var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=7060;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("לוח דף יומי לשימוש באאוטלוק או בג'ימייל","http://daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=21228")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107076","אמר רב חסדא מידת חסידות שנו כאן","לינקוש","22/04/24 15:26","58","45"),new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","29")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("7060","0","חמשה הערות בסוגיית תדיר ומקודש","10/02/11 00:42","ו אדר א","תשע&quot;א","00:42","המכריע","א. הגמ' דוחה את שלשת הראיות ממשנתינו באותו כיוון, השבת מקדשת גם את תמידיה ואת מוספי החדש שחל בה, ור&quot;ה מקדש את מוספי החדש שבו. המתבונן יראה שיש הבדל גדול. מילא תמידי שבת שהן קבועין בה וכן ר&quot;ח בר&quot;ה. אבל חדש ושבת שנזדמנו דרך מקרה יותר קשה להבין איך ראש החודש מעלה בדרגה את מוספי שבת שנזדמנו בו. ובאמת רש&quot;י נימק זאת כיון דהאידנא קריבין א&quot;כ אף הם שם שבת עליהם. אבל זה הסבר חזק על מה שקבוע בהם לא על מה שנפגש במקרה. (ולכ' ר&quot;ח מקדש גם את התמידין שבו. כמו כן תמידי יו&quot;ט לפ&quot;ז הן בקדושת יו&quot;ט).<br /><br />ב. מנין לקח רש&quot;י שר&quot;ח איקרי מועד. בש&quot;מ מבאר שזה בגלל השעיר לחטאת. ולכ' זה לא מספיק. מצינו גם ביום שמחתכם ובמועדיכם ובראשי חדשיכם ותקעתם וגו' והיו לכם לזיכרון (לכן מבקשים וזכרינו גם בר&quot;ח). אבל שם דרשו ביום שמחתכם אלו השבתות, ואם כל שבהאי קרא איקרי מועד א&quot;כ גם השבת בכלל. וצ&quot;ב.<br /><br />ג. ברכת היין תדירה. צ&quot;ב דלכ' היא רק מצויה. ואולי הכוונה לתדירותה בכל כוס של ברכה.<br /><br />ד. לברכת היין נמי אהני קדושת שבת. יש לחקור האם כל ברכה בשבת מקודשת יותר, או רק יין שקשור לקידוש של שבת. ובסמוך מבואר שתפילת מנחה של שבת קדושה יותר ממנחה דחול, ולא בגלל נוסח מיוחד אלא בגלל שהיא באה בשבת.<br /><br />ה. מילה תדירה מפסח. ובסמוך אמרינן שזו תדיר בהרבה ולכן יש מעלה לתדירותה אע&quot;פ שזה רק מצוי יותר ולא תדירות הלכתית. לכ' על כל מילה יש 57 שנים של פסחים (מהבר מצוה עד שבעים שנה). ונניח שעל ידי המנויים היחס יורד, ואולי המילה גוברת אבל לא כל כך במובהק. וכנראה זה שהפסח ביום מרוכז נחשב ללא מצוי.","199","","4826","True","True","False","","957","212.76.117.73","0","0","זבחים|צא ע&quot;א",""),new Message("7070","7060","הערות והוספות לחמש ההערות","10/02/11 08:51","ו אדר א","תשע&quot;א","08:51","עציוני","א.  שאלת המעמד של שני מועדים מתלכדים נידונה בהרחבה בסוגית &quot;יום הוא שנתחייב בארבע תפילות&quot; (שבת כד) עיי&quot;ש. <br /><br />ב. גמרא בפסחים (עז) ובשבועות (י): דראש חדש איקרי מועד כדאביי דאמר אביי תמוז דהאי שתא מלויי מליוה דכתיב (איכה א) קרא עלי מועד לשבור בחורי .<br /><br />ג. בכל פעם שיש ברכת היום, יש גם ברכת היין, אך בנוסף יש ברכת היין במועדים אחרים. אם ברכת היום של שבת ושל יו&quot;ט נחשבות לברכות נפרדות, אך ברכת היין בשניהם היא אותה ברכת היין, אז אכן היין תדיר ולא רק מצוי. <br /><br />ד. ברכת היין של קידוש יש לה מעמד מיוחד כברכת המצוות ולא רק ברכת הנהנין (נפק&quot;מ שיכול להוציא אף אם אינו שותה, בניגוד לשאר ברכות הנהנין), ולכן סביר שקדושת שבת נוגעת לה.<br /><br />ה. ראשית, הדבר תלוי בשאלה של טווח הזמן בו סופרים - בחיי אדם פרטי אתה אולי צודק, אבל במהלך שנה ממוצעת יתכן שיהיו יותר מילות מפסחים, ובחשבון היסטורי אין ספק שמילה יותר מצויה... בנוסף, אתה מניח הנחה אידאלית שכל יהודי המצווה על הפסח אכן הגיע לבית המקדש להקריב. היסטורית זה כנראה רחוק מאד מהמציאות, ויהודי שחי רחוק מירושלים היה שמח אם הזדמן לו להקריב פסח יותר מפעם פעמיים במהלך חייו.","159","","4826","True","True","False","","243","132.70.40.183","0","7060","זבחים|צא ע&quot;א",""),new Message("7074","7060","בענין ר&quot;ח איקרי מועד","10/02/11 08:58","ו אדר א","תשע&quot;א","08:58","דוד כוכב","ראה במסכת <a target='_blank' rel='nofollow' href='http://daf-yomi.com/DYItemDetails.aspx?itemId=7297'>שבועות דף י' ע&quot;א</a>.","125","","4826","True","True","False","","111","95.86.105.69","0","7060","זבחים|צא ע&quot;א",""),new Message("7084","7070","יישר כח","10/02/11 16:00","ו אדר א","תשע&quot;א","16:00","המכריע","א. אני לא בטוח שזה בדיוק אותו נידון. <br />ב. ודאי צדקת וכן כתב הרב כוכב. האמת שהיה בזכרוני את הסוגיא הזו אבל משום מה היה לי בראש שהכוונה בסופו של דבר שת&quot;ב נקרא מועד כמו שכ' הפוסקים שאין בו תחנון מהאי טעמא, זה מסתמא גם פשטא דקרא, אבל שכחתי שלשון הגמ' להדיא כדבריכם. א&quot;כ באמת הערה על הש&quot;מ שהכניס כאן את השעיר.<br />ג. לא ביארת באלו מועדים אחרים יש יין בלי ברכת יום. לכן כתבתי כוס של ברכה התכוונתי ברכת המזון אירוסין ונישואין.<br />   בנוגע לתשובה ה' יתכן שהכל נכון, אבל עדיין מוזר איך הגמ' משתמשת בזה כדבר ברור כשמש. אבל כנראה בכל זאת דבריך נכונים.","199","","4826","True","True","False","","144","212.76.117.73","0","7060","זבחים|צא ע&quot;א",""),new Message("7177","7084","לגבי שאלה ג.","14/02/11 07:52","י אדר א","תשע&quot;א","07:52","משיב מאורות דף היומי","אולי עציוני הצכוון לד' כוסות של פסח לפי הראשונים שמברכים על כל כוס וכוס.","142","","4822","True","True","False","","244","85.130.130.141","0","7060","זבחים|צא ע&quot;א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82534);