var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=6349;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("מינוי מומחים בפורום","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=5360")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","64"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","52"),new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר"ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","39")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("6349","0","קושיית הגמרא בלתי מובנת לי!","13/01/11 12:46","ח שבט","תשע"א","12:46","שיננא","כל העולים למזבח:
מ''ט אמר רבי יוחנן נסכים שמא יתעשנו ועולת העוף שמא תמות בעשן
ורמינהו בא לו להקיף את המזבח מאין הוא מתחיל מקרן דרומית מזרחית מזרחית צפונית צפונית מערבית מערבית דרומית ונותנין לו יין לנסך
אמר רבי יוחנן הקפה ברגל
אמר רבא דיקא נמי דקתני נותנין לו יין לנסך ולא קתני אומר לו נסך ש''מ
.

רש"י:
בא לו להקיף כו'. משנה היא במסכת תמיד... וקסלקא דעתך והיין בידו אלמא לא חיישינן לשמא נתעשנו:

קשה:
(1) במשנה כתוב במפורש "ונותנין לו יין לנסך" - אז מה פתאום היה כאן "וקסלקא דעתך והיין בידו"?
(2) הדיוק של רבא כל כך ברור לאור הקושיה שלי בסעיף 1. זה לא דיוק, זה ממש דברים מפורשים! [הפתרון שמובא במאמר פה, לא נשמע לי הגיוני כל כך]

אגב, אם נכון לגרוס "ורמינהו" או "מיתיבי" - ראיתי דברים יפים כאן.","146","","4857","True","True","False","","1027","77.127.236.250","0","0","זבחים|סד ע"א",""),new Message("6352","6349","אולי כך הבינו","13/01/11 13:25","ח שבט","תשע"א","13:25","עציוני","ניתן להבין במשנה שהקטע המתאר את סדר ההקפה הוא במאמר מוסגר. המשנה מתארת את סדר הארועים - "בא לו להקיף את המזבח.. נתנו לו יין לנסך.. והסגן עומד על הקרן... ושני כוהנים עומדין על שולחן החלבים... באו ועמדו אצל בן ארזה... שחה לנסך... הניף הסגן בסודרין וכו'. " כלומר: כאשר הוא בא להקיף נותנים לו את היין. אפשר להבין שהמשפט המתאר את סדר ההקפה הוא משפט אגב שנכנס רק בגלל שהזכירו ש"בא להקיף", ואחריו חוזרים לתאר את הארועים מהנקודה בה הפסיקו (שהיא כאשר הכהן "בא להקיף" - לפני שהקיף!) ואז נותנים לו את היין.

בגמרא אצלינו מצוטט רק קטע מן המשנה, וזה יוצר את הרושם כאילו המשנה באה לתאר את ההקפה, אך המעיין במסכת תמיד רואה שמתואר שם כל סדר העבודה וההקפה היא פרט שולי בתיאור.

כמו"כ הגירסא במשנה היא לא "ונותנין לו" אלא "נתנו לו" שבלשון במשנה בהחלט יכול לבוא במשמעות "וכבר נתנו לו (קודם)" [ואני סומך על הבקיאים דכאן שיביאו מקבילות ללשון מעין זו במשנה.]","159","","4857","True","True","False","","197","132.70.40.183","0","6349","זבחים|סד ע"א",""),new Message("6366","6349","תירוץ בשם הרב יהודה בכרך","13/01/11 23:46","ח שבט","תשע"א","23:46","הראל","בעל המחבר נמוקי הגרי"ב.
חידושיו מודפסים בין האחרונים שבסוף המסכת (אחרי המהרש"א והרש"ש וכו').

וכך כתב:
"... ואולי נאמר לס"ד דלא היתה המתני' שגורה בפי המקשה וכמ"ש התוס' מ"ק ה' ע"א ד"ה לאתויי כו'... אבל על דיוקו של רבא צ"ע... ואפשר שס"ד לפרש ע"ד אין מוקדם ומאוחר והוה ס"ד דאין נכון להקיף ריקם. ואפשר עוד דס"ד דהנתינה נקרא על התכלית. וכשהוא מנסך אז נקרא נותנין אע"ג שכבר היה בידו".

[ התירוץ הראשון ("ואפשר") כהצעתו הראשונה של עציוני, ואשריו שכיוון. ]","46","","4857","True","True","False","","264","77.127.236.250","0","6349","זבחים|סד ע"א",""),new Message("6428","6349","אני לא הבנתי משהו אחר","19/01/11 10:20","יד שבט","תשע"א","10:20","מתפעל","למה הכהן גדול עושה הקפה לפני הניסוך וכהן הדיוט שמנסך הולך ישר שמאלה לקרן מערבית דרומית?
הרי הם עושים אותה עבודת ניסוך.","148","","4851","True","True","False","","156","80.74.114.58","0","6349","זבחים|סד ע"א",""),new Message("6430","6428","אין הבדל בין כה"ג להדיוט","19/01/11 10:43","יד שבט","תשע"א","10:43","עציוני","כך היא לשון הרמב"ם:
יב ומפני מה נפנין לשמאל: כדי שיפגעו בקרן מערבית דרומית תחילה; שאם נפנין על ימין, ומקיפין את כל המזבח עד שיגיעו לקרן דרומית מערבית--שמא יתעשן המים והיין, או שמא ימות העוף בעשן המזבח.

יג [יב] לפיכך המנסך מים או יין--כשהוא מקיף את המזבח, לא יהיה בידו כלום; ומתחיל ומקיף מקרן דרומית מזרחית למזרחית צפונית, לצפונית מערבית, למערבית דרומית, ולא יהיה בידו כלום. וכשמגיע למערבית דרומית, נותנין לו המים או היין בידו, ומנסך שם; ואם לא הקיף--עולה ופונה על שמאלו, ועושה מלאכתו ויורד.

בסוגייתנו מדובר על כהן הבא לעשות את עולת העוף. עשיה זו היא על הסובב ולא על גג המזבח. אם הפינה הדרום מזרחית היתה עמוסה (וזו הסיבה שהכהן עבר לדרום מערבית), אז אין לו אפשרות טכנית להקיף, וברור שיפנה ישירות שמאלה (רוחב הסובב אמה אחת).

סיכומו של דבר: אם אפשר, תמיד עדיף להקיף. אם יש סיבה שמונעת (עומס, שמא יתעשן) אז פונים לשמאל.
(יתכן שאצל כה"ג היה יותר מצוי שיהיה מי שיגיש לו את היין לאחר שהקיף, ולכן היה יכול להקיף, לעומת כהן הדיוט שהיה צריך לסחוב בעצמו ולכן לא הקיף, אבל זה ענין טכני. עקרונית אין הבדל ביניהם.)","159","","4851","True","True","False","","207","132.70.40.183","0","6349","זבחים|סד ע"א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82611);