var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=6986;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("לוח דף יומי לשימוש באאוטלוק או בג'ימייל","http://daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=21228")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","70"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","60"),new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר&quot;ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","57")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("6986","0","כבש ועז","08/02/11 09:29","ד אדר א","תשע&quot;א","09:29","דוד כוכב","מהי משמעות השמות כבש ועז?<br /><br /><a target='_blank' rel='nofollow' href='http://www.daf-yomi.com/DYItemDetails.aspx?itemId=9867'>על כך כאן</a>.","125","","4832","True","True","False","","995","95.86.120.16","0","0","זבחים|צ ע&quot;ב",""),new Message("6989","6986","דרוש נאה","08/02/11 10:18","ד אדר א","תשע&quot;א","10:18","עציוני","אך מידי דרש לא יצאנו, שהרי מצינו גם חמור ואתון, הפר נקרא גם שור (שאין לו מקבילה נקבית), וראינו כבש וכבשה.<br />בפשטות הייתי אומר שחיות הבית המצויות זכו לפירוט לשוני רב יותר, כדרך כל שפה המרחיבה ומדייקת בדברים המצויים באותה תרבות.<br /><br />(ורק להעיר באותו ענין - המיתוס על עשרות המלים לסוגים שונים של שלג בשפת האסקימוסים אינו נכון, אך העקרון ודאי אמיתי.)","159","","4832","True","True","False","","257","132.70.40.183","0","6986","זבחים|צ ע&quot;ב",""),new Message("6990","6986","חוששני שכמה טעויות נפלו בדבריך","08/02/11 10:42","ד אדר א","תשע&quot;א","10:42","Almuaddib","אין סיפק בידי כרגע לפרט כולן, אך די אם אבקשך לתקן - נקבת הגמל נקראת נאקה, לא בכרה. הבכרה היא נקבת גמל צעירה, טרם אולפה, וכדברי הנביא היא &quot;בכרה קלה משרכת דרכיה&quot;.<br /><br />גם חילופי האותיות ח ו-ע' שאתה עושה טעונים חיזוק, וודאי שבחירתך במשמעות הרע&quot;ל של כיסוי, ולא במשמעות של סם המוות - טעונה גם היא הסבר.<br /><br />אם אספיק, אשוב מאוחר יותר כדי להרחיב, להדגים ולפרט.","107","","4832","True","True","False","","252","87.68.78.87","0","6986","זבחים|צ ע&quot;ב",""),new Message("6992","6986","בעניין דומה,מישהו יודע מהם מראים ועתודים","08/02/11 10:48","ד אדר א","תשע&quot;א","10:48","student","ולעציוני - בדומה לשלג, בלימודי ערבית תמיד צוחקים כי לכל מילה בערבית יש את הפירוש שלה ופירוש שהוא גמל או קשור לגמל (פעם אחת עברתי על המילון וראיתי שזה אמנם לא כל כך קיצוני, אבל גם לא רחוק כל כך מהאמת...).","177","","4832","True","True","False","","102","212.68.144.42","0","6986","זבחים|צ ע&quot;ב",""),new Message("7027","6989","אכן","09/02/11 02:57","ה אדר א","תשע&quot;א","02:57","דוד כוכב","שלא כעז שהיא הנקבה בלבד (והמילה עיזה לא קיימת במקורות), הכבש הוא הזכר והכבשה היא נקבה. ואפשר שזהו משום שגם ערות הזכר כבושה (ולענין זה עגבות יש בהם משום ערוה). אולם עזות העז בולטת בנקבה. א&quot;נ הכבש נקרא ע&quot;ש הכבשה. בכל אופן אבצע שינויים במאמר בל&quot;נ.<br /><br />לשון שור המיוחדת לזכר אינה סותרת לעניינו, שכן עסקינן במשמעותן של שמות המיוחדים לנקבה.<br />לא די בהבחנה שקיימים שמות רבים, צריך לבאר את משמעותם.<br />(אגב מה פשר שינויי השורשים (בסדר ז' המינים) קצר בצר ארה קטף מסק גדר? היש קשר למסכת גיטין פרק ה משנה ח: עָנִי הַמְנַקֵּף בְּרֹאשׁ הַזַּיִת (נסק - לעלות), ולמסכת בבא מציעא דף כב ע&quot;ב: הני תמרי דזיקא היכי אכלינן להו? אמר ליה: כיון דאיכא שקצים ורמשים דקא אכלי להו, מעיקרא יאושי מיאש מנייהו).<br /><br />בעניין נאקה, סברתי שמא גם זה שם המיוחד לנקבה, אולי משום נאקותיה בזמן הלידה (דומה לע' קולות של האילה היולדת, בזוהר פרשת פנחס דף רמט ע&quot;ב).<br />אולם מצאתי כאן:<br />http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94:%D7%94%D7%9B%D7%94_%D7%90%D7%AA_%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%9E%D7%97%D7%94/%D7%90%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%95%D7%9F72#.D7.A0.D7.90.D7.A7.D7.94<br />שלא בכדי נאקה (הא' נחה, ולעָרוּךְ אפשר דגם לא כתיבא) מופיעה במשנה אך לא במקרא, כי אין זה לשון עברי אלא ערבי (ממילות הגמלים שבדברי סטודנט). בבראשית לב, טז הן הרי נקראות גְּמַלִּים מֵינִיקוֹת.","125","","4831","True","True","False","","296","95.86.120.16","0","6986","זבחים|צ ע&quot;ב",""),new Message("7098","6989","המאמר שבראש האשכול שונה והורחב","10/02/11 23:07","ו אדר א","תשע&quot;א","23:07","דוד כוכב","הוצא הדיון אודות שמות שאר בהמות, ונתוספה התייחסות לאופיים של הכבש והעז.<br /><br /><br />השם כבש מתייחס גם לזכר, וגם לנקבה, הוי אומר שהוא מתייחס למין הכבשים בכללותו.<br />יש שהזכר הוא הכבש והנקבה היא הכבשה, בבמדבר ו, יד: וְהִקְרִיב... כֶּבֶשׂ בֶּן שְׁנָתוֹ תָמִים אֶחָד לְעֹלָה וְכַבְשָׂה אַחַת בַּת שְׁנָתָהּ תְּמִימָה לְחַטָּאת. ודין עולה הרי בזכר.<br />אולם השם כבש מופיע בפירוש גם עבור הנקבה, בויקרא ד, לב: וְאִם כֶּבֶשׂ יָבִיא קָרְבָּנוֹ לְחַטָּאת, נְקֵבָה תְמִימָה יְבִיאֶנָּה.","125","","4830","True","True","False","","109","95.86.103.113","0","6986","זבחים|צ ע&quot;ב",""),new Message("7014","6990","רעל - כיסוי, מדוע לא?","08/02/11 19:31","ד אדר א","תשע&quot;א","19:31","שמואל","אלמואדיב, מדוע לא מצא חן בעיניך הקישור למשמעות הכיסוי של השורש רעל? היא יפה מאוד. וכי משום שיש בזה גם משמעות של סם המוות, מתבטלת המשמעות של כיסוי?<br />זולת זה, עיין רש&quot;י בישעיהו נא יז, שמצא דווקא קשר בין שתי המשמעויות, ולדידו הכל ענין של כיסוי! זה לשונו: התרעלה - הוא משקה המטמטם ומתיש כח האדם, כאסור וקשור ומעוטף. כמו הברושים הרעלו (נחום ב), והשרות והרעלות, שהוא לשון עיטוף. ובמס' שבת: מדיות רעולות; מין סרבל נאה להתעטף בו","164","","4832","True","True","False","","122","87.68.237.104","0","6986","זבחים|צ ע&quot;ב",""),new Message("6994","6992","בענין עתודים","08/02/11 10:57","ד אדר א","תשע&quot;א","10:57","עציוני","ראה <a target='_blank' rel='nofollow' href='http://www.kipa.co.il/jew/show.asp?id=3933'>כאן</a>","159","","4832","True","True","False","","231","132.70.40.183","0","6986","זבחים|צ ע&quot;ב",""),new Message("6995","6992","לא הבנתי שאלתך שבכותרת ההודעה","08/02/11 11:06","ד אדר א","תשע&quot;א","11:06","שיננא","וגם את תוכן הודעתך לא הבנתי.<br />תוכל  לבאר בשנית (אולי נפלה טעות בפיסוק וכדומה?) - מה עניין הגמל ופירושו בשפה הערבית?<br /><br />[והאמנם - אין כל כך הרבה מילים נרדפות לשלג אצל האסקימואים?]","146","","4832","True","True","False","","194","77.127.55.107","0","6986","זבחים|צ ע&quot;ב",""),new Message("6999","6995","הקשר בין גמלים ושלג","08/02/11 11:34","ד אדר א","תשע&quot;א","11:34","עציוני","בנוגע לשלג - ראה <a target='_blank' rel='nofollow' href='http://en.wikipedia.org/wiki/Eskimo_words_for_snow'>כאן</a>.<br /><br />בהקשר דומה, הסטודנט ציטט בדיחה נפוצה בקרב לומדי ערבית, על פיה לכל שם עצם בערבית יש שלושה פירושים:<br />1. הפירוש הרגיל<br />2. ההיפך מן הפירוש הרגיל<br />3. גמל<br /><br />ואם אתה מתענין בקשר בין מלים נרדפות ותרבויות שונות, בודאי תהנה מן <a target='_blank' rel='nofollow' href='http://dagesh.wordpress.com/2010/01/17/%d7%9c%d7%9b%d7%9c-%d7%a4%d7%a1%d7%98%d7%94-%d7%99%d7%a9-%d7%a9%d7%9d-%d7%a4%d7%99%d7%a0%d7%aa-%d7%94%d7%9e%d7%aa%d7%9b%d7%95%d7%a0%d7%99%d7%9d/'>הפוסט</a> הזה (מתוך בלוג האהוב עלי העוסק בעניני שפה). בתגובות שם תוכל למצוא גירסאות נוספות לבדיחת הגמל בערבית.","159","","4832","True","True","False","","311","132.70.40.183","0","6986","זבחים|צ ע&quot;ב",""),new Message("7012","6995","סליחה, צ&quot;ל מריאים ולא מראים","08/02/11 15:26","ד אדר א","תשע&quot;א","15:26","student","לגבי השלג והערבית - עציוני הבהיר.<br />לגבי השאלה שלי - אומר הנביא: &quot;שבעתי עלות אילים וחלב מריאים ודם פרים וכבשים ועתודים לא חפצתי&quot;<br />לגבי המושגים, את האחד, עציוני היקר הסביר (עתודים) - תודה!<br />השני הוא מריאים.","177","","4832","True","True","False","","124","212.179.28.34","0","6986","זבחים|צ ע&quot;ב",""),new Message("7026","7012","על מריא","09/02/11 02:03","ה אדר א","תשע&quot;א","02:03","דוד כוכב","<a target='_blank' rel='nofollow' href='http://he.judaism.wikia.com/wiki/%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%90'>ראה כאן</a>.","125","","4831","True","True","False","","184","95.86.120.16","0","6986","זבחים|צ ע&quot;ב",""),new Message("7015","7014","אז ככה:","08/02/11 19:59","ד אדר א","תשע&quot;א","19:59","Almuaddib","המלה רחל, משמעותה כבשה, וכן &quot;זכר של רחלים&quot;.<br /><br />לא ידועה לי מלה נוספת בעברית משורש זה.<br /><br />בערבית, יש משמעות נוספת לשורש זה, משמעות שיכולה, אולי, לרמז על קשר. השורש רח&quot;ל, בערבית, משמעותו קשורה לנסיעה, למעבר ממקום למקום. אחד מכינוייו של הנווד - הבדווי - הוא &quot;ראחל&quot;, אחד הנוסע ממקום למקום.<br /><br />לפני שעומדים ומחפשים חילופי אותיות ושאר תאוריות, יש לבחון את משמעויות השורש בלשון ישמעאל, כהמלצתו של הראב&quot;ע (הקדמת פירושו לשה&quot;ש).<br /><br />יתר על כן, ההשוואה לשורש רע&quot;ל, מעבר להיותה טעונה אישוש כלשהו, צריכה גם להסביר מדוע נתפסים דוקא למשמעות האחת של השורש - כיסוי - ולא למשמעות אחרת שלו, נפוצה לא פחות.<br /><br /><br /><br />נקודה למחשבה:<br /><br />מדוע בנה של הפרה, העגל, נקרא כך? מהי משמעות השורש עג&quot;ל בגינה מכונה כך העגל?<br /><br />רמז: משמעות השורש בארמית ובערבית, לא בעברית.","107","","4832","True","True","False","","156","87.68.246.110","0","6986","זבחים|צ ע&quot;ב",""),new Message("7019","7015","&quot;מה רחל זו צנועה, כך היו ישראל צנועים&quot;","08/02/11 21:52","ד אדר א","תשע&quot;א","21:52","student","שיר השירים ו: &quot;שניך כעדר הרחלים שעלו מן הרחצה שכולם מתאימות ושכולה אין בהם&quot;. וב<a target='_blank' rel='nofollow' href='http://www.daat.ac.il/daat/toshba/shir/6-2.htm#10'>שיר השירים רבה</a>: &quot;מה רחל זו צנועה, כך היו ישראל צנועים&quot;. <br />ומכאן לא הבנתי מה הבעיה עם שיטתו של הרב כוכב.<br /><br />לעניין השורש רח&quot;ל בערבית, כך מצאתי שהמוסלמים מפרשים את שמה של רחל אמנו במספר אתרים:<br />راحيل : وهي تعني كما هو واضح دون تفسير الرحيل من الفعل رحل وهذا<br />الاسم هو مصدر الفعل ويبدو أن ولادة الفتاة كانت في إحدى تنقلات<br />القبيلة .أو رحيلها من مكان إلى آخر فجاء الاسم من الحدث، وهي عادة مازال<br />بعض العرب حتى هذا اليوم يتبعونها فإذا ولد لهم ولد يوم العيد يسمونه<br />عيد أو يوم الجمعة يسمونه جمعة أو يوم خميس يسمونه خميس الخ.<br />ובתרגום: &quot;ראחיל (רחל) - משמעותה, כפי שזה ברור מבלי לבאר, יציאה למסע (רחיל) מהפועל רחל (נסע), השם הזה (ראחיל) הינו המקור של הפועל. נראה כי לידתה של האישה היה באחד ממסעותיו של השבט, או בזמן מסע שלו ממקום אחד לאחר, ושמה הגיע בשל האירוע. זהו מנהג שנשאר עדיין אצל חלק מהבדואים (ערב), עד היום שאם נולד להם ילד ביום של חג, הם קוראים לו בשם החג, או ביום שישי (ג'מעה) - הם קוראים לו ג'מעה, או ביום חמישי (ח'מיס)  - הם קוראים לו ח'מיס וכו'&quot;. <br />אבל אני מתקשה להבין את שיטתם.<br />ובויקיפדיה הערבית נאמר כי רחל משמעו סוג של כבשה (נעאג') או פרח. <br /><br />עג'ל - מיהר, באלעג'ל - מהר = בעגלא<br />מה הקשר של מהירות לעגל ? האם בגלל שממהר לקום על רגליו מייד כשנולד?<br /><br />דרך אגב לעניין רחל, מצחיק שתיאוריית הגמל מתממשת, מתברר שרחל (ר' בפתחא, ח בסוכון ול' בדמא) זה אוכף של גמל...","177","","4832","True","True","False","","315","46.120.92.127","0","6986","זבחים|צ ע&quot;ב",""),new Message("7056","7015","[ללא נושא]","09/02/11 21:10","ה אדר א","תשע&quot;א","21:10","שמואל","אני רואה שאינך מסכים עם דעת רש&quot;י שמשמעות הסם של רע&quot;ל נובעת ממשמעות הכיסוי, אינני מבין מדוע. זה נראה לי יפה והגיוני.<br />על עגל, זכורני שקראתי פעם שהוא נקרא כך על שם תנועתו המהירה [עגל, ילד, רץ מהר] כמו 'עגלא' שבארמית, אבל לא נראה לי הדבר. וכי העגל הוא סמל המהירות? יותר היה מסתבר שיקראו לסוס או לצבי עגל לפי זה.","164","","4831","True","True","False","","108","87.68.237.104","0","6986","זבחים|צ ע&quot;ב","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82625);