var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=645;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("על מעלת הפורום","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=9140")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","64"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","46"),new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר&quot;ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","35")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("645","0","השותפין?!","23/08/09 20:27","ג אלול","תשס&quot;ט","20:27","shay","<u><b>השותפין וכו' </b></u>יש לעיין מדוע נקטה המשנה לשון שותפין ולא לשון שכנים. בשלמא ללישנא שרצו לחלוק מבואר שפיר שהיו שותפין ורצו לחלוק. אך ללישנא גודא יקשה מדוע נקט שותפין היה יותר מתאים לשון שכנים שהרי מדובר לאחר שחלקו.","83","","5365","True","True","False","","1112","212.76.105.177","0","0","בבא בתרא|ב ע&quot;א",""),new Message("648","645","נסיון תשובה","23/08/09 23:09","ג אלול","תשס&quot;ט","23:09","ברוך","אולי צריך להסביר, שאף לפי הלישנא שמחיצה היינו גודא מדובר במציאות שחולקים רק עתה. וכן הסביר רש&quot;י בפירוש בעמוד ב ד&quot;ה הוא אמינא.<br />ובשיטת התוספות אולי יש לתרץ, שבאה המשנה לחדש, שאף אם מדובר בשותפים הבאים לחלק, מכל מקום אין האחד יכול לכפות את חברו לבנות את הכותל באמצע שכן היזק ראיה לאו שמיה היזק. דהיה ס&quot;ד לומר, שדווקא במקום שהיו שכנים זמן רב, ונתרגלו לראות זה לשטחו של זה ומחלו זה לזה, אז היזק ראיה לאו שמיה היזק. אך אם כעת נתחלקה החצר, אולי יכול אחד לומר לחברו שכל חלוקתו לא הייתה אלא לצורך תשמישין המוצנעין. <br />(ועיין רא&quot;ש, שלהלכה דקיי&quot;ל היזק ראיה שמיה היזק, אפילו במקום ששכנים כבר כמה שנים ולא בנו כותל עדיין יכול אחד לחייב את חברו לבנות. ומכל מקום ברור מדברי הרא&quot;ש שיש יותר הו&quot;א לבנות בזמן שזה עתה נחלקו מאשר כשהיו שכנים כבר כמה שנים ללא כותל, וזה כדברנו).<br /><br />כולי האי ואולי.<br /><br />אפשרות נוספת, אותה אני מציע בהיסוס רב יותר, היא שכל שכנות נחשבת כשותפות, מפני השיעבודים המוטלים מצד כל שכן על ממון חברו. כלומר, אם שנינו שכנים בשדותנו, ומכיוון שכך אסור לך ליטוע עץ במרחק מסוים מן השדה שלי, ולי אסור במרחק מסויים מן השדה שלך, הרי שיש לכל אחד מאיתנו זכות ושעבוד ממוני על שדה חברו, ובמובן זה שנינו שותפים בבקעה כולה.","86","","5365","True","True","False","","269","87.68.145.206","0","645","בבא בתרא|ב ע&quot;א",""),new Message("659","645","המקום נשאר של שניהם","24/08/09 17:30","ד אלול","תשס&quot;ט","17:30","ארנון","מו&quot;ר הר' ויצמן מבאר לשיטת הרמב&quot;ם כי מקום הכותל אינו חצי חצי (כשיטת הרא&quot;ש) אלא שייך כולו לשניהם ולכן נשארים שותפים במקום הגבול בינהם בו הם מעורבים ומשותפים ואין שכנים יכולים להפרד באופן מוחלט כי ישארו שותפים בגבול.<br />נפק&quot;מ:<br />1. האם יכול אחד מדעתו לבנות מעל ד' אמות על כל הכותל או רק על החצי שלו.<br />2. המוצא מציאה בכותל אם קונה אותה או שרק בחציו הקרוב אליו ובחצי הרחוק קנה חברו מדין חצר.<br />בעומק קשורים הדברים למאמר הזוהר &quot;עד האלוהים יבוא דבר שניהם דא בבא בתרא&quot; ועיינו בשיעור באתר ישיבת מעלות.","88","","5364","True","True","False","","193","95.86.73.123","0","645","בבא בתרא|ב ע&quot;א",""),new Message("705","645","אם לא עשו קנין הם עדיין שותפים","27/08/09 03:08","ז אלול","תשס&quot;ט","03:08","נפתלי","לפי הלשון שרצו לעשות כותל - אין צורך לומר שעשו קנין. יתכן שמדובר בשותפים לכל דבר, גם אם הסכימו לחלק את השטח ולבנות קיר.<br /><br />לפי הלשון השניה שרצו לעשות מחיצה - הגמרא מעמידה שמדובר במי ש<b>היו</b> שותפים והסכימו לחלוק ועשו קנין. נכון לתאר זאת במילים &quot;השותפין שרצו לעשות מחיצה&quot;.","91","","5361","True","True","False","","114","94.159.192.233","0","645","בבא בתרא|ב ע&quot;א",""),new Message("649","648","הנסיון צלח לחצאין","24/08/09 08:00","ד אלול","תשס&quot;ט","08:00","shay","<b>יפה כתבת וישר כח</b>. בדברי רש&quot;י זה רק הו&quot;א אבל האמת שרצו לא אחלוקא קאי אלא על הכותל.<br />ומה שכתבת שיש חידוש אף בחלוקה חדשה  ממש יפה וכתבתי אצלי בשמך <br /><br />בהצלחה רבה שי","83","","5364","True","True","False","","249","212.76.105.177","0","645","בבא בתרא|ב ע&quot;א",""),new Message("661","659","נכון אבל...","24/08/09 19:26","ד אלול","תשס&quot;ט","19:26","shay","צדקת שהם שותפין במקום הכתל אבל דין זה ניגזר מכח דין המשנה שעליהם לבנות את הכתל ולכן לא מתאים להם שם שותפין כי רק לאחר הדין של בונין את הכתל באמצע הם שותפין.<br />בברכה שי","83","","5364","True","True","False","","239","212.76.105.177","0","645","בבא בתרא|ב ע&quot;א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82611);