var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=7503;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("על מעלת הפורום","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=9140")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107085","בורדרליינית !","מרדכי דב זינגר","30/04/24 13:22","807","68"),new MostViewed("107091","המתרגם ומזרעך לא תתן להעביר למולך ...","איתן","02/05/24 02:13","123","51"),new MostViewed("107093","הגהות הגר"א ב"מ סד","אוריאל שלמוני","02/05/24 10:18","605","49")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("7503","0","מדוע לא נילמד לאו לפסח ומילה מק"ו?","24/02/11 23:30","כ אדר א","תשע"א","23:30","שלמה שטרסברג",""הא דתנן פסח ומילה מצוות עשה תתי בק"ו ממותיר
מה מותיר שלא ענש הזהיר פסח ומילה שענש אינו דין שהזהיר?"

והדחייה הייתה "מה למותיר שכן אין לו תקנה תאמר בפסח שיש לו תקנה"

שאלו התוס' ד"ה תיתי בק"ו מדוע לא שאלו מגזל וגניבה שגם בהם יש לאו ואין כרת וענו שבהם יש מעשה ולכן תמיד יכלו לדחות מה להנך שיש בהם מעשה

ולכאורה יש הרבה לאווים נוספים שאין בהם מעשה ואין בהם כרת כמו "לא תלך רכיל בעמך" (למנ"ד שעקימת פיו לא חשיב מעשה) או " לא תעמוד על דם רעיך" ועוד, ויכלו ללמוד ק"ו מהם וא"כ מדוע שאלה הגמרא דווקא ממותיר?

מעבר לזה הרי בלאוים כמו "לא תעמוד על דם רעך" או "לא תוכל להתעלם" יכול לתקן את אשר קילקל אם ימהר ויציל או יחזור וירים את האבדה ויפסיק להתעלם וא"כ זה דומה לפסח ומילה שיש בהם תקנה לאחר זמן ומדוע לא נילמד באמת מהם בק"ו על פסח ומילה?","205","","4821","True","True","False","","1057","95.86.118.152","0","0","זבחים|קו ע"ב",""),new Message("7509","7503","שב ואל תעשה (מצוה)","25/02/11 09:52","כא אדר א","תשע"א","09:52","המכריע","דומני שצריך להבחין בין שני סוגי שב ואל תעשה. פסח מקורה במצות עשה של עשיית פסח, וביטול המצוה הוא על ידי שיושב ולא עושה את המצוה וכן מילה, ובזה גם מותיר דומה, שיסודו מצות ואכלו אותם אשר כופר בהם, ועוד, יש הרי ברכת המצוות על אכילת זבחים. מה שאין כן לא תלך רכיל, אמנם קיומה באי עשיייה, אבל באי עשיית עוול, לא באי עשיית מצוה. כלומר אין כאן מצוה מקדימה שהאיסור מתייחס לביטולה, אלא המצוה היא לשבת ולא לעשות עוול מסויים. וכן לא תעמוד.
(אמנם לא תוכל להתעלם, לכ' זה כן ביטול מצות השבת אבידה, אבל רק לכאורה, ולא היא, ואכמ"ל).","199","","4820","True","True","False","","140","213.151.63.252","0","7503","זבחים|קו ע"ב",""),new Message("7511","7503","דוגמאות נוספות וצריך עיון גדול","25/02/11 10:58","כא אדר א","תשע"א","10:58","שלמה שטרסברג","לכאורה ישנם עוד דוגמאות של לאו שאין בו מעשה שיש בו לאו ואין בו כרת וא"כ יכלה הגמרא ללמוד מהם ק"ו למילה ולפסח בלי יכולת לדחות כפי שדחתה וצע"ג

למשל
א. דברים ט"ו,ט השמר לך פן יהיה דבר עם לבבך בליעל לאמר קרבה שנת השבע שנת השמיטה ורעה עינך באחיך האביון ולא תיתן לו"
(ע"פ דברי הגמרא בזבחים ק"ו. "דא"ר אלעזר כל מקום שנאמר השמר פן ואל אינו אלא לא תעשה")
ב.דברים ט"ו,ח "לא תקפוץ את ידך מאחיך האביון
ג."כי תידור נדר לה' אלוקיך לא תאחר לשלמו" (דברים כ"ג,כ"ב)
ד.דברים כ"ה,י"ט "תמחה את זכר עמלק לא תשכח"","205","","4820","True","True","False","","219","95.86.88.140","0","7503","זבחים|קו ע"ב",""),new Message("7510","7509","עדיין לא הבנתי","25/02/11 10:20","כא אדר א","תשע"א","10:20","שלמה שטרסברג","גם "לא תעמוד על דם רעיך" כשמדובר בטירחה של האדם עצמו יש בביטולו ביטול עשה של "והשבותו לו" כמבואר בגמרא סנהדרין ע"ג.

גופא מניין לרואה את חברו שהוא טובע בנהר או חיה גוררתו או לסטין באין עליו שהוא חייב להצילו? - תלמוד לומר[לא תלך רכיל בעמיך] לא תעמוד על דם רעך [אני ה’]

והא - מהכא נפקא? מהתם נפקא: 'אבדת גופו מניין ? תלמוד לומר: (דברים כב ב) [ואם לא קרוב אחיך אליך ולא ידעתו ואספתו אל תוך ביתך והיה עמך עד דרש אחיך אתו] והשבותו לו' [

אי מהתם - הוה אמינא הני מילי בנפשיה], אבל מיטרח ומיגר אגורי אימא לא? קא משמע לן

וכן לא הבנתי מדוע אדם שמתעלם זה רק לכאורה ביטול מצוות השבת האבידה לפחות מצד אדם זה הרי יש כאן ביטול של המצווהעיין בגמרא ב"מ כ"ו: "ואמר רבא ראה סלע שנפלה נטלה לפני יאוש על מנת לגוזלה עובר בכולן משום "לא תגזול ומשום השב תשיבם ומשום לא תוכל להתעלם" ואע"ג דחזרה לאחר יאוש מתנה הוא דיהיב ליה ואיסורא דעבד עבד"

וא"כ במקרה זה ביטול המצווה ודאי קיים כשהתעלם","205","","4820","True","True","False","","235","95.86.88.140","0","7503","זבחים|קו ע"ב",""),new Message("7522","7510","לא תוכל להתעלם","27/02/11 01:25","כג אדר א","תשע"א","01:25","דוד כוכב","התורה ניסחה כך את האיסור, כי חוץ מאשר אי קיום המצוה יש כאן עוול נוסף. עצם ההתעלמות - כאשר הוא מקשה ליבו מהרחמים לאחיו, כאשר יש בידו אפשרות לשכך את צערו.","125","","4818","True","True","False","","117","95.86.100.188","0","7503","זבחים|קו ע"ב",""),new Message("7523","7511",""שיש בהן מעשה"","27/02/11 01:39","כג אדר א","תשע"א","01:39","דוד כוכב","גם הדוגמות הללו שהבאת, אמנם אין בהם מעשה במשמעות הרגילה - שמלקין עליה, אבל יש בהם לפחות 'מעשה' בתודעה. אפילו על שכחה אמרו במסכת אבות ג משנה ח:
"יכול אפילו תקפה עליו משנתו תלמוד לומר (שם /דברים ד'/) ופן יסורו מלבבך כל ימי חייך הא אינו מתחייב בנפשו עד שישב ויסירם מלבו".
ואילו לביטול פסח ומילה די בפסיביות מוחלטת.","125","","4818","True","True","False","","117","95.86.100.188","0","7503","זבחים|קו ע"ב",""),new Message("7740","7511","השאלה מטרידה אשמח להתיחסות - מקור נוסף","06/03/11 15:39","ל אדר א","תשע"א","15:39","שלמה שטרסברג","נראה שהגמרא שאלה ממותיר מבשר קורבן פסח ופטרה עצמה בכופיה מה למותיר שאין לו תקנה

ולכאורה יש הרבה דוגמאות כנ"ל שהם לאו שאין בו מעשה ויש לו תקנה ובכל זאת לא למדנו מהם לפסח ומילה הדוגמאות שהובאו לעיל


א. דברים ט"ו,ט השמר לך פן יהיה דבר עם לבבך בליעל לאמר קרבה שנת השבע שנת השמיטה ורעה עינך באחיך האביון ולא תיתן לו"
(ע"פ דברי הגמרא בזבחים ק"ו. "דא"ר אלעזר כל מקום שנאמר השמר פן ואל אינו אלא לא תעשה")
ב.דברים ט"ו,ח "לא תקפוץ את ידך מאחיך האביון
ג."כי תידור נדר לה' אלוקיך לא תאחר לשלמו" (דברים כ"ג,כ"ב)
ד.דברים כ"ה,י"ט "תמחה את זכר עמלק לא תשכח"


ובנוסף ראתי השבת שיש לאו נוסף ביחס למצוות המלחמה כפי שנאמר בדברים פרק כ' ביחס ליוצא למלחמה "כי תצא למלחמה על אויבך וראית סוס ורכב עם רב ממך לא תירא מהם... (ובהמשך) אל ירך לבבכם אל תראו ואל תחפזו ואל תערצו מפניהם..."

וכדברי הרמבם בהלכות מלכים ז, ט"ז

" ומאחר שיכנס בקשרי המלחמה ישען על מקוה ישראל ומושיעו בעת צרה וידע שעל יחוד השם הוא עושה מלחמה וישים נפשו בכפו ולא יירא ולא יפחד ולא יחשוב לא באשתו ולא בבניו אלא ימחה זכרונם מלבו ויפנה מכל דבר למלחמה. וכל המתחיל לחשוב ולהרהר במלחמה ומבהיל עצמו עובר בלא תעשה. שנאמר אל ירך לבבכם אל תיראו ואל תחפזו ואל תערצו מפניהם. ולא עוד אלא שכל דמי ישראל תלויין בצוארו. ואם לא נצח ולא עשה מלחמה בכל לבו ובכל נפשו. הרי זה כמי ששפך דמי הכל. שנאמר ולא ימס את לבב אחיו כלבבו. והרי מפורש בקבלה ארור עושה מלאכת ה' רמיה וארור מונע חרבו מדם. וכל הנלחם בכל לבו בלא פחד ותהיה כוונתו לקדש את השם בלבד. מובטח לו שלא ימצא נזק ולא תגיעהו רעה. ויבנה לו בית נכון בישראל ויזכה לו ולבניו עד עולם ויזכה לחיי העולם הבא. שנאמר כי עשה יעשה ה' לאדוני בית נאמן כי מלחמות ה' אדוני נלחם ורעה לא תמצא בך וגו' והיתה נפש אדוני צרורה בצרור החיים את ה' אלהיך:","205","","4811","True","True","False","","260","95.86.79.248","0","7503","זבחים|קו ע"ב",""),new Message("7530","7523","פסיביות מוחלטת האם זו ההגדרה?","27/02/11 09:14","כג אדר א","תשע"א","09:14","שלמה שטרסברג","גם המותיר מבשר הפסח אם הוא לא מזיד , וכאן הרי מדובר בשוגג, יש בו שכחה ואין בו פסיביות מוחלטת כמו באדם שטמא בפסח או שהוריו לא מלו אותו, ובכל זאת הגמרא הקשתה משם ומשמע שללא הדחיה "מה למותיר שאין לו תקנה" הרי הקושיה הייתה טובה

א"כ יוצא שהגמרא לא חילקה בין פסיביות מוחלטת ללא מוחלטת אלא בין דברים שיש להם תקנה לאלו שאין להם תקנה

ולכן בחרתי בדוגמאות, בלאווים שאין בהם מעשה ויש להם תקנה ובכל זאת אין בהם כרת וא"כ ע"פ מהלך הגמרא קיים בהם הק"ו שעל פיו, צריך להיות לאו בפסח ומילה וצ.ע

מעבר לכך לא שמענו שיש חילוק בפסח בין אדם שנטמא לאונסו לבין אדם שבחר ליטמא ונכנס לבית הקברות מספר ימים לפני פסח, ורק אז נזכר שפסח קרוב ועכשיו הוא טמא. גם הוא כיוון שנטמא לא יקריב פסח ויתאפשר לו להקריב פסחשני על אף שלא הייתה לו פסיביות מוחלטת, וגם אצלו לא שמענו שירבוץ עליו לאו ויתחייב בקורבן, וצ"ע.","205","","4818","True","True","False","","215","95.86.112.205","0","7503","זבחים|קו ע"ב","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82662);