var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=7028;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("לוח דף יומי לשימוש באאוטלוק או בג'ימייל","http://daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=21228")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","56"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","37"),new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר&quot;ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","25")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("7028","0","מה בין גחלת של מתכת לזו של עץ","09/02/11 08:37","ה אדר א","תשע&quot;א","08:37","עציוני","הגמרא בסוגייתנו, וכן במסכת שבת (מב) מצטטת את דינו של שמואל:<br /><b>מכבין גחלת של מתכת ברשות הרבים, בשביל שלא יזוקו בה רבים אבל לא גחלת של עץ</b><br />מה החילוק ביניהם? רש&quot;י מסביר שכבוי גחלת של עץ הוא מלאכה דאוריתא, ואילו במתכת אסור רק מדרבנן, ובמקום היזק של רבים לא גזרו.<br /><br />אך בגאונים מובא גם הסבר אחר. וכך כותב הרשב&quot;א (בשבת):<br /><br />אבל רב האי גאון ז&quot;ל כתב ... ומה הפרש ביניהן? שגחלת של עץ אדמדמת היא וכיון שנראית פורשין ממנה עוברי דרך ואין באין לידי היזק, אבל של מתכת אע&quot;פ שכבתה כיון שהיא  חמה שורפת היא ואינה נראית ומזקת. אלו דברי הגאון רבינו האי ז&quot;ל וכן כתב הרב בעל ההלכות ז&quot;ל ור&quot;ח ז&quot;ל. ומן התימה הוא האיך התיר שמואל צידת נחש שהיא מלאכה דאורייתא משום הזיקא? וי&quot;ל שכיון שדרכו להזיק ורבים ניזוקים בו כסכנת נפשות חשיב ליה שמואל, דאי אפשר לרבים להיזהר ממנו דאם זה יזהר, זה לא ישמר ממנו. <br /><br />וכן כתב גם הריטב&quot;א: ואלו דברי תימה שהאיך יתיר שמואל מלאכה דאורייתא שלא במקום סכנת נפשות? אלא שנראה שהרב ז&quot;ל סובר דנזקא דרבים כסכנת נפשות חשיב לן.<br /><br />עקרון זה שהיזק של רבים דינו כסכנת נפשות וממילא בכוחו לדחות איסורי דאוריתא עולה גם מדברי הנצי&quot;ב בהעמק דבר על מצוות מינוי מלך:<br /><br />ונראה דמשום דהנהגת המדינה משתנה אם מתנהג ע&quot;פ דעת מלוכה או עפ&quot;י דעת העם ונבחריהם. ויש מדינה שאינה יכולה לסבול דעת מלוכה. ויש מדינה שבלא מלך הרי היא כספינה בלי קברניט. ודבר זה א&quot;א לעשות עפ&quot;י הכרח מצות עשה. שהרי <b>בענין השייך להנהגת הכלל נוגע לסכנת נפשות שדוחה מ&quot;ע</b>. מש&quot;ה לא אפשר לצוות בהחלט למנות מלך כל זמן שלא עלה בהסכמת העם לסבול עול מלך<br /><br />יסוד זה היווה שיקול בפסיקתם של חלק מפוסקי זמננו אשר נדרשו לקבוע כללים להנהגת מדינה יהודית בהתאם להלכה. גם במקרים בהם לא ניתן להקל עבור האדם היחיד, נזקא דרבים הוא בעל משקל הלכתי אחר השקול לסכנת נפשות, ואכמ&quot;ל.","159","","4829","True","True","False","","1141","132.70.40.183","0","0","זבחים|צא ע&quot;א",""),new Message("7037","7028","יפה!","09/02/11 12:15","ה אדר א","תשע&quot;א","12:15","Almuaddib","","107","","4829","False","True","False","","110","81.218.141.168","0","7028","זבחים|צא ע&quot;א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82598);