var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=6459;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("הודעה למגידי שיעורים ולמשתתפי השיעורים","http://www.daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=638")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107085","בורדרליינית !","מרדכי דב זינגר","30/04/24 13:22","807","63"),new MostViewed("107084","מי שמלווה כסף בריבית לא יקום בתחיית המתי","לינקוש","28/04/24 18:14","58","57"),new MostViewed("107091","המתרגם ומזרעך לא תתן להעביר למולך ...","איתן","02/05/24 02:13","123","45")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("6459","0","עולת העוף שהופכת לחטאת","21/01/11 15:23","טז שבט","תשע"א","15:23","מתפעל","הגמרא למסקנה מודה שזה באמת לא עולה לבעלים לשם חובה.
אבל בפשטות וכך לשון רש"י בפירוש, הקרבן הזה כשר והיינו שיכולים הכהנים לאכול את זה כדין חטאת העוף.
נשאלת השאלה, מה הדין באדם שהתנדב עולת העוף והכהן עשה את העוף הזה בטעות כמו חטאת, שנמשכת והופכת לחטאת כשירה, הרי הבעלים כלל לא חייב חטאת?
האם יוצא שיש לנו כאן מצב של חטאת כשרה מבלי שיש מי שמחויב חטאת כלל?
במשנה הראשונה של המסכת, אדם שחייב למשל אשם והכהן עשאה לשם עולה, הרי הקרבן כשר אלא שלא עלה לבעלים לשם חובה. זה אומר שיש לנו כאן קרבן אשם, והכהנים אוכלים את הבשר כאשם, אבל הבעלים מחויב להביא עוד אשם. שם לכל הפחות הבעלים של הקרבן חייב אשם. אבל כאן איך יתכן שהעוף הופך לחטאת מבלי שהבעלים מחוייב בחטאת?
ואולי באמת כל מה שמדובר בסוגיא שלנו זה כאשר הבעלים חייבים גם חטאת. ולכן באמת העולה הופכת לחטאת כי יש חיוב של הבעלים גם לחטאת.
עכשיו הבעלים צריכים להשלים ולהביא ציפור נוספת לעולה.
אבל כשהתנדב רק עולה, אולי באמת לא תימשך הציפור ותהפוך לחטאת?","148","","4853","True","True","False","","1010","95.86.89.87","0","0","זבחים|סז ע"ב",""),new Message("6476","6459","לא משמע כך","23/01/11 03:11","יח שבט","תשע"א","03:11","המכריע","הדבר דחוק מאד להעמיד אוקימתא למעשה שאין לה זכר בסוגיא, ולומר שאם אינו מחוייב חטאת לא ייהפך לחטאת. והלא בסוף הסוגיא כפי שהבאת מבואר שאף אם מחוייב חטאת אינו עולה לו לחטאת, ובפשטות הוא מעיקר הדין (ורק י"מ בתוס' דהוא תקנת חכמים שלא יעלה לו), וא"כ מה יסייע לנו שהוא מחוייב חטאת אם בלאו הכי לא יעלה לו. גם מקושיית הגמ' הראשונה משמע כך שהקשו דתעלה לראשונה לחטאת החסירה לה היות שחל בה שם חטאת וחברתה אינה צריכה, משמע שזה חל לחטאת עוד קודם שהעברנו עבורה, למרות שחברתה אינה מחוייבת חטאת. ודוק. וראה גם בתוס' ד"ה בתרי שרצו להעמיד בחייבי חטאת אבל מסיבה אחרת. משמע מכל זה דאכן מצינו כאן תופעה ייחודית של חטאת שנוצרה מאליה ללא אדם המחוייב חטאת. אגב השוחט עולה או אשם או שלמים לשם חטאת דקי"ל כשירה, כשירה כקרבן המקורי או כחטאת (לגבי זמן האכילה וכדומה)? להצד השני יש לנו עוד דוגמה.","199","","4851","True","True","False","","148","213.151.43.244","0","6459","זבחים|סז ע"ב",""),new Message("6485","6476","עולה לשם חטאת","23/01/11 12:38","יח שבט","תשע"א","12:38","מתפעל","וכו' כפי שהבאת, פשוט שזה נשאר כפי שהיה הקרבן בתחילה.
איזה הוא אמינא יש לך שזה יהפוך לחטאת?","148","","4851","True","True","False","","136","94.188.248.70","0","6459","זבחים|סז ע"ב",""),new Message("6513","6485","הוה אמינא של רבא","23/01/11 16:36","יח שבט","תשע"א","16:36","המכריע","בודאי אתה צודק שאין זו הו"א רצינית למעשה. אבל זו בדיוק הס"ד שממנה רבא בא לאפוקי ריש מכילתין ובריש מנחות, שחטה שלא לשמה אסור לזרוק דמה שלא לשמה, ולפי האיבעי"א השניה צריך קרא לזה. וראה גם ל' הר"מ ר"פ טו מפסוהמו"ק שחט עולה לשם שלמים לא עלת לבעלים לא משום עולה ולא משום שלמים. אמנם הצגתי את זה מדי ברצינות...","199","","4851","True","True","False","","119","213.151.43.244","0","6459","זבחים|סז ע"ב","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82645);