var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=6306;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("האם אתה פנוי לסייע בהפצת תורה?","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=5084")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר&quot;ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","73"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","64"),new MostViewed("107085","בורדרליינית !","מרדכי דב זינגר","30/04/24 13:22","807","60")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("6306","0","מי הוא אביו של רבי ירמיה?","12/01/11 09:38","ז שבט","תשע&quot;א","09:38","שאינו יודע לשאול","<i><b>א''ר אלעזר</b> מנחה שנקמצה בהיכל כשירה שכן מצינו בסילוק בזיכין <b>מתיב רבי ירמיה </b>{ויקרא ב-ב} וקמץ משם ממקום שרגלי הזר עומדות בן בתירא אומר מנין שאם קמץ בשמאל שיחזיר ויקמוץ בימין ת''ל משם ממקום שקמץ כבר איכא דאמרי הוא מותיב לה והוא מפרק לה איכא דאמרי <b>א''ל ר' עקיבא לר' ירמיה בר תחליפא </b>אסברא לך </i><br /><br />האם רבי ירמיה שבתחילת הקטע המצוטט לעיל הוא אותו רבי ירמיה שבסוף הציטוט?","48","","4862","True","True","False","","1078","84.228.52.95","0","0","זבחים|סג ע&quot;א",""),new Message("6307","6306","האחד תנא, השני אמורא","12/01/11 09:51","ז שבט","תשע&quot;א","09:51","Almuaddib","שים לב לזמנים: רבי ירמיה בר תחליפא הוא בן זמנו של רבי עקיבא.<br /><br />רבי ירמיה סתם, הוא אמורא, הידוע בקושיותיו, בכך שהיה תלמידו של רבי זירא, ועוד.","107","","4862","True","True","False","","144","81.218.141.168","0","6306","זבחים|סג ע&quot;א",""),new Message("6309","6306","מאנציק' תנאים ואמורים ביוגרפיות שבפ.השות","12/01/11 11:28","ז שבט","תשע&quot;א","11:28","דוד כוכב","אלו כנראה שני ר' ירמיה שונים<br /><br />תולדותיו של רבי ירמיה (2) <br /><br />1. רבי ירמיה - תנא. מובא בברייתא (מגילה י&quot;ח ע&quot;ב), שאמר משום רבינו (ואולי הכוונה לר' יהודה הנשיא, וא&quot;כ היה בדור החמישי בסוף תקופת התנאים). כן מובא בברייתא (הוריות ח' ע&quot;ב). <br /><br />2. רבי ירמיה - מגדולי אמוראי ארץ ישראל בדור הרביעי. נולד בבבל ועלה לארץ ישראל בצעירותו, ובהיותו בבבל עדיין: &quot;לא ידע מאי קאמרי רבנן&quot; (כתובות ע&quot;ה ע&quot;א). זכה לקבל מר' יוחנן (שבת ס&quot;ג ע&quot;ב רש&quot;י), אך רבו המובהק היה רבי זירא, שקראו &quot;בני&quot; (מו&quot;ק ד' ע&quot;א). כן היה תלמידם של ר' אבהו (ב&quot;מ ט&quot;ז ע&quot;ב) ור' אבא (יומא פ&quot;ז ע&quot;א). היה מראשי חכמי ארץ ישראל, ובכל מקום בש&quot;ס שאמרו: &quot;אמרי במערבא&quot;, הכוונה לר' ירמיה (סנהדרין י&quot;ז ע&quot;ב). על חכמי בבל אמר: &quot;בבלאי טפשאי&quot;. (פסחים ל&quot;ד ע&quot;ב). על תלמוד בבלי קרא: &quot;במחשכים הושיבני כמתי עולם&quot; (סנהדרין כ&quot;ד ע&quot;א). רבא אמר עליו שהוא שקול כנגד שנים מחכמי בבל (כתובות ע&quot;ה ע&quot;א). גדולי האמוראים בארץ ישראל בדור שלאחריו קיבלו ממנו: ר' יונה (ירו', מגילה פ&quot;ד ה&quot;ה) ור' יוסי (ירו', ברכות פ&quot;א ה&quot;ב) ורבים אחרים. לפני מותו ציווה להלבישו תכריכים לבנים, ולתת נעליו ברגליו, ומקלו בידו, ולהשכיבו על צדו, שאם יבוא משיח יהיה מוכן (ירו', כלאים פ&quot;ט ה&quot;ג). <br /><br /><br /><br />תולדותיו של ר' ירמיה בר תחליפא <br /><br />ר' ירמיה בר תחליפא -<br />אמורא שאין לקבוע את מקומו. נראה שחי בדור הרביעי. תלמידו של ר' יעקב, שאמר לו: &quot;אסברה לך&quot; (ב&quot;ב ס' ע&quot;ב).","125","","4862","True","True","False","","173","213.151.41.49","0","6306","זבחים|סג ע&quot;א",""),new Message("6308","6307","אני מופתע ונדהם","12/01/11 10:00","ז שבט","תשע&quot;א","10:00","שאינו יודע לשאול","אלמואדיב היקר:<br />ההודעות שלך - מרשימות אותי כל פעם מחדש - מלאות בטוב טעם ודעת, בעומק וברוחב, אך הפעם דומה שיצאה שגגה חמורה מכתב ידך?<br /><br />תנא יאמר את המילים &quot;אסברה לך&quot;?<br />תנא יבוא לתרץ קושיה של אמורא?<br />[אך מי הוא באמת רבי ירמיה בר תחליפא? - מידע אודותיו יפתור לנו את הקושיה ואולי יתברר שצדקת]<br /><br />וכמובן - שים לב להערה בגליון הש&quot;ס, לסוגיה במנחות ח:, ולהגהת השטמ&quot;ק אות ו - &quot;ר' יעקב&quot;, ולא &quot;ר' עקיבא&quot; [עד כדי כך שאני עומד מופתע מה פשר הגירסה המוטעית הזו ואיך היא התגלגלה?]<br /><br />אני רואה שלפעמים בפורום - יש גולשים שמבקשים ממנהל הפורום למחוק הודעות ולתקן לבקשת הגולשים - אז אולי כדאי לאמץ אופציה זו, למען לא תעמוד טעותך (אם אכן ישנה) לדורות הבאים?","48","","4862","True","True","False","","224","84.228.52.95","0","6306","זבחים|סג ע&quot;א",""),new Message("6310","6308","אני מקפיד לטעות בכל יום כמה פעמים","12/01/11 12:20","ז שבט","תשע&quot;א","12:20","Almuaddib","אין תשובה טובה לשאלות כאן.<br /><br /><br /><br />ראשית, אני טועה בכל יום לפחות כמה פעמים. אין שום מניעה להודות – יתכן בהחלט כי אני טועה כאן, וודאי שאני מוכן לקבל את האפשרות שהנוסח &quot;רבי יעקב&quot; אפשרי.<br /><br />שנית, זה הזמן לרוץ ולבדוק בכתבי היד. הנה, גרסת כת&quot;י הוותיקן:<br /><br />&quot;...ממקום שקמץ כבר. איכא דאמרי אלר' (=אמר ליה ר') יעקב לר' ירמיה בר תחליפא: אסברה לך...&quot;<br /><br />כך גם גרסת הש&quot;מ.<br /><br />ולכאורה, הכל טוב ויפה. הכל טוב, לפום ריהטא טעיתי – וכאמור, בכל יום אני טועה פעמים רבות.<br /><br /><br /><br />אבל רק לכאורה.<br /><br /><br />העניין הלשוני:<br />עמדת יפה על כך שהנוסח &quot;אסברה לך&quot;, אינו אופייני לתנא. אמנם, מצאנו שגם רבי יוחנן השתמש כבר במטבע לשון זו, ולכן אין הכרח כי רק אמוראים השתמשו בניסוח כזה, אך אכן כן – ביטוי זה מרמז על היות אומרו אמורא. לשונו של רבי יוחנן לא היתה שונה בהרבה מלשונם של אחרוני התנאים.<br /><br />זיהוי אך ורק לפי מטבעות לשון, עלול להיות מטעה. &quot;הנה מטתו שלשלמה&quot; נכתב בשיר השירים. כל מומחה ללשון יקפוץ ישר ויזהה כי המעבר בעברית משימוש ב&quot;אשר&quot; לשימוש ב&quot;ש&quot; – הוא מלשון חז&quot;ל ולא מלשון המקרא. אכן, היו לא מעט חוקרים שבגלל זיהויים לשוניים קבעו את זמן כתיבת שיר השירים לתקופת התנאים. גם המלה &quot;פרדס&quot; המופיעה בו, שהיא מלה פרסית – סייעה בידן.<br /><br />אבל אטימולוגיה היא אמנות ולא מדע מדוייק. הרי סלנג שנכתב היום, דובר כבר לפני דור, אלא שלקח זמן רב עד שקיבל תעודת הכשר ונכנס בכתובים. מי יתקע לידינו כי אכן כך הוא? מי שיכתוב היום תואר התפעלות על חופשה מסויימת, ויקבע שהיתה &quot;חבל על הזמן&quot; – מובן על ידינו בקלות. החופשה היתה מצויינת. מי שאמר זאת לפני עשר שנים, עדיין התכוון לכך, אבל מי ש<b>כתב</b> את הביטוי הזה לפני כעשור, עדיין התכוון למשמעותו הקודמת – בזבוז זמן מוחלט. החופשה היתה מיותרת.<br /><br />הדיוק הלשוני שלך אפשרי, אך איננו מכריח.<br /><br /><br />סוגיית כתב היד, מטרידה אותי יותר, אך לא מהכיוון שאתה חושב.<br /><br />פעמים רבות אנו מוצאים בגמרא את הביטוי &quot;אסברה לך&quot; מפיו של רבי יעקב לפיו של רבי ירמיה בר תחליפא.<br />הבעיה שאיננו יודעים בוודאות לזהות לא את רבי ירמיה בר תחליפא, ולא את רבו. הרב כוכב ציטט כאן כי מדובר באמורא מהדור הרביעי.<br />כמה אמוראים מהדור הרביעי החזיקו בתואר &quot;רבי&quot; ולא &quot;רב&quot;? כמה מהם נסמכו בארץ ישראל?<br /><br />גם רבו, רבי יעקב, אינו מזוהה מספיק. השם נפוץ מדי, ורבים רבים היו &quot;רבי יעקב&quot; בקרב חז&quot;ל. <br /><br />וכאן אני מגיע למה שמפריע לי בנוסח של כת&quot;י מינכן, וכן בנוסח של הש&quot;מ:<br /><br />כאשר סופר טועה בהעתקת כת&quot;י, בדרך כלל הטעות היא באמצעות תיקון ביטוי שאינו מצוי, לביטוי מצוי. כלומר, אם הסופר מכיר בצורה ברורה כי &quot;אמר רבי יעקב לרבי ירמיה בר תחליפא&quot;, הרי שהסיכוי שיטעה ויכתוב במקום &quot;רבי עקיבא לרבי ירמיה בר תחליפא&quot; – רבי יעקב במקום רבי עקיבא – גבוה מהסיכוי שיטעה לכיוון ההפוך.<br />כאמור לעיל, פעמים רבות בגמרא מצאנו את רבי יעקב לרבי ירמיה, והפעם היחידה בה הדובר אינו רבי יעקב – היא כאן, בדף שלנו, בו נזכר רבי עקיבא.<br /><br />האם יתכן כי מדובר בטעות סופר? ודאי. האם זו טעות הגיונית? אני מסתפק בכך. דוקא משום שמדובר בנוסח כל כך חריג, אינני ממהר &quot;להגיה&quot; את נוסח הגמרא שבידינו.","107","","4862","True","True","False","","165","81.218.141.168","0","6306","זבחים|סג ע&quot;א",""),new Message("6392","6309","עוד על ר' יעקב ור' ירמיה בר תחליפא","16/01/11 22:41","יא שבט","תשע&quot;א","22:41","איתן","(א) ר' יעקב הסביר לר' ירמיה בר תחליפה כמה וכמה ענייני הלכה. לפי האנציקלופדיה שבידי - סנהדרין פ&quot;א ב, ע&quot;ז מ&quot;ב ב, זבחים ל&quot;ד א', להלן פ' א, ועוד, ותמיד נזכר ר' ירמיה בר תחליפא בקשר עם ר' יעקב בלבד.<br />גם בדף ל&quot;ד היה זה בתשובה לתיובתא של ר' ירמיה.<br /><br />(ב) הדרך להחליף את ר' יעקב עם ר' עקיבא - פעם קראתי כי יתכן שראשי התיבות שנתנו לר' יעקב היה ר&quot;ע, על פי האות השניה דוקא, כדי שלא יתחלף עם ר' יוחנן או ר' ירמיה או חכמים רבים ששמם מתחיל בי', ואילו בע' יש פחות שמות של חכמים.<br />על התופעה לסמן ראשי תיבות באות השנייה - ניתן לפגוש זאת לפעמים, למשל בתלמוד כשיש סימנים - לפעמים הם ראשי תיבות, ואז אפשר לפגוש סימן לפי האות השנייה ואף השלישית.","123","","4858","True","True","False","","228","212.76.101.57","0","6306","זבחים|סג ע&quot;א",""),new Message("6311","6310","אתה מייחס לסופר ידע נרחב","12/01/11 13:34","ז שבט","תשע&quot;א","13:34","עציוני","אם אכן הסופר זוכר שבמקרים רבים מופיע &quot;אמר רבי יעקב לרבי ירמיה בר תחליפא&quot; אזי שינוי מרבי יעקב לרבי עקיבא הוא לא מאד סביר. אך אם הסופר אינו ת&quot;ח, הוא מכיר את ר&quot;ע הרבה יותר מאשר את ר' יעקב ולכן השגיאה מובנת היטב.","159","","4862","True","True","False","","206","132.70.40.183","0","6306","זבחים|סג ע&quot;א",""),new Message("6315","6311","נוסף על כך","12/01/11 15:33","ז שבט","תשע&quot;א","15:33","דוד כוכב","רחוק מאוד שהיו שני רבי ירמיה בר תחליפא - צירוף של שני שמות שאינם מהיותר מצויים - כאשר אותם שני רבי ירמיה בר תחליפא אינם אומרים דבר ומשמשים כשומע לדיבור הפותח ב'אסברה לך'.<br /><br />סביר ביותר שבאחד הספרים נמחקה האות י' הזעירה מהשם יעקב, והסופר המעתיק ראה <i>עקב </i>והשלים בלא בדיקה מעמיקה ל<i>עקיב' </i>= <i>עקיבא</i>.","125","","4862","True","True","False","","135","213.151.41.49","0","6306","זבחים|סג ע&quot;א",""),new Message("6316","6315","יתר על כן","12/01/11 15:45","ז שבט","תשע&quot;א","15:45","דוד כוכב","ראה <a target='_blank' rel='nofollow' href='http://jnul.huji.ac.il/dl/talmud/bavly/showbav1.asp?mishnanum=1&pereknum=047&masecet=41&mnusriptnum=366&p=1&masecetindex=28&perekindex=44&numamud=1&manuscriptindex=2&k='>כאן</a> בשורה השישית שבטור השמאלי (מסכת זבחים דף מה ע&quot;א כת&quot;י רומי) במקום: &quot;אמר רבה הילכתא&quot; צורפו האות האחרונה של כל מילה עם האות הראשונה של המילה הבאה, ונכתב: &quot;אמרבהילכתא&quot;.<br /><br />כך גם אצלנו, אפשר שהאות י' לא נמחקה כלל, אלא שהיה כתוב: &quot;רביעקב&quot; והסופר חשב שהאות י' שייכת רק למילה רבי וחסר הסיום של עקיבא.","125","","4862","True","True","False","","126","213.151.41.49","0","6306","זבחים|סג ע&quot;א",""),new Message("6317","6316","הצלחתי לבדוק גם בכתב יד מינכן","12/01/11 17:55","ז שבט","תשע&quot;א","17:55","Almuaddib","גם בכתב יד מינכן מופיע &quot;יעקב&quot;, כך שדברי למעלה מתערערים עוד.","107","","4862","True","True","False","","132","87.70.156.87","0","6306","זבחים|סג ע&quot;א",""),new Message("6594","6392","ר' יעקב ור&quot;י בר תחליפא","26/01/11 08:31","כא שבט","תשע&quot;א","08:31","עציוני","בדף עז: מובא: &quot;מתיב ר' ירמיה וחכ''א אפי' קרבו כולן חוץ מאחד מהן יצא לבית השריפה אמר לו ר' ירמיה בר תחליפא אסברה לך מאי אחד זוג אחד&quot;<br />השטמ&quot;ק גורס &quot;מתיב רבי יעקב לר' ירמיה&quot; . על פי גירסה זו כאן דוקא ריב&quot;ת עונה לרבי יעקב בלשון &quot;אסברה לך&quot;.","159","","4848","True","True","False","","224","132.70.40.183","0","6306","זבחים|סג ע&quot;א",""),new Message("6597","6594","בכתב יד הותיקן מופיע כך:","26/01/11 09:25","כא שבט","תשע&quot;א","09:25","Almuaddib","&quot;...מתיב רבי ירמיה: וחכמים אומרים אפילו קרבו כולן חוץ מאחד מהן יצא לבית השריפה. אמר לו רבי יעקב לרבי ירמיה בר תחליפא: אסברה לך...&quot;","107","","4848","True","True","False","","167","81.218.141.168","0","6306","זבחים|סג ע&quot;א",""),new Message("6600","6597","מעניין","26/01/11 09:34","כא שבט","תשע&quot;א","09:34","עציוני","זה בדיוק אותו מבנה כמו בדף סג - <br />מתיב רבי ירמיה.... א&quot;ל רבי יעקב לריב&quot;ת אסברה לך...","159","","4848","True","True","False","","190","132.70.40.183","0","6306","זבחים|סג ע&quot;א",""),new Message("6604","6600","וכמו בעוד סוגיות","26/01/11 10:30","כא שבט","תשע&quot;א","10:30","דוד כוכב","1.  תלמוד בבלי מסכת יומא דף עח עמוד א<br /> 2.  תלמוד בבלי מסכת בבא בתרא דף ס עמוד ב<br /> 3.  תלמוד בבלי מסכת סנהדרין דף פא עמוד ב<br /> 4.  תלמוד בבלי מסכת עבודה זרה דף מב עמוד ב<br /> 5.  תלמוד בבלי מסכת זבחים דף לד עמוד א<br /> 6.  תלמוד בבלי מסכת זבחים דף פ עמוד א","125","","4848","True","True","False","","150","212.76.114.46","0","6306","זבחים|סג ע&quot;א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82645);