var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=6472;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("מינוי מומחים בפורום","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=5360")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107076","אמר רב חסדא מידת חסידות שנו כאן","לינקוש","22/04/24 15:26","58","47"),new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","31"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","10")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("6472","0","דיחוי במקרה שנתברר הספק","23/01/11 00:08","יח שבט","תשע&quot;א","00:08","המכריע","אמר רבא השתא דאמרי רבנן לא נקריב, אי מקריב לא נרצי. דהיינו רבא מחדש כאן מסברא שאם נתערב איסור הנאה בזבחים, שדינם מדרבנן לא להיקרב אפילו ע&quot;י ניוד והפרשה, גזירה שמא יעשה בלא ניוד ויהא קבוע, על כן אף אם יקריב את כל התערובת לא יצאו הבעלים ידי חובתם, כיון דהוו בגדר דחויין מדרבנן, למ&quot;ד בעלי חיים נדחין. <br />   ויש להסתפק איך יהא הדין במקרה ואחר שהוקרבו נתברר הספק ונודע מיהו האיסור, האם גם אז נאמר שמכיון שכבר היה דין לא להקריב נדחו. ובעצם אפשר להסתפק אפילו קודם ההקרבה, האם ייאסר להקריב גם במקרה ונתברר הספק.<br />   והנראה יותר דמלכתחילה רבנן אסרו להקריב רק כל זמן שלא נתברר, והוי גדר של &quot;דחוי כל זמן שלא הוברר&quot;, אבל ברגע שהוברר אזלא דחייתו. ויש לעיין אם מצינו גדר כזה.","199","","4844","True","True","False","","933","213.151.43.244","0","0","זבחים|עג ע&quot;ב",""),new Message("6519","6472","ולפי זה","23/01/11 21:39","יח שבט","תשע&quot;א","21:39","המכריע","ואם כנים אנחנו בזה, לכאורה יש להעיר דבסמוך מקשינן על רבא מהא דאמר ר' אליעזר דבנתערב ראש בעל מום בראשים של תמימים וקרב אחד מהם שוב מקריבין את השאר דתלינן דאותו הקרב ראשון הוא הבע&quot;מ, והקשינו דלרבא הוו להו כל הראשין דחויין. ולדברינו הנ&quot;ל יש לתמוה דהא שפיר יש לחלק דעל ידי התלייה, דיש לנו רשות לתלות ולומר דהקרב הוא האיסור, הרי זה כעין נתברר, ואמרינן דבנתברר ייתכן דרבא מודה דבטלה הדחייה, וא&quot;כ יהא מוכח משם לכאורה דגם אחרי הבירור, הדחייה אינה בטילה.<br /><br />   ובאותה סוגיא יש להעיר הערה נוספת. הגמרא אומרת על דברי ר&quot;א דשרי רק שנים שנים, ואמר ר&quot;נ דגם הוא התיר בשם רבו בטבעת של ע&quot;ז שנתערבה ונפלה אחת, רק תרי תרי. וצריך ביאור בשלמא בהא דראשין שפיר אמר ר&quot;א דשרי רק לזרוק שני ראשין כאחד על המערכה, אבל בטבעות מה נאמר? דבכל פעם שנהנה מטבעת אחת, צריך להנות בו זמנית מעוד אחת, כדי שנוכל לומר מדאחת שריא גם השניה, והנופלת היא האסורה? (ובדרך אגב, סתם מענין הרי מבחינה הסתברותית כשהוא מקריב שני ראשים גדלים הסיכויים שבמעשה זה הרי הוא מקריב את האיסור, ואעפ&quot;כ רק כך מותר משום החשבון ההלכתי שבעניין).","199","","4844","True","True","False","","155","213.151.43.244","0","6472","זבחים|עג ע&quot;ב",""),new Message("6587","6472","יישר כח על הספק המעניין","25/01/11 23:25","כ שבט","תשע&quot;א","23:25","מתפעל","אמנם מסברא לכאורה לאחר שהקרבן הוקרב בפסול כדחוי, קשה לומר שנכשיר אותו למפרע. לשון הגמרא בכל מקום: כיון דאידחי אידחי. <br /><br />ובדברי רבא אלו הוקשה לי מדבריו לעיל מיניה וביה. הרי רבא הוא זה שתירץ שהבעיה שלנו היא גזירה שמא יקח מן הקבוע. ואם אכן קרבן אחד יפרוש מן התערובת שפיר ניתן יהיה  להקריבו מטעם דכל דפריש מרובא פריש. <br />וקשה, הרי בזמן שהיה בתוךהתערובת כבר היה דחוי שעה אחת וכיוון דאידחי אידחי? <br />וצ&quot;ע.","148","","4842","True","True","False","","370","95.86.89.87","0","6472","זבחים|עג ע&quot;ב",""),new Message("6520","6519","אמנם רש&quot;י פירש דמוכרן שנים","23/01/11 21:41","יח שבט","תשע&quot;א","21:41","המכריע","","199","","4844","False","True","False","","107","213.151.43.244","0","6472","זבחים|עג ע&quot;ב",""),new Message("6526","6519","יש לחלק","23/01/11 23:23","יח שבט","תשע&quot;א","23:23","המכריע","על השאלה הראשונה יש לחלק, דבנתברר, הרי זה בירור למפרע ואיגלאי מילתא דהוי דחייה בטעות, אבל נפילה הוא כעין בירור רק מכאן ולהבא על ידי מעשה הנפילה ואין בזה כדי ביטול הדחייה למפרע. ועדיין יל&quot;ע.","199","","4844","True","True","False","","118","213.151.43.244","0","6472","זבחים|עג ע&quot;ב",""),new Message("6531","6520","והרמב&quot;ם בפירושו פרק ח משנה ה כתב:","24/01/11 01:43","יט שבט","תשע&quot;א","01:43","דוד כוכב","&quot;כוונת ר' אליעזר באמרו ראש אחד זוג אחד, כלומר אם קרבו שני ראשים מן הראשים המעורבים, אומר נניח שהספק בשניהם יחד ותאמר ראש בעל מום הוא אחד מהם ואין אנו יודעים איזה הוא מהם והרי כבר קרבו שניהם והשאר כשרים&quot;. <br /><br />כלומר שלא די שיפול אחד מהם להכשיר את כולם, אלא שיפלו שנים. וניחא טפי מבחינה הסתברותית.","125","","4843","True","True","False","","88","212.76.107.130","0","6472","זבחים|עג ע&quot;ב",""),new Message("6542","6531","הרמב&quot;ם שיטה בפני עצמה","24/01/11 16:15","יט שבט","תשע&quot;א","16:15","המכריע","יישר כח על ציטוט הרמב&quot;ם. אמנם הוא דעה שונה מרש&quot;י, שרש&quot;י פירש שמלבד הראשון שקרב בטעות, כשמתירין לו להקריב, עליו להקריב שנים שנים. ואילו הרמב&quot;ם פירש שר&quot;א מתיר כשקרבו שנים. אבל לעצם הספק שלי איך זה ייעשה בטבעות של ע&quot;ז לשיטת רש&quot;י  לא העלה הרמב&quot;ם ארוכה. ולשיטת רש&quot;י נצטרך להסתפק בדבריו שמוכרן שנים שנים. או נחייבו להלביש שתים כאחד וכדומה. והרמב&quot;ם לדרכו לכ' יפרש גם שם שהכונה שנפלו שתים לים הגדול ואז השאר מותרין. ואכן כך פסק הרמב&quot;ם את ההלכה הזו בפ&quot;ז מעבודה זרה ה&quot;י. ומסתמא כוונתך היתה רק לציין שלהר&quot;מ דרך אחרת בכל הנושא. (אם לא הבנתיך נכון, אנא בטובך להשכילני).","199","","4843","True","True","False","","148","213.151.43.244","0","6472","זבחים|עג ע&quot;ב",""),new Message("6559","6542","אכן","24/01/11 22:33","יט שבט","תשע&quot;א","22:33","דוד כוכב","רציתי לומר שאפשר שהרמב&quot;ם לא פירש כרש&quot;י כי נתקשה במה שכתבת, שאדרבה מבחינה הסתברותית מיגרע גרע.","125","","4843","True","True","False","","106","212.76.114.46","0","6472","זבחים|עג ע&quot;ב",""),new Message("6592","6587","&quot;כיון דאידחי&quot;","26/01/11 02:44","כא שבט","תשע&quot;א","02:44","המכריע","לדבריך שבכגון דא אמרינן כיון דאידחי, זה אינו מדויק, שם בשעתו היה דחוי לא בטעות, כגון שהיה מומר ושב, אלא שעכשיו ירדה סיבת הדחייה, וכן בכל האופנים שנאמר עליהם כיון דאידחי,  כאן הדחיה היתה בטעות והוברר למפרע שזה לא היה דחוי, אם נאמר שמלכתחילה רבנן דחוהו רק כל זמן שהוא בספק.<br /><br />ולשאלתך השניה, מנין לך שלפי רבא אם יפרוש מעצמו יהיה שרי להקריבו, אתה מניח שזה מעין קנס למנייד ומפריש, ולא היא זו גזירה שאם נתיר בפורש בשעת הניוד, בין על ידו ובין מעצמו, יבואו להתיר ללא ניוד, ולכן אסרו לכל פורש אף בשעת ניידי. ואדרבא לאור דבריו אלו המשיך רבא ואמר דכיון דאסרוהו בכל גווני נחשב דחוי מדרבנן וייפסל אף דיעבד.<br /><br />ברמב&quot;ם (פ&quot;ו מפסוהמו&quot;ק) לא נוכל למצוא את הדין הזה, כיון שדברי רבא למ&quot;ד בעלי חיים נדחין, ואנן קי&quot;ל דאין נדחין. וכמ&quot;ש שם הר&quot;מ בהלכה י&quot;ז.","199","","4841","True","True","False","","131","213.151.43.244","0","6472","זבחים|עג ע&quot;ב",""),new Message("6601","6592","אם יפרוש מעצמו, לכאורה זה מפורש בסוגיא","26/01/11 09:36","כא שבט","תשע&quot;א","09:36","מתפעל","כתבת:<br />&quot;מנין לך שלפי רבא אם יפרוש מעצמו יהיה שרי להקריבו&quot;<br /><br />האם אין זה מפורש בסוגיא? <br />בתחילה ניסתה הגמרא לתרץ שנגרום לבהמות לפרוש ואז באמת יהיה את הדין של כל דפריש ויהיה בסדר, ודחתה הגמרא שאין הכי נמי אלא שיש לנו חשש גזירה שמא יבאו י' כהנים בבת אחת ויקרבו , גם את זה דחתה הגמרא ולמסקנה מבאר רבא שהגזירה שמא יקח מן הקבוע. משמע שבאמת ללא חשש זה, היה בסדר לו בהמה היתה פורשת מעצמה.<br />והשאלה היא מדוע, הרי לפני שפרשה היתה דחויה.","148","","4841","True","True","False","","142","213.8.188.152","0","6472","זבחים|עג ע&quot;ב",""),new Message("6617","6601","היא הנותנת","26/01/11 15:42","כא שבט","תשע&quot;א","15:42","המכריע","דומני שהיא הנותנת, בתחילה כשחשבנו שאם יפרוש יהיה בסדר לא היה בזה גדר דחיה, דהרי יכול לפרוש ויהיה כשר, ורק אחרי שרבא מחדש דבגלל הגזירה שמא יבואו לקחת ללא ניוד גזרו חכמים אף על הפורש מעצמו, אזי אמר רבא אם כן הרי זה דחוי לגמרי. ודוק.","199","","4841","True","True","False","","126","213.151.43.244","0","6472","זבחים|עג ע&quot;ב","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82534);