var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=6183;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("על מעלת הפורום","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=9140")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר&quot;ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","67"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","61"),new MostViewed("107084","מי שמלווה כסף בריבית לא יקום בתחיית המתי","לינקוש","28/04/24 18:14","58","55")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("6183","0","&quot;מודה רבי יהודה בדמים&quot;","10/01/11 00:12","ה שבט","תשע&quot;א","00:12","המכריע","יש לעיין שלכאורה ראיית רבא נדחתה. כל דבריו מבוססים על ההוכחה משפיכת הכוס בערבי פסחים, כנראה סבר שאין צריך שפיכה מכח אדם, או דאם רצפה קדושה לדמים אין מצוה מן המובחר במזבח, אבל למאי דדחינן שיתכן שבעינן שפיכת גברא ולמובחר בעינן מזבח אזדא ראייתו. וזה יכול לשקול לדינא האם לפסוק את רבא (אם כי התוס' כבר טענו דבלאו הכי בעינן קרן וכבש ורבוע יסוד). אמנם מחשבון הסוגיא דברי רבא מוכרחין כדי ליישב את דברי רב בדף הקודם, עי&quot;ש, וא&quot;כ רב מסייע לו, וגם אם יש לדון בראיתו, עכ&quot;פ רב חבר לו.","199","","4861","True","True","False","","968","95.86.78.131","0","0","זבחים|ס ע&quot;א",""),new Message("6186","6183","אין הכרח","10/01/11 00:27","ה שבט","תשע&quot;א","00:27","דוד כוכב","הגמרא הסבירה את דברי רב ע&quot;פ אותו חילוק שחידש רבא. אבל כל אחד מהם עוסק בדין אחר. ויתכן דינו של רב בלא דינו של רבא.","125","","4861","True","True","False","","99","213.151.41.49","0","6183","זבחים|ס ע&quot;א",""),new Message("6213","6186","דין אחר?","10/01/11 15:04","ה שבט","תשע&quot;א","15:04","המכריע","לא ירדתי לתחילת דעתך בזה. רבי יהודה מדבר על האפשרות להקטיר על הריצפה ובכל זאת לזריקת הדם צריך מזבח דוקא. רבא הניח זאת כסברא וניסה להוכיח זאת מדברי רבי יהודה גופו, ניסיון שלא נתקבל לגמרי ע&quot;י הש&quot;ס. רב מדבר בדיוק על זה, הוא מתיר להקטיר על רצפת ההיכל, שלהקטרה סגי רצפה, והגמ' משווה לרצפת העזרה דה&quot;ה שרי לרב להקטיר שם אימורי קרבנות חיצוניים, וס&quot;ד דה&quot;ה הזריקה שם תוכשר ושע&quot;כ נשחטו בזמן שהמזבח פגום ייחשב ראוי לדם, והגמ' מקבלת את הדמיון בין פנים לחוץ לגבי ההקטרה אלא מחלקת דרב מתיר רק להקטיר אבל לא לזרוק שם דם. ואם זה לא בדיוק הנידון של רבא בדעת ר' יהודה, איני יודע כבר מה כן נקרא דין שוה. (רק שרבא אמר זאת בדעת ר' יהודה ורב אומר זאת בדעת עצמו, אבל הדיון שוה).","199","","4861","True","True","False","","133","95.86.78.131","0","6183","זבחים|ס ע&quot;א",""),new Message("6231","6213","אני הבנתי כך","10/01/11 23:03","ה שבט","תשע&quot;א","23:03","דוד כוכב","רב עוסק במקרה שקידשו רק את המזבח, ועתה הסירו אותו - האם מקום המזבח עצמו נחשב למזבח, או שיש צורך דוקא במזבח עצמו.<br /><br />ר' יהודה עוסק בדין שקידשו לכתחילה את העזרה כך שלרצפה עצמה יהיה דין של מזבח.<br /><br />בכל אחד מאלו הדינים יש חידוש שאין בשני.","125","","4861","True","True","False","","106","213.151.41.49","0","6183","זבחים|ס ע&quot;א",""),new Message("6241","6231","אמנם","11/01/11 01:07","ו שבט","תשע&quot;א","01:07","המכריע","אמנם לכאורה ברור שטעמו של רב שמזבח הפנימי שנעקר מקטירין במקומו, כלומר על הרצפה, הוא בדיוק מהאי טעמא שהרצפה לדידיה נתקדשה בקדושת הקטרה, וכשיטת ר' יהודה בזה, ולר' יוסי יהא אסור באמת, וסוף הנידון הוא האם רצפה המקודשת להקטרה כשרה גם לזריקת דמים, והיינו הך. והבוחר יבחר.","199","","4860","True","True","False","","120","95.86.78.131","0","6183","זבחים|ס ע&quot;א",""),new Message("6245","6241","אי הכי","11/01/11 02:18","ו שבט","תשע&quot;א","02:18","דוד כוכב","יקשה, הכיצד פסק הרמב&quot;ם בהלכות תמידין ומוספין ג, ב כרב למרות שפסק בהלכות בית הבחירה ב, ה כרבי יוסי?<br /><br />אלא שדברי רב הם גם אליבא דרבי יוסי. וטעמו של רב שקדושת המזבח יורדת וממשיכה לקרקעיתו. ורק דמים בעו קרנות ויסוד והיינו מזבח עצמו.<br /><br />תדע, שהרי מסתימת רב משמע שכך הדין גם לפני קידוש העזרה במלכים א' ח, סד.<br /><br />ובחידושי הרשב&quot;א מסכת מנחות (מיוחס לו) דף ה ע&quot;ב:<br />&quot;אידך דרב דאמר מזבח שנעקר מקטירין קטורת במקומו פי' במזבח הפנימי&quot;.<br />ומזבח הפנימי אינו עניין לקידוש העזרה.<br /><br />ודינו של רב נלמד מהתורה כדברי משך חכמה שמות מ, ה:<br />&quot;דע דאף על גב דבגמרא לא נזכר מהיכן למד שמזבח שנעקר מקטירים במקומו, נראה דיליף דבשמן המאור כתוב בפרשת אמור &quot;ויקחו אליך וכו' על המנורה הטהורה (יערוך את הנרות לפני ה' תמיד&quot; - ויקרא כד, ב - ד), וכאן בפרשת תשא כתוב גבי קטרת (שמות ל, לו) &quot;ושחקת (ממנה הדק ונתת ממנה) לפני העדות באהל מועד&quot;, ולא זכר את המזבח לאמר &quot;על המזבח יקטירנה&quot;. לכן מורה לנו דרק מקומו מעכב אבל המזבח לא מעכב, דאם נעקר מקטירים במקומו - וזה דיוק נכון&quot;.<br /><br />אמנם אפשר שכתב כדעת מר במשך חכמה ויקרא יז, יא:<br />&quot;ואני נתתיו לכם על המזבח. על המזבח ולא על גבי קרקע, עיין תוספות שאנץ. ונראה דבפרק קדשי קדשים (זבחים) דף נט, א אמר לר' יהודה דרצפה מקדש. ורב אמר מזבח שנעקר מקטירים קטורת במקומו (כדאמר רבא מודי ר' יהודה) בדמים (הכא נמי מודה רב בדמים). לכן אמר דלא על גבי קרקע הרצפה לר' יהודה, דסתם ספרא כמותו. וכן להגירסא על גבי קרקעו של מזבח, הוא אם נעקר המזבח אין זורקים במקומו ואף נשחטו - פסולים. יעויין שם דף נט, א מודה רב בדמים, ופשוט&quot;.","125","","4860","True","True","False","","116","213.151.41.49","0","6183","זבחים|ס ע&quot;א",""),new Message("6268","6245","עיונים בדבריך הנפלאים","11/01/11 16:10","ו שבט","תשע&quot;א","16:10","המכריע","א. ראשית יישר כח על הדברים הנפלאים השופכים אור גדול על הנושא.<br />ב. מזבח שנעקר ברור שאיירי על הפנימי שהרי איירי על קטורת. ואני ביארתי זאת בדבריי שהגמרא הלא מדברת על דינו של רב הראשון לגבי מזבח החיצון שנפגם שקדשים שנשחטו אז פסלן רב, ומקשה ממזבח שנעקר, הרי שהגמ' מדמה שכמו שמקטירין על רצפת ההיכל הוא הדין רצפת העזרה כשרה לזריקת דם ומדוע ייפסלו בפגימת המזבח. ואם יש מקום לחלק א&quot;כ באמת צ&quot;ב קושיית הגמ'.<br />וראיתי בס' המפתח שמציינים למקד&quot;ד שדן אי רק במקום הפנימי מקטירין או בכל ההיכל, כנראה כדאי לראות בכל דבריו. ובתוס' בתוך הדברים (נט:) שאף ר' יהודה שהכשיר רצפת העזרה, היינו כשהמזבח כשר ולא פגום, וזה גם כן מצריך עיון חדש בכל הנושא. ומציינים למלבי&quot;ם כנראה על פי התוס' הזה שמזבח החיצון שנעקר אין מקריבין במקומו. שמזה נראה שיש הבדל מהותי, שבפנימי היא קדושה עצמאית של רצפת ההיכל, ובחיצון הוא קדושה נמשכת מן המזבח כשהוא בכשרותו, אבל לפי זה צריך לעיין בכל קושיית הגמ'.<br />ב. מפסקי הרמב&quot;ם שהבאת לכ' אכן ג&quot;כ מוכח דרצפת ההיכל קדושה, למרות שפוסק כר' יוסי לגבי מדות המזבח דמשה. ואכתי יל&quot;ע אי משום דהרמב&quot;ם מחלק בין היכל לעזרה, או משום דהרמב&quot;ם למד דיתכן לפרש קראי דמזבח משה כר' יוסי ועם זאת לפרש קידוש החצר דשלמה כפשוטו, ובגמ' רק אמרו דכל אחד לשיטתו א&quot;ש בדקדוק, אבל אי&quot;ז מחייב.<br />וראיתי בס' המפתח תחילת ה&quot;ה בפ&quot;ב מבית הבחירה שמציינים לשלשה ספרים שנראה שדנים בדברי רש&quot;י שממנו נפתח הנידון, ואינם תח&quot;י.<br />סוף דבר היה מקום עוד לברר הדברים היטב, אבל חוסר הפנאי עושק את מה שהלב חושק. ושוב יישר כח גדול מאד על המקורות שהבאת.","199","","4860","True","True","False","","139","95.86.78.131","0","6183","זבחים|ס ע&quot;א",""),new Message("6271","6268","תודה","11/01/11 16:30","ו שבט","תשע&quot;א","16:30","דוד כוכב","","125","","4860","False","True","False","","88","213.151.41.49","0","6183","זבחים|ס ע&quot;א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82625);