var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=6645;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("לוח דף יומי לשימוש באאוטלוק או בג'ימייל","http://daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=21228")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107076","אמר רב חסדא מידת חסידות שנו כאן","לינקוש","22/04/24 15:26","58","52"),new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","51"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","32")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("6645","0","אין ממעטין באכילתה","27/01/11 08:28","כב שבט","תשע&quot;א","08:28","מתפעל","מחלוקת התנאים אי חיישינן לזה או לא.<br /><br />ב' הערות בסוגיא זו:<br /><br />א: הגמרא מקשה ממעשר שלא לקנות בכסף מעשר תרומה כי ממעט באכילתו. יש מיעוט באכילת תרומה כי כעת ניתן לאוכלה רק בירושלים וכן שאסורה לאונן מה שאין כן תרומה שנאכלת בגבולין ומותרת לאונן. <br /><br />לקושיא זו לא היה לרבא מענה. <br /><br />לכאורה ניתן היה לחלק ולומר שמה שהקפיד רבי שמעון שלא למעט באכילה לכתחילה זה בדוקא בענין הזמן כאשר יש לקדשים למשל שלמים יומיים לאוכלם וכעת הוגבל הזמן ליום אחד, אבל כאשר ההגבלה איננה בזמן אלא במקום או באישים, זה כבר חשש פחות חמור ועל זה לא דיבר רבי שמעון ולכן חלק שם במעשר. <br />ואם ישאל השואל, מה לי מיעוט בזמן ומה לי מיעוט במקום או באישים? <br />ניתן לחלק. הרי גם בענין פיגול חזינן שחוץ לזמנו הרבה יותר חמור מחוץ למקומו. וגם בסברא, ניתן לומר שההגבלה בזמן הרבה יותר גדולה שהיא לכל אדם ובכל מקום. היא יותר טוטאלית. מה שאין כן אונן, זה לא שכיח, ומקום זה גם לא נורא וכי חסרים כהנים בירושלים? זה לא יביא תרומה לבית הפסול. בירושלים אין שום הגבלה. <br /><br />ב: <br />הגמרא מביאה משביעית שאסור ליקח בדמיה תרומה כי ממעט באכילתה. ומדוע? כי לשביעית יש זמן ביעור ואז יחול על התרומה זמן הביעור ושוב לא ניתן יהיה לאכול את התרומה. <br />לכאורה, האם אין מכאן ראיה לשיטת הרמב&quot;ם בענין הביעור? <br />כזכור לי ישנה מחלוקת גדולה מה עושים עם פירות שביעית בזמן הביעור. הרמב&quot;ם לומד כפשוטו שצריך לבער מן העולם. אבל הרמב&quot;ן ואולי עוד ראשונים סוברים שרק צריך להפקיר ואז לזכות חזרה. נדמה לי שכך פסקינן היום הלכה למעשה.<br />ולפי זה, כיצד יסבירו ראשונים אלו את גמרתינו? למה זה נחשב שמיעטנו באכילת התרומה? צריך רק להפקיר ומיד מישהו זוכה בזה ואוכל את התרומה. אין כאן שום מיעוט באכילתה.","148","","4841","True","True","False","","972","94.188.248.70","0","0","זבחים|עה ע&quot;ב",""),new Message("6647","6645","הסברים חלופיים","27/01/11 09:10","כב שבט","תשע&quot;א","09:10","עציוני","א. הדבר תלוי ביסוד דין &quot;אין מביאים קדשים לבית הפסול&quot; אם הוא חשש או דין עצמאי - ראה מה שכתב על כך <a target='_blank' rel='nofollow' href='http://www.etzion.org.il/vbm/archive/yomyom/dafyomyomi/2011-01-25.php'>בדף יומיומי</a>.<br /><br />ב. חשבתי על שני הסברים אפשריים לכך שאין לקנות תרומה בדמי שביעית, ולא מצד דין הביעור:<br />  1. המשנה (שביעית ו,כא) כותבת: אין לוקחין תרומה בדמי שביעית שלא <u>יביאוה לידי פסול</u> ור' שמעון מתיר. לא עיינתי במפרשים אבל לכאורה ההסבר הפשוט הוא שממעט באכילת שביעית (ולא תרומה!). אם התרומה תיטמא לא ניתן יהיה לאכול את דמי השביעית. על פי הסבר זה יש להעיר על שתי נקודות: ראשית, זה חידוש שדין &quot;אין מביאים לבית הפסול&quot; שייך גם בקדושת שביעית, ושנית - לכאורה, אם מדובר רק על דמי שביעית למה צריך לחשוש הרי אם יקרה משהו והפירות יטמאו, תמיד ניתן להעביר את קדושת השביעית לפירות אחרים ואלה יוצאים לחולין.<br />  2. &quot;פירות שביעית אין מאכילין אותן לבהמה ולחיה ולעופות &quot; (שביעית ה,יג), בניגוד לתרומה שניתן להאכיל לבהמת כהן. אולי גם זה נחשב למיעוט באפשרויות השימוש בתרומה.","159","","4841","True","True","False","","288","132.70.40.183","0","6645","זבחים|עה ע&quot;ב",""),new Message("6648","6645","הערות להערות","27/01/11 09:41","כב שבט","תשע&quot;א","09:41","דוד כוכב","קושיה א' היא לרש&quot;י בסוגייתנו.<br />אך בפירוש המשנה לרמב&quot;ם למשנה שהובאה אצלנו ממסכת מעשר שני פרק ג משנה ב:<br />&quot;מפני שהוא ממעט באכילתו, מפחית אכילתו כלומר שהוא ממעט אוכליו. לפי שהתרומה אסורה לזרים ולטבול יום, והמעשר מותר לזרים ולטבול יום. וכן ממעט גם אכילת התרומה, לפי שהתרומה מותרת לאונן, ונאכלת בכל מקום. ומעשר שני אסור לאונן שהרי אמר ה' לא אכלתי באוני ממנו. וכן אסור לאכלו אלא בירושלם כמו שנתבאר בכתוב&quot;. <br />הרי שהביא את עניין מיעוט המקום רק לבסוף כסניף, ובעיקר כתב שיש בזה מיעוט באכילת גברי.<br />וכן במשנה עצמה שם דנו במיעוט הזמן והגברי:<br />&quot;אין לוקחין תרומה בכסף מעשר שני מפני שהוא ממעט באכילתו ורבי שמעון מתיר. אמר להם רבי שמעון מה אם היקל בזבחי שלמים שהוא מביאן לידי פגול ונותר וטמא לא נקל בתרומה אמרו לו מה אם היקל בזבחי שלמים שהן מותרים לזרים נקל בתרומה שהיא אסורה לזרים&quot;.<br /><br />לקושיה ב', דייק רש&quot;י:<br />&quot;ומביאה לידי איסור אכילה שצריכה שתתבער מן העולם קודם שתכלה <b>לחיה שבשדה</b>&quot;.<br />והקשה התוספות על דברי רש&quot;י כדבריך, שיתן לאדם ואז אין מיעוט אכילה. ותירץ שלפעמים אין אדם והבהמה תאכלנו.<br />&quot;והא דתנן במס' שביעית (פ&quot;ט מ&quot;ח) לאחר ביעור מחלקן שלש סעודות לעניים רבי יוסי אומר אחד עניים ואחד עשירים יאכלו מ&quot;מ ממעט באכילתה לאחר שחילק שלש סעודות ואינו מוצא למיחלק&quot;.","125","","4841","True","True","False","","129","212.76.114.46","0","6645","זבחים|עה ע&quot;ב",""),new Message("6650","6647","תודה, אבל כמובן שדיברתי לשיטת רש&quot;י","27/01/11 15:42","כב שבט","תשע&quot;א","15:42","מתפעל","צריך אכן לעיין במפרשי המשנה שם אם יש מי שביאר כדבריך.<br />זה בהחלט פירוש מפתיע ומעניין.","148","","4841","True","True","False","","118","94.188.248.70","0","6645","זבחים|עה ע&quot;ב",""),new Message("6656","6647","מצאתי בברטנורא","27/01/11 16:10","כב שבט","תשע&quot;א","16:10","עציוני","שביעית  ח,ז<br />לא יביאנו לידי פסול. שאם נפסל בשביל שמן של תרומה ישרף הכל, ונמצא גורם לפירות שביעית שלא יאכלו.<br /><br />כלומר: הבעיה היא בפסילת פירות שביעית, ולא בתרומה (וכהצעה 1 דלעיל)","159","","4841","True","True","False","","220","132.70.40.183","0","6645","זבחים|עה ע&quot;ב",""),new Message("6651","6648","לכאורה התוס' בשיטת הרמב&quot;ם","27/01/11 15:44","כב שבט","תשע&quot;א","15:44","מתפעל","שלאחר זמן הביעור צריך לבער מהעולם ורק מותר מזון ג' סעודות <br />ומה נעשה כשיש הרבה יותר מכך.<br /><br />אני שואל לשיטת הראשונים שכלל לא צריך לבער שום דבר. רק להפקיר ואם כן אין כאם מיעוט באכילה כלל.","148","","4841","True","True","False","","146","94.188.248.70","0","6645","זבחים|עה ע&quot;ב",""),new Message("6653","6650","לשיטת רש&quot;י אין בעיה","27/01/11 15:56","כב שבט","תשע&quot;א","15:56","עציוני","רש&quot;י סובר שביעור הוא כפשוטו ולכן אין לו שום בעיה עם הגמרא.<br />שאלת איך יסבירו הראשונים שסוברים אחרת לגבי הביעור, ועל כך עניתי.","159","","4841","True","True","False","","195","132.70.40.183","0","6645","זבחים|עה ע&quot;ב",""),new Message("6655","6651","ההפקרה פירושה הוצאה לחוץ למקום מאכל חיות","27/01/11 16:03","כב שבט","תשע&quot;א","16:03","דוד כוכב","","125","","4841","False","True","False","","110","212.76.114.46","0","6645","זבחים|עה ע&quot;ב",""),new Message("6666","6655","למה להוציא למקום חיות?","27/01/11 23:30","כב שבט","תשע&quot;א","23:30","מתפעל","אם אדם נכנס למקום ציבורי, חדר אוכל של כהנים, מניח ארגז פירות ומכריז שזה הפקר,<br />זה לא נחשב הפקר אם מפקיר את זה בפני בני אדם ולא בפני חיות?","148","","4841","True","True","False","","142","213.151.41.187","0","6645","זבחים|עה ע&quot;ב",""),new Message("6667","6656","יפה, יישר כח","27/01/11 23:34","כב שבט","תשע&quot;א","23:34","מתפעל","לפי זה אכן הם יוכלו ללמוד שההבאה לבית הפסול היא של השביעית. <br />מעניין שהברטנורא נקט לשון &quot;שאם נפסל&quot; ולא אם נטמא. יש עוד פסול בתרומה שמחייב שריפה?","148","","4841","True","True","False","","142","213.151.41.187","0","6645","זבחים|עה ע&quot;ב",""),new Message("6668","6666","תשובות","28/01/11 00:24","כג שבט","תשע&quot;א","00:24","משיב מאורות דף היומי","א. לפי הרמב&quot;ן לא צריך להוציא למקום חיות אלא סתם לרה&quot;ר ולהפקיר בפני ג'. <br /><br />ב. אפ' לשיטת הרמב&quot;ן אדם שלא הפקיר בזמן הביעור הפירות נאסרים באכילה לעולם, ולכן יש צד ממעט באכילתן, אם אינו מפקירן בזמן.","142","","4840","True","True","False","","253","85.130.130.141","0","6645","זבחים|עה ע&quot;ב",""),new Message("6671","6668","ואם אין שם ג' בני אדם, כדברי התוספות?","28/01/11 08:45","כג שבט","תשע&quot;א","08:45","דוד כוכב","רש&quot;י ותוספות הזכירו: &quot;קודם שתכלה לחיה מן השדה&quot;, כוונתם לדברי הספרא בהר פרשה א פרק א, ח:<br />&quot;ולבהמתך ולחיה. מה תלמוד לומר? ומה אם חיה שאינה ברשותך הרי היא אוכלת, בהמה שהיא ברשותך אינו דין שתאכל?! אילו כן הייתי אומר יכנוס לבהמה ותהא אוכלת לעולם. מה אני מקיים ביעור פירות שביעית בפירות אדם, אבל בהמה תהיה אוכלת לעולם. וכשהוא אומר ולבהמתך ולחיה מקיש בהמה לחיה כל זמן שחיה אוכלת בשדה בהמה אוכלת בבית, כלה לחיה שבשדה כלה לבהמתך שבבית&quot;.<br /><br />הוי אומר, שאסור שתהיה מציאות שיש אוכל לבהמה בבית ולא יהיה לחיה בחוץ.<br />אם כן, כשם שאם כלה לאדם בחוץ, צריץ להוציא ולהפקיר שכו&quot;ע יוכלו לקחת, כך אם כלה לבהמה, ההפקרה משמעותה שגם החיות יוכלו לקחת כמו הבהמות וכמו שהיה לפני שכלה בחוץ.","125","","4840","True","True","False","","114","212.76.114.46","0","6645","זבחים|עה ע&quot;ב",""),new Message("6673","6671","תוספות מסכת פסחים דף נב עמוד ב","28/01/11 08:55","כג שבט","תשע&quot;א","08:55","משיב מאורות דף היומי","מתבערין בכל מקום - פ&quot;ה שנותנין אותן למרמס חיה ובהמה ולא נראה דהא מותרין אחר ביעור לעניים לכ&quot;ע דתנן התם (משנה ח) מי שהיו לו פירות שביעית והגיע שעת הביעור מחלקן מזון שלש סעודות לכל אחד עניים אוכלים אחר הביעור ולא עשירים דברי ר' יהודה ר' יוסי אומר אחד עניים וא' עשירים אוכלים אחר הביעור ובתוספתא קתני מי שיש לו פירות שביעית והגיע שעת הביעור מחלק מהן לשכיניו ולקרוביו וליודעיו ומוציא ומניח על פתח ביתו ואומר אחינו בית ישראל מי שצריך ליטול יטול וחוזר ומכניס לתוך ביתו והולך ואוכל עד שיכלו <b>ואומר ר&quot;י הא דמשמע בכל מקום לאסור לאכול אחר הביעור היינו כשמשהה בביתו בחזקת שלו אבל אם מפקירו ומוציאו מרשותו שיאכל כל מי שירצה הן אדם והן חיה מותר להכניסו ולאכלו אחר הביעור.</b>","142","","4840","True","True","False","","251","85.130.130.141","0","6645","זבחים|עה ע&quot;ב",""),new Message("6684","6673","יישר כח!","28/01/11 14:23","כג שבט","תשע&quot;א","14:23","דוד כוכב","כדאי לצבוע במיוחד את המילים: &quot;ומוציאו מרשותו <b>שיאכל </b>כל מי שירצה הן אדם <b>והן חיה</b>&quot;.","125","","4840","True","True","False","","108","212.76.97.39","0","6645","זבחים|עה ע&quot;ב",""),new Message("6685","6684","נכון","29/01/11 18:54","כד שבט","תשע&quot;א","18:54","משיב מאורות דף היומי","אבל לגבי השאלה של מתפעל, ששאל הרי אינו ממעט באכילתן, זה לא רלוונטי. <br /><br />ולכן הצעתי שנאסר לעולם אם אינו מפקיר כדין. <br /><br />מה דעת מעכ&quot;ת על התשובה?","142","","4839","True","True","False","","236","85.130.130.141","0","6645","זבחים|עה ע&quot;ב",""),new Message("6694","6685","הנראה","29/01/11 23:14","כד שבט","תשע&quot;א","23:14","דוד כוכב","כיון שבידו להפקיר, אם חיישינן שלא יעשה כן, והוי מביא קדשים לבית הפסול, אפשר שתלוי במחלוקת בשו&quot;ע אה&quot;ע קמג סעיפים ב' וט&quot;ז, בנתגרשה על תנאי שבידה לעשותו, אם רשאית להנשא מיד כי לא חוששים שלא תמלאהו.<br /><br />לגבי השאלה של מתפעל זה רלוונטי את&quot;ל שאכילת חיות הוי מיעוט באכילתן.","125","","4839","True","True","False","","119","213.151.38.218","0","6645","זבחים|עה ע&quot;ב",""),new Message("6698","6694","יישר כוחך","30/01/11 07:53","כה שבט","תשע&quot;א","07:53","משיב מאורות דף היומי","","142","","4838","False","True","False","","237","85.130.130.141","0","6645","זבחים|עה ע&quot;ב","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82563);