var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=848;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("מעלת הפורום - ע\"פ ר' נחמן מברסלב","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=348")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר&quot;ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","71"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","62"),new MostViewed("107084","מי שמלווה כסף בריבית לא יקום בתחיית המתי","לינקוש","28/04/24 18:14","58","55")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("848","0","מקורות על האגדות בעמוד","05/09/09 23:23","טז אלול","תשס&quot;ט","23:23","מכון הלכה ברורה","<b>&quot;חולל אילות תשמור&quot;, אילה זו רחמה צר. בשעה שכורעת ללדת, אני מזמין לה דרקון שמכישה בבית הרחם ומתרפה ממולדה. ואלמלי מקדים רגע אחד או מאחר רגע אחד - מיד מתה. </b><br /><br />כי אמרינן (סנהדרין צז ע&quot;ב) אם אין ישראל עושים תשובה אינם נגאלים, מה עשה הקב&quot;ה, מעמיד להם מלך צר כהמן, ומתוך צרה עושים תשובה. <br />וזה הנמשל, כי רחם של ישראל צר להוליד תולדות של צדיקים תורה ומעשים טובים ותשובה, כי בעו&quot;ה אפס עצור ועזוב, ועל זה אמר הנביא [מ&quot;ב יט, ג] באו בנים עד משבר וכח אין ללידה, והיינו להוליד בתשובה הגאולה והישועה. מה עשה הקב&quot;ה, מזמין לנו נחש, היינו מלך כהמן, שנושך אותנו ומכאיב אותנו, עד שעל ידי כך חוזרים בתשובה, ומזה הולידה והצמיחה צמח צדקה וישועה לישראל, וזהו ענין אילה, ולכך המשיל דוד כנסת ישראל לאילה. <br /><br />(יערות דבש, חלק ראשון - דרוש ג)","70","","5354","True","True","False","","1094","84.229.197.1","0","0","בבא בתרא|טז ע&quot;ב",""),new Message("849","848","&quot;מיתה שיש בה גויעה&quot;","05/09/09 23:24","טז אלול","תשס&quot;ט","23:24","מכון הלכה ברורה","<b>א&quot;ל רבינא לרב חמא בר בוזי, ודאי דאמריתו כל מיתה שיש בה גויעה, זו היא מיתתן של צדיקים. א&quot;ל אין. והא דור המבול? א&quot;ל אנן גויעה ואסיפה קאמרינן, והא ישמעאל דכתיב ביה גויעה ואסיפה? אדהכי איתער בהו רבא, אמר להו, דרדקי, הכי א&quot;ר יוחנן, ישמעאל עשה תשובה בחיי אביו, שנאמר ויקברו אותו יצחק וישמעאל בניו.</b><br /><br />כוונתם, כי הגויעה מיתה בלא חולי מכאיב ובלא יסורין, ואין זוכין לה אלא הצדיקים ואנשי דור המבול ההפוכים כמו רגע ולא חלו בהם ידים, וכן מתי מדבר, ועל כן אמר בהם גויעהבגוע אחינו (במדבר כ ג), וכן והוא איש אחד לא גוע בעונו (יהושע כב כ), שלא המית אותו עונו פתאום. אבל כשיזכיר הכתוב כן עם זכרון המיתה כמלת ויאסף או וימת, תרמוז למיתת הצדיקים. <br /><br />[מבאר שגויעה היא מיתה מיידית בלא מכאוב אמנם בצדיק זה טוב אך בדור המבול זה ציין את החטף של העונש האלוקי.] <br /><br />(רמב&quot;ן, על בראשית פרק כה פסוק יז) <br /><br /><br />אל אלו שני העניינים נאמר בתורה לדעתי: ויגוע וימת, כשבאין שניהם רצופים, כי המיתה היא ביטול כל הכוחות והרגשות, כמו שהוא מבואר מעצמו; אמנם הגויעה הוא העניין הראשון שאמרנו, כי על כן אמרו: אין גויעה אלא בצדיקים, לפי שהם אינן מתים רק מהכרח בלוי החומר ואפיסתו. <br /><br />[המיתה היא ביטול כוחות הנפש, והגויעה היא ביטול כוחות הגוף]. <br /><br />(עקידת יצחק שער כב)","70","","5354","True","True","False","","548","84.229.197.1","0","848","בבא בתרא|טז ע&quot;ב",""),new Message("850","848","יערות דבש על &quot;אידלי יומא אידלי קצירא&quot;","05/09/09 23:25","טז אלול","תשס&quot;ט","23:25","מכון הלכה ברורה","<b>אמר אביי היינו דאמרי אינשי אידלי יומא אידלי קצירא</b> (רש&quot;י: אידלי יומא - הוגבה שמש כשהחמה זורחת. אידלי קצירא - מיקל החולי). <br /><br />קודם חצות היום יש נייחא להחולי, ולמול זה אחר חצות היום יחליש ויגבר החולי למאוד. והטעם, כתבו חכמי חן, כי על החמה ממונים מלאכים המנהיגים אותה. וכל פעולת החמה על ידיהן. וכל שעה ושעה מלאכים אחרים מתחלפים, והן י&quot;ב כתות ביום וי&quot;ב כתות בלילה. ולכך הסכימו לחלוק היום לי&quot;ב שעות, והלילה י&quot;ב שעות, ונלאו (חכמי) הטבעים למצוא טעם לסיבת חשבון זה. <br />אבל הוא כי הוא נגד י&quot;ב כתות הנ&quot;ל. שהם נגד י&quot;ב צירופי הויה ב&quot;ה. ומנהיגי חמה - כל שעה כת אחרת. וקודם חצות מלאכי החמה מלאכי רחמים, ולאחר חצות מלאכי דין. ולכך: קודם חצות נייחא לעולם, כי בשפעתם רחמים גמורים, אבל אחר חצות היום מנהיגי חמה הם מלאכי דין, לית נייחא. <br /><br />(יערות דבש, חלק שני - דרוש טז)","70","","5354","True","True","False","","962","84.229.197.1","0","848","בבא בתרא|טז ע&quot;ב",""),new Message("851","848","דרשות הר&quot;ן על &quot;ויבא עשו&quot; וכו'","05/09/09 23:26","טז אלול","תשס&quot;ט","23:26","מכון הלכה ברורה","<b>ויבא עשו מן השדה והוא עיף, ותנא אותו היום נפטר אברהם אבינו, ועשה יעקב אבינו תבשיל של עדשים, לנחם את יצחק אביו ומ&quot;ש של עדשים? אמרי במערבא משמיה דרבה בר מרי, מה עדשה זו אין לה פה, אף אבל אין לו פה, דבר אחר מה עדשה זו מגולגלת, אף אבילות מגלגלת ומחזרת על באי העולם, מאי בינייהו איכא בינייהו לנחומי בביעי אמר רבי יוחנן חמש עבירות עבר אותו רשע באותו היום בא על נערה מאורסה והרג את הנפש וכפר בעיקר וכפר בתחיית המתים ושט את הבכורה. </b><br /><br />עשו לפי הנראה לא היה בפטירת אברהם כלל לא דמעה עינו למותו ולא נשבר לבו לאבל יצחק, אבל בא אליהם כחסר לב בוזה דרכיו, והוא התעסק בשדה בשגעונותיו, גם כאשר קרה מקרהו לבא אל הבית ומצא יעקב מתעסק בהבראת אביו [האבלן לא הסב אליה כמשפט לנוד ולנחם, אבל אמר כדרך הזוללים: הלעיטני נא וגו', כלומר אפתח פי ושפוך [הרבה] לתוכה כמו שכתב רש&quot;י ז&quot;ל. ובראותו יעקב מקלה אבותיו על זה הענין הזר, קנא מאד שירשם כבוד יצחק עליו יותר ממה שירשם על יעקב, כי כבוד הבכור על הצעיר הוא מצד היות האב מתחקה ונרשם יותר עליו כי הוא ראשית אונו, ולזה יחוייב הצעיר לכבד האח הגדול, כמו שדרשו רז&quot;ל. ואחרי היות עשו מקלה אבותיו איך ירשם כבודם בו יותר מיעקב, ולזה אמר יעקב לעשו בראותו רוע מעשיו, אחרי אשר אני מעלה אבותי על ראש תפארתי, וכיום אני מתיחס אליהם יותר ממך, מכרה כיום את בכורתך לי, כלו' שיהיה יחסנו אל אבינו בימים הבאים כיחסנו היום, כי אין מן הראוי שתריח כל היום ריח שדך, ואנכי הולך בעקבות אבינו וכאשר יעלה על רוחך תתנשא לאמר אשר עליך נקרא שם אבינו יותר ממני. <br />ולזה אמר: השבעה לי כיום, ולא רצה זה למען יאסר עשו בזה מיראתו לנפשו, כי איש כמוהו לא יאסרהו נדר וכל שבועת אסר. וכבר אמרו רבותינו ז&quot;ל שחמשה עבירות עבר עשו בו ביום ומכללם שכפר בעיקר. אבל להיות רואה יעקב מקום הערעור בדבר המכירה כי [רק] בכורת אב כיצחק לא ישקל כסף מחירה, רצה לקיים בשבועת עשו דבר המכירה לבל יזקק אליו עוד אשר לו המשפט אם יבא לערער עליה, גם כי משפטי האומות עד היום לחזק קנינים, והשעבוד אשר להן חולשה בצד מה כשישבע המשעבד והמקנה. <br /><br />[מבאר שמדברי חכמינו עולה שעשו לא כאב כלל את מות סבו ולא חש צער אלא היה דואג על רעבון בטנו, ולכן יעקב רצה להעביר את הבכורה ממנו כי אינה מתאימה לו וכן מה שער עבירות אותו יום זה מה שהביא את יעקב לבצע מכירה מחוזקת שלא יהיה עליה ערעור וטענת שקר.] <br /><br />(דרשות הר&quot;ן, הדרוש השני)","70","","5354","True","True","False","","286","84.229.197.1","0","848","בבא בתרא|טז ע&quot;ב",""),new Message("852","848","מקורות על &quot;חמש עבירות עבר&quot; וכו'","05/09/09 23:27","טז אלול","תשס&quot;ט","23:27","מכון הלכה ברורה","<b>אמר רבי יוחנן, חמש עבירות עבר אותו רשע, באותו היום, בא על נערה מאורסה, והרג את הנפש וכפר בעיקר וכפר בתחיית המתים, ושט את הבכורה. בא על נערה מאורסה, כתיב הכא, ויבא עשו מן השדה, וכתיב התם, כי בשדה מצאה. הרג את הנפש, כתיב הכא, עיף וכתיב התם, אוי נא לי, כי עיפה נפשי להורגים. וכפר בעיקר, כתיב הכא, למה זה לי, וכתיב התם זה אלי ואנוהו. </b><br /><br />הודה בפיו היות עיקר הבכורה אצלו לתועלת ירושת פי שנים בקניינים הזמניים, ולזה אמר כי אחר שהולך למות למה זה לי בכורה, שאם לתועלת הנפשיי - אם לא עכשיו אימתי. ויראה שמכאן אמרו ז&quot;ל שכפר בתחיית המתים. <br /><br />(עקידת יצחק שער כג) <br /><br /><br />מבאר שחמש דברות ראשונות הן מקבילות לחמש דברות אחרונות, וא&quot;כ לא תרצח עומד מול אנכי. <br />וזה רומז ליעקב ועשו, שעשו חלוקה ביניהם, כי יעקב בחר לו יה לחלקו וה' מנת חלקו,ועשו בחר לו אומנות על חרבך תחיה,וע&quot;כ כפר בעיקר, ולפיכך בא ציווי אנכי לבית יעקב, וכנגד זה הזהירם שלא יאחזו באומנות עשו כי אומנות זה הביאו לידי כפירה ומטעם לא תרצח לא קבלו בני עשו התורה כי הרציחה מביאו לידי כפירה באנכי ה' אלהיך וא&quot;כ בטלה כל התורה,כ&quot;א אין מצווה אין מקום לשום ציווי וע&quot;כ לא רצה לקבל אפילו שאר הדברות כי ענין הרציחה סותר הכל, כי הרוצח חושב שהוא עושה רצון מזל מאדים בכח השר של מעלה ובזה הוא מכחיש אלהותו ית'. <br /><br />(כלי יקר, שמות פרק כ פסוק יג) <br /><br /><br />וימכור את בכורתו - הצדיקה התורה המכירה שקיימת היא בידו מטעמים שכתבנו, והגם שלא מכר אלא לאונסו, והגם שמכר דבר שוה מאה מנה במנה. וזה לך לשון מהרי&quot;ק: אם מכר מפני דוחקו וזלזל במכירתו יותר מכדי שהדעת טועה שניכר שמפני דוחקו הוצרך לזלזל, אינו יכול לחזור בו דידע ומחל עכ&quot;ל, ומעתה הגם שמכר דבר מופלג הערך בלגימה אחת של נזיד ממכרו מכר, כמו שגילה הוא דעתו באומרו הנה הוא הולך למות ואין לך דוחק גדול מזה, עור בעד עור וכל אשר לאיש יתן בעד נפשו (איוב ב ד). <br />והנה זולת המצאה זו לא היה מציאות ליעקב לזכות בבכורה מיד עשו, ועל עשו אמר הנביא (משלי ה כב) עונותיו ילכדנו את הרשע, שבסיבת עונותיו שעשה בו ביום כאומרם ז&quot;ל (ב&quot;ב טז:) בפירוש אומרו עיף ויגע, זה היה סיבה להוציא ממנו הבכורה ותעמודנה ביד הראוי לה. [מבאר כי העוונות שעשה עשו באותו היום גרמו לו למכור בכורתו עבור נזיד עדשים, ולאבד את חלקו.] <br /><br />(אור החיים, בראשית כה, לג)","70","","5354","True","True","False","","1658","84.229.197.1","0","848","בבא בתרא|טז ע&quot;ב",""),new Message("853","848","אור החיים על &quot;בכל מכל כל&quot;","05/09/09 23:28","טז אלול","תשס&quot;ט","23:28","מכון הלכה ברורה","<b>ת&quot;ר: שלשה הטעימן הקב&quot;ה בעולם הזה מעין העולם הבא אלו הן: אברהם יצחק ויעקב; אברהם דכתיב ביה בכל, יצחק דכתיב ביה מכל, יעקב דכתיב ביה כל. שלשה לא שלט בהן יצר הרע אלו הן: אברהם יצחק ויעקב דכתיב בהו בכל מכל כל... תנו רבנן: ששה לא שלט בהן מלאך המות ואלו הן אברהם יצחק ויעקב משה אהרן ומרים; אברהם יצחק ויעקב דכתיב בהו בכל מכל כל... תנו רבנן: שבעה לא שלט בהן רמה ותולעה ואלו הן אברהם יצחק ויעקב משה אהרן ומרים ובנימין בן יעקב; אברהם יצחק ויעקב דכתיב [בהו] בכל מכל כל.. </b><br /><br />...אמר כי חנני אלהים וכי יש לי כל, פירוש אומרו &quot;כל&quot; אולי שיכוין לומר כי המנחה שהביא לו אינה מפרצת פרצה בנכסיו ואחר שנתן לו מה שנתן לו במנחה נכרים נכסיו כאשר היו מקודם כולם בשלימות בלא מחסור והבן. <br />עוד ירמוז באומרו &quot;כל&quot; שהיא בחינת הקדושה שנקראת &quot;כל&quot;, ובחינה זו כשתהיה מושגת באדם אין החסרון עושה רושם והחסר נשלם מעצמו, וכברכת ישראל כחול (לעיל כב יז) שהחסר נשלם מעצמו, והיא ברכת כל, והיא סוד כד הקמח לא כלתה (מ&quot;א יז טז). ועיין מה שפירשתי בפסוק (יח) ויבא יעקב שלם, וברכה זו זכו בה כל האבות; אברהם בכל, יצחק מכל, יעקב כל, (ב&quot;ב יז.) וזה סודה, ומעתה נותן טוב טעם באומרו קח נא את ברכתי וגו' כי חנני אלהים וכי יש לי &quot;כל&quot;, והנחסר נשלם מעצמו. <br /><br />[מבאר כי האבות זכו למדרגת הקדושה שבה החיסרון מתמלא מעצמו, והיא בחינת 'כל'.] <br /><br />(אור החיים, בראשית לג, יא)","70","","5354","True","True","False","","4050","84.229.197.1","0","848","בבא בתרא|טז ע&quot;ב",""),new Message("854","848","רמב&quot;ן על &quot;וה' ברך את אברהם בכל&quot; וכו'","05/09/09 23:31","טז אלול","תשס&quot;ט","23:31","מכון הלכה ברורה","<b>וה' ברך את אברהם בכל - מאי בכל? רבי מאיר אומר: שלא היתה לו בת; רבי יהודה אומר: שהיתה לו בת; אחרים אומרים: בת היתה לו לאברהם ובכל שמה; ר&quot;א המודעי אומר: איצטגנינות היתה בלבו של אברהם אבינו, שכל מלכי מזרח ומערב משכימין לפתחו; רבי שמעון בן יוחי אומר: אבן טובה היתה תלויה בצוארו של אברהם אבינו, שכל חולה הרואה אותו מיד מתרפא, ובשעה שנפטר אברהם אבינו מן העולם - תלאה הקב&quot;ה בגלגל חמה. </b><br /><br />ולרבותינו בזה ענין נפלא - אמרו (ב&quot;ב טז:) וה' ברך את אברהם בכל, רבי מאיר אומר שלא היתה לו בת, רבי יהודה אומר בת היתה לו, אחרים אומרים בת היתה לו ובכל שמה. דרש רבי מאיר שלא היתה לו בת לאברהם, וזו לו לברכה כי לא היה יכול להשיאה רק לבני כנען הארורים, ואם ישלחנה לארצו גם כן תעבוד שם עבודה זרה כמותם, כי האשה ברשות בעלה, ואברהם לא יחפוץ שיצא זרעו הכשר משרה אשתו חוצה לארץ, ואף כי יעבוד עבודה זרה <br />ורבי יהודה דרש כי בת היתה לו, דאפילו ברתא לא חסריה רחמנא (שם קמא), והיא הברכה בכל, כי היה לו כל אשר יחמדו האנשים לא חסר דבר ובאו אחרים והזכירו שם הבת. <br />ובאמת שאין הכוונה לאחרים והמחלוקת להם עם רבי יהודה להודיע אותנו שם הבת הזאת בלבד, וחלילה להם שיוציאו ברכתו של אברהם שהיא גדולה וכללית לענין זה, שיאמר הכתוב כי ברך אתו השם בבת אחת ששמה כך. <br />אבל אחרים חדשו בפירוש הכתוב הזה ענין עמוק מאד ודרשו בזה סוד מסודות התורה, ואמרו כי &quot;בכל&quot; תרמוז על ענין גדול, והוא שיש להקב&quot;ה מדה תקרא &quot;כל&quot;, מפני שהיא יסוד הכל, ובה נאמר (ישעיה מד כד) אנכי ה' עושה כל, והוא שנאמר (קהלת ה ח) ויתרון ארץ בכל הוא, יאמר כי יתרון הארץ וטובה הגדולה השופע על כל באי עולם בעבור כי בכל היא, והיא המדה השמינית מי&quot;ג מדות, ומדה אחרת תקרא בת נאצלת ממנה, ובה הוא מנהיג את הכל, והיא בית דינו של הקב&quot;ה הנרמז במלת וה' בכל מקום (ב&quot;ר נא ב), והיא שנקראת כלה בספר שיר השירים, בעבור שהיא כלולה מן הכל, והיא שחכמים מכנים שמה כנסת ישראל במקומות רבים בעבור שהיא כנוסת הכל והמדה הזאת היתה לאברהם כבת, כי הוא איש החסד ויתנהג בזו, ולכך אמרו אחרים כי אין הברכה הזאת שנתברך בכל רומזת על שהוליד בת משרה אשתו, או שלא הוליד, אבל היא רומזת ענין גדול שברך אותו במדה שהיא בתוך מדת הכל ולכן תקרא גם היא כל, כלשון כי שמי בקרבו (שמות כג כא) והנה הוא מבורך בשמים ובארץ, ולכך אמר בה' אלהי השמים ואלהי הארץ. <br />והענין הזה נמצא לרבותינו רמוז בהגדות במקומות רבים, כענין שאמרו במדרש חזית (שהש&quot;ר ג כא) שאל רבי שמעון בן יוחאי את רבי אליעזר ברבי יוסי אפשר ששמעת מאביך מהו בעטרה שעטרה לו אמו (שה&quot;ש ג יא), אמר לו הן, אמר לו היאך, אמר לו משל למלך שהיתה לו בת יחידה והיה מחבבה יותר מדאי והיה קורא אותה בתי, לא זז מחבבה עד שקרא אותה אחותי, ולא זז מחבבה עד שקרא אותה אמי, כך בתחילה חבב הקב&quot;ה את ישראל וקראן בתי, הדא הוא דכתיב (תהלים מה יא) שמעי בת וראי, ולא זז מחבבן עד שקראן אחותי, שנאמר (שה&quot;ש ה ב) פתחי לי אחותי רעיתי, ולא זז מחבבן עד שקראן אמי, שנאמר (ישעיה נא ד) הקשיבו אלי עמי ולאומי, לאמי כתיב עמד רבי שמעון בן יוחאי ונשקו על ראשו, אמר לו אילו לא באתי אלא לשמוע זה הדבר מפיך די. <br /><br />[מבאר שלפי רבי מאיר טוב היה לו שלא היתה לו בת כי אז הוא היה מתקשה להשיאה לאדם הגון. רבי יהודה אומר שהיתה לו בת היינו שלא חסר דבר. ואחרים מוסיפים שבכל שמה ומבאר על פי קבלה שפירושו שיסד ה' בו יסוד כללי של האומה שתצא ממנו והתכונה הלאומית הזו שנקרת בת היא כנסת ישראל.] <br /><br />(רמב&quot;ן, בראשית פרק כד פסוק א)","70","","5354","True","True","False","","1429","84.229.197.1","0","848","בבא בתרא|טז ע&quot;ב",""),new Message("855","854","המשך [מ-עקידת יצחק]","05/09/09 23:31","טז אלול","תשס&quot;ט","23:31","מכון הלכה ברורה","והנה כנגד שני אלו העניינים דיברו אלו החכמים, כי רבי אלעזר המודעי אמנם אמר שאברהם אבינו היתה אצטגנינות העולם בשכלו ובדעתו, ומפני היותו יודע ומסתכל בזה הסידור הנפלא, נתרחק מהפקר שאר האנשים בענייניו ובמנהגיו... והיה פורש מדרכי העולם ונוהג בעצמו מידות אלקיות, כמו שחוייב מעיון האצטגנינות ההוא... ולזה כל מלכי מזרח ומערב היו נכספין אליו ומשכימין לפתחו, והם האנשים הבני חורין, המושלים ביצרם... אשר נגע בליבם התחלת מה מזה האצטגנינות - כי על כן ייחסום למזרח ולמערב - ולזה באים להשתתף עמו ולעמוד לפניו, ללמוד ממנהגו ומיושר מעשיו... <br />אמנם ר' שמעון בן יוחאי אמר, כי לא היה לבד נאה מקיים במעשיו... אבל שהיה גם כן נאה דורש, ומכריז ומפרסם האצטגנינות ההוא אשר בליבו לכל בני עולם... כדי ללמדם ולהיישירם... והעיון הזה המפורסם על פי דיבורו היא היא המרגלית שהיתה תלויה בצווארו... ודאי ההסתכלות בה יסיר כל נגע וכל מכה אשר יהיו בנפש החולים מחוסר האמונה במציאותו יתברך. <br />וכשנפטר אברהם וחדל ההסתכלות ההוא מצווארו, נטלה הקב&quot;ה ותלאה בגלגל חמה, כלומר: שנשאר העיון הזה בעצמו לכל בעל שכל, שיקחהו מהמקום עצמו אשר לוקח משם... שידיעת היום וסיבתו בתנועת הגלגל עם החמה תועיל מאוד לדעת מה שישיב אל הספרות אשר יתיילדו בליבו [המדרש מתאר שתי דרכים שבהן פעל אברהם בכדי ללמד את בני דורו את האמונה האמיתית: ע&quot;י מתן דוגמה אישית, וע&quot;י הפצת האמת השכלית]. <br /><br />(עקידת יצחק שער ד)","70","","5354","True","True","False","","315","84.229.197.1","0","848","בבא בתרא|טז ע&quot;ב","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82634);