var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=7689;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("מעלת הפורום - ע\"פ ר' נחמן מברסלב","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=348")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר"ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","71"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","62"),new MostViewed("107084","מי שמלווה כסף בריבית לא יקום בתחיית המתי","לינקוש","28/04/24 18:14","58","55")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("7689","0","- ללא מילים - זקוק לביאור המניח את הדעת!","03/03/11 15:29","כז אדר א","תשע"א","15:29","שיננא","נדמה לי שהשאלה שלי מובנת...
אם מישהו יכול לתת ביאור המניח את הדעת - אשמח מאוד,
אחרת - הלומדים - עלולים לעשות צחוק מגמרא זו.
[קשה לי גם להוליך גמרא זו לרעיונות מחשבתיים וכדומה - כי יש רושם מהדיון בגמרא שממש מתכוונים לפשט הדברים]

בשלמא למ''ד לא ירד מבול לא''י היינו דקם רימא התם
אלא למ''ד ירד רימא היכא קם
א''ר ינאי גוריות הכניסו בתיבה
והאמר רבה בר בר חנה לדידי חזי לי אורזילא דרימא בת יומא והוי כהר תבור והר תבור כמה הויא ארבעין פרסי משכא דצואריה תלתא פרסי מרבעתא דרישא פרסא ופלגא רמא כבא וסכר ירדנא
א''ר יוחנן ראשו הכניסו לתיבה
והאמר מר מרבעתא דרישא פרסא ופלגא
אלא ראש חוטמו הכניסו לתיבה
והא א''ר יוחנן לא ירד מבול לא''י
לדברי ר''ל קאמר
והא קסגיא תיבה
אמר ר''ל קרניו קשרו בתיבה
והאמר רב חסדא אנשי דור המבול ברותחין קלקלו וברותחין נידונו
ולטעמיך תיבה היכי סגיא ועוד עוג מלך הבשן היכא קאי אלא נס נעשה להם שנצטננו בצידי התיבה
","146","","4810","True","True","False","","1180","77.126.233.21","0","0","זבחים|קיג ע"ב",""),new Message("7691","7689","רק לזה","03/03/11 15:59","כז אדר א","תשע"א","15:59","student","ומה עם כל שאר האגדות בב"ב ?!
לית מאן דפליג שזה לא יכול להיות ראם (מספיק לראות את תמונתו בויקפידיה בשביל להבין).
אך כתוב בעיונים בשטיינזלץ כי "כתב בספר בן יהוידע כי מוסכם על הגאונים והראשונים כי אותו ראם המוזכר בדברי רבב"ח אינו בעל חיים ממשי, אלא חזיון כמראה חלום, או משל, או רמז בענייני מוסר וחכמה ועניינים נסתרים. ולפיכך אין להבין את מהלך דברי הגמרא כאן אלא כפלפול בלבד, משום "יגדיל תורה ויאדיר", כדי לחדש ולהוליד סברות בלימוד התורה. ועל זה וכיוצא בו אמרו חכמים שכשאדם נפטר מן העולם שואלים אותו "פלפלת בחכמה"."","177","","4810","True","True","False","","147","46.120.97.115","0","7689","זבחים|קיג ע"ב",""),new Message("7699","7689","חס וחלילה פשט! נהיר וברור שאין כאן פשט!","03/03/11 16:41","כז אדר א","תשע"א","16:41","Almuaddib","וההוכחה - גודלו של הר התבור המתואר כאן. הר התבור ידוע לנו, וידוע היה גם להם, ואין גודלו מגיע למה שכתבו, אפילו לא לעשירית מהמידה הנכתבת.

וכאן, כבכל סיפורי רבב"ח, רומזים הדברים לא לשפטם אלא למשמעויות אחרות. בחלק מהסיפורים קל להבין את המשמעות, ובחלק - כמו כאן - המשל כל כך מורכב, שהנמשל אינו גלוי לנו.

וראה דברי הגאונים, או דברי רבי אברהם בן הרמב"ם, בנושאים אלו.","107","","4810","True","True","False","","157","77.126.54.149","0","7689","זבחים|קיג ע"ב",""),new Message("7700","7689","עלה הרגע מאמר של משה רענן בנושא זה","03/03/11 19:57","כז אדר א","תשע"א","19:57","מנהל האתר","כאן","1","","4810","True","True","False","","219","2.54.63.18","0","7689","זבחים|קיג ע"ב",""),new Message("7704","7699","דברי הגר"א על זה.","03/03/11 20:45","כז אדר א","תשע"א","20:45","המכריע","אנקוט בשיפולי גלימאיה דאלמואדיב. אביא בזאת את דברי הגר"א על הפסוק עור ובשר תלבישני בעצמות וגידים תסוככני. כידוע יש פרד"ס. וכל רובד הוא הפנים של חבירו. הגרעין הוא הסוד, לבוש ברמז, הלבוש בדרש הלבוש בפשט. וכל אבר באדם, יסודו העצם, מסוכך בגידים, לבוש בבשר הלבוש בעור.

וכתב הגר"א שלפעמים העור קרוע ואז נראה הבשר מתוכו ואם קרוע גם הבשר הרי מיד נראין הגידים והעצמות. כן הוא לפעמים באגדות הש"ס שאין להם כל פשט אלא הפשט שלהם הוא הדרש או הרמז והסוד.","199","","4810","True","True","False","","172","213.151.57.126","0","7689","זבחים|קיג ע"ב",""),new Message("7705","7700","ואילו המהר"ל (חידושי אגדות) כתב","04/03/11 00:21","כח אדר א","תשע"א","00:21","איתן","כי גודלה של התיבה, 300 אמה, הלוא היתה לו סיבה, ואם כן - הרי היא אינה מספיקה לגודלו השכלי של הראם, שהוה הוא הגודל המתואר על ידי רבה בר בר חנה. וכתב ש"הצטננו המים שסביב התיבה" הוא דברי חכמה עליונה מאוד.
קראו כאן.","123","","4809","True","True","False","","262","212.76.114.72","0","7689","זבחים|קיג ע"ב","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82634);