var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=805;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("דף יומי - יתרונות מול חסרונות","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=729")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר&quot;ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","72"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","63"),new MostViewed("107085","בורדרליינית !","מרדכי דב זינגר","30/04/24 13:22","807","57")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("805","0","&quot;ניטלה נבואה מן הנביאים וניתנה לחכמים&quot;","02/09/09 09:33","יג אלול","תשס&quot;ט","09:33","מכון הלכה ברורה","<b>אמר רבי אבדימי דמן חיפה, מיום שחרב בית המקדש, ניטלה נבואה מן הנביאים, וניתנה לחכמים, אטו חכם לאו נביא הוא? הכי קאמר אע&quot;פ שניטלה מן הנביאים, מן החכמים לא ניטלה, אמר אמימר וחכם עדיף מנביא, שנאמר ונביא לבב חכמה מי נתלה במי הוי אומר קטן נתלה בגדול.</b> <br /><br />והפירוש אצלי הוא, כי החכם יתיר ספקות התורה שהוא יסוד הכל, וישמע אליו הנביא על כורחו, ואם הנביא יעיר לחכם דבר במשפטי התורה שיביאהו מצד נבואתו לא ישמע אליו כלל. <br /><br />(דרשות הר&quot;ן, הדרוש החמישי נוסח ב) <br /><br /><br />...ותמצא כי כפי מעשיו מרחיק הדרגתו מטה מטה, שבתחילה היה ה' מוכיח לאדם על פניו ונמצאים הנבראים כולם במדרגת נביאים, 'ויהי כי החל האדם', פירוש נתחלל או נעשה חולין הובדל מהדרגת נביא, ובהמשך הזמן הניצנים נראו בארץ הם הצדיקים שהחזירו העטרה ליושנה, ומשחרב המעון נסתם חזון (ב&quot;ב יב.) ונשארה בחינת רוח הקודש. וכשנסתתמו עיני ישראל אין איתנו משיג ריח הקודש ואין צריך לומר רוח הקודש, וזו היא צרת בית ישראל שאין למעלה ממנה הצמאים להריח ריח אבינו שבשמים ותחי רוחינו, ותחילת קללה זו התחילה מדור המבול. ונתן ה' טעם לדבר זה בשגם הוא בשר, פירוש בשביל שהוסיף להתעיב בתיעוב מוסרח בעון הניאוף הוא בשר כאמור בענין, וה' שונא זימה ומאס מדבר אליו.    [מבאר כי כבר מדור המבול החל תהליך של התרחקות בגילוי ה' לנבראים, בשל חטאי הניאוף.] <br /><br />(אור החיים, בראשית ו, ג)","70","","5358","True","True","False","","1478","84.229.79.199","0","0","בבא בתרא|יב ע&quot;א",""),new Message("806","805","&quot;וחכם עדיף מנביא&quot;","02/09/09 09:36","יג אלול","תשס&quot;ט","09:36","מכון הלכה ברורה","<b>אמר אמימר וחכם עדיף מנביא, שנאמר ונביא לבב חכמה, מי נתלה במי? הוי אומר קטן נתלה בגדול, אמר אביי תדע דאמר גברא רבה מילת' ומתאמר' משמיה דגברא רבה אחרינא כוותי', אמר רבא, ומאי קושיא, ודילמא תרוייהו בני חד מזלא נינהו ?אלא אמר רבא תדע דאמר גברא רבה מילתא ומתאמרא משמיה דר' עקיבא בר יוסף כוותיה, אמר רב אשי, ומאי קושיא דלמא להא מילתא בר מזליה הוא? אלא אמר רב אשי, תדע דאמר גברא רבה מילתא, ומתאמרא הלכה למשה מסיני כוותיה, ודלמא כסומא בארובה? ולאו טעם יהיב?</b> <br /><br />הסוגיא הבאה צריכה ביאור, שאמר שם: אמר אביי תדע דאמר גברא רבא מילתא ומתאמרה משמיה דגברא רבא אחרינא כוותיה. ולפי הפירוש שנתפרש אין הנדון דומה לראיה. וכן מה שאמר אח&quot;כ ודילמא תרוייהו בני חד מזלא נינהו. וכל הסוגיא צריכה פירוש וביאור רב, וכך פירושה. <br />דבר ידוע הוא, כי היחס לא יאמר רק בדברים המסכימים - במין קרוב, אך אם אינן מסכימים במין אף אם יסכימו - בסוג, לא יפול בהם התואר והיחס, ולזה לא יאמר זה האדום חזק המראה או יפה המראה מזה הירוק, לפי שעם היותם נופלים תחת סוג המראה, אחרי שאינם מסכימים במין, לא יתכן בהם היחס הפחות והיתר, ולפיכך מכיון שאמר אמימר חכם עדיף מנביא, נתחייב לומר שיש בחכמים כח נבואיי, כי אם לא יקבלו הפחות והיתר אף אם יהיו באחד מהם סגולות חשובות, אינם בזולתו, ולפיכך הוכיח אביי ואמר: תדע דאמר גברא רבא מלתא ומתאמר משמיה דגברה רבא אחרינא כוותיה. פירוש, תדע שיש בחכם כח נבואי, דאמר גברא רבא מילתא שאדם אחד יחדש דבר ולא יחדשוהו ולא יאמיתוהו רבים חכמים כמוהו, ות&quot;ח אחד שיהיה קדום אליו חדשהו כמוהו, ולא חדשהו ג&quot;כ בזמנו זולתו, ואלו השיגוהו אלו השנים בכח שכלי לבד, איך היה שאלפים מהחכמים שוים אליהם לא שערוהו, ואלו השנים שערוהו שעור שוה לגמרי מכל צדדיו, זה א&quot;א בכח שכל פשוט, אבל מצטרף אליו כח נבואיי, כלומר, כח שהוא למעלה מהשכל. ועל זה הקשה רבא ואמר מאי קושיא, דילמא תרוייהו בני חד מזלא נינהו, פירוש, דבר ידוע הוא שהנפש מצד שהוא &quot;שכל נבדל&quot; חל באדם כדעת רז&quot;ל, שהוא שוה בגוף ראובן ושמעון, א&quot;כ מדוע יתחלפו כחותם, שזה יהיה מוכן לקבל החכמה וזה יהיה בלתי מוכן אליה. זה יתחייב בהכרח מאחד משני דברים, או מצד החומר, או מצד נותן הצורה ומחדש ההויה. אם מצד החומר כי אף שיהיה נותן הצורה אחד בשניהם, אחד שזה פועל בחומר הטוב וזה פועל בחומר בלתי טוב, א&quot;א שיהיו הכחות בשני הפעולים אחדים ומסכימים. ועל דרך זה הוא מה שאמר: האי מאן דבכוכב חמה יהא גבר נהיר וחכים משום דספרא דחמה הוא הנה דברו שם מצד הפועל, אך אין כונתם ששני אנשים שיהיו נולדים בכוכב חמה, והאחד - מזגו מן הטוב שבליחות ומזג מוחו המשובח שיהיה, והאחר - עב שבליחות עכור, ואע&quot;פ שהם נולדים ברגע אחד לא ישתוו בקבול החכמה. כי אע&quot;פ שהפועל אחד, מתחלף הפעולה כפי התחלפות המתפעלים אשר פעל בהם, וזה ברור עם ההשתכלות המועט, ועל זה הדרך יתחלפו כחות הנפש מצד מזגי הגוף, וישתנו ג&quot;כ מצד נותן הצורה, וזה תלוי ברגעי ההריון והלידה.","70","","5358","True","True","False","","338","84.229.79.199","0","805","בבא בתרא|יב ע&quot;א",""),new Message("808","805","&quot;וחכם עדיף מנביא&quot; (עוד מקורות)","02/09/09 09:37","יג אלול","תשס&quot;ט","09:37","מכון הלכה ברורה","<b>אמר אמימר: וחכם עדיף מנביא </b><br /><br />וכל יקר ראתה עינו (איוב כ&quot;ח) זה רבי עקיבא שנגלו לו דברים שלא נגלו למשה וכו' (במ&quot;ר פ' י&quot;ט). לדעתי זהו מענין שאמרו חכם עדיף מנביא (ב&quot;ב י&quot;ב ע&quot;א). וזה, שכבר יתבאר אל החכם מצד שהוא חכם מה שלא נתבאר לנביא מצד שהוא נביא. כי הנביא הוא בעל סוד המלך נאמן ביתו, כי מצד היותו בסודו נודע איליו כי בוא יבא ביום פלוני למדינה פלונית, ויקרא לפלוני ופלוני שרי צבאיו, וילחם על עיר פלוני, ויהרוג ממנה פלוני ופלוני המורדים, וכיוצא מאלו הענינים. והחכם הוא כאיש הפקח הבא אל העיר ההוא, ומתוך הכרתו את פושעי העיר, גזר בדעתו שהם חייבין הריגה למלכות, ולמלך אין שוה להניחם. אמנם מצד מה שיכיר מקורבתם אל בעלי העיר או אהבתם אליהם, ראה שלא יתכן הריגתם אם לא שישימו על העיר. ועוד פשפש בדעתו ומצא שאין בכל שרי המלך יותר ראויים שתעשה מלחמה זו על ידם כי אם פלוני ופלוני. גם שלא תתן קריאתו כי אם בהיות המלך במדינה פלונית וכן ביום פלוני. והנה נתחלפו שני מיני הדעות האלו, בשהראשונה היא יותר ברורה ויותר אמתית, לא יפול לו בה שום ספק, אבל לא ירדה להכרת בסבת העניינים האלו החלקיים אם הם אלו או זולתם, או אם נפל מצד הרצון לבד. אמנם השנייה תכיר בהתיחדות הסבות אל המעשים ההם, או אל עניינים אחרים חלקיים, אבל לא הושלם אצלה אמתיות העניינים אם יהיו כאשר גזר בדעתו שראויין לצאת אל הפועל, אולי לא ידע המלך, או לא ירצה וכיוצא. <br />[מבאר שמעלתו של החכם על פני הנביא היא בכך שהוא יודע את טעמם ושרשם של דברים.] <br /><br />(עקידת יצחק, שער ע&quot;ט) <br /><br /><br />כי בשעה שהנביא מושפע מהנבואה, הנה הוא יותר מחכם. אמנם בשעה שאינו מושפע ממנה, אף חכמתו לא עמדה לו בשלימות כשאר החכמים, כי העושק שנעשקה החכמה הטבעית בידו פעמים רבות ומה שלומד שלא לנהוג על פיה, יהולל אותו בה ולא תתקיים בידו.   <br />[אמנם בזמן שהנביא מתנבא הרי הוא גדול מן החכם, אך שלא בזמן הנבואה, הרי שחכמתו הטבעית של הנביא פחותה מן החכם, משום שבנבואתו הוא מתרגל לראות כיצד משתבשים חוקי הטבע (הנלמדים בחכמה הטבעית), והרגל זה מקלקל את חכמתו של הנביא]. <br /><br />(עקידת יצחק שער לה (פרשת שמות))","70","","5358","True","True","False","","182","84.229.79.199","0","805","בבא בתרא|יב ע&quot;א",""),new Message("807","806","המשך","02/09/09 09:36","יג אלול","תשס&quot;ט","09:36","מכון הלכה ברורה","ולפיכך, הקשה רבא ואמר, מאי קושיא, כלומר איזה הכרח הוא זה שיהיה לחכם כח נבואיי מהסכים, שני אנשים מתחלפים בדבר אחד לא יסכימו בו זולתם, כי אפשר שיהיה זה מצד שהם בני חד מזלא, ולכן יסכימו כחות נפשם ושכלם, ואף כי יהיו מתחלפי המזג כיון שהם מסכימים מצד הפועל, יסכימו דעתם וסברתם, ואם לא יסכימו בהם רבים מהאנשים. וזה הקשה מצד נותן הצורה ולא מצד המזג, לריחוק המצא השתוותם או המנעו. ולפיכך חדש רבא ואמר: תדע דאמר גברא רבא מילתא ומתאמרה משמיה דר&quot;ע בן יוסף כותיה. והיתה כונתו, שאי אפשר שיהיו שוים מצד נותן הצורה [שיסכים] חכם אחד בזמננו זה עם רבי עקיבא בן יוסף, שהרי רחוק מעלתם ושכלם רב מאד ואיך ישתתפו בזה התאחות הגדול. <br />ועם כל זה הקשה רב אשי דילמא להאי מילתא בר מזלא הוא, כלומר שהסבות הרחוקות השמימיות נעלמות ממנו ואפשר שתהיה לשניהם סבה נותנת איזה התאחות בדבר אחד ולא ימשך זה בכל, ולפיכך העלה רב אשי ואמר תדע דאמר גברא רבא מילתא ומתאמרה הלכה למשה מסיני כותיה, שזה יכריח וזה בכח נבואיי, כי מה שהוא הלכה למשה מסיני לא ישפטהו השכל אבל הוא למעלה ממנו, כי אם ישפטהו השכל היה נמסר לחכמים כשאר משפטי התורה ולא תצטרך עליו הלכה למשה מסיני. ואחרי שאנו רואים שזה החכם מסכים לדבר שהוא למעלה מהשכל, על כרחנו נשפוט שהוא בכח נבואיי שבו. <br />ובהיות החכם והנביא השתתפו בכח נבואיי. ויש לחכם יתרון על הנביא, שהחכם יאמר מה שיאמר מצד שכלו ויהיה אמת או לא יהיה, מצוה לעשות מעשה על פיו, מה שאין כן בנביא, יתכן לומר חכם עדיף מנביא. ומצד אחר ימצא שהחכם עדיף מנביא, שאמונת הנביא תלויה בדעתו של חכם, ואין האמונה בחכם תלויה בנביא כלל, שאם יצונו הנביא שלא נשבע לחכם לא נאבה אליו. <br /><br />(דרשות הר&quot;ן, הדרוש השנים עשר)","70","","5358","True","True","False","","130","84.229.79.199","0","805","בבא בתרא|יב ע&quot;א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82640);