var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=80953;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("הודעה למגידי שיעורים ולמשתתפי השיעורים","http://www.daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=638")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107155","אדם שכר רכב באילת ","מנחת טנא","13/05/24 00:58","49159","53"),new MostViewed("107157","הגהות הגר"א בבא מציעא עא, עב, עג","אוריאל שלמוני","13/05/24 17:21","605","35"),new MostViewed("107163","הגהות הגר"א בבא מציעא עו","אוריאל שלמוני","14/05/24 18:18","605","25")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("80953","0","עיר קטנה ועיר גדולה - טבריה וחמת","08/10/20 22:09","כ תשרי","תשפ"א","22:09","איתן",""אנשי עיר גדולה מהלכין את כל עיר קטנה ואין אנשי עיר קטנה מהלכין את כל עיר גדולה"
מדובר כשהעיר הקטנה מובלעת כולה בתוך אלפים אמה של העיר הגדולה, (למשל שכונה של 500x500 מטר, אפילו 800x800 מ' שנמצאת במרחק 250 אמה מהעיר הגדולה) ולכן נחשבת כולה כארבע אמות לגבי העיר הגדולה,
אבל לא להיפך, כי העיר הגדולה לא נגמרת בתוך אלפים לקטנה. והיכן שנגמרות אלפים האמות שלהם – צריכים לעצור.

בתוספתא פרק חמישי (משנה ב) מביאים כדוגמא את טבריה וחמת
"בראשונה היו בני טבריה מהלכין את כל חמתא, ואין בני חמתא באין אלא עד מקום הכיפה בלבד. עכשיו בני טבריה ובני חמתא חזרו להיות עיר אחת."

להרחבה על טבריה וחמת ראו כאן","123","","1317","True","True","False","","678","95.86.124.220","0","0","עירובין|ס ע"א",""),new Message("80969","80953","על טבריא וחמתן","09/10/20 10:57","כא תשרי","תשפ"א","10:57","אמת הארץ","ראה http://www.truthofland.co.il/tiberia/tiberia.pdf","822","","1316","True","True","False","","45","95.86.89.83","0","80953","עירובין|ס ע"א",""),new Message("80977","80969","חשבתי","09/10/20 14:11","כא תשרי","תשפ"א","14:11","עלי","שמדובר בבְּנֵי גָדֵר לִבְנֵי חַמָּתָן ולא בטבריא וחמתן . נא תקנו אותי.","209","","1316","True","True","False","","88","213.8.187.206","0","80953","עירובין|ס ע"א",""),new Message("80978","80977","חמת של גדר וחמת של טבריה","09/10/20 14:31","כא תשרי","תשפ"א","14:31","איתן","אני חושב שהדברים להלן ידועים אבל כדאי לפרט למניעת בלבול:

בזמן העתיק היו שתי ערים בשם חמת ליד הכנרת. שתיהן נקראות כך בגלל המעיינות החמים שבתחומם. אחת שוכנת ליד העיר גדר ואחת ליד טבריה. כיום שתיהן אינן מיושבות ונשארו האתרים הארכיאולוגיים והמעיינות החמים.
כדי להבדיל, המזרחית קרויה כיום חמת-גדר, ואילו המערבית - העתיקות נקראות "חמת טבריה" והמרחצאות "חמי טבריה".
בגמרא -
בסוף עמוד א', כשמדובר על בני חמת ובני גדר שנמצאים במרחק תחום שבת (בלי להיכנס לפרטי הדיון למה גדר יכולים לבוא לחמת אך לא ההיפך) - מדובר על חמת המזרחית, חמת-גדר;
בתוספתא, עליה כתבתי בהודעה הראשונה, כשמדובר על טבריה וחמת, שחמת בלועה כולה בתחום השבת של טבריה - מדובר על חמת המערבית, חמת-טבריה.

גדר מזוהה באום-קיס, מדרום לחמת גדר בראש ההר. יש שם עתיקות מרשימות כולל מהתקופה הרומית. גם סגנון השער מהתקופה הרומית דומה לזה של טבריה.
גם צורת אום-קיס מתאימה, למיטב ידיעתי, להסבר של רב ספרא שמדובר על עיר העשויה כקשת (לפי ר"ת שמדובר שגדר עשויה כקשת, ולא כקש"י שפירש שחמת עשויה כקשת). לא הצלחתי להביא מפה ראויה.","123","","1316","True","True","False","","92","95.86.124.220","0","80953","עירובין|ס ע"א",""),new Message("80992","80978","חמת גדר","11/10/20 08:14","כג תשרי","תשפ"א","08:14","אור חדש","רחוקה מטבריה בהרבה יותר מתחום שבת","458","","1314","True","True","False","","119","77.139.145.160","0","80953","עירובין|ס ע"א",""),new Message("80999","80992","שני מקומות ששמם חמת - אחדד","11/10/20 11:33","כג תשרי","תשפ"א","11:33","איתן","חשבתי שהייתי ברור:

בתוספתא על טבריה וחמת - מדובר על חמת של טבריה, עד היכן יכולים בני חמת ללכת בטבריה ובני טבריה בחמת;

ואילו בגמרא בסוף עמוד א', כשמדובר על בני חמת ובני גדר - מדובר על חמת של גדר, האם בני חמת יכולים ללכת בשבת מחמת לגדר, ובני גדר האם יכולים ללכת מגדר לחמת.
אבל בודאי שלא לטבריה.


","123","","1314","True","True","False","","121","95.86.112.114","0","80953","עירובין|ס ע"א",""),new Message("81101","80999","הרצאת זום - טבריה בימי המשנה","13/10/20 08:13","כה תשרי","תשפ"א","08:13","איתן","בהודעה שפתחה את האשכול הזה הצגתי מפה של טבריה בימי המשנה והתלמוד, והיכן גבולותיה של טבריה דאז במפת של טבריה של ימינו. נעזרתי רבות ביוסי סטיפנסקי, ארכיאולוג טבריה בעבר, חוקר ומורה דרך בהווה.
כדי להבהיר ולהמחיש, יזם יוסי הרצאת זום:


ביום ה' הקרוב, כ"ז בתשרי 15/10/2020, בשעה 21:00,
תתקיים אי"ה הרצאת זום של יוסי סטיפנסקי, ארכיאולוג וחוקר טבריה וצפת, בנושא

ריאליה תלמודית בדף היומי - מסכת עירובין וטבריה בימי המשנה והתלמוד

לקישור לצפייה - לחץ כאן או הקלד
https://us02web.zoom.us/j/871736801
סיסמה 670473

תודה למרכז לסיור ולימוד גליל, שכלל הרצאה זו בתוך הרצאות הזום הרבות שהם מפיקים. פרטים נוספים - באתר או בפייסבוק.
","123","","1312","True","True","False","","206","95.86.112.114","0","80953","עירובין|ס ע"א","")];var iTotalPages=811;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82860);