var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=8508;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("זמני היום","http://www.daf-yomi.com/content.aspx?pageid=126")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107076","אמר רב חסדא מידת חסידות שנו כאן","לינקוש","22/04/24 15:26","58","47"),new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","38"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","20")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("8508","0","כהן שאינו מודה בעבודה","30/03/11 15:39","כד אדר ב","תשע&quot;א","15:39","ביינישית","בדף של יום ראשון (יח) הופיע בע&quot;ב: <br /><br /><b>כל כהן שאינו מודה בעבודה אין לו חלק בכהונה</b><br /><br />אולי מישהו פה מכיר ויודע: האם אמירה זו קשורה במתחים בין הצדוקים לפרושים, ולבעיות מול הכהנים הצדוקים? האם ידוע לכם על הקשרים אחרים של הביטוי הזה או ממתי הוא בערך מבחינה היסטורית?","141","","4778","True","True","False","","1135","109.65.8.189","0","0","מנחות|יח ע&quot;ב",""),new Message("8512","8508","מדוע 'מפריע' לך שהדיון תיאורטי בלבד?","30/03/11 16:17","כד אדר ב","תשע&quot;א","16:17","שיננא","על אף שאני מחבב ומסתקרן תמיד בגישה שצצה בין השורות של שאלתך - <br />אעפ&quot;כ - ייתכן שמדובר בדיון תיאורטי צרוף.<br />והרי הגמרא מלאה באינספור של דיונים שכאלו.<br />ואם ישאל השואל (או השואלת...) - מדוע לגמרא להביא מקרים רחוקים ונדירים ומוזרים - הרי שידועות התשובות שיש כאן עיסוק בדבר ה' באשר הוא וכן שלכל רעיון יש יישום אחר בהלכה בהשתנות הנסיבות והנתונים.<br /><br />אבל - לשיטתך - אלו דיונים בש&quot;ס את מכירה שנוצרו בעקבות מתחים כאלו ואחרים בין צדוקים ופרושים?<br /><br />ברוכה (!) השבה (?)","146","","4778","True","True","False","","221","2.54.90.105","0","8508","מנחות|יח ע&quot;ב",""),new Message("8525","8508","הקשרים אחרים של הביטוי הזה","30/03/11 21:15","כד אדר ב","תשע&quot;א","21:15","דוד כוכב","במסכת עירובין פרק ג משנה ב:<br />הַשּׁוֹלֵחַ עֵרוּבוֹ בְּיַד חֵרֵשׁ שׁוֹטֶה וְקָטָן, אוֹ בְיַד מִי שֶׁאֵינוֹ מוֹדֶה בָעֵרוּב, אֵינוֹ עֵרוּב.<br /><br />ובמסכת עירובין פרק ו משנה א:<br />הַדָּר עִם הַנָּכְרִי בֶחָצֵר, אוֹ עִם מִי שֶׁאֵינוֹ מוֹדֶה בָעֵרוּב, הֲרֵי זֶה אוֹסֵר עָלָיו.<br /><br />כנראה שלא נמצא בהקשרים אחרים.<br />אין הגיון איפוא בשיוך שני דינים אלו דוקא לאירועים אקטואלים.","125","","4778","True","True","False","","101","212.76.119.250","0","8508","מנחות|יח ע&quot;ב",""),new Message("8554","8508","המקור בתוספתא","31/03/11 09:38","כה אדר ב","תשע&quot;א","09:38","עציוני","מקור הדברים הוא בתוספתא דמאי פרק ב. עקרו של הפרק עוסק ביחס לעמי הארצות ובנאמנותם ומתוך כך מרחיבים גם ביחס לאוכלוסיות שונות:<br /><br /><b>ב,ד </b> עם הארץ שקבל עליו כל דברי חבירות ונחשד על דבר אחד ...<br /><b>ב,ה</b>  גר שקבל עליו כל דברי התורה ונחשד על דבר אחד...<br /><b>ב,ו</b>  עם הארץ שקבל עליו כל דברי חבירות חוץ מדבר אחד...<br /><b>ב,ז</b>  כהן שקבל עליו כל עבודת כהונה חוץ מדבר אחד... בן לוי שקבל עליו כל עבודת לויה חוץ מדבר אחד ...<br /><b>ב,ח </b> וכולן שחזרו בהן... <br /><br />היחסים המתוחים בין החכמים לעמי הארץ ידעו עליות ומורדות, ולא מפתיע למצוא התייחסויות הלכתיות השוללות מכל וכל את מעמדם. הגמ' אצלנו מייחסת את הדברים לר&quot;ש שאמנם לא מוזכר שם בתוספתא, אך היה ידוע ביחסו החריף כלפי ע&quot;ה, כך שזו לא השערה מופרכת להניח שהמאבק בעמי הארץ הוא הרקע לשניית מימרא זו.","159","","4777","True","True","False","","187","132.70.40.183","0","8508","מנחות|יח ע&quot;ב",""),new Message("8518","8512","לא מפריע,","30/03/11 20:47","כד אדר ב","תשע&quot;א","20:47","ביינישית","אבל עצם זה שייתכן שאין סיבה היסטורית לדיון, לא אומר שבהכרח אין... <br /><br />אני מסכימה שיש ערך לעיסוק בדבר ה' בין כך ובין כך אך זה לא מבטל את השאלה. כלומר, ייתכן שנושא דיון מסוים או שאלה מסויימת יעלו בעקבות היותם נושא טעון בתקופה מסויימת, ובכל זאת לאותו עיקרון או לתשובה לשאלה תהיה משמעות גם לדורות.<br /><br />למשל, בסיפורים על הגרים הניגשים להלל ושמאי (בשבת לב) אחד מהם שואל כמה תורות יש, ומבקש ללמוד תורה שבכתב ללא תושב&quot;ע. תהיה זו עצמית עיניים לטעון ששאלתו מנותקת מההקשר ההיסטורי שבו חי: בוודאי שמעמד התושב&quot;ע היה נושא טעון בתקופת הזוגות. אולם, האמירה שהשאלה נבעה מהקשר חברתי מסוים, אינה אומרת בהכרח שאין לנושא הזה משמעות מעבר לאותה תקופה.<br /><br />הדוגמאות רבות, יש כבר בתוך מקורות התושב&quot;ע (משנה וגמרא) מקומות בהם מפורשים מחלוקות בין הצדוקים לפרושים: בסדר העבודה ביו&quot;כ, בשמחת בית השואבה (עם הסקילה באתרוגים...), בדיני טומאה וטהרה מסויימים, ועוד. אם אחשוב על דוגמאות יותר מוצלחות לעניין אשתדל להביא. אבל חשוב לי להדגיש שאין פסול בהבנת הקשר היסטורי של הלכה או אגדה, אדרבה- לעתים הדבר תורם להבנתם, ובעיני גם לא פוגע בנצחיותם.","141","","4778","True","True","False","","100","212.235.59.51","0","8508","מנחות|יח ע&quot;ב",""),new Message("8524","8518","דוגמאות נוספות","30/03/11 21:12","כד אדר ב","תשע&quot;א","21:12","המכריע","יש במסכת ידים פרק שלם של ויכוח עמם. כמו כן אמרו במפורש בהרבה מקומות על דברים מסויימים שהם נאמרו &quot;לתשובת המינים&quot;, כלומר שלא נתפרשה בתוך הדברים עצמם הכוונה הזו, וההסבר נוסף לזה מבחוץ.<br /><br />אם לחפש רקע היסטורי לא צריך ללכת רחוק. צאצאי החשמונאים תפסו עדיין בפלך כהונה גם כשהם רחקו מאד, ולהדיא מצינו על כמה מהם שלחמו בפרושים. (ינאי מלכא הרג את הפרושים, ולהדיא אכן אמרו לו די לך בכתר מלכות הנח כתר כהונה לזרעו של אהרן. אם כי שם כנראה הרקע לא בדיוק משום דעותיו).","199","","4778","True","True","False","","157","95.86.122.34","0","8508","מנחות|יח ע&quot;ב",""),new Message("8535","8525","מדוע לא?","31/03/11 01:00","כה אדר ב","תשע&quot;א","01:00","המכריע","עירוב הוא תקנת חכמים שאין לה שרש בתורה, ומה מתאים יותר שיהא זה בלתי מקובל על הצדוקים?","199","","4777","True","True","False","","131","95.86.122.34","0","8508","מנחות|יח ע&quot;ב",""),new Message("8537","8535","אם כן","31/03/11 01:51","כה אדר ב","תשע&quot;א","01:51","דוד כוכב","מדוע אין עוד תקנה או מצוה כזו, שנאמר בה שמי שאינו מודה בה נפסל?<br />הרק בזה כפרו?","125","","4777","True","True","False","","109","212.76.119.250","0","8508","מנחות|יח ע&quot;ב",""),new Message("8539","8537","חילוק","31/03/11 02:03","כה אדר ב","תשע&quot;א","02:03","המכריע","בתקנות אחרות לא מצוי שמי שהוא עושה עבור חבירו, רק בכהן המקריב ובהנחת עירוב או השתתפות בו בחצר ובמבוי. והשאלה בהן אינה נוגעת לנו.","199","","4777","True","True","False","","134","95.86.122.34","0","8508","מנחות|יח ע&quot;ב",""),new Message("8544","8539","גם יש","31/03/11 02:15","כה אדר ב","תשע&quot;א","02:15","דוד כוכב","במסכת בבא קמא דף פב ע&quot;א <br />&quot;עשרה תקנות תיקן עזרא: שקורין במנחה בשבת, וקורין בשני ובחמישי&quot;.<br />ויש לך לומר שהיו כולם מודים בתקנה זו.<br />ומ&quot;מ מאי שנא מצוות כהנים דוקא, אי לאו קרא שלמדו ממנו.","125","","4777","True","True","False","","81","212.76.119.250","0","8508","מנחות|יח ע&quot;ב",""),new Message("8548","8544","ענית לבד","31/03/11 02:30","כה אדר ב","תשע&quot;א","02:30","המכריע","אכן אין זה כלל גורף. תיתכן מצוה שאינם מודים בה ובכל זאת יכולים לצאת על ידיהם. רק בכהונה יש פסוק. ובעירוב אין הם מבטלים רשותם וכדומה. יתכן שבאמת קריאת התורה יוצאים על ידיהם. מספיק שהם מודים בעצם התורה שבכתב, לענין זה.<br /><br />אנחנו רק דיברנו מדוע לא יצא לחז&quot;ל להזכיר את הביטוי אינו מודה בתקנה פלונית, בכל מיני מקומות. ועל זה השבתי שיתכן שזה משום שאין זה מצוי למעשה.","199","","4777","True","True","False","","147","95.86.122.34","0","8508","מנחות|יח ע&quot;ב",""),new Message("8555","8554","לאור התוספתא","31/03/11 10:07","כה אדר ב","תשע&quot;א","10:07","המכריע","לכאורה דוקא מן ההקשר בתוספתתא נראה יותר שאין זו התייחסות מיוחדת לכהני צדוקים. אלא במסגרת דיון עקרוני על כל נושא. אם אתה מקבל הכל חוץ מדבר אחד הרי זה כאילו לא קיבלת כלל. <br />שערי תשובה לר' יונה;  הרי זה מומר לדבר אחד, כי אם אמר יאמר העבד לאדונו הכל אעשה מלבד דבר אחד, הרי זה שבר עול אדוניו מעליו. (זה לא ציטוט. רק תוכן).","199","","4777","True","True","False","","168","95.86.122.34","0","8508","מנחות|יח ע&quot;ב",""),new Message("8556","8555","אכן כך","31/03/11 10:15","כה אדר ב","תשע&quot;א","10:15","עציוני","כפי שציינתי, עיקר ענינה של התוספתא הוא בעמי הארצות, (שאינם דוקא צדוקים). סביר מאד להניח שדיון עקרוני שכזה בא על רקע קיומם של גורמים שונים אשר לא קיבלו על עצמם את כל התורה כולה - הן צדוקים והן אחרים. עם זאת, ההרחבה הרבה שיש שם ביחס לכהנים, בצירוף הידיעה שרבות ממשפחות הכהונה השתייכו לחוגי הצדוקים, מעלה את ההשערה שלפחות חלק מן המוטיבציה לדיון היה הויכוח עם הצדוקים, אך אין זו אלא השערה.","159","","4777","True","True","False","","213","132.70.40.183","0","8508","מנחות|יח ע&quot;ב",""),new Message("8562","8556","ההבדל בין עמי הארץ לצדוקים","31/03/11 15:15","כה אדר ב","תשע&quot;א","15:15","דוד כוכב","עניין עמי הארץ אינו עניין לכהן שאינו מודה בעבודה.<br />עמי הארץ מודים, אלא שאינם מקפידים כראוי. סומכים עליהם בעניין תרומה. ומעיקר הדין גם לעניין מעשר כי רובם מעשרים, ורק מדרבנן יש לתבואתם דין דמאי.<br />ידוע שהמון העם הזדהה באותה תקופה דוקא עם הפרושים ולא עם הצדוקים.","125","","4777","True","True","False","","110","212.76.119.250","0","8508","מנחות|יח ע&quot;ב","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82534);