var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=6595;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("ברוכים הבאים לפורום פורטל הדף היומי","")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר"ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","71"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","63"),new MostViewed("107085","בורדרליינית !","מרדכי דב זינגר","30/04/24 13:22","807","57")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("6595","0","לא הכשיר ר''א אלא שנים שנים","26/01/11 09:11","כא שבט","תשע"א","09:11","עציוני","מתני' אברין באברין בעלי מומין ר''א אומר אם קרב ראש אחד מהן יקרבו כל הראשין כרעים של אחד מהן יקרבו כל הכרעים וחכ''א אפי' קרבו כלם חוץ מאחד מהן יצא לבית השריפה:
גמ' אמר ר''א לא הכשיר ר''א אלא שנים שנים אבל אחד אחד לא מתיב ר' ירמיה וחכ''א אפי' קרבו כולן חוץ מאחד מהן יצא לבית השריפה אמר לו ר' ירמיה בר תחליפא אסברה לך מאי אחד זוג אחד:


מה ההגיון בלאסור הקרבה של חתיכה אחת אך להתיר הקרבת זוג?
רש"י מסביר (וכך גם בדף עד) שמדובר על מעין מיגו - אחת החתיכות ודאי כשרה, ומיגו שאחת כשרה מניחים שכך המצב גם ביחס לשניה. הסבר זה לא מובן לי לחלוטין - ממתי ניתן להסיק מכשרות X על כשרות Y אם הם בלתי תלויים?
יש גירסא אחרת ברש"י ממנה משמע שזה מעין ברי ושמא - בודאי יש כאן חתיכה כשרה ואולי יש גם חתיכה פסולה, ברי ושמא ברי עדיף ולכן נתייחס לזוג החתיכות ככשר. זה קצת יותר מתיישב על הדעת, אך עדיין לא ממש ברור.

בין כך ובין כך, לכאורה הסברים אלה עומדים בפני עצמם. למה צריך גם את התנאי שכבר קרב ראש אחד? הדרישה "שכבר קרב" באה לכאורה משום שבלעדיה בודאי בהקרבת כל החתיכות נקריב גם את הפסול, ועכשיו (שכבר קרב) יש אפשרות שהפסול כבר קרב. אז למה צריך להקריב דוקא זוגות? הקשר בין שתי הדרישות לא מובן לי.

עוד יותר לא ברורה לי שיטת הרמב"ם. בפירוש המשניות הוא כותב:
כוונת ר' אליעזר באמרו ראש אחד - זוג אחד, כלומר אם קרבו שני ראשים מן הראשים המעורבים, אומר נניח שהספק בשניהם יחד ותאמר ראש בעל מום הוא אחד מהם ואין אנו יודעים איזה הוא מהם והרי כבר קרבו שניהם והשאר כשרים.
זה נראה כאילו היתה לרמב"ם גירסא אחרת בגמרא, והקושיא לא היתה מן הסיפא (דברי חכמים - אפילו קרבו כולן חוץ מאחד) אלא מן הרישא (דברי ר"א - אם קרב אחד), ועל זה תירצו שהכוונה לזוג אחד.
מה ההגיון בדרישה שיקרבו שניים לפני שניתן יהיה לתלות שכבר קרב הפסול?","159","","4847","True","True","False","","976","132.70.40.183","0","0","זבחים|עז ע"ב",""),new Message("6620","6595","[ללא נושא]","26/01/11 19:33","כא שבט","תשע"א","19:33","אבי","בכיוון אחר מרש"י מסביר הרא"ש את הסוגיה בעד. כי מותר לאוכלם שניים שנים מדין ספק ספיקא - ספק אם זו שנפלה היתה האסורה, וספק על כל אחת מהשתיים. לדעתו, יהיה אסור לאכול את שתי הטבעות יחד.

מענין כי הרמב"ם פסק בצורה דומה לשיטתו פה גם בנוגע לסוגיה בדף עד.:

"טבעת של עבודת כוכבים שנתערבה בכמה טבעות ונפלו שתים מהן לים הגדול הותרו כולן שאני אומר אותה הטבעת היתה בכלל השתים" (רמב"ם הלכות עבודת כוכבים פרק ז הלכה י )

את גישתו מסביר הש"ך כי:

"אחד מהם כו' - והרמב"ם פ"ז מהל' עבודת כוכבים דין י' הצריך שיפלו שנים בדבר דלא מינכרא נפילתם כגון תאנה וטבעת אבל חבית וכה"ג דמינכר נפילתה מודה דסגי בנפילת אחת" (ש"ך יורה דעה סימן קי ס"ק מא ).

כלומר, בנפילת שתי חתיכות הנפילה ניכרת יותר ולכן הצריך שתים. אולם ישנם מקרים בהם די בנפילה אחת.","119","","4847","True","True","False","","119","94.159.184.94","0","6595","זבחים|עז ע"ב",""),new Message("6625","6620","יישר כח גדול, ועדיין קשה","26/01/11 21:20","כא שבט","תשע"א","21:20","עציוני","שיטת הרא"ש לא לגמרי מובנת לי - מן הגמרא אצלינו לכאורה נראה שכן הקריבו את הזוג כולו ולא רק אחד ממנו (במשנה כתוב "יקרבו כל הראשים"), ולמה בכלל צריך לקחת זוג, הרי לכאורה אותו ספק ספיקא ניתן לומר על כל אחד (למעט האחרון) - אולי זה שנפל היה האסור ואם לא - אולי זה שלא לקחתי. מה מוסיפה הלקיחה של שניים יחד?

שיטת הרמב"ם מענינת, שהוא פוסק את דינו של רב (בדף עד), למרות שהגמרא אומרת שרב הולך בשיטת ר"א, ואצלינו הרמב"ם פוסק כחכמים נגד ר"א.

גם את הסבר הש"ך יהיה קשה ליישם אצלינו ולומר שהקרבת ראש הפר לא מינכרא.","159","","4847","True","True","False","","233","46.116.179.25","0","6595","זבחים|עז ע"ב","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82640);