var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=86739;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("מכיר סיפור לחיזוק לומדי הדף היומי?","http://daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=19605")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107151","למה אימצת את עצמך כך לקרוא דף שאתה...","לינקוש","08/05/24 11:52","58","79"),new MostViewed("107150","הגהות הגר&quot;א ב&quot;מ ע","אוריאל שלמוני","08/05/24 10:31","605","44"),new MostViewed("107145","הגהות הגר&quot;א ב&quot;מ סט","אוריאל שלמוני","07/05/24 10:56","605","41")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("86739","0","משנה ראשונה","17/02/21 16:42","ה אדר","תשפ&quot;א","16:42","אנטוב","משהו יכול להסביר לי את דעת הרמב&quot;ם לגבי ה'משנה ראשונה' וה'משנה אחרונה'?","1113","","1182","True","True","False","","348","109.67.251.39","0","0","פסחים|פח ע&quot;ב",""),new Message("86749","86739","יש לו פרוש שונה משאר המפרשים ?","18/02/21 21:36","ו אדר","תשפ&quot;א","21:36","מרדכי דב זינגר","","807","","1181","False","True","False","","86","212.76.103.216","0","86739","פסחים|פח ע&quot;ב",""),new Message("86753","86739","עיין כס&quot;מ שמבאר את העניין באריכות","19/02/21 01:10","ז אדר","תשפ&quot;א","01:10","שמואל 100","רמב&quot;ם פ&quot;ב הי&quot;ג מהל' קורבן פסח:<br />מי שחציו עבד וחציו בן חורין לא יאכל לא משל רבו ולא משל עצמו עד שיעשה כולו בן חורין:<br /><br />רמב&quot;ם בפרושו למשנה: ואמרו לא יאכל משל רבו - וכמו כן לא יאכל משל עצמו, לפי כי עוד יתבאר לך כי הוא לא יניח עבד חציו בן חורין וחציו עבד, ולפיכך לא יאכל ממנו בשום פנים עד שיעשה בן חורין.<br /><br /><br />כס&quot;מ על רמב&quot;ם פ&quot;ב הי&quot;ג מהל' קורבן פסח:<br />מי שחציו עבד וחציו בן חורין וכו'. שם (דף פ&quot;ז) תנן מי שחציו עבד וחציו בן חורין לא יאכל משל רבו ובגמ' (דף פ&quot;ח) משל רבו הוא דלא יאכל אבל משל עצמו יאכל והא תניא לא יאכל לא משלו ולא משל רבו ל&quot;ק כאן כמשנה ראשונה כאן כמשנה אחרונה דתנן מי שחציו עבד וחציו בן חורין עובד את רבו יום אחד ואת עצמו יום אחד דברי ב&quot;ה ב&quot;ש אומרים וכו' כופין את רבו ועושה אותו בן חורין חזרו ב&quot;ה להורות כדברי ב&quot;ש. ופירש&quot;י כמשנה ראשונה קודם שחזרו ב&quot;ה לא יאכל משל עצמו מפני שאין חלק עבדות נמשך אחר דעתו. במשנה אחרונה הואיל ובידנו לשחררו הרי הוא כבן חורין ואוכל משל עצמו. ולפי זה יש לתמוה על רבינו שפסק כמשנה ראשונה וכבר השיגו הראב&quot;ד. ואפשר לומר שרבינו מפרש דלמשנה ראשונה יאכל משל עצמו שמאחר שצד חירות ניכר לעצמו שהרי עובד את עצמו יום אחד צד עבדות נגרר אחריו ואוכל משל עצמו אבל למשנה אחרונה שלא עשו לו תקנה לעבוד את עצמו יום אחד אין צד חירות ניכר הלכך אין צד עבדות נמשך אחריו וכיון שכן לא יאכל לא משל רבו ולא משל עצמו. ורבינו כתב בפירוש המשנה כלשון הזה ואמרו לא יאכל משל רבו וכמו כן לא יאכל משל עצמו לפי כי עוד יתבאר לך כי הוא לא יניח עבד חציו בן חורין וחציו עבד ולפיכך לא יאכל ממנו בשום פנים עד שיעשה בן חורין ומה שאמר בכאן לא יאכל משל רבו שיראה ממנו שהוא אוכל זהו דעת האומר מניחין עבד חציו בן חורין עכ&quot;ל. ואין דבריו מובנים לי דמה טעם לומר שמפני שאין מניחין עבד חציו בן חורין שאם אירע שהניחוהו שלא יאכל כלל כיון שמן הדין אוכל הוא ואין לומר דה&quot;ק כיון שאין מניחין אותו נמצא שמי שחציו עבד וחציו בן חורין אינו אוכל כלל לפי שאינו נמצא ומי שאינו נמצא אינו אוכל כלל דא&quot;כ למה לו לכתוב זה בחיבור דנראה דיש נפקותא בזה לענין אכילת פסח דלא יאכל כלל אם היה נמצא וזה אינו שאם היה נמצא למה יגרע מלאכול משל עצמו. ואפשר לומר דה&quot;ק דלמשנה ראשונה שתקנו שיעבוד את עצמו יום אחד תקנו ג&quot;כ שיאכל משל עצמו אע&quot;ג דמדינא אינו אוכל לא משלו ולא משל עצמו ולמשנה אחרונה ביטלו כל מה שתיקנו הילכך לא יאכל כלל. אחר שכתבתי זה מצאתי כתוב שנשאל ה&quot;ר אברהם בנו על זה שנראה שרבינו פה פוסק כמשנה ראשונה והשיב לדברי המשנה ראשונה עבדינן ליה תקנה להוציאו מחיובו ומפני זה אוכל משל עצמו ולדברי משנה אחרונה אע&quot;פ שזו היא תקנתו להוציאו י&quot;ח לא עבדינן ליה תקנה שמא יהיה זה גורם לעיכוב שחרורו אלא אומרים לרבו זה אינו אוכל משלך דלא קרינן ביה עבד איש ולא משל עצמו שאינה תקנה גמורה אלא מהר ושחררו כדי שלא ימנע מן המצוה ולפיכך נתן טעם עד שיעשה בן חורין אבל למשנה ראשונה דליכא חיוב לשחררו עבדינן ליה תקנה במצות שהוא חייב בהן מספק מד&quot;ס דאילו מן התורה פטור כדדייק רבינו ממתני' בפ&quot;ק דחגיגה (דף ד') והא דקאמר התם הכל חייבים בראיה לאיתויי מי שחציו עבד וחציו בן חורין דחויה היא מקמי הא דרבינא עכ&quot;ל. וע&quot;פ זה יתבארו דברי רבינו שבפירוש המשנה:","1373","","1180","True","True","False","","59","46.19.86.12","0","86739","פסחים|פח ע&quot;ב",""),new Message("86752","86749","פירוש הפוך","19/02/21 01:05","ז אדר","תשפ&quot;א","01:05","ליטאי","גם לרש&quot;י למשנה אחרונה עדיין הוא חצי חצי ויכול לאכול כי הוא כבן חורין. ומה עם צד עבדות? הרמב&quot;ם מבאר שלמשנה ראשונה הוא ישאר עבד וכי יתבטל ממצות פסח ולכן יאכל על צד חירות ולמשנה אחרונה שישחררו אותו מיד ויהיה כולו בן חורין ויוכל לעשות פסח בשלמות.","1383","","1180","True","True","False","","51","37.60.47.19","0","86739","פסחים|פח ע&quot;ב","")];var iTotalPages=811;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82800);