var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=7950;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("זמני היום","http://www.daf-yomi.com/content.aspx?pageid=126")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107076","אמר רב חסדא מידת חסידות שנו כאן","לינקוש","22/04/24 15:26","58","52"),new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","51"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","32")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("7950","0","הרואה את שילה בטלסקופ?","09/03/11 02:08","ג אדר ב","תשע"א","02:08","המכריע","הגמ' דנה הרואה את שילה עומד ובישיבה אינו רואה. וכעין זה בנחל. זה מעורר כמה דיונים. הרואה מגג בנין ולא בקומות נמוכות. הרואה במשקפת (שלא יאמרו שטלסקופ זה סלנג), יוכל לאכול מדין כל הרואה. ואם כן בעיקרון כל מקום שאין הר וגבעה באמצע אפשר לאכול. ומה הדין אם ראייתו חלשה ורואה רק בעזרת משקפיים. והאם משכחת לה שני יהודים במקום אחד זה שרי לאכול וחבירו לא. או דסגי שיש שיכולים לראות. ועוד כמה ספיקות על זו הדרך. תן לחכם ויחכם עוד.","199","","4800","True","True","False","","1126","212.76.98.50","0","0","זבחים|קיח ע"ב",""),new Message("7955","7950","האם דין רואה כאן מקביל לקריאת המגילה?","09/03/11 02:53","ג אדר ב","תשע"א","02:53","שלמה שטרסברג","וכן יש להמשיך ולשאול האם דינים אלו של רואה מקבילים לדין רואה לעניין קריאת מגילה במוקפין?","205","","4800","True","True","False","","204","95.86.116.199","0","7950","זבחים|קיח ע"ב",""),new Message("7964","7950","מקורות האחרונים","09/03/11 14:50","ג אדר ב","תשע"א","14:50","דוד כוכב","שו"ת הלכות קטנות חלק א סימן צט:
"אם מותר לקרות בס"ת בבתי עינים {משקפיים}.
תשובה, ראיה גמורה היא ע"י זכוכית כההיא (ברכות כ"ה ע"ב) דערוה בעששית דאסור לקרות ק"ש כנגדה משום לא יראה".
ובשו"ת שבות יעקב ח"א סי' קכ"ו שדיין הרואה על ידי בתי עינים כשר לחליצה, וקרינן ביה לעיני הזקנים.
וכ"כ בשו"ת בצל החכמה חלק ב סימן טז לעניין ברכה לרואה במשקפת.","125","","4800","True","True","False","","127","95.86.88.179","0","7950","זבחים|קיח ע"ב",""),new Message("8006","7950","[ללא נושא]","10/03/11 14:36","ד אדר ב","תשע"א","14:36","משיב מאורות דף היומי","פשוט לכא' שגדר רואה כאן הוא לפי עין בלתי מזוינת, כמו שתולעים הם רק הנראים לעין, כך גם מקום הנראה רק בטלסקופ אינו מקום נראה.
לגבי אחד רואה בלי משקפיים ואחד עם, לכא' הולכים לפי רוב בנ"א, כלומר מודדים לפי אדם הרואה בלי משקפיים, ומי שראה רק עם משקפיים עדיין מוגדר שנמצא במקום הרואה. הגע בעצמך, סגי נאור יהיוה אסור לו לאכול ק"ל מבחוץ?","142","","4799","True","True","False","","284","85.130.130.141","0","7950","זבחים|קיח ע"ב",""),new Message("8032","7955","חילוקים מענינים בין דיני מגילה לשילה","11/03/11 02:49","ה אדר ב","תשע"א","02:49","שלמה שטרסברג","א. בעניין מגילה מובא בספר מקראי קודש לרב הררי נספח י"ב משמו של הרב משה פיינשטיין "האם דין נראה נקבע לפי הקומה או הקרקע, למשל דירה בקומה גבוהה"
והשיב "נקבע לפי הקרקע אבל אם רק אינו נראה בגלל בנין שחוצץ אינו חסרון ודינו כנראה"
ב. ביחס לשאלה האם דין נראה ביחס לשילה מקביל לדין נראה במגילה
ראיתי לרב טוקוצינסקי זצ"ל בספרו עיר הקודש והמקדש ח"ג פרק י"א שעסק בכך בנוגע לכמה עניינים
1. שלעניין מגילה צריך ששטח הכפר יהיה נראה מהכרך וכן הוא בר"ן "שרואין אותו (את הכפר) מן העיר המוקפה" ולכן כתוב בגמרא כרך וכל הסמוך לו וכל הנראה עמו ואילו ביחס לשילה המינוח הוא בכל הרואה (זבחים קי"ב: "שהביאור בכל מקום שרואין את שילה"
2.גם ביחס לדיון בזבחים קי"ח: "עומד ורואה יושב ואינו רואה מאי? כותב הוא בפשטות "ונלע"ד שכל הספק הזה של רב פפא ור' ירמיה הוא רק בנוגע לאכילת קדשים הנאכלים בישיבה, והתם דווקא מבע"ל בעומד ורואה יושב ואינו רואה אם נקרא זה רואה לאכילת קדשים, אבל בכל שאר עניינים...שאין דרכם להיעשות בישיבה - לא מצינו כלל אבעי וספק שכזה ובכל הני דברים ודאי שבעומד ורואה ג"כ נקרא "רואה"
3.גם ביחס להפסק בתים ואילנות מחלק בין מגילה לבין אכילת קודשים וז"ל "והפסק בתים ואילנות שמפסיקים בין הכרך להכפר - אין זה הפסק כלל, ובאמרינו "נראה" היינו שאילולי הבתים וש"ד המפסיקים היה שטח הכפר נראה ה"ה בכלל נראה דאל"כ שוב אין לזה שיעור קבוע, ובכל פעם שיבנו בתים או יטעו אילנות בין הכרך להכפר ישתנה דין הנראה...ולא דמי לדין אכילת קדשים קלים בשילה שאמרו שם בזבחים "רואה שאמרו ולא שמפסיק בינו לבינו' דהתם ראית שילה היא המכשרת את האכילה ואם באותה אכילה הק"ק אינו רואה את שילה הרי אין כאן "רואה" וכן נמי לעניין הרואה את ירושלים או הרואה ערי יהודה או לעניין לא יקל את ראשו כנגד שערי המקדש - שבכל הני הראיה היא הגורמת ולא כשמפסיק בינו לבינו, אבל כאן בקריאת המגילה אינו צריך לראות את הכפר בזמן קריאת המגילה אלא שכל ששטח הפר היה נראה נקבע אותו המקום בתור נטפל לכרך
ויש עוד חילוקים שמביא המעוניין יעיין שם","205","","4798","True","True","False","","232","213.151.46.222","0","7950","זבחים|קיח ע"ב",""),new Message("7969","7964","מה הקשר?","09/03/11 15:20","ג אדר ב","תשע"א","15:20","המכריע","א. דברים כאלו כבר הובאו במ"ב הל' קידוש לבנה, דומני בשם דבר שמואל.
ב. האם האחרונים גם ידונו מה הדין אם יושב ולא רואה בס"ת עומד ורואה, אם יברך כשרואה והוא עומד? וכן בחליצה? אלא שם אלו דינים שבאמת קשורים לראיה, יש דין לראות, ועל זה נקטו דראיה על יד זכוכית הוי שפיר ראיה. כאן זה נידון בהגדרת המקום, שמקום שממנו רואים קשור לשילה ונאכל שם קק"ל, ולכן דנו במצבים שונים, ולכן הנידון של משקפת כאן לא קשור לנידון האחרונים שהובאו ביתה דוד.","199","","4800","True","True","False","","164","95.86.76.203","0","7950","זבחים|קיח ע"ב",""),new Message("7980","7969","[ללא נושא]","09/03/11 17:12","ג אדר ב","תשע"א","17:12","דוד כוכב","א. לעיל חיפשתי את המקורות הראשונים למ"ב ושאר אחרונים.
ב. אם ראייה בטלסקופ נחשבת לראייה, מקום שניתן לראות ממנו בטלסקופ הוא מקום 'נראה'.
עניין דומה - אם ניתן לראות בזכוכית מגדלת, האם זה נחשב לנראה.","125","","4800","True","True","False","","111","95.86.88.179","0","7950","זבחים|קיח ע"ב",""),new Message("7983","7980","מחל נא","09/03/11 20:52","ג אדר ב","תשע"א","20:52","המכריע","ימחול נא שאין לי פשוט כח לפתוח במחול שדים נוסף אם הפנייה למ"ב עדיפה על ציטוט פוסקים שלא הובאו בו. ובצל החכמה ודאי אינו מקור קדום. גם דבר שמואל כדאי לבדוק את קדמותו ביחס לשבות יעקב.
והעיקר קשה עד מאד להסביר מדוע לא התחלתי להבין מה שאתה מדמה, אסתפק בכך שאיני מבין. (דומני שלאחרונה קצת כולנו נגררים להתנצחויות, לגבי עצמי אני מנסה למצוא דרך לצאת מזה).
ומה שאתה מעיד שזה רק "קצת" דומה אני אפילו לא מסתכל. אני אישית מעדיף את המיקוד על פני ההרחבה.","199","","4800","True","True","False","","151","95.86.76.203","0","7950","זבחים|קיח ע"ב",""),new Message("7985","7983","[ללא נושא]","09/03/11 21:10","ג אדר ב","תשע"א","21:10","דוד כוכב","בעניין המשקפיים השבות יעקב וההלכות קטנות הם הקדומים ביותר, והמקור למ"ב.
בעניין המשקפת לא מצאתי לפני צל החכמה.
בעניין התנצחויות זה בסדר גמור רק שיהיה גם (לפחות) לשם שמים ובניסוח נכון.","125","","4800","True","True","False","","110","213.151.38.61","0","7950","זבחים|קיח ע"ב",""),new Message("7996","7983","בדקתי כמו שביקשת","10/03/11 03:05","ד אדר ב","תשע"א","03:05","דוד כוכב","ואכן הדבר שמואל קדום מעט יותר מההלכות קטנות (חיו כעשרים שנה יחדיו) ועוד יותר מהשבות יעקב.
אבל הדבר שמואל לא איירי במשקפיים. והמ"ב בשעה"צ מפנה לשערי תשובה שהביא את השבות יעקב בענין בתי העינים.
וכיון שמבואר במסכת סוכה דף כח ע"א שגם שיחת שדים בכלל ת"ת 
אענה את חלקי בעניין המ"ב למרות שאני קצת מנסה להתחמק מפרהסיא בסוגיות שהם תורה גמורה אלא שהבריות הפכו אותם לפוליטיקא {פה לא תהא קאי} ולכן מתקשים להשתכע בעניניהן ומזלזלים בסוברים בהן שלא כדעתן.
המ"ב התקבל (אמנם לא בכל הקהילות) ולכן יש לו עדיפות, הוא נחשב ל"סוגיא דשמעתא" (מסכת סנהדרין דף לג ע"א) "סוגיין דעלמא" (הלשון ברי"ף) ו"עמא דבר".
אולם אין פסיקתו מחייבת ודרך גדולי הפוסקים האחרונים לפסוק גם דלא כמ"ב.
וככלל אין בגלות מי שהלכה כמותו בכל מקום, כאמרם במסכת שבת דף קלח ע"ב:
"ישוטטו לבקש את דבר ה' ולא ימצאו - שלא ימצאו הלכה ברורה ומשנה ברורה במקום אחד".
וכן דייק לישניה דחזון איש עליו, ופסיקותיו.
ויש עוד עניין להעיר בו, שיש פוסקים האומרים שכוונת המ"ב ללקט ולא לפסוק (במקומות שלא פסק להדיא).
ככלל צודק הרב המכריע שהבאתי כמה פעמים עניינים שנראו לי מעניינים וקרובים לפום ריהטא לקוצר הזמן, ויתכן ש'כי מעיינת בה' לא תמיד הם לגמרי שווים לעניין הנידון.","125","","4799","True","True","False","","154","213.151.38.61","0","7950","זבחים|קיח ע"ב",""),new Message("8014","7996","יישר כח הרב כוכב","10/03/11 17:40","ד אדר ב","תשע"א","17:40","המכריע","א. קודם כל תודה על הבדיקה. (פשוט חבל להתאמץ לבדוק כשאתה עושה זאת כל כך יעיל ומהר).
ב. מה שיותר חשוב היה ניתן להבין היום כאן שפגעתי בכבודך. אז עוד לפני שאסביר מה התכוונתי. ראשית כל אני מתנצל בפניך, ומאד מקוה שאתה עצמך לא נפגעת. ואם חלילה כן, אני מקוה (ובטוח) שאתה מוחל מכל לבך. איני רוצה לעלות למיטתי עם קפידתך חלילה.
ג. לגוף הענין. אני שאלתי את השאלה לגבי שילה. הבאת את האחרונים שהבאת. אני חושב שזה לא קשור, אבל כעת זה כבר לא הנידון. בכל אופן אני באתי לומר שזה לא קשור לדעתי. והקדמתי שעצם הנידון הוא ידוע והוא מובא אפילו במשנה ברורה, אלא שאני שואל שאלה אחרת.
ד. אני התכוונתי לתומי שהמ"ב הוא ספר ידוע שגם אדם מיושן כמוני מכיר אותו לפחות בחלקו, ואין צורך לבקיאות המיוחדת שלך. נכון שגם היה בדברי הנחה נסתרת שהמ"ב מבחינת המשקל אין ערוך למה שמובא בו ביחס למה שלא מובא בו. אני לא חשבתי שאתה חושב אחרת.
ה. ברגע שאמרת שהבאת את המקורות של המ"ב, הבנתי שיש לך דברים באמתחתך בקשר למעמד המ"ב ומאד מאד לא רציתי שניכנס לזה (כפי שלצערי בסוף כן נכנסת, לי כואב שם כמה משפטים), ולכן כתבתי שמקוה לא לפתוח עכשיו בזה.
ו. בביטוי מחול שדים לא היה מצידי שום כוונת גנאי חלילה, התכוונתי לשני רקדנים שיש להם אנרגיות בלתי נגמרות ומסוגלים לחולל ללא הפוגה. בנושא כמו זה שהוא נושא עקרוני, שקשה לשתוק כאילו הסכמת כמו בנושא לא עקרוני שם אני עושה זאת לרוב, עדיף לי לא להתחיל, ולכך בדיוק התכוונתי שאין לי כח למחול שדים בנושא, ברגע שהבנתי שדעתך שונה, ולשתוק יהא לי קשה.
ז. אבל לגוף הענין ברור שמעולם לא עלה על דעתי רעיון מוזר שכזה שאין להביא ספרים שלא הובאו במ"ב. חלילה! ואני שמח על כל המובא כאן על ידך ועל ידי אחרים.
ח. אני רואה כעת שדברי ר' נחמן נמחקו מכאן. לא אני ביקשתי זאת למרות שמאד נפגעתי ונכאבתי ותכננתי להסביר את הצד שלי לאחר שארגע. אבל כעת אולי זה לא לענין. אבל לך באופן פרטי הייתי חייב התנצלות והבהרה.
ט. יש לי עוד דיבור קטן על גישתך להבאת מקורות בהקשר מסויים. אבל אולי פעם אחרת. אולי אכתוב לך דרך הראל
בכבוד ובברכה.","199","","4799","True","True","False","","150","95.86.76.203","0","7950","זבחים|קיח ע"ב",""),new Message("8086","7996","הבהרה","13/03/11 22:03","ז אדר ב","תשע"א","22:03","דוד כוכב","שמתי לב שכתבתי לעיל משפט העלול להתפרש לא נכון.
מה שכתבתי שאין פסיקת המ"ב מחייבת - כפי שמבואר בהמשך המשפט, וכמו שמבואר מהמושגים שציטטי לפני כן - הכוונה היא רק שפוסק שמסקנתו שונה יפסוק אחרת. וכדברי הש"ך בפלפול בהנהגת הוראות באיסור והיתר סק"ד בסוף סי' רמב ביו"ד): "...אם תמצא לפעמים עוד צד היתר אחר הן מן הש"ס או שקול הדעת וכיוצא בזה יש לעשות כפי מה שיראה בעיניו, ואין לדיין אלא מה שעיניו רואות אם הוא בר הכי שיודע להכריע ולהבין ולהורות".
אולם בלא אחד מתנאים אלו ודאי שההלכה מחייבת.","125","","4796","True","True","False","","99","212.76.122.114","0","7950","זבחים|קיח ע"ב",""),new Message("8010","8006","נראה שאינו כן","10/03/11 15:44","ד אדר ב","תשע"א","15:44","דוד כוכב","אני לא מתייחס לעניין הראייה במשקפת מגדילה, אלא לעניין אם הולכים אחר רוב בני אדם או כל.
בי"ד מקדשים את החודש בעדות שנים שראו את הלבנה למרות דקותה בתחילת החודש אל מול אור הדמדומים. ולמרות שיתכן מאוד שעדים אלו הם ממיעוט מטיבי הראות.
יש נפקא מינה יום יומית לעניין ראיית ג' כוכבים וקריאת שמע של ערבית.","125","","4799","True","True","False","","107","213.151.38.61","0","7950","זבחים|קיח ע"ב",""),new Message("8033","8006","נראה בתולעים , תולעים בתותים","11/03/11 03:06","ה אדר ב","תשע"א","03:06","שלמה שטרסברג","מסתבר לי מאוד לומר שמשקפת שבעזרת רואיםמה שבעין רגילה לא ניתן לראות לא יקבל דין רואה לעיניין מגילה
ואעפ"כ מה שכתבת בעיניין התולעים כך גם אני חשבתי אבל ראיתי עכשיו שיש פולמוס שלם ביחס לתולעים בתותים ולכאורה שם התולעים אינם נראות ובכל זאת יש בזה פולמוס גדול","205","","4798","True","True","False","","256","213.151.46.222","0","7950","זבחים|קיח ע"ב",""),new Message("8013","8010","רוב בני אדם רואים טוב","10/03/11 17:33","ד אדר ב","תשע"א","17:33","משיב מאורות דף היומי","רק מיעוט צריך משקפיים. לא?","142","","4799","True","True","False","","291","82.166.18.134","0","7950","זבחים|קיח ע"ב",""),new Message("8015","8010","ועוד","10/03/11 18:11","ד אדר ב","תשע"א","18:11","משיב מאורות דף היומי","שעדות קה"ח זה גזיה"כ, זה לא תלוי בראיית רוב בנ"א.","142","","4799","True","True","False","","318","82.166.18.134","0","7950","זבחים|קיח ע"ב",""),new Message("8023","8013","אולם יש מיעוט שרואה יותר טוב מהרוב.","10/03/11 21:00","ד אדר ב","תשע"א","21:00","דוד כוכב","","125","","4799","False","True","False","","90","95.86.97.62","0","7950","זבחים|קיח ע"ב",""),new Message("8022","8014","וכן למור","10/03/11 20:52","ד אדר ב","תשע"א","20:52","דוד כוכב","א. אני משתמש בפ. השו"ת, בתקליטור התורני, וברשת.
ב. אין קפידה.
ג. גם אני חשבתי שזה מובא בשו"ע ומ"ב והמקור ברשב"א, אבל באמת מדובר שם בעששית וזכוכית, אך לא בזכוכית מגדלת, משקפיים, ומשקפת שהזכרת. ואני משתמש בפ. השו"ת ומחפש את המקור הראשוני ככל האפשר.
ד. לא כולם בקיאים כ"כ במ"ב וטוב להביא גם ממנו וגם מספרים נוספים.
ה. אני לא יודע למה הרתיעה והצער. הרי לא מדובר באמונות בעלמא. כל עניין הוא סוגיה הלכתית הניתנת לבירור. עניין הספרים עליהם מסתמכים בפסיקה נמצא בשו"ע חו"מ כה. אני יודע שמה שכתבתי זו השקפה גרוייניקית אבל עניין זה עצמו יש לו כמה ראיות (והבאתים במספר מקומות בהודעות ומאמרים באתרא הדין). ואני משתדל ללמוד כך.
ו. באחד הדפים במסכת זו שסיימנו היה משא ומתן ארוך בין אמוראים, והתלבטתי אז אם להביאו כדוגמא ללגיטימיות של ויכוח מתמשך. אך קיים תנאי, שבכל פעם יהיה חידוש אמיתי ולא חזרה גרידא. לרוב, בהבעת הדברים באופן נכון הדברים לא נמשכים מדאי, כמו גם בש"ס.
ט. אם אני מבין נכון, אשתדל לא להביא מקורות לא ממוקדים כתגובה על דבריך.
י. אם כבר הארכנו, אני רוצה שוב להתייחס לעניין ה'התנצחויות'.
הרתיעה מכך היא משום שחשים שמערבים בזה 'נגיעות' של כבוד.
אולם הבאתי כאן את אחת מהראיות לכך שעבודת ה' היא "בכל לבבך - בשני יצריך, ביצר טוב וביצר הרע" (מסכת ברכות דף נד ע"א), והוא הדין במלחמתה של תורה.
אך קיים תנאי. חייבים להקפיד להרגע לפני הכתיבה, אחרת ניכרות בסגנון התקפות אישיות במקום ראיות. מה גם שקיימת רגישות גדולה במחוזותינו, ואנשים רגילים לחוש מותקפים יתר על המציאות.","125","","4799","True","True","False","","150","95.86.97.62","0","7950","זבחים|קיח ע"ב",""),new Message("8025","8015","גדר צאת הכוכבים","10/03/11 21:08","ד אדר ב","תשע"א","21:08","דוד כוכב","השאלה היא מה נקרא (נחמיה ד, טו) "עד צאת הכוכבים" (מסכת ברכות דף ב ע"ב).
האם רוב בני אדם קובעים שיצאו, או שדי בעדים שיעידו עבור כולם.
ולא יתכן שיש 'צאת הכוכבים' אחד עבור כניסת ליל ראש חודש, ואחר עבור כניסת הלילה לעניין קריאת שמע.","125","","4799","True","True","False","","117","95.86.97.62","0","7950","זבחים|קיח ע"ב",""),new Message("8027","8025","מי אמר?","10/03/11 21:26","ד אדר ב","תשע"א","21:26","משיב מאורות דף היומי","יש דין לילה לענין ק"ש ויש דין ר"ח לעניין עדות ראייה.","142","","4799","True","True","False","","282","85.130.130.141","0","7950","זבחים|קיח ע"ב",""),new Message("8029","8027","למשל ברמב"ם","10/03/11 22:18","ד אדר ב","תשע"א","22:18","דוד כוכב","פירוש המשנה לרמב"ם מסכת ראש השנה פרק ג משנה א:
"וממה שאתה צריך לדעת שהחדש שנראה בזמנו שהוא בסוף יום עשרים ותשעה ונשאר שהות ביום כדי לומר מקודש מקודש קודם צאת הכוכבים הרי זה מותר אף על פי שכבר שקעה חמה, לפי שאין לילה אצלינו אלא צאת הכוכבים כמו שביארנו בשני דשבת".
כלומר, הלילה הוא בצאת הכוכבים. כך כתב כאן לעניין קידוש החודש, והפנה לדבריו לעניין כניסת השבת.
גם משמעות לשון "הלילה אצלינו" שזהו גדר הלילה בכל מקום.
וככלל לא אישתמיט שיבארו שיש הבדל בין דין לדין בכל ההלכות שמוזכר בהם צאת הכוכבים.","125","","4799","True","True","False","","111","95.86.97.62","0","7950","זבחים|קיח ע"ב",""),new Message("8034","8033","הדר"כ כבר ציין לדיון כאן בפורום","11/03/11 09:49","ה אדר ב","תשע"א","09:49","משיב מאורות דף היומי","","142","","4798","False","True","False","","269","85.130.130.141","0","7950","זבחים|קיח ע"ב","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82563);