var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=678;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("ברוכים הבאים לפורום פורטל הדף היומי","")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר"ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","76"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","67"),new MostViewed("107085","בורדרליינית !","מרדכי דב זינגר","30/04/24 13:22","807","62")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("678","0","שתי קושיות על "הכל לאתויי מאי?"","25/08/09 12:24","ה אלול","תשס"ט","12:24","בבא רגל","במשנה נאמר:
"השותפין שרצו לעשות מחיצה בחצר - בונין את הכותל באמצע.
מקום שנהגו לבנות גויל, גזית, כפיסין, לבינין - בונין,
הכל כמנהג המדינה".


ובגמרא אצלנו:
"הכל כמנהג המדינה. הכל לאתויי מאי? לאתויי אתרא דנהיגי בהוצא ודפנא".

יש לי שתי קושיות על כך:

1. על שאלת הגמרא - מי אמר ש"הכל כמנהג המדינה" בא לרבות משהו? אולי זה רק משפט סיכום כללי לאחר שהובאו דוגמאות לפני כן? [השאלה הזאת שלי מציקה לי תמיד כשיש שאלה כזו של הגמרא]

2. על תשובת הגמרא - למה המשנה כתבה דין "גויל, גזית, כפיסין, לבינין", אך את דין "הוצא ודפנא" לא כתבה במפורש אלא כתבה רק את הריבוי ("הכל כמנהג המדינה") כדי שנלמד זאת מכך? למה השתנה ה'מזל' של "הוצא ודפנא" לעומת שאר החומרים שכן הוזכרו במשנה?","51","","5367","True","True","False","","1336","77.126.53.156","0","0","בבא בתרא|ד ע"א",""),new Message("681","678","שני תירוצים...","25/08/09 13:58","ה אלול","תשס"ט","13:58","הראל","לגבי השאלה השניה:
נראה שמדברי החת"ס הבאים ניתן למצוא תירוץ מרווח:
"...ומזה ראי' לשיטת ר' יונה דבמקום שאין מנהג לא יעשה ב"ד בפחו' מלבינים במשנה להדי' ולא במחיצה הרמוזה בהכל כמנהג המדינה ומשו"ה לא הו"מ לפרש הוצא ודפנא דא"כ היה ב"ד עושי' הוצא ודפנא".

ועוד נראה להציע שבגויל, גזית, כפיסין ולבינין המשנה מפרטת את המידות שלהם (3/4/5/6 טפחים) ולכן ציינה אותם בפירוש, אבל בהוצא ודפנא אין מידות ולכן לא צויין במפורש במשנה.


לגבי השאלה הראשונה:הדבר ידוע שדרך הגמרא לדקדק בכל מילה ואות מיותרת במשנה, והדברים לא נאמרים סתם כך לרווחא דמילתא וכדו'.
כך דרך הגמרא – לעשות למשנה מה שהתנאים עשו לתורה – לדרוש כל קוצו של יו"ד.

בשולי הדברים, לולי דמסתפינא, כדאי אולי להזכיר – ראה מאמרו של אבינועם כהן ["ביקורת הלכתית לעומת ביקורת ספרותית בסוגיות התלמוד (פרק בהתהוות השכבתית של הבבלי)", בתוך: אסופות, ג (תשמ"ט), עמ' שלא-שמו] שעד כמה שזכור לי טוען שיש הבדל בין האמוראים הראשונים לאמוראים האחרונים, כאשר רק שיטתם של האמוראים האחרונים היא לעורר שאלות מהסגנון הזה ("ספרותי") ולברר מה כל מילה מיותרת התכוונה וכו', ואילו האמוראים הראשונים לא "התרגשו" מכל 'פיפס' במשנה ולא נהגו לשאול שאלות שכאלו [ולכן אף הרשו לעצמם להגיה ולחסר בדברי המשנה וכדו'], ועיקר עיסוקם היה בתוכן ("הלכתי").
בנוסף, ראה גם בספרו החשוב מאוד של הרב אליהו זייני (רבנן סבוראי וכללי ההלכה, כרך א) שבין היתר אסף וקיבץ בפירוט רב את כל לשונות/מונחי הסבוראים, ולטענתו לשון זו של "לאתויי" היא מרבנן סבוראי (ראה רשימה מפורטת, שם עמ' 11-12).","46","","5367","True","True","False","","306","77.126.53.156","0","678","בבא בתרא|ד ע"א",""),new Message("685","678","תירוץ על קושיא ב' להנאתך","25/08/09 16:02","ה אלול","תשס"ט","16:02","תלמוד חכם","יפה שאלת
והנה בתוס' בדף ב ע"א ד"ה בגויל בא"ד וזה לשונו ואם תאמר ומאי בעי בגמרא לאתויי מאי ומשני לאתויי הוצא ודפנא לימא לאתווי כמנהג כל המקומות כמו שנהגו ונראה לר"ת דדוקא בהוצא ודפנא אבל פחות מכאן אפילו נהגו מנהג הדיוט הוא ומכאן דיש מנהגים שאין לסמוך עליהם אפילו היכא דתנן הכל כמנהג המדינה עכ"ל תוס'.
ולפי דברי תוס' אלו יובן למה לא נכתבה בפירוש הוצא ודפנא רק מרומז בהכל כמנהג המדינה משום ללמד לנו דין חשוב ויסודי שהולכים אחר מנהג המדינה אפילו בכותל זול וחלש כמו הוצא ודפנא אבל לא בפחות מזה משום שלא הולכים אחר כל מנהג מדינה שיש גם מנהג הדיוטים.","80","","5367","True","True","False","","189","66.128.3.64","0","678","בבא בתרא|ד ע"א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82645);