var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=85449;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("המלצה לגולשים","http://www.daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=1505")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107151","למה אימצת את עצמך כך לקרוא דף שאתה...","לינקוש","08/05/24 11:52","58","86"),new MostViewed("107150","הגהות הגר&quot;א ב&quot;מ ע","אוריאל שלמוני","08/05/24 10:31","605","45"),new MostViewed("107155","אדם שכר רכב באילת ","מנחת טנא","13/05/24 00:58","49159","37")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("85449","0","עיון לשוני - דרשת המילה &quot;את&quot;","16/12/20 19:58","א טבת","תשפ&quot;א","19:58","איתיאל","*פינת הלשון*<br /><br />הגמרא אומרת ששמעון (וי&quot;א נחמיה) העמסוני היה דורש כל &quot;אתים&quot; שבתורה לרבות, עד שהגיע לפסוק &quot;את ה' אלוקיך תירא&quot;, ופירש.<br /><br />אמרו לו תלמידיו: רבי, כל &quot;אתים&quot; שדרשת - מה תהא עליהן?<br /><br />אמר להם: כשם שאני מקבל שכר על הדרישה, כך אני מקבל שכר על הפרישה.<br /><br />עד שבא רבי עקיבא ודרש: &quot;את ה' אלוקיך תירא&quot; - לרבות תלמידי חכמים.<br /><br />***<br /><br />למילה &quot;את&quot; בעברית שני מובנים.<br /><br />הראשון מוכר יותר, והוא מילית היחס המציינת מושא ישיר (כלומר: משלים מוצרך לפועל).<br /><br />הפירוש השני הוא &quot;עִם&quot;, כמו בפסוק &quot;את יעקב, איש וביתו באו&quot;.<br /><br />בימינו אנו משתמשים במילה &quot;את&quot; רק במשמעות הראשונה, והמשמעות השנייה שרדה רק בהטיה עם הכינוי החבור - איתי, איתנו וכו'. ומעניין שדווקא במקרים אלה לא רגילים לומר &quot;עימי&quot;, &quot;עימנו&quot;.<br /><br />***<br /><br />השימוש ב&quot;את&quot; כמושא הפועל אינו חובה. נמצא פסוקים בהם יש &quot;את&quot; לפני מושא, אך גם פסוקים רבים ללא &quot;את&quot; לפני המושא, ואפילו בפסוק אחד, פעם עם &quot;את&quot; ופעם בלי: &quot;וַתֹּאמֶר לְאַבְרָהָם: גָּרֵשׁ (חסר: את) הָאָמָה הַזֹּאת *וְאֶת* בְּנָהּ&quot;.<br /><br />דוד בן גוריון רצה לבטל את השימוש ב&quot;את&quot;, וכך כתב:<br /><br />*ברוב הגדול של המקרים היא מיותרת בהחלט, והראיה, מאות פסוקים מהתנ&quot;ך, שמשמיטים &quot;את&quot;, אם כי באותם הביטויים יש &quot;את&quot; בהזדמנויות אחרות... ובכל מקום שאין &quot;את&quot; חסרונה לא מורגש כלל, סימן שאין בה צורך, אלא במקרים מועטים שאפשר לטעות בנושא ובנשוא. ובכל מלה מיותרת - יש בזבוז מרץ, נייר, דיו, דפוס והוצאות... נסה לקרוא: &quot;בראשית ברא אלהים השמים והארץ&quot; - ותראה שלא חסר כאן כלום. חכמינו הרגישו בדבר ור' עקיבא היה משום כך דורש תלי תלים של הלכות על &quot;את&quot; כשם שהוא עשה זאת על &quot;אך&quot; ו&quot;גם&quot;. סימן ש&quot;את&quot; אינו נחוץ לגופו*.<br /><br />אולם רוב בלשני דורו התרעמו עליו, כפי שהתבטא הבלשן יצחק אבינרי: &quot;כל העוקר 'את' מתוך המשפט בכוונה ומדעת — כאילו עוקר מפיו שן בריאה&quot;.<br /><br />פעמים רבות לא ברור מספיק מי הנושא ומי המושא, ותוספת &quot;את&quot; תמנע דו משמעות.<br /><br />למשל: &quot;וַתִּתֶּן־לוֹ אֶת־בִּלְהָה שִׁפְחָתָהּ לְאִשָּׁה&quot;. אילו היה נכתב &quot;ותיתן לו בלהה שפחתה לאישה&quot; - היינו עלולים להבין: בלהה נתנה לו את שפחתה שלה (עליה לא שמענו עד כה...) לאישה.<br /><br />הנבואה שניתנה לרבקה: &quot;ורב יעבוד צעיר&quot; חסרה &quot;את&quot;, ולפיכך יכולה להתפרש &quot;רב יעבוד (את) צעיר&quot;, או &quot;(את) רב יעבוד צעיר&quot;. ואכן מדרשי חז&quot;ל אומרים שהדבר תלוי במצבו הרוחני של עם ישראל, מי יעבוד את מי. וכן ניתן לומר שזו היתה מקור ה&quot;מחלוקת&quot; בין יצחק לרבקה, שכל אחד פירש אחרת את הנבואה.<br /><br />מדרשו של נחמיה העמסוני כנראה סובר לפרש &quot;את&quot; במשמעות &quot;עִם&quot;.<br /><br />כך ניכר מהדרשות המופיעות בשמו:<br /><br />בשור הנסקל: &quot;ולא יאכל את בשרו&quot; - את הטפל לבשרו (=העור, שגם הוא אסור בהנאה).<br /><br />&quot;את ה' אלוקיך תירא&quot; - חשש נחמיה העמסוני לומר שיש דבר הטפל עם ה' ומחייב יראה ממנו, ולכן פירש מלדרוש.<br /><br />הרב אורי שרקי שליט&quot;א מבאר שנחמיה חשש מהגישה הנוצרית שהחלה להתפתח בימיו, שהאמינה באותו האיש כאיש-אל. לפיכך חשש לומר שיש אדם הדומה במצווה לה', ורבי עקיבא העז לגלות את הסוד הנפיץ, &quot;לרבות תלמידי חכמים&quot;.<br /><br />***<br /><br />להצטרפות לקבוצת&quot;לשון הקודש&quot;, חידושים ודיונים לשוניים בזיקה למקורות, היכנסו בקישור הבא:<br /><br />https://chat.whatsapp.com/HozShFKg3wv36SR6XdQUBJ","842","","1246","True","True","False","","451","","0","0","פסחים|כב ע&quot;ב",""),new Message("85450","85449","בירושלמי בשינוי קצת","16/12/20 19:59","א טבת","תשפ&quot;א","19:59","איתיאל","ומעניין לראות את דברי הירושלמי המקביל:<br /><br />נחמיה עימסוני שימש את רבי עקיבה עשרים ושתים שנה, ולמדו אתים וגמים ריבויין. אכין ורקין מיעוטין.<br /><br />אמר ליה: מהו הוא ההן דכתיב (דברים ו, יג) &quot;את ה' אלהיך תירא&quot;? <br />אמר ליה: אותו ואת תורתו.<br /><br />(ברכות ט', ה')","842","","1246","True","True","False","","85","","0","85449","פסחים|כב ע&quot;ב",""),new Message("85456","85449","מחלוקת ר&quot;ע ורבי ישמעאל בעניין מהמדרש","16/12/20 20:42","א טבת","תשפ&quot;א","20:42","איתיאל","התחדש לי בעיון נוסף בעניין, המקורות הבאים במדרש:<br /><br />רבי ישמעאל שאל את רבי עקיבא: אמר לו: בשביל ששמשת את נחום איש גם זו עשרים ושתים שנה, אכין ורקין מיעוטין, אתין וגמין רבויין. הדין &quot;אֶת&quot; דכתיב הכא מה הוא? (=&quot;אתב הזה שכתוב כאן, מה הוא?).<br /><br />א&quot;ל: אילו נאמר &quot;בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים שמים וארץ&quot; - היינו אומרים השמים והארץ אלהות הן. <br /><br />א&quot;ל: &quot;כי לא דבר רֵק הוא מכם&quot;. ואם ריק הוא - מכם! למה? שאין אתם יודעים לדרוש בשעה שאי אתם יגיעין בו!<br />אימתי היא חייכם? בשעה שאתם יגיעין בו.<br />אלא &quot;אֶת הַשָּׁמַיִם&quot; - לרבות חמה ולבנה ומזלות, &quot;וְאֶת הָאָרֶץ&quot; - לרבות אילנות ודשאין וגן עדן.<br /><br />***<br /><br />ושוב:<br />&quot;ותאמר: קניתי איש את ה'&quot;.<br />ר' ישמעאל שאל את ר' עקיבא: בשביל ששימשת את נחום איש גם זו כ&quot;ב שנה, אתין גמין ריבויין, אכין ורקין מיעוטין, הדין את דכתיב הכא מהו? <br /><br />אמר ליה: אילו כתיב: &quot;קניתי איש ה'&quot;, היה הדבר קשה. <br /><br />אמר ליה: &quot;כי לא דבר ריק הוא&quot;, ואם ריק הוא - מכם הוא ריק, שאין אתם יודעים לדרוש. <br /><br />אלא את ה', לשעבר אדם נברא מאדמה וחוה נבראת מאדם; <br />מכאן ואילך &quot;בצלמנו כדמותנו&quot;, לא איש בלא אשה ולא אשה בלא איש, ולא שניהם בלא שכינה.<br /><br />***<br /><br />ובמקום נוסף:<br /><br />ויהי אלהים את הנער ויגדל (על ישמעאל).<br />רבי ישמעאל שאל את ר&quot;ע אמר לו:<br />בשביל ששימשת נחום איש גם זו עשרים ושתים שנה, אכים ורקים מיעוטים, אתין וגמין ריבוים, הדין את דכתיב הכא מהו?<br /><br />אמר לו: אילו נאמר: ויהי אלהים הנער, היה הדבר קשה, אלא את הנער.<br />אמר לו: כי לא דבר רק הוא מכם, ואם רק מכם, שאין אתם יודעים לדרוש, אלא את הנער הוא וחמריו וגמליו ובני ביתו.<br /><br />***<br /><br />נמצא שיש כאן מחלוקת קבועה בין רבי עקיבא לרבי ישמעאל.<br /><br />ר&quot;ע סובר שריבוי &quot;את&quot; שייך רק במקום בו היינו מסתדרים בלעדיו. אבל במקום בו השמטת &quot;את&quot; עלולה להוביל לבלבול בין הנושא למושא - המילה מוצרכת, ואין לדרוש ממנה.<br /><br />שימו לב שבכל הדוגמות ההבנה המוטעית ללא &quot;את&quot; עלולה להביא לכפירה ושיתוף ח&quot;ו -<br /><br />בראשית ברא אלוהים השמים והארץ - הבנה פגאנית לפי השמיים והארץ הם חלק מהבוראים.<br /><br />קניתי איש ה', ויהי אלהים הנער - הבנה כאילו יש אלוהות המתלבשת באדם (נצרות).<br /><br />רבי ישמעאל דורש גם במקומות אלה. מעניינת במיוחד דרשתו על הפסוק &quot;ויהי אלהים את הנער&quot;, בה הוא אינו חושש לדרוש דרשה נועזת, בה האדם שותף לבריאה בילודה.<br /><br />ויש להעיר ששני הפסוקים האחרונים, על דרך הפשט לא מדובר במילית יחס המושא, אלא במשמעות &quot;עִם&quot;.<br /><br />***<br /><br />עוד יש להעיר שבגמרא מדובר על נחמיה העמסוני שדרש, וכאן מדובר על נחום איש גמזו. קרבת השמות מובילה להשערה שמדובר באותו אדם.","842","","1246","True","True","False","","164","","0","85449","פסחים|כב ע&quot;ב","")];var iTotalPages=811;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82818);