var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=8558;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("ברוכים הבאים לפורום פורטל הדף היומי","")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר&quot;ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","69"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","61"),new MostViewed("107084","מי שמלווה כסף בריבית לא יקום בתחיית המתי","לינקוש","28/04/24 18:14","58","55")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("8558","0","מדוע סובר רבי יהודה כי מין במינו לא בטל?","31/03/11 12:06","כה אדר ב","תשע&quot;א","12:06","Almuaddib","ידועה מחלוקתו של רבי יהודה על חכמים, וראינוה שוב בדף, על ביטול מין במינו. לשיטת ר&quot;י מין במינו אינו בטל לעולם, ובניגוד לדעת חכמים - שלפיהם נפסק להלכה.<br /><br />מדוע סובר רבי יהודה שמין במינו אינו בטל לעולם?<br /><br /><br />השאלה מתחילה מההבנה, על סמך מה יש בכלל דין של ביטול ברוב.<br /><br />לשיטת הר&quot;ן, הבסיס לביטול ברוב הוא ה&quot;עימות&quot; המתחולל בתערובת בין איסור לבין היתר. אם ההיתר רב יותר מאשר האיסור, הרי שהוא גובר עליו, מחלישו ומבטלו. <br />במצב כזה, לשיטת רבי יהודה, כאשר האיסור וההיתר הם מאותו המין - למשל דם ודם - אין כאן &quot;עימות&quot;, והואיל ואין עימות - אין גם נצחון. לעומת זאת, כאשר היין והדם מתערבים, יש עימות בין שתי המהויות השונות, ולפי השיעור - גובר האחד על משנהו.<br /><br /><br />הבנה אחרת של דיני התערובות היא שאין המדובר ב&quot;עימות&quot;, כדברי הר&quot;ן, אלא שאנו מסתכלים על מה שניתן לחוש בתערובת. אם איננו יכולים לזהות את האיסור בתערובת (במראה, בטעם), הרי שהוא בטל בתוכה. כלומר, אם איננו יכולים לזהות את המרכיבים השונים בתערובת, היא כולה תהיה מותרת או אסורה, בהתאם למרכיב הדומיננטי שבתוכה. במצב כזה, נסביר את שיטתו של רבי יהודה בדרך זו: תערובת של שני מרכיבים מאותו המין, לא מכריחה אותנו &quot;לאחד&quot; בין השנים. כאשר יש תערובת של דם ומים, אם אנו רואים את הדם - אנו מדברים על התערובת כעל משהו מאוחד. תערובת של יין ויין, לדוגמא, מותר ואסור, לא מחייבת אותנו לאחד את התערובת. התערובת תקרא יין גם בלי להכריח איחוד בין המרכיבים, ולכן - נוכל עדיין לומר שיש כאן גם איסור וגם היתר.","107","","4782","True","True","False","","1486","81.218.141.168","0","0","מנחות|כב ע&quot;א",""),new Message("8559","8558","נפלא מאד, והערה","31/03/11 13:17","כה אדר ב","תשע&quot;א","13:17","המכריע","נהיר בהיר וצהיר.<br /><br />הערה קטנה. דומני שהר&quot;ן טוען שבעצם גם חכמים מודים לעיקרון של ר' יהודה, אלא שלדעתם עצם העובדה שזה היתר וזה איסור, נחשב מין בשאינו מינו. לפי ההסבר של העימות זה מובן מצויין. לפי ההסבר של האיחוד, לכאורה פחות מובן משמעות האיחוד בין איסור להיתר כשהם שונים פיזית. האם אכן לדעתך הר&quot;ן בזה לשיטתו, או ניתן להשתמש ברעיון שלו גם לפי התיזה של האיחוד?","199","","4782","True","True","False","","260","95.86.122.34","0","8558","מנחות|כב ע&quot;א",""),new Message("8561","8559","ישר כח, ותוספת קטנה","31/03/11 14:29","כה אדר ב","תשע&quot;א","14:29","עציוני","הר&quot;ן הולך עם שיטתו אף צעד נוסף שהוא מחודש למדי. לטענתו, הסיבה שדבר שיש לו מתירין אינו בטל היא שאיסור כזה (שיש לו מתירין) הוא לא איסור כל כך מוחלט שמהווה ניגוד להיתר, וממילא אין עימות חזיתי ביניהם והתערובת היא מעין מין במינו (היתר בהיתר).","159","","4782","True","True","False","","251","132.70.40.183","0","8558","מנחות|כב ע&quot;א",""),new Message("8563","8561","אבל","31/03/11 15:26","כה אדר ב","תשע&quot;א","15:26","דוד כוכב","בזמנו היתה לי ראיה שגם הר&quot;ן (על מסכת נדרים דף נב ע&quot;א) צריך להודות לטעמו של רש&quot;י (במסכת ביצה דף ג ע&quot;ב) שעד שתאכלו באיסור אכול אותו בהיתר, כי לטעם הר&quot;ן לא מבוארים כל פירטי הדינים.","125","","4782","True","True","False","","122","212.76.119.250","0","8558","מנחות|כב ע&quot;א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82634);