי כרבנן לא בעי מבית לפרוכת. ורבנן אכן עונים שזה בא לדרשא (לא כביכול!). ור' יהודה לא ס&quot;ל האי דרשה.<br /><br />ב. עכשיו עתה שואל שאלה חדשה (לא של הגמרא וגם לא בדיוק מה ששאלת בתחילה). לפי ר' יהודה שלומד שלא יבוא (בלאו) לא אל הקדש - ההיכל ולא אל מבית לפרוכת, ולא ימות אם יבוא אל פני הכפורת. מה לדעתו תפקיד הפרוכת מבחינת הבדלה. וכבר הגיבו שיש עוד דינים רבים שבהם חלוקים זה  מזה מלבד חומר עונש הנכנס. למשל הארון חייב להיות דוקא בקדש הקדשים. כמו כן הקטרת יום הכיפורים.<br />לעומת זאת בהיכל מקום הארון השולחן ומזבח הזהב בדוקא. ועוד הרבה.","199","","4775","True","True","False","","159","95.86.92.195","0","8713","מנחות|כז ע&quot;ב","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82640);