var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=6866;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("מינוי מומחים בפורום","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=5360")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107085","בורדרליינית !","מרדכי דב זינגר","30/04/24 13:22","807","65"),new MostViewed("107093","הגהות הגר"א ב"מ סד","אוריאל שלמוני","02/05/24 10:18","605","48"),new MostViewed("107091","המתרגם ומזרעך לא תתן להעביר למולך ...","איתן","02/05/24 02:13","123","46")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("6866","0",""זמן חצות" בבית המקדש","06/02/11 10:40","ב אדר א","תשע"א","10:40","זיו","סליחה מראש אם שאלתי תראה תמוהה, אך בלומדינו את הדף היומי האחרון (דף פז') ראינו הבדל בדין החזרת איברים שפקעו קודם חצות, לבין כאלו שפקעו לאחר חצות לילה. ברצוני לשאול האם ישנו מקור תלמודי כלשהוא המלמד אותנו כיצד ידעו הכוהנים שבמקדש את זמן חצות?","190","","4838","True","True","False","","1187","85.65.4.219","0","0","זבחים|פז ע"ב",""),new Message("6893","6866","מצטרף לשאלתך","06/02/11 18:44","ב אדר א","תשע"א","18:44","לינקוש","באמת מעניין מאוד (את מי שלא מתעניין רק בלימוד העיוני-תיאורטי) איך ידעו מתי חצות הלילה... [אולי שכחנו, אבל פעם לא היו שעונים דיגיטליים וכו'].

לגבי דוד המלך מצינו בברכות ג ע"ב:
ודוד מי הוה ידע פלגא דליליא אימת השתא משה רבינו לא הוה ידע דכתיב {שמות יא-ד} כחצות הלילה אני יוצא בתוך מצרים מאי כחצות אילימא דאמר ליה קודשא בריך הוא כחצות מי איכא ספיקא קמי שמיא אלא דאמר ליה (למחר) בחצות (כי השתא) ואתא איהו ואמר כחצות אלמא מספקא לי' ודוד הוה ידע דוד סימנא הוה ליה דאמר רב אחא בר ביזנא א''ר שמעון חסידא כנור היה תלוי למעלה ממטתו של דוד וכיון שהגיע חצות לילה בא רוח צפונית ונושבת בו ומנגן מאליו מיד היה עומד ועוסק בתורה עד שעלה עמוד השחר כיון שעלה עמוד השחר נכנסו חכמי ישראל אצלו אמרו לו אדונינו המלך עמך ישראל צריכין פרנסה אמר להם לכו והתפרנסו זה מזה אמרו לו אין הקומץ משביע את הארי ואין הבור מתמלא מחוליתו אמר להם לכו ופשטו ידיכם בגדוד...","58","","4838","True","True","False","","255","77.126.218.218","0","6866","זבחים|פז ע"ב",""),new Message("6902","6866","נהירים לי שבילי דרקיעא כשבילי נהרדעא","06/02/11 21:46","ב אדר א","תשע"א","21:46","Almuaddib","חז"ל היו בקיאים באסטרונומיה אמפירית, כפי שעולה מאזכורים רבים כבדרך אגב.

מי שחי במקום בו ניתן לצפות בשמים בלי הפרעה של אורות הכרך המודרני, על נקלה ילמד את תנועות מערכות הכוכבים, ויידע לאמוד את חלוף השעות בלילה, בדיוק כמו ביום.

בלילה מעונן - זה קשה יותר.


אין לי ספק שלאבות אבותינו היו גם כלי מדידה של זמן, ברמת דיוק כזו או אחרת. העובדה שגם הבבלים הקדמונים וגם אבותינו ידעו לחשב את מהלך הירח ואת אורך השנה, בדיוק של חלקיקי שניה, מעידה כאלף עדים שהיתה בידיהם טכנולוגיית מדידה כלשהי - אמינה ומדוייקת מספיק.","107","","4838","True","True","False","","424","87.68.78.87","0","6866","זבחים|פז ע"ב",""),new Message("6905","6866","השתמשו בשיטה של רבינו יונה","06/02/11 23:04","ב אדר א","תשע"א","23:04","דוד כוכב","רבינו יונה על הרי"ף מסכת ברכות דף א ע"ב:
"במוצאי שבת צריך ליזהר ג"כ שלא לעשות שום מלאכה עד שיראו ג' כוכבים קטנים ואם הוא יום מעונן ימתין עד שיצא הספק מלבו".

ומסתבר שאפילו ביום שאינו מעונן לא יכלו לצפות היטב בכוכבים מפני עשן המערכה.
תדע, שאילו היו בקיאים כל כך, לא היו טועים באותה "פעם אחת עלה מאור הלבנה ודימו שהאיר מזרח ושחטו את התמיד והוציאוהו לבית השריפה". מסכת יומא ג משנה ב.

ואפשר שלמ"ד ששיעור חצות מדרבנן אין צריך להחמיר כל כך אלא די לשער שהגיע חצות. כמו שמצינו בעניין טפח שוחק במסכת סוכה דף ז ע"א.

וככלל יש ראיות רבות לכך שכל השיעורים הם בקירוב כפי שביד אדם לשער.","125","","4838","True","True","False","","187","95.86.94.177","0","6866","זבחים|פז ע"ב",""),new Message("6894","6893","כוכבי השמים וחול הים","06/02/11 19:52","ב אדר א","תשע"א","19:52","המכריע","א. יש להוסיף ששאלה זו נוגעת לא רק לדין עיכול דסוגיין, אלא לכל הנאכלים ליום אחד שגזרו (לפי רוב הפוסקים) לאוכלן עד חצות, ומנא ידעי. וגם בגבולין מנא ידעי עד אימת לקרוא את שמע של ערבית.
ב. עיין ב"מ ריש המקבל שהיו בקיאין לפי מפת הכוכבים. ישנן מפות פשוטות יחסית שרואים עליהם בכל זמן בשנה מה מצב הכוכבים (קבוצות המזלות) בכל שעה, איזו קבוצה מתחילה את הלילה ומי נמצאת אז במרום וכן הלאה. ומצינו בכמה מקומות שהיו ביניהם מומחים לשיטה זו.
ג. כמו כן היו להם שעוני חול. כך שבחצות היום שזה זמן טבעי, העמידו שעון של 12 שעות מלא וכשנתרוקן ידעו שהוא חצות. (אם למישהו יש בעיה לדמיין שעון עם כה הרבה חול, יהפוך את השעון מספר פעמים).
ד. על דוד היתה התמיהה שנתעורר מעצמו באמצע שינה, ומנא הוי ידע. וכמו שאמרו להדיא בברכות ד. אמנם לפי המהלך הראשון של הסוגיא שמה שאמר משה כחצות הוא מפני שלא ידע, זה צ"ב, משה לא ידע וכהנים ידעי (ולא שמענו שכינור היה להם). אבל אח"כ הגמ' דוחה ששפיר ידע, וביארו את הכחצות בשני אופנים.","199","","4838","True","True","False","","194","213.151.52.219","0","6866","זבחים|פז ע"ב",""),new Message("6904","6893","אם הזכרת את הסוגיה בברכות דף ג","06/02/11 22:18","ב אדר א","תשע"א","22:18","דוד כוכב","נאמר שם בעמוד א' שבמשמרה שניה כלבים צועקים. ולפי התירוץ הראשון בגמרא מדובר באמצעית דאמצעיתא, הוי אומר בחצות.","125","","4838","True","True","False","","185","95.86.94.177","0","6866","זבחים|פז ע"ב",""),new Message("6896","6894","מקור אם אפשר לשעוני החול","06/02/11 20:28","ב אדר א","תשע"א","20:28","זיו","תודה רבה על התשובה המחכימה, אשמח לדעת את המקור לסברת "שעון החול" שצינת בדבריך.","190","","4838","True","True","False","","172","85.65.4.219","0","6866","זבחים|פז ע"ב",""),new Message("6899","6896","גם תרנגול יתן קולו","06/02/11 21:30","ב אדר א","תשע"א","21:30","המכריע","שעון שמש הוא סברת כרס. אני פשוט מתאר לעצמי שזה היה ידוע כבר בימי קדם. ועתה באתי להוסיף _על גבי מצע החול לאור הכוכבים) גם תרנגול.
לפי מה שידוע לי שיש נידון בהלכה לפי שיטה מסויימת בראשונים (אבי אסף) שזמן עונה הסמוך לוסתה הוא מחצות לילה ויש המתנגדים לשיטה זו מהנימוק הזה שהעלית שלא מסתבר שחכמים יקבעו דבר שניתן לעמוד עליו רק במומחיות יתירה (ראה אבן עזרא שמות יא ד, שצריך כלים גדולים של נחושת..) ולעומתם ממליצים אחרים שזו לא בעיה. כגון התוס' יו"ט בחיבורו על הרא"ש בתחילת נדה, והדרישה (יו"ד קפד ד) שכתב שזה ידוע בקלות על ידי התרנגול.
אולי האבן עזרא מתכוון לשעון חול גדול, למרות שכנראה הוא מתכוון לכלי צפייה בכוכבים כל שהו.","199","","4838","True","True","False","","226","213.151.52.219","0","6866","זבחים|פז ע"ב",""),new Message("6901","6896","זמן הוא יחסי ","06/02/11 21:45","ב אדר א","תשע"א","21:45","student","הכותרת כמובן בהשאלה מדבריו של יהודי מפורסם.
בעבר למדתי בעוונותיי על תולדות מצרים העתיקה (לא מומלץ...). שתי דרכים עיקריות היו בעולם העתיק למדידת זמן - האחת באמצעות שעון שמש (אלו האובליסקים שהמצרים הקימו במקדשים שלהם) השנייה באמצעות שעון מים (שלפי האונ' העברית הקדום שבהם שנמצא הינו משנת 1500 לפנה"ס למניינם - בערך 200 שנה לפני יציאת מצרים).
לגבי שעון חול, כאן כבר הדעות חלוקות, ונראה כי הגעתו הייתה הרבה יותר מאוחרת).
בחיפושיי אחר מידע נוסף, הגעתי לדף הזה שמשויך לאונ' העברית, תהנה.","177","","4838","True","True","False","","184","46.120.92.127","0","6866","זבחים|פז ע"ב","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82652);