var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=6758;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("על מעלת הפורום","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=9140")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107076","אמר רב חסדא מידת חסידות שנו כאן","לינקוש","22/04/24 15:26","58","52"),new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","45"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","29")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("6758","0","קושי בהבנת פשט הגמרא","01/02/11 16:40","כז שבט","תשע&quot;א","16:40","שאינו יודע לשאול","<i>רבי יהודה אומר כו': <br />הא מזיד פסול בשכיפר או בשלא כיפר <br />אמר רבי ירמיה ממשמע שנאמר ואת פר החטאת ואת שעיר החטאת אשר הובא את דמם (אל אהל מועד) לכפר בקודש מה ת''ל {ויקרא טז-כח} והשורף מה תלמוד לומר והשורף לגופיה איצטריך אלא מה ת''ל חטאת חטאת לפי שלא למדנו אלא לפר ושעיר של יום הכפורים שנשרפין אבית הדשן מטמאין בגדים שאר נשרפין מנין ת''ל חטאת חטאת דברי רבי יהודה רבי מאיר אומר אינו צריך הרי הוא אומר ואת פר החטאת ואת שעיר החטאת שאין תלמוד לומר לכפר מה תלמוד לומר לכפר לימד על כל המתכפרים שהשורפן מטמא בגדים <b>ורבי יהודה לכפר לא משמע ליה מאי טעמא לאו משום דמיבעיא ליה לגזירה שוה</b>.</i><br /><br />רש&quot;י:<br /><i><b>לאו משום דמפיק ליה. להאי לכפר לג''ש דרבי שמעון ללמד על דמים החיצונים שנכנס דמם לפנים שאין פסול אלא א''כ כיפר כרבי שמעון </b>ולאו משום דתלי טעמא דשריפה בהובא את דמן הילכך איצטריך חטאת חטאת לרבות שאר הפנימיות: מתני' מתני' המזבח מקדש. אפילו דבר פסול שעלה למזבח קדשו המזבח ליעשות לחמו ואין מורידין אותו: </i><br /><br />הגמרא המצוטטת לעיל מתלבטת האם במקרה של מזיד רבי יהודה סובר כרבי אליעזר (&quot;בשלא כיפר&quot;) או כרבי שמעון (&quot;בשכיפר&quot;) שבסוגיה שלפני כן (&quot;תניא רבי אליעזר אומר נאמר כאן לכפר בקודש ונאמר להלן {ויקרא טז-יז} וכל אדם לא יהיה באהל מועד בבואו לכפר בקדש מה להלן בשלא כיפר אף כאן בשלא כיפר רבי שמעון אומר נאמר כאן לכפר ונאמר להלן {ויקרא טז-כז} ואת פר החטאת ואת שעיר החטאת אשר הובא את דמם לכפר מה להלן בשכיפר אף כאן בשכיפר במאי קמיפלגי מ''ס דנין חוץ מחוץ ואין דנין חוץ מבפנים ומ''ס דנין בהמה מבהמה ואין דנין בהמה מאדם&quot;)<br />רבי ירמיה הוכיח מברייתא שרבי יהודה &quot;לכפר לא משמע ליה&quot; כי הוא השתמש בזה לגזירה שוה.  לאיזה גזירה שוה? רש&quot;י מבאר שהכוונה כמו שיטת רבי שמעון (&quot;בשכיפר&quot;). <br />אבל קשה לי - הרי גם רבי אליעזר משתמש באותה גז&quot;ש! [כל המחלוקת בין רבי שמעון לרבי אליעזר זה מאיזה נושא יש ללמוד גז&quot;ש, אך שניהם לומדים גז&quot;ש באמצעות המילה &quot;לכפר&quot;].","48","","4836","True","True","False","","989","2.54.1.146","0","0","זבחים|פג ע&quot;א",""),new Message("6765","6758","תלתא &quot;לכפר בקדש&quot; נינהו","02/02/11 00:26","כח שבט","תשע&quot;א","00:26","המכריע","שים נא לב לסוגיא. קרא כתיב לגבי חטאת חיצונה שנכנס דמה וכל חטאת אשר הובא מדמה &quot;לכפר בקודש&quot;, ובהאי לכפר בקודש פליגי ר&quot;א ור&quot;ש בפירושו, ר&quot;א מפרשו שהובא על מנת לכפר, ור&quot;ש מפרשו שהובא וכיפר בפועל. במאי קא מיפלגי? (בהקדם הידוע שגז&quot;ש אף שאין אדם דן מעצמו, אבל נמסרין רק עיקריה, כגון כאן נמסר שלכפר בקודש לומד את פירושו מלכפר בקודש אחר, וזה נתון לפרשנות עצמית מהיכן). ר&quot;א לומד מלכפר בקודש של כניסת הכהן הגדול שזה לכפר שני, ר&quot;ש לומד את לכפר הראשון מלכפר שלישי שנאמר לגבי פר ושעיר דיוהכ&quot;פ. והלכפר הזה השלישי מצריכו ר&quot;י כר&quot;ש ולכן לא נותר הוא ללמוד לדרשא דר&quot;מ. ודוק היטב.<br /><br />ואיידי דעסקינן בזה, צריך לי ביאור מה בכלל השאלה של הגמ' כמאן סבר ר' יהודה כר&quot;א או כר&quot;ש, וכי בגלל שנזכר במשנתינו מיד אחריהם בנושא אחר, עליו לנקוט עמדה, ומדוע לא נשאל מה דעת ר' טרפון או ר&quot;ע או ריה&quot;ג וחבריהם? אלא אם כן נדחוק דר' ירמיה המשיב (וידע שיש לו תורת כהנים בנושא) הוא השואל, וכעין שכתבו תוס' כלל בריש אלו מציאות.","199","","4835","True","True","False","","139","95.86.107.17","0","6758","זבחים|פג ע&quot;א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82563);