var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=66092;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("על מעלת הפורום","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=9140")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר"ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","67"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","61"),new MostViewed("107084","מי שמלווה כסף בריבית לא יקום בתחיית המתי","לינקוש","28/04/24 18:14","58","55")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("66092","0","דברי הסיום מחזור יג'","05/01/20 20:30","ח טבת","תש"פ","20:30","בתר ממוצע","שלום וברכה:
מצ"ב דברי הסיום שלי - לא כולל הקדמות ופירושים תוך כדי - אשמח לקבל הערות/הארות

סיום הש"ס במסגרת הדף היומי ז' טבת תש"פ

"תנא דבי אליהו כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא שנאמר {חבקוק ג-ו} הליכות עולם לו אל תקרי הליכות אלא הלכות"
תוס' ד"ה תנא "ור''ת הגיהו בספרו וכן נראה דאיידי דאיירי לעיל בהלכתא מייתי לה לסיים בדבר טוב ואיתא נמי כן במגילה פרק בתרא (דף כח:) והכי נמי אמרינן באין עומדין (ברכות לא.) שכן מצינו בנביאים הראשונים שסיימו דבריהן בדברי שבח ותנחומין"
המהרש"א מקשה שהרי ממרא זו (מגילה כח:) לא נאמרה בסוף המסכת אלא בהמשך לדברי "חומרא דרבי זירא"..."אפילו רואות טיפת דם כחרדל יושבת עליו שבעה נקיים" שכוונו כלפי מה שאמרו במסכת אבות (פ"ג מ' יח') "קינין ופתחי נידה הן הן גופי הלכות" וכו', ואילו "תקופות וגימטריאות" אינן אלא "פרפראות לחכמה"אבל אינן עיקר החכמה דאף אם יטעה בהם אין בכל כלום כדאמרינן "אתם אפילו מוטעים", אבל קינין ופתחי נידה (שמעתא דטועה דפ' המפלת...) אלו הן גופי הלכות שיצטרך ליזהר הרבה בהן כי אם יטעה בחשבונם וספירתם קרוב הוא לבא לידי ספק כרת ומשום הכי נתקנה חומרא דרבי זירא.
והשתא אם יאמר האומר א"כ אין לי ללמוד מסכת נידה וכל דיני פתחי נידה כי כל הטעויות נתקנו בחומרא דרבי זירא ע"כ נאמר "תנא דבי אליהו כל השונה הלכות" שהן הן גופי הלכות "מובטח לו שהוא בן העולם".

** ביאר הפתחי נדה (חכמת בצלאל) שכיון שהתורה עומדת במקום קרבנות לכפר על חטאי האדם (מנחות קי.) לפיכך כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא. לפי שמתכפרים עונותיו בכל יום ע"י לימוד התורה כשם שכפרת הקורבנות היתה בכל יום.

** קשר בין סיום הש"ס לתחילתו: בספר יצירה המיוחס לאברהם אבינו ע"ה מובא "נעוץ סופן בתחילתן ותחילתן בסופן" כלומר יש קשר בין סיום המסכת לתחילתה והוא הדין לסיום מסכת לתחילת מסכת הבאה. אם כן היום מסיימים נידה ומתחילים ברכות מה הקשר בין המסכתות? הגמ' בנידה מסיימת "כל השונה הלכות בכל יום" ואילו הגמ' בברכות מיד מתחילה "מאימתי קורין את שמע בערבין" הקשר בין המימרות ניתן להסביר עפ"י דברי "המרומי שדה" שע"י לימוד הלכות מקיים מצוות "והגית בו יומם ולילה", הגמ' במנחות צט: "אפילו לא שנה אדם אלא פרק אחד שחרית ופרק אחד ערבית קיים מצות והגית בו יומם ולילה", לכן מיד אחרי נידה שסימה "כל השונה הלכות בכל יום" מתחילה הגמ' בברכות "מאימתי קורין את שמע בערבין" בכדי להבטיח שכל יהודי ישנה הלכות וכך יקיים מצוות תלמוד תורה.

** בפרשת ויצא " וַיֵּצֵא יַעֲקֹב, מִבְּאֵר שָׁבַע; וַיֵּלֶךְ, חָרָנָה. וַיִּפְגַּע בַּמָּקוֹם וַיָּלֶן שָׁם, כִּי-בָא הַשֶּׁמֶשׁ, וַיִּקַּח מֵאַבְנֵי הַמָּקוֹם, וַיָּשֶׂם מְרַאֲשֹׁתָיו; וַיִּשְׁכַּב, בַּמָּקוֹם הַהוּא" לאחר מכן מובא " וַיַּשְׁכֵּם יַעֲקֹב בַּבֹּקֶר, וַיִּקַּח אֶת-הָאֶבֶן אֲשֶׁר-שָׂם מְרַאֲשֹׁתָיו, וַיָּשֶׂם אֹתָהּ, מַצֵּבָה" רש"י מביא את מדרש רבה "התחילו מריבות זו עם זו זאת אומרת עלי יניח צדיק את ראשו וזאת אומרת עלי יניח צדיק את ראשו – מיד עשאן הקב"ה אבן אחת". במדרש רבה מובאת מחלוקת כמה אבנים היו רבי יהודה אומר 12 אבנים...
נראה לי לפרש בסייעתא דשמיא כי יעקב שממנו יצאו 12 שבטים נמשלו ל 12 האבנים שהיו מריבות על יעקב כלומר כל שבט טוען שעליו הצדיק (יעקב) שוכן מה עשה הקב"ה הפך אותן לאחת.
מייסד הדף היומי ר' מאיר שפירא זצוק"ל בעצם הפך את כל היהודים בעולם לאחד ע"י קביעת דף יומי קבוע לכולם – "אבן אחת", כמו שרואים היום מאות אלפי יהודים בעולם מתאגדים בכל תבל ללימוד ביחד, יהודי נכנס לכל בית מדרש בעולם ימצא איזה שיעור בדף היומי שאליו הוא יוכל להתחבר.


|","138","","1579","True","True","False","","1004","79.177.11.244","0","0","ברכות|ב ע"א",""),new Message("66093","66092","המשך דברי הסיום","05/01/20 20:31","ח טבת","תש"פ","20:31","בתר ממוצע","בהמשך הפרשה לאחר מפגש יעקב ועשיו מובא כי רצו לכרות ברית ביניהם " וְעַתָּה, לְכָה נִכְרְתָה בְרִית--אֲנִי וָאָתָּה; וְהָיָה לְעֵד, בֵּינִי וּבֵינֶךָ. וַיִּקַּח יַעֲקֹב, אָבֶן; וַיְרִימֶהָ, מַצֵּבָה. וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב לְאֶחָיו לִקְטוּ אֲבָנִים, וַיִּקְחוּ אֲבָנִים וַיַּעֲשׂוּ-גָל; ... וַיֹּאמֶר לָבָן, לְיַעֲקֹב: הִנֵּה הַגַּל הַזֶּה, וְהִנֵּה הַמַּצֵּבָה, אֲשֶׁר יָרִיתִי, בֵּינִי וּבֵינֶךָ. עֵד הַגַּל הַזֶּה, וְעֵדָה הַמַּצֵּבָה: אִם-אָנִי, לֹא-אֶעֱבֹר אֵלֶיךָ אֶת-הַגַּל הַזֶּה, וְאִם-אַתָּה לֹא-תַעֲבֹר אֵלַי אֶת-הַגַּל הַזֶּה וְאֶת-הַמַּצֵּבָה הַזֹּאת.."
הספורנו מבאר "מצבה" שיהיה הדבר יציב וקיים, יוצא אם כך שהאבן שיעקב לקח (שזה רמז לשבטים המאוחדים וללימוד הדף היומי המאחד את כולם) הורמה ל"מצבה" כלומר לימוד יציב וקיים (כדברי הספורנו), לימוד באחדות ובקביעות --- הוא בעצם חוצץ ומבדיל בינינו לעשיו.","138","","1579","True","True","False","","214","79.177.11.244","0","66092","ברכות|ב ע"א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82625);