var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=631;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("ברוכים הבאים לפורום פורטל הדף היומי","")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר"ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","71"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","62"),new MostViewed("107084","מי שמלווה כסף בריבית לא יקום בתחיית המתי","לינקוש","28/04/24 18:14","58","55")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("631","0","מה רצה רש"י האחרון בעמוד??","22/08/09 22:26","ב אלול","תשס"ט","22:26","שאינו יודע לשאול","הקטע בגמרא:
סברוה מאי מחיצה? גודא, כדתניא: מחיצת הכרם שנפרצה - אומר לו גדור, חזרה ונפרצה - אומר לו גדור, נתיאש הימנה ולא גדרה - ה"ז קידש וחייב ...

הקטע ברש"י:
חזרה ונפרצה אומר לו - לגדור.


מה רש"י רצה לחדש/לומר?????????","48","","5369","True","True","False","","1122","84.229.28.122","0","0","בבא בתרא|ב ע"א",""),new Message("635","631","להוסיף גירסא","23/08/09 09:01","ג אלול","תשס"ט","09:01","ברוך","עיין דקדוקי סופרים על אתר, שהגרסא של "חזרה ונפרצה אומר לו לגדור (או גדור)" היא גרסת חלק מכתבי היד בלבד, וכפי הנראה השאר תוקנו בעקבות דברי רש"י. גם ברמב"ם בדפוסים הישנים משפט זה לא הופיע.
הדגשת המילים באופן שהמילה 'לגדור' היא פירוש נראית לי כהוספת מדפיסים אחרונים, ואין שום הבדל בין 'גדור' ל'לגדור'
ועיין בתוספות על אתר שהסתפקו מה באה הגרסא של 'חזרה ונפרצה' ללמדנו.","86","","5368","True","True","False","","235","84.228.98.179","0","631","בבא בתרא|ב ע"א",""),new Message("637","631","למרות הנ"ל לא ננעלו שערי פלפולים","23/08/09 09:35","ג אלול","תשס"ט","09:35","הראל","בהחלט דברי ברוך+אבינועם משכנעים וצודקים,
אך אעפ"כ ראוי לציין שיש מי שפלפל בנושא בהבנת דברי רש"י שהדגיש "לגדור" ולא "גדור".

בדפוסי טלמן, כמה דפים אחרי הרש"ש, מודפסים "חידושי מוהר"ר יהודה בכרך".
בחידושיו על אתר הוא כותב:

נלע"ד כונת רש"י משום דקשיא ליה קושית התוס' דלמאי נקיט תרי זמני אומר לו גדור. ופי' כן דפעם ראשון צריך הוא להתרות ולומר לו גדור אתה את הכרם שלא יאסרו כמ"ש רש"י בד"ה שלפני זה. ובפעם שני אינו צריך להתרות כלל רק להודיע לו שהצורך לגדור. לבל יתנצל שלא ידע שנפרצה. לזה דקדק רש"י בפעם ראשון בתיבת גדור בלשון צווי כאלו נקוד גְדור דהיינו התראה שלא יאסרו הגפנים את תבואת השדה כמ"ש רש"י ד"ה אומר לו וכאן כתב רש"י לגדור להורות נתן כי בכאן תיבת גדור מנוקד גָדור והיינו מקור וחסר למ"ד השימוש כנודע לבעלי הדקדוק והכונה שאינו אומר לו שום טעם רק שמזכירו כי עת לגדור. ואינו צריך להתרותו בכל פעם אף בפעם הב'. וזה השמיענו הברייתא. כנ"ל:","46","","5368","True","True","False","","233","84.229.28.122","0","631","בבא בתרא|ב ע"א",""),new Message("636","635","הבהרת והרחבת כוונת ברוך","23/08/09 09:23","ג אלול","תשס"ט","09:23","אבינועם","בעקבות עיון בדק"ס ניתן להעלות 2 השערות מה רצה רש"י:

אפשרות ראשונה:
הגירסה בדפוסים שלפנינו:
מחיצת הכרם שנפרצה אומר לו גדור חזרה ונפרצה אומר לו גדור.

הגירסה בכתב יד מינכן:
מחיצת הכרם שנפרצה אומר לו גדור נפרצה אומר לו גדור.

רש"י בא לבאר שהפעם השניה שכתוב "נפרצה אומר לו גדור" היינו: "חזרה ונפרצה אומר לו גדור".

ובדפוס ווינציא הגיהו ע"פ רש"י, והכניסו את המילה "חזרה" לגוף הטקסט עצמו של הגמרא.
אבל - כאמור, רש"י לא בא לתקן גירסה אלא לבאר (ולכן הוסיף את המילה "חזרה") - ובטעות הדבר התגלגל לגירסץ דפוס ווינציא ולדפוס וילנה.

כידוע, אצל רש"י לא היתה הפרדה בין הדיבור המתחיל לבין הביאור עצמו.
בדפוסים נתגלגלה הטעות ובטעות הפכו את המילים "חזרה ונפרצה אומר לו" לדיבור המתחיל ואת המילה "לגדור" לביאור עצמו.

כמובן, שרש"י לפי הנ"ל לא התכוון דווקא "לגדור" או "גדור" - זה לא היתה הנקודה בביאורו - אלא הנקודה היתה תוספת המילה "חזרה" שבאה רק לבאר את משמעות הקטע.

ועוד אפשרות:
בכ"י רומא וברמב"ם ובדפוסים ישנים כל המשפט "חזרה ונפרצה אומר לו גדור" - לא הופיע.
לכן בא רש"י לומר שיש לגרוס את כל המשפט הזה [ומשמעות תוספת המשפט הזה - הכפילות - ראה תוס']. - ושוב כדלעיל - התגלגלה הטעות בהבנת דברי רש"י כפי שפירטתי לעיל.","45","","5368","True","True","False","","311","84.229.28.122","0","631","בבא בתרא|ב ע"א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82640);